Tanakh/Torah/Vayikra

From Wikisource
< Tanakh‎ | Torah
Jump to: navigation, search
For other versions of this work, see Leviticus (Bible).
Tanakh,
Torah, Vayikra
This is the book of Vayikra / Leviticus / ויקרא which is the third book of the Torah. The source of the Hebrew text is http://www.ccel.org/a/anonymous/hebrewot/home.html. English text is from the public domain JPS Bible at http://www.sacred-texts.com/bib/jps/index.htm.


Vayikra 1[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

1:1 The Lord called unto Moses, and spoke unto him out of the tent of meeting, saying:

1:1 ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר

1:2 Speak unto the children of Israel, and say unto them: When any man of you bringeth an offering unto the Lord, ye shall bring your offering of the cattle, even of the herd or of the flock.

1:2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם

1:3 If his offering be a burnt-offering of the herd, he shall offer it a male without blemish; he shall bring it to the door of the tent of meeting, that he may be accepted before the Lord.

1:3 אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה

1:4 And he shall lay his hand upon the head of the burnt-offering; and it shall be accepted for him to make atonement for him.

1:4 וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו

1:5 And he shall kill the bullock before the Lord; and Aaron's sons, the priests, shall present the blood, and dash the blood round about against the altar that is at the door of the tent of meeting.

1:5 ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד

1:6 And he shall flay the burnt-offering, and cut it into its pieces.

1:6 והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה

1:7 And the sons of Aaron the priest shall put fire upon the altar, and lay wood in order upon the fire.

1:7 ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש

1:8 And Aaron's sons, the priests, shall lay the pieces, and the head, and the suet, in order upon the wood that is on the fire which is upon the altar;

1:8 וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח

1:9 but its inwards and its legs shall he wash with water; and the priest shall make the whole smoke on the altar, for a burnt-offering, an offering made by fire, of a sweet savour unto the Lord.

1:9 וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה

1:10 And if his offering be of the flock, whether of the sheep, or of the goats, for a burnt-offering, he shall offer it a male without blemish.

1:10 ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה זכר תמים יקריבנו

1:11 And he shall kill it on the side of the altar northward before the Lord; and Aaron's sons, the priests, shall dash its blood against the altar round about.

1:11 ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב

1:12 And he shall cut it into its pieces; and the priest shall lay them, with its head and its suet, in order on the wood that is on the fire which is upon the altar.

1:12 ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח

1:13 But the inwards and the legs shall he wash with water; and the priest shall offer the whole, and make it smoke upon the altar; it is a burnt-offering, an offering made by fire, of a sweet savour unto the Lord.

1:13 והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה

1:14 And if his offering to the Lord be a burnt-offering of fowls, then he shall bring his offering of turtle-doves, or of young pigeons.

1:14 ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן התרים או מן בני היונה את קרבנו

1:15 And the priest shall bring it unto the altar, and pinch off its head, and make it smoke on the altar; and the blood thereof shall be drained out on the side of the altar.

1:15 והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח

1:16 And he shall take away its crop with the feathers thereof, and cast it beside the altar on the east part, in the place of the ashes.

1:16 והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן

1:17 And he shall rend it by the wings thereof, but shall not divide it asunder; and the priest shall make it smoke upon the altar, upon the wood that is upon the fire; it is a burnt-offering, an offering made by fire, of a sweet savour unto the Lord.

1:17 ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה

Vayikra 2[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

2:1 And when any one bringeth a meal-offering unto the Lord, his offering shall be of fine flour; and he shall pour oil upon it, and put frankincense thereon.

2:1 ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה

2:2 And he shall bring it to Aaron's sons the priests; and he shall take thereout his handful of the fine flour thereof, and of the oil thereof, together with all the frankincense thereof; and the priest shall make the memorial-part thereof smoke upon the

2:2 והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה

2:3 But that which is left of the meal-offering shall be Aaron's and his sons'; it is a thing most holy of the offerings of the Lord made by fire.

2:3 והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה

2:4 And when thou bringest a meal-offering baked in the oven, it shall be unleavened cakes of fine flour mingled with oil, or unleavened wafers spread with oil.

2:4 וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן

2:5 And if thy offering be a meal-offering baked on a griddle, it shall be of fine flour unleavened, mingled with oil.

2:5 ואם מנחה על המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה

2:6 Thou shalt break it in pieces, and pour oil thereon; it is a meal-offering.

2:6 פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא

2:7 And if thy offering be a meal-offering of the stewing-pan, it shall be made of fine flour with oil.

2:7 ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה

2:8 And thou shalt bring the meal-offering that is made of these things unto the Lord; and it shall be presented unto the priest, and he shall bring it unto the altar.

2:8 והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח

2:9 And the priest shall take off from the meal-offering the memorial-part thereof, and shall make it smoke upon the altar--an offering made by fire, of a sweet savour unto the Lord.

2:9 והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה

2:10 But that which is left of the meal-offering shall be Aaron's and his sons'; it is a thing most holy of the offerings of the Lord made by fire.

2:10 והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה

2:11 No meal-offering, which ye shall bring unto the Lord, shall be made with leaven; for ye shall make no leaven, nor any honey, smoke as an offering made by fire unto the Lord.

2:11 כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה

2:12 As an offering of first-fruits ye may bring them unto the Lord; but they shall not come up for a sweet savour on the altar.

2:12 קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח

2:13 And every meal-offering of thine shalt thou season with salt; neither shalt thou suffer the salt of the covenant of thy God to be lacking from thy meal-offering; with all thy offerings thou shalt offer salt.

2:13 וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח

2:14 And if thou bring a meal-offering of first-fruits unto the Lord, thou shalt bring for the meal-offering of thy first-fruits corn in the ear parched with fire, even groats of the fresh ear.

2:14 ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך

2:15 And thou shalt put oil upon it, and lay frankincense thereon; it is a meal-offering.

2:15 ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא

2:16 And the priest shall make the memorial-part of it smoke, even of the groats thereof, and of the oil thereof, with all the frankincense thereof; it is an offering made by fire unto the Lord.

2:16 והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה ליהוה

Vayikra 3[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

3:1 And if his offering be a sacrifice of peace-offerings: if he offer of the herd, whether male or female, he shall offer it without blemish before the Lord.

3:1 ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה

3:2 And he shall lay his hand upon the head of his offering, and kill it at the door of the tent of meeting; and Aaron's sons the priests shall dash the blood against the altar round about.

3:2 וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב

3:3 And he shall present of the sacrifice of peace-offerings an offering made by fire unto the Lord: the fat that covereth the inwards, and all the fat that is upon the inwards,

3:3 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב

3:4 and the two kidneys, and the fat that is on them, which is by the loins, and the lobe above the liver, which he shall take away hard by the kidneys.

3:4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה

3:5 And Aaron's sons shall make it smoke on the altar upon the burnt-offering, which is upon the wood that is on the fire; it is an offering made by fire, of a sweet savour unto the Lord.

3:5 והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש אשה ריח ניחח ליהוה

3:6 And if his offering for a sacrifice of peace-offerings unto the Lord be of the flock, male or female, he shall offer it without blemish.

3:6 ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו

3:7 If he bring a lamb for his offering, then shall he present it before the Lord.

3:7 אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני יהוה

3:8 And he shall lay his hand upon the head of his offering, and kill it before the tent of meeting; and Aaron's sons shall dash the blood thereof against the altar round about.

3:8 וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב

3:9 And he shall present of the sacrifice of peace-offerings an offering made by fire unto the Lord: the fat thereof, the fat tail entire, which he shall take away hard by the rump-bone; and the fat that covereth the inwards, and all the fat that is upon

3:9 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב

3:10 and the two kidneys, and the fat that is upon them, which is by the loins, and the lobe above the liver, which he shall take away by the kidneys.

3:10 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה

3:11 And the priest shall make it smoke upon the altar; it is the food of the offering made by fire unto the Lord.

3:11 והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה

3:12 And if his offering be a goat, then he shall present it before the Lord.

3:12 ואם עז קרבנו והקריבו לפני יהוה

3:13 And he shall lay his hand upon the head of it, and kill it before the tent of meeting; and the sons of Aaron shall dash the blood thereof against the altar round about.

3:13 וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב

3:14 And he shall present thereof his offering, even an offering made by fire unto the Lord: the fat that covereth the inwards, and all the fat that is upon the inwards,

3:14 והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב

3:15 and the two kidneys, and the fat that is upon them, which is by the loins, and the lobe above the liver, which he shall take away by the kidneys.

3:15 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה

3:16 And the priest shall make them smoke upon the altar; it is the food of the offering made by fire, for a sweet savour; all the fat is the Lord'S.

3:16 והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה

3:17 It shall be a perpetual statute throughout your generations in all your dwellings, that ye shall eat neither fat nor blood.

3:17 חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו

Vayikra 4[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

4:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:

4:1 וידבר יהוה אל משה לאמר

4:2 Speak unto the children of Israel, saying: If any one shall sin through error, in any of the things which the Lord hath commanded not to be done, and shall do any one of them:

4:2 דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה

4:3 if the anointed priest shall sin so as to bring guilt on the people, then let him offer for his sin, which he hath sinned, a young bullock without blemish unto the Lord for a sin-offering.

4:3 אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת

4:4 And he shall bring the bullock unto the door of the tent of meeting before the Lord; and he shall lay his hand upon the head of the bullock, and kill the bullock before the Lord.

4:4 והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה

4:5 And the anointed priest shall take of the blood of the bullock, and bring it to the tent of meeting.

4:5 ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד

4:6 And the priest shall dip his finger in the blood, and sprinkle of the blood seven times before the Lord, in front of the veil of the sanctuary.

4:6 וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש

4:7 And the priest shall put of the blood upon the horns of the altar of sweet incense before the Lord, which is in the tent of meeting; and all the remaining blood of the bullock shall he pour out at the base of the altar of burnt-offering, which is at t

4:7 ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד

4:8 And all the fat of the bullock of the sin-offering he shall take off from it; the fat that covereth the inwards, and all the fat that is upon the inwards,

4:8 ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב

4:9 and the two kidneys, and the fat that is upon them, which is by the loins, and the lobe above the liver, which he shall take away by kidneys,

4:9 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה

4:10 as it is taken off from the ox of the sacrifice of peace-offerings; and the priest shall make them smoke upon the altar of burnt-offering.

4:10 כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה

4:11 But the skin of the bullock, and all its flesh, with its head, and with its legs, and its inwards, and its dung,

4:11 ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו

4:12 even the whole bullock shall he carry forth without the camp unto a clean place, where the ashes are poured out, and burn it on wood with fire; where the ashes are poured out shall it be burnt.

4:12 והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף

4:13 And if the whole congregation of Israel shall err, the thing being hid from the eyes of the assembly, and do any of the things which the Lord hath commanded not to be done, and are guilty:

4:13 ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו

4:14 when the sin wherein they have sinned is known, then the assembly shall offer a young bullock for a sin-offering, and bring it before the tent of meeting.

4:14 ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד

4:15 And the elders of the congregation shall lay their hands upon the head of the bullock before the Lord; and the bullock shall be killed before the Lord.

4:15 וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה

4:16 And the anointed priest shall bring of the blood of the bullock to the tent of meeting.

4:16 והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד

4:17 And the priest shall dip his finger in the blood, and sprinkle it seven times before the Lord, in front of the veil.

4:17 וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת

4:18 And he shall put of the blood upon the horns of the altar which is before the Lord, that is in the tent of meeting, and all the remaining blood shall he pour out at the base of the altar of burnt-offering, which is at the door of the tent of meeting.

4:18 ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד

4:19 And all the fat thereof shall he take off from it, and make it smoke upon the altar.

4:19 ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה

4:20 Thus shall he do with the bullock; as he did with the bullock of the sin-offering, so shall he do with this; and the priest shall make atonement for them, and they shall be forgiven.

4:20 ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם

4:21 And he shall carry forth the bullock without the camp, and burn it as he burned the first bullock; it is the sin-offering for the assembly.

4:21 והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא

4:22 When a ruler sinneth, and doeth through error any one of all the things which the Lord his God hath commanded not to be done, and is guilty:

4:22 אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם

4:23 if his sin, wherein he hath sinned, be known to him, he shall bring for his offering a goat, a male without blemish.

4:23 או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים

4:24 And he shall lay his hand upon the head of the goat, and kill it in the place where they kill the burnt-offering before the Lord; it is a sin-offering.

4:24 וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא

4:25 And the priest shall take of the blood of the sin-offering with his finger, and put it upon the horns of the altar of burnt-offering, and the remaining blood thereof shall he pour out at the base of the altar of burnt-offering.

4:25 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה

4:26 And all the fat thereof shall he make smoke upon the altar, as the fat of the sacrifice of peace-offerings; and the priest shall make atonement for him as concerning his sin, and he shall be forgiven.

4:26 ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו

4:27 And if any one of the common people sin through error, in doing any of the things which the Lord hath commanded not to be done, and be guilty:

4:27 ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם

4:28 if his sin, which he hath sinned, be known to him, then he shall bring for his offering a goat, a female without blemish, for his sin which he hath sinned.

4:28 או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא

4:29 And he shall lay his hand upon the head of the sin-offering, and kill the sin-offering in the place of burnt-offering.

4:29 וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה

4:30 And the priest shall take of the blood thereof with his finger, and put it upon the horns of the altar of burnt-offering, and all the remaining blood thereof shall he pour out at the base of the altar.

4:30 ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח

4:31 And all the fat thereof shall he take away, as the fat is taken away from off the sacrifice of peace-offerings; and the priest shall make it smoke upon the altar for a sweet savour unto the Lord; and the priest shall make atonement for him, and he sh

4:31 ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו

4:32 And if he bring a lamb as his offering for a sin-offering, he shall bring it a female without blemish.

4:32 ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה

4:33 And he shall lay his hand upon the head of the sin-offering, and kill it for a sin-offering in the place where they kill the burnt-offering.

4:33 וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה

4:34 And the priest shall take of the blood of the sin-offering with his finger, and put it upon the horns of the altar of burnt-offering, and all the remaining blood thereof shall he pour out at the base of the altar.

4:34 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח

4:35 And all the fat thereof shall he take away, as the fat of the lamb is taken away from the sacrifice of peace-offerings; and the priest shall make them smoke on the altar, upon the offerings of the Lord made by fire; and the priest shall make atonemen

4:35 ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו

Vayikra 5[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

5:1 And if any one sin, in that he heareth the voice of adjuration, he being a witness, whether he hath seen or known, if he do not utter it, then he shall bear his iniquity;

5:1 ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו

5:2 or if any one touch any unclean thing, whether it be the carcass of an unclean beast, or the carcass of unclean cattle, or the carcass of unclean swarming things, and be guilty, it being hidden from him that he is unclean;

5:2 או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם

5:3 or if he touch the uncleanness of man, whatsoever his uncleanness be wherewith he is unclean, and it be hid from him; and, when he knoweth of it, be guilty;

5:3 או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם

5:4 or if any one swear clearly with his lips to do evil, or to do good, whatsoever it be that a man shall utter clearly with an oath, and it be hid from him; and, when he knoweth of it, be guilty in one of these things;

5:4 או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה

5:5 and it shall be, when he shall be guilty in one of these things, that he shall confess that wherein he hath sinned;

5:5 והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה

5:6 and he shall bring his forfeit unto the Lord for his sin which he hath sinned, a female from the flock, a lamb or a goat, for a sin-offering; and the priest shall make atonement for him as concerning his sin.

5:6 והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו

5:7 And if his means suffice not for a lamb, then he shall bring his forfeit for that wherein he hath sinned, two turtle-doves, or two young pigeons, unto the Lord: one for a sin-offering, and the other for a burnt-offering.

5:7 ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה

5:8 And he shall bring them unto the priest, who shall offer that which is for the sin-offering first, and pinch off its head close by its neck, but shall not divide it asunder.

5:8 והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל

5:9 And he shall sprinkle of the blood of the sin-offering upon the side of the altar; and the rest of the blood shall be drained out at the base of the altar; it is a sin-offering.

5:9 והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא

5:10 And he shall prepare the second for a burnt-offering, according to the ordinance; and the priest shall make atonement for him as concerning his sin which he hath sinned, and he shall be forgiven.

5:10 ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו

5:11 But if his means suffice not for two turtledoves, or two young pigeons, then he shall bring his offering for that wherein he hath sinned, the tenth part of an ephah of fine flour for a sin-offering; he shall put no oil upon it, neither shall he put a

5:11 ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה כי חטאת הוא

5:12 And he shall bring it to the priest, and the priest shall take his handful of it as the memorial-part thereof, and make it smoke on the altar, upon the offerings of the Lord made by fire; it is a sin-offering.

5:12 והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא

5:13 And the priest shall make atonement for him as touching his sin that he hath sinned in any of these things, and he shall be forgiven; and the remnant shall be the priest's, as the meal-offering.

5:13 וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה

5:14 And the Lord spoke unto Moses, saying:

5:14 וידבר יהוה אל משה לאמר

5:15 If any one commit a trespass, and sin through error, in the holy things of the Lord, then he shall bring his forfeit unto the Lord, a ram without blemish out of the flock, according to thy valuation in silver by shekels, after the shekel of the sanct

5:15 נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם

5:16 And he shall make restitution for that which he hath done amiss in the holy thing, and shall add the fifth part thereto, and give it unto the priest; and the priest shall make atonement for him with the ram of the guilt-offering, and he shall be forg

5:16 ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו

5:17 And if any one sin, and do any of the things which the Lord hath commanded not to be done, though he know it not, yet is he guilty, and shall bear his iniquity.

5:17 ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו

5:18 And he shall bring a ram without blemish out of the flock, according to thy valuation, for a guilt-offering, unto the priest; and the priest shall make atonement for him concerning the error which he committed, though he knew it not, and he shall be

5:18 והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו

5:19 It is a guilt-offering--he is certainly guilty before the Lord.

5:19 אשם הוא אשם אשם ליהוה

5:20 And the Lord spoke unto Moses, saying:

5:20 וידבר יהוה אל משה לאמר

5:21 If any one sin, and commit a trespass against the Lord, and deal falsely with his neighbour in a matter of deposit, or of pledge, or of robbery, or have oppressed his neighbour;

5:21 נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו

5:22 or have found that which was lost, and deal falsely therein, and swear to a lie; in any of all these that a man doeth, sinning therein;

5:22 או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה

5:23 then it shall be, if he hath sinned, and is guilty, that he shall restore that which he took by robbery, or the thing which he hath gotten by oppression, or the deposit which was deposited with him, or the lost thing which he found,

5:23 והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא

5:24 or any thing about which he hath sworn falsely, he shall even restore it in full, and shall add the fifth part more thereto; unto him to whom it appertaineth shall he give it, in the day of his being guilty.

5:24 או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו

5:25 And he shall bring his forfeit unto the Lord, a ram without blemish out of the flock, according to thy valuation, for a guilt-offering, unto the priest.

5:25 ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן

5:26 And the priest shall make atonement for him before the Lord, and he shall be forgiven, concerning whatsoever he doeth so as to be guilty thereby.

5:26 וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה

Vayikra 6[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

6:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:

6:1 וידבר יהוה אל משה לאמר

6:2 Command Aaron and his sons, saying: This is the law of the burnt-offering: it is that which goeth up on its firewood upon the altar all night unto the morning; and the fire of the altar shall be kept burning thereby.

6:2 צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו

6:3 And the priest shall put on his linen garment, and his linen breeches shall he put upon his flesh; and he shall take up the ashes whereto the fire hath consumed the burnt-offering on the altar, and he shall put them beside the altar.

6:3 ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח

6:4 And he shall put off his garments, and put on other garments, and carry forth the ashes without the camp unto a clean place.

6:4 ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור

6:5 And the fire upon the altar shall be kept burning thereby, it shall not go out; and the priest shall kindle wood on it every morning; and he shall lay the burnt-offering in order upon it, and shall make smoke thereon the fat of the peace-offerings.

6:5 והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים

6:6 Fire shall be kept burning upon the altar continually; it shall not go out.

6:6 אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה

6:7 And this is the law of the meal-offering: the sons of Aaron shall offer it before the Lord, in front of the altar.

6:7 וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח

6:8 And he shall take up therefrom his handful, of the fine flour of the meal-offering, and of the oil thereof, and all the frankincense which is upon the meal-offering, and shall make the memorial-part thereof smoke upon the altar for a sweet savour unto

6:8 והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה

6:9 And that which is left thereof shall Aaron and his sons eat; it shall be eaten without leaven in a holy place; in the court of the tent of meeting they shall eat it.

6:9 והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה

6:10 It shall not be baked with leaven. I have given it as their portion of My offerings made by fire; it is most holy, as the sin-offering, and as the guilt-offering.

6:10 לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם

6:11 Every male among the children of Aaron may eat of it, as a due for ever throughout your generations, from the offerings of the Lord made by fire; whatsoever toucheth them shall be holy.

6:11 כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש

6:12 And the Lord spoke unto Moses, saying:

6:12 וידבר יהוה אל משה לאמר

6:13 This is the offering of Aaron and of his sons, which they shall offer unto the Lord in the day when he is anointed: the tenth part of an ephah of fine flour for a meal-offering perpetually, half of it in the morning, and half thereof in the evening.

6:13 זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב

6:14 On a griddle it shall be made with oil; when it is soaked, thou shalt bring it in; in broken pieces shalt thou offer the meal-offering for a sweet savour unto the Lord.

6:14 על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה

6:15 And the anointed priest that shall be in his stead from among his sons shall offer it, it is a due for ever; it shall be wholly made to smoke unto the Lord.

6:15 והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטר

6:16 And every meal-offering of the priest shall be wholly made to smoke; it shall not be eaten.

6:16 וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל

6:17 And the Lord spoke unto Moses, saying:

6:17 וידבר יהוה אל משה לאמר

6:18 Speak unto Aaron and to his sons, saying: This is the law of the sin-offering: in the place where the burnt-offering is killed shall the sin-offering be killed before the Lord; it is most holy.

6:18 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא

6:19 The priest that offereth it for sin shall eat it; in a holy place shall it be eaten, in the court of the tent of meeting.

6:19 הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד

6:20 Whatsoever shall touch the flesh thereof shall be holy; and when there is sprinkled of the blood thereof upon any garment, thou shalt wash that whereon it was sprinkled in a holy place.

6:20 כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש

6:21 But the earthen vessel wherein it is sodden shall be broken; and if it be sodden in a brazen vessel, it shall be scoured, and rinsed in water.

6:21 וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים

6:22 Every male among the priests may eat thereof; it is most holy.

6:22 כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא

6:23 And no sin-offering, whereof any of the blood is brought into the tent of meeting to make atonement in the holy place, shall be eaten; it shall be burnt with fire.

6:23 וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף

Vayikra 7[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

7:1 And this is the law of the guilt-offering: it is most holy.

7:1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא

7:2 In the place where they kill the burnt-offering shall they kill the guilt-offering: and the blood thereof shall be dashed against the altar round about.

7:2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב

7:3 And he shall offer of it all the fat thereof: the fat tail, and the fat that covereth the inwards,

7:3 ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב

7:4 and the two kidneys, and the fat that is on them, which is by the loins, and the lobe above the liver, which he shall take away by the kidneys.

7:4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה

7:5 And the priest shall make them smoke upon the altar for an offering made by fire unto the Lord; it is a guilt-offering.

7:5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא

7:6 Every male among the priests may eat thereof; it shall be eaten in a holy place; it is most holy.

7:6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא

7:7 As is the sin-offering, so is the guilt-offering; there is one law for them; the priest that maketh atonement therewith, he shall have it.

7:7 כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה

7:8 And the priest that offereth any man's burnt-offering, even the priest shall have to himself the skin of the burnt-offering which he hath offered.

7:8 והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה

7:9 And every meal-offering that is baked in the oven, and all that is dressed in the stewing-pan, and on the griddle, shall be the priest's that offereth it.

7:9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה

7:10 And every meal-offering, mingled with oil, or dry, shall all the sons of Aaron have, one as well as another.

7:10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו

7:11 And this is the law of the sacrifice of peace-offerings, which one may offer unto the Lord.

7:11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה

7:12 If he offer it for a thanksgiving, then he shall offer with the sacrifice of thanksgiving unleavened cakes mingled with oil, and unleavened wafers spread with oil, and cakes mingled with oil, of fine flour soaked.

7:12 אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן

7:13 With cakes of leavened bread he shall present his offering with the sacrifice of his peace-offerings for thanksgiving.

7:13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו

7:14 And of it he shall present one out of each offering for a gift unto the Lord; it shall be the priest's that dasheth the blood of the peace-offerings against the altar.

7:14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה

7:15 And the flesh of the sacrifice of his peace-offerings for thanksgiving shall be eaten on the day of his offering; he shall not leave any of it until the morning.

7:15 ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר

7:16 But if the sacrifice of his offering be a vow, or a freewill-offering, it shall be eaten on the day that he offereth his sacrifice; and on the morrow that which remaineth of it may be eaten.

7:16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל

7:17 But that which remaineth of the flesh of the sacrifice on the third day shall be burnt with fire.

7:17 והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף

7:18 And if any of the flesh of the sacrifice of his peace-offerings be at all eaten on the third day, it shall not be accepted, neither shall it be imputed unto him that offereth it; it shall be an abhorred thing, and the soul that eateth of it shall bea

7:18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא

7:19 And the flesh that toucheth any unclean thing shall not be eaten; it shall be burnt with fire. And as for the flesh, every one that is clean may eat thereof.

7:19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר

7:20 But the soul that eateth of the flesh of the sacrifice of peace-offerings, that pertain unto the Lord, having his uncleanness upon him, that soul shall be cut off from his people.

7:20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

7:21 And when any one shall touch any unclean thing, whether it be the uncleanness of man, or an unclean beast, or any unclean detestable thing, and eat of the flesh of the sacrifice of peace-offerings, which pertain unto the Lord, that soul shall be cut

7:21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

7:22 And the Lord spoke unto Moses, saying:

7:22 וידבר יהוה אל משה לאמר

7:23 Speak unto the children of Israel, saying: Ye shall eat no fat, of ox, or sheep, or goat.

7:23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו

7:24 And the fat of that which dieth of itself, and the fat of that which is torn of beasts, may be used for any other service; but ye shall in no wise eat of it.

7:24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו

7:25 For whosoever eateth the fat of the beast, of which men present an offering made by fire unto the Lord, even the soul that eateth it shall be cut off from his people.

7:25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה

7:26 And ye shall eat no manner of blood, whether it be of fowl or of beast, in any of your dwellings.

7:26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה

7:27 Whosoever it be that eateth any blood, that soul shall be cut off from his people.

7:27 כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

7:28 And the Lord spoke unto Moses, saying:

7:28 וידבר יהוה אל משה לאמר

7:29 Speak unto the children of Israel, saying: He that offereth his sacrifice of peace-offerings unto the Lord shall bring his offering unto the Lord out of his sacrifice of peace-offerings.

7:29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו

7:30 His own hands shall bring the offerings of the Lord made by fire: the fat with the breast shall he bring, that the breast may be waved for a wave-offering before the Lord.

7:30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה

7:31 And the priest shall make the fat smoke upon the altar; but the breast shall be Aaron's and his sons'.

7:31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו

7:32 And the right thigh shall ye give unto the priest for a heave-offering out of your sacrifices of peace-offerings.

7:32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם

7:33 He among the sons of Aaron, that offereth the blood of the peace-offerings, and the fat, shall have the right thigh for a portion.

7:33 המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה

7:34 For the breast of waving and the thigh of heaving have I taken of the children of Israel out of their sacrifices of peace-offerings, and have given them unto Aaron the priest and unto his sons as a due for ever from the children of Israel.

7:34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל

7:35 This is the consecrated portion of Aaron, and the consecrated portion of his sons, out of the offerings of the Lord made by fire, in the day when they were presented to minister unto the Lord in the priest's office;

7:35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה

7:36 which the Lord commanded to be given them of the children of Israel, in the day that they were anointed. It is a due for ever throughout their generations.

7:36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם

7:37 This is the law of the burnt-offering, of the meal-offering, and of the sin-offering, and of the guilt-offering, and of the consecration-offering, and of the sacrifice of peace-offerings;

7:37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים

7:38 which the Lord commanded Moses in mount Sinai, in the day that he commanded the children of Israel to present their offerings unto the Lord, in the wilderness of Sinai.

7:38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני

Vayikra 8[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

8:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:

8:1 וידבר יהוה אל משה לאמר

8:2 'Take Aaron and his sons with him, and the garments, and the anointing oil, and the bullock of the sin-offering, and the two rams, and the basket of unleavened bread;

8:2 קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות

8:3 and assemble thou all the congregation at the door of the tent of meeting.'

8:3 ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד

8:4 And Moses did as the Lord commanded him; and the congregation was assembled at the door of the tent of meeting.

8:4 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד

8:5 And Moses said unto the congregation: 'This is the thing which the Lord hath commanded to be done.'

8:5 ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות

8:6 And Moses brought Aaron and his sons, and washed them with water.

8:6 ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים

8:7 And he put upon him the tunic, and girded him with the girdle, and clothed him with the robe, and put the ephod upon him, and he girded him with the skilfully woven band of the ephod, and bound it unto him therewith.

8:7 ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו

8:8 And he placed the breastplate upon him; and in the breastplate he put the Urim and the Thummim.

8:8 וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים

8:9 And he set the mitre upon his head; and upon the mitre, in front, did he set the golden plate, the holy crown; as the Lord commanded Moses.

8:9 וישם את המצנפת על ראשו וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה

8:10 And Moses took the anointing oil, and anointed the tabernacle and all that was therein, and sanctified them.

8:10 ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם

8:11 And he sprinkled thereof upon the altar seven times, and anointed the altar and all its vessels, and the laver and its base, to sanctify them.

8:11 ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו לקדשם

8:12 And he poured of the anointing oil upon Aaron's head, and anointed him, to sanctify him.

8:12 ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו

8:13 And Moses brought Aaron's sons, and clothed them with tunics, and girded them with girdles, and bound head-tires upon them; as the Lord commanded Moses.

8:13 ויקרב משה את בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את משה

8:14 And the bullock of the sin-offering was brought; and Aaron and his sons laid their hands upon the head of the bullock of the sin-offering.

8:14 ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת

8:15 And when it was slain, Moses took the blood, and put it upon the horns of the altar round about with his finger, and purified the altar, and poured out the remaining blood at the base of the altar, and sanctified it, to make atonement for it.

8:15 וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו

8:16 And he took all the fat that was upon the inwards, and the lobe of the liver, and the two kidneys, and their fat, and Moses made it smoke upon the altar.

8:16 ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ויקטר משה המזבחה

8:17 But the bullock, and its skin, and its flesh, and its dung, were burnt with fire without the camp; as the Lord commanded Moses.

8:17 ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את משה

8:18 And the ram of the burnt-offering was presented; and Aaron and his sons laid their hands upon the head of the ram.

8:18 ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל

8:19 And when it was killed, Moses dashed the blood against the altar round about.

8:19 וישחט ויזרק משה את הדם על המזבח סביב

8:20 And when the ram was cut into its pieces, Moses made the head, and the pieces, and the suet smoke.

8:20 ואת האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר

8:21 And when the inwards and the legs were washed with water, Moses made the whole ram smoke upon the altar; it was a burnt-offering for a sweet savour; it was an offering made by fire unto the Lord; as the Lord commanded Moses.

8:21 ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה

8:22 And the other ram was presented, the ram of consecration, and Aaron and his sons laid their hands upon the head of the ram.

8:22 ויקרב את האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל

8:23 And when it was slain, Moses took of the blood thereof, and put it upon the tip of Aaron's right ear, and upon the thumb of his right hand, and upon the great toe of his right foot.

8:23 וישחט ויקח משה מדמו ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית

8:24 And Aaron's sons were brought, and Moses put of the blood upon the tip of their right ear, and upon the thumb of their right hand, and upon the great toe of their right foot; and Moses dashed the blood against the altar round about.

8:24 ויקרב את בני אהרן ויתן משה מן הדם על תנוך אזנם הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית ויזרק משה את הדם על המזבח סביב

8:25 And he took the fat, and the fat tail, and all the fat that was upon the inwards, and the lobe of the liver, and the two kidneys, and their fat, and the right thigh.

8:25 ויקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ואת שוק הימין

8:26 And out of the basket of unleavened bread, that was before the Lord, he took one unleavened cake, and one cake of oiled bread, and one wafer, and placed them on the fat, and upon the right thigh.

8:26 ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין

8:27 And he put the whole upon the hands of Aaron, and upon the hands of his sons, and waved them for a wave-offering before the Lord.

8:27 ויתן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה

8:28 And Moses took them from off their hands, and made them smoke on the altar upon the burnt-offering; they were a consecration-offering for a sweet savour; it was an offering made by fire unto the Lord.

8:28 ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה

8:29 And Moses took the breast, and waved it for a wave-offering before the Lord; it was Moses' portion of the ram of consecration; as the Lord commanded Moses.

8:29 ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה

8:30 And Moses took of the anointing oil, and of the blood which was upon the altar, and sprinkled it upon Aaron, and upon his garments, and upon his sons, and upon his sons' garments with him, and sanctified Aaron, and his garments, and his sons, and his

8:30 ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן על בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו

8:31 And Moses said unto Aaron and to his sons: 'Boil the flesh at the door of the tent of meeting; and there eat it and the bread that is in the basket of consecration, as I commanded, saying: Aaron and his sons shall eat it.

8:31 ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו

8:32 And that which remaineth of the flesh and of the bread shall ye burn with fire.

8:32 והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו

8:33 And ye shall not go out from the door of the tent of meeting seven days, until the days of your consecration be fulfilled; for He shall consecrate you seven days.

8:33 ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם

8:34 As hath been done this day, so the Lord hath commanded to do, to make atonement for you.

8:34 כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכם

8:35 And at the door of the tent of meeting shall ye abide day and night seven days, and keep the charge of the Lord, that ye die not; for so I am commanded.

8:35 ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן צויתי

8:36 And Aaron and his sons did all the things which the Lord commanded by the hand of Moses.

8:36 ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה

Vayikra 9[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

9:1 And it came to pass on the eighth day, that Moses called Aaron and his sons, and the elders of Israel;

9:1 ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל

9:2 and he said unto Aaron: 'Take thee a bull-calf for a sin-offering, and a ram for a burnt-offering, without blemish, and offer them before the Lord.

9:2 ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה

9:3 And unto the children of Israel thou shalt speak, saying: Take ye a he-goat for a sin-offering; and a calf and a lamb, both of the first year, without blemish, for a burnt-offering;

9:3 ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה

9:4 and an ox and a ram for peace-offerings, to sacrifice before the Lord; and a meal-offering mingled with oil; for to-day the Lord appeareth unto you.'

9:4 ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם

9:5 And they brought that which Moses commanded before the tent of meeting; and all the congregation drew near and stood before the Lord.

9:5 ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה

9:6 And Moses said: 'This is the thing which the Lord commanded that ye should do; that the glory of the Lord may appear unto you.'

9:6 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה

9:7 And Moses said unto Aaron: 'Draw near unto the altar, and offer thy sin-offering, and thy burnt-offering, and make atonement for thyself, and for the people; and present the offering of the people, and make atonement for them; as the Lord commanded.'

9:7 ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה

9:8 So Aaron drew near unto the altar, and slew the calf of the sin-offering, which was for himself.

9:8 ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו

9:9 And the sons of Aaron presented the blood unto him; and he dipped his finger in the blood, and put it upon the horns of the altar, and poured out the blood at the base of the altar.

9:9 ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח

9:10 But the fat, and the kidneys, and the lobe of the liver of the sin-offering, he made smoke upon the altar; as the Lord commanded Moses.

9:10 ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את משה

9:11 And the flesh and the skin were burnt with fire without the camp.

9:11 ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה

9:12 And he slew the burnt-offering; and Aaron's sons delivered unto him the blood, and he dashed it against the altar round about.

9:12 וישחט את העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב

9:13 And they delivered the burnt-offering unto him, piece by piece, and the head; and he made them smoke upon the altar.

9:13 ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על המזבח

9:14 And he washed the inwards and the legs, and made them smoke upon the burnt-offering on the altar.

9:14 וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה

9:15 And the people's offering was presented; and he took the goat of the sin-offering which was for the people, and slew it, and offered it for sin, as the first.

9:15 ויקרב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון

9:16 And the burnt-offering was presented; and he offered it according to the ordinance.

9:16 ויקרב את העלה ויעשה כמשפט

9:17 And the meal-offering was presented; and he filled his hand therefrom, and made it smoke upon the altar, besides the burnt-offering of the morning.

9:17 ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר

9:18 He slew also the ox and the ram, the sacrifice of peace-offerings, which was for the people; and Aaron's sons delivered unto him the blood, and he dashed it against the altar round about,

9:18 וישחט את השור ואת האיל זבח השלמים אשר לעם וימצאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על המזבח סביב

9:19 and the fat of the ox, and of the ram, the fat tail, and that which covereth the inwards, and the kidneys, and the lobe of the liver.

9:19 ואת החלבים מן השור ומן האיל האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד

9:20 And they put the fat upon the breasts, and he made the fat smoke upon the altar.

9:20 וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה

9:21 And the breasts and the right thigh Aaron waved for a wave-offering before the Lord; as Moses commanded.

9:21 ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה כאשר צוה משה

9:22 And Aaron lifted up his hands toward the people, and blessed them; and he came down from offering the sin-offering, and the burnt-offering, and the peace-offerings.

9:22 וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים

9:23 And Moses and Aaron went into the tent of meeting, and came out, and blessed the people; and the glory of the Lord appeared unto all the people.

9:23 ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם

9:24 And there came forth fire from before the Lord, and consumed upon the altar the burnt-offering and the fat; and when all the people saw it, they shouted, and fell on their faces.

9:24 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם

Vayikra 10[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

10:1 And Nadab and Abihu, the sons of Aaron, took each of them his censer, and put fire therein, and laid incense thereon, and offered strange fire before the Lord, which He had not commanded them.

10:1 ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם

10:2 And there came forth fire from before the Lord, and devoured them, and they died before the Lord.

10:2 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה

10:3 Then Moses said unto Aaron: 'This is it that the Lord spoke, saying: Through them that are nigh unto Me I will be sanctified, and before all the people I will be glorified.' And Aaron held his peace.

10:3 ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן

10:4 And Moses called Mishael and Elzaphan, the sons of Uzziel the uncle of Aaron, and said unto them: 'Draw near, carry your brethren from before the sanctuary out of the camp.'

10:4 ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה

10:5 So they drew near, and carried them in their tunics out of the camp, as Moses had said.

10:5 ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה

10:6 And Moses said unto Aaron, and unto Eleazar and unto Ithamar, his sons: 'Let not the hair of your heads go loose, neither tend your clothes, that ye die not, and that He be not wroth with all the congregation; but let your brethren, the whole house o

10:6 ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה

10:7 And ye shall not go out from the door of the tent of meeting, lest ye die; for the anointing oil of the Lord is upon you.' And they did according to the word of Moses.

10:7 ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה

10:8 And the Lord spoke unto Aaron, saying:

10:8 וידבר יהוה אל אהרן לאמר

10:9 'Drink no wine nor strong drink, thou, nor thy sons with thee, when ye go into the tent of meeting, that ye die not; it shall be a statute forever throughout your generations.

10:9 יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם

10:10 And that ye may put difference between the holy and the common, and between the unclean and the clean;

10:10 ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור

10:11 and that ye may teach the children of Israel all the statutes which the Lord hath spoken unto them by the hand of Moses.'

10:11 ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה

10:12 And Moses spoke unto Aaron, and unto Eleazar and unto Ithamar, his sons that were left: 'Take the meal-offering that remaineth of the offerings of the Lord made by fire, and eat it without leaven beside the altar; for it is most holy.

10:12 וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא

10:13 And ye shall eat it in a holy place, because it is thy due, and thy sons' due, of the offerings of the Lord made by fire; for so I am commanded.

10:13 ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי

10:14 And the breast of waving and the thigh of heaving shall ye eat in a clean place; thou, and thy sons, and thy daughters with thee; for they are given as thy due, and thy sons' due, out of the sacrifices of the peace-offerings of the children of Israe

10:14 ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל

10:15 The thigh of heaving and the breast of waving shall they bring with the offerings of the fat made by fire, to wave it for a wave-offering before the Lord; and it shall be thine, and thy sons' with thee, as a due for ever; as the Lord hath commanded.

10:15 שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה

10:16 And Moses diligently inquired for the goat of the sin-offering, and, behold, it was burnt; and he was angry with Eleazar and with Ithamar, the sons of Aaron that were left, saying:

10:16 ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר

10:17 'Wherefore have ye not eaten the sin-offering in the place of the sanctuary, seeing it is most holy, and He hath given it you to bear the iniquity of the congregation, to make atonement for them before the Lord?

10:17 מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה

10:18 Behold, the blood of it was not brought into the sanctuary within; ye should certainly have eaten it in the sanctuary, as I commanded.'

10:18 הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי

10:19 And Aaron spoke unto Moses: 'Behold, this day have they offered their sin-offering and their burnt-offering before the Lord, and there have befallen me such things as these; and if I had eaten the sin-offering to-day, would it have been well-pleasin

10:19 וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה

10:20 And when Moses heard that, it was well-pleasing in his sight.

10:20 וישמע משה וייטב בעיניו

Vayikra 11[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

11:1 And the Lord spoke unto Moses and to Aaron, saying unto them:

11:1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם

11:2 Speak unto the children of Israel, saying: These are the living things which ye may eat among all the beasts that are on the earth.

11:2 דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ

11:3 Whatsoever parteth the hoof, and is wholly cloven-footed, and cheweth the cud, among the beasts, that may ye eat.

11:3 כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו

11:4 Nevertheless these shall ye not eat of them that only chew the cud, or of them that only part the hoof: the camel, because he cheweth the cud but parteth not the hoof, he is unclean unto you.

11:4 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם

11:5 And the rock-badger, because he cheweth the cud but parteth not the hoof, he is unclean unto you.

11:5 ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם

11:6 And the hare, because she cheweth the cud but parteth not the hoof, she is unclean unto you

11:6 ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם

11:7 And the swine, because he parteth the hoof, and is cloven-footed, but cheweth not the cud, he is unclean unto you.

11:7 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם

11:8 Of their flesh ye shall not eat, and their carcasses ye shall not touch; they are unclean unto you.

11:8 מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם

11:9 These may ye eat of all that are in the waters: whatsoever hath fins and scales in the waters, in the seas, and in the rivers, them may ye eat.

11:9 את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו

11:10 And all that have not fins and scales in the seas, and in the rivers, of all that swarm in the waters, and of all the living creatures that are in the waters, they are a detestable thing unto you,

11:10 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם

11:11 and they shall be a detestable thing unto you; ye shall not eat of their flesh, and their carcasses ye shall have in detestation.

11:11 ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו

11:12 Whatsoever hath no fins nor scales in the waters, that is a detestable thing unto you.

11:12 כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם

11:13 And these ye shall have in detestation among the fowls; they shall not be eaten, they are a detestable thing: the great vulture, and the bearded vulture, and the ospray;

11:13 ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה

11:14 and the kite, and the falcon after its kinds;

11:14 ואת הדאה ואת האיה למינה

11:15 every raven after its kinds;

11:15 את כל ערב למינו

11:16 and the ostrich, and the night-hawk, and the sea-mew, and the hawk after its kinds;

11:16 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו

11:17 and the little owl, and the cormorant, and the great owl;

11:17 ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף

11:18 and the horned owl, and the pelican, and the carrion-vulture;

11:18 ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם

11:19 and the stork, and the heron after its kinds, and the hoopoe, and the bat.

11:19 ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף

11:20 All winged swarming things that go upon all fours are a detestable thing unto you.

11:20 כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם

11:21 Yet these may ye eat of all winged swarming things that go upon all fours, which have jointed legs above their feet, wherewith to leap upon the earth;

11:21 אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ

11:22 even these of them ye may eat: the locust after its kinds, and the bald locust after its kinds, and the cricket after its kinds, and the grasshopper after its kinds.

11:22 את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו

11:23 But all winged swarming things, which have four feet, are a detestable thing unto you.

11:23 וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם

11:24 And by these ye shall become unclean; whosoever toucheth the carcass of them shall be unclean until even.

11:24 ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב

11:25 And whosoever beareth aught of the carcass of them shall wash his clothes, and be unclean until the even.

11:25 וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב

11:26 Every beast which parteth the hoof, but is not cloven footed, nor cheweth the cud, is unclean unto you; every one that to toucheth them shall be unclean.

11:26 לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא

11:27 And whatsoever goeth upon its paws, among all beasts that go on all fours, they are unclean unto you; whoso toucheth their carcass shall be unclean until the even.

11:27 וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב

11:28 And he that beareth the carcass of them shall wash his clothes, and be unclean until the even; they are unclean unto you.

11:28 והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם

11:29 And these are they which are unclean unto you among the swarming things that swarm upon the earth: the weasel, and the mouse, and the great lizard after its kinds,

11:29 וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו

11:30 and the gecko, and the land-crocodile, and the lizard, and the sand-lizard, and the chameleon.

11:30 והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת

11:31 These are they which are unclean to you among all that swarm; whosoever doth touch them, when they are dead, shall be unclean until the even.

11:31 אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב

11:32 And upon whatsoever any of them, when they are dead, doth fall, it shall be unclean; whether it be any vessel of wood, or raiment, or skin, or sack, whatsoever vessel it be, wherewith any work is done, it must be put into water, and it shall be uncl

11:32 וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר

11:33 And every earthen vessel whereinto any of them falleth, whatsoever is in it shall be unclean, and it ye shall break.

11:33 וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו

11:34 All food therein which may be eaten, that on which water cometh, shall be unclean; and all drink in every such vessel that may be drunk shall be unclean.

11:34 מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא

11:35 And every thing whereupon any part of their carcass falleth shall be unclean; whether oven, or range for pots, it shall be broken in pieces; they are unclean, and shall be unclean unto you.

11:35 וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם

11:36 Nevertheless a fountain or a cistern wherein is a gathering of water shall be clean; but he who toucheth their carcass shall be unclean.

11:36 אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא

11:37 And if aught of their carcass fall upon any sowing seed which is to be sown, it is clean.

11:37 וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא

11:38 But if water be put upon the seed, and aught of their carcass fall thereon, it is unclean unto you.

11:38 וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם

11:39 And if any beast, of which ye may eat, die, he that toucheth the carcass thereof shall be unclean until the even.

11:39 וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב

11:40 And he that eateth of the carcass of it shall wash his clothes, and be unclean until the even; he also that beareth the carcass of it shall wash his clothes, and be unclean until the even.

11:40 והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב

11:41 And every swarming thing that swarmeth upon the earth is a detestable thing; it shall not be eaten.

11:41 וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל

11:42 Whatsoever goeth upon the belly, and whatsoever goeth upon all fours, or whatsoever hath many feet, even all swarming things that swarm upon the earth, them ye shall not eat; for they are a detestable thing.

11:42 כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם

11:43 Ye shall not make yourselves detestable with any swarming thing that swarmeth, neither shall ye make yourselves unclean with them, that ye should be defiled thereby.

11:43 אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם

11:44 For I am the Lord your God; sanctify yourselves therefore, and be ye holy; for I am holy; neither shall ye defile yourselves with any manner of swarming thing that moveth upon the earth.

11:44 כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ

11:45 For I am the Lord that brought you up out of the land of Egypt, to be your God; ye shall therefore be holy, for I am holy.

11:45 כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני

11:46 This is the law of the beast, and of the fowl, and of every living creature that moveth in the waters, and of every creature that swarmeth upon the earth;

11:46 זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ

11:47 to make a difference between the unclean and the clean, and between the living thing that may be eaten and the living thing that may not be eaten.

11:47 להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל

Vayikra 12[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

12:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:

12:1 וידבר יהוה אל משה לאמר

12:2 Speak unto the children of Israel, saying: If a woman be delivered, and bear a man-child, then she shall be unclean seven days; as in the days of the impurity of her sickness shall she be unclean.

12:2 דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא

12:3 And in the eighth day the flesh of his foreskin shall be circumcised.

12:3 וביום השמיני ימול בשר ערלתו

12:4 And she shall continue in the blood of purification three and thirty days; she shall touch no hallowed thing, nor come into the sanctuary, until the days of her purification be fulfilled.

12:4 ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה

12:5 But if she bear a maid-child, then she shall be unclean two weeks, as in her impurity; and she shall continue in the blood of purification threescore and six days.

12:5 ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה

12:6 And when the days of her purification are fulfilled, for a son, or for a daughter, she shall bring a lamb of the first year for a burnt-offering, and a young pigeon, or a turtle-dove, for a sin-offering, unto the door of the tent of meeting, unto the

12:6 ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן

12:7 And he shall offer it before the Lord, and make atonement for her; and she shall be cleansed from the fountain of her blood. This is the law for her that beareth, whether a male or a female.

12:7 והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה

12:8 And if her means suffice not for a lamb, then she shall take two turtle-doves, or two young pigeons: the one for a burnt-offering, and the other for a sin-offering; and the priest shall make atonement for her, and she shall be clean.

12:8 ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה

Vayikra 13[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

13:1 And the Lord spoke unto Moses and unto Aaron, saying:

13:1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

13:2 When a man shall have in the skin of his flesh a rising, or a scab, or a bright spot, and it become in the skin of his flesh the plague of leprosy, then he shall be brought unto Aaron the priest, or unto one of his sons the priests.

13:2 אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים

13:3 And the priest shall look upon the plague in the skin of the flesh; and if the hair in the plague be turned white, and the appearance of the plague be deeper than the skin of his flesh, it is the plague of leprosy; and the priest shall look on him, a

13:3 וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו

13:4 And if the bright spot be white in the skin of his flesh, and the appearance thereof be not deeper than the skin, and the hair thereof be not turned white, then the priest shall shut up him that hath the plague seven days.

13:4 ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים

13:5 And the priest shall look on him the seventh day; and, behold, if the plague stay in its appearance, and the plague be not spread in the skin, then the priest shall shut him up seven days more.

13:5 וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית

13:6 And the priest shall look on him again the seventh day; and, behold, if the plague be dim, and the plague be not spread in the skin, then the priest shall pronounce him clean: it is a scab; and he shall wash his clothes, and be clean.

13:6 וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר

13:7 But if the scab spread abroad in the skin, after that he hath shown himself to the priest for his cleansing, he shall show himself to the priest again.

13:7 ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן

13:8 And the priest shall look, and, behold, if the scab be spread in the skin, then the priest shall pronounce him unclean: it is leprosy.

13:8 וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא

13:9 When the plague of leprosy is in a man, then he shall be brought unto the priest.

13:9 נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן

13:10 And the priest shall look, and, behold, if there be a white rising in the skin, and it have turned the hair white, and there be quick raw flesh in the rising,

13:10 וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת

13:11 it is an old leprosy in the skin of his flesh, and the priest shall pronounce him unclean; he shall not shut him up; for he is unclean.

13:11 צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא

13:12 And if the leprosy break out abroad in the skin, and the leprosy cover all the skin of him that hath the plague from his head even to his feet, as far as appeareth to the priest;

13:12 ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן

13:13 then the priest shall look; and, behold, if the leprosy have covered all his flesh, he shall pronounce him clean that hath the plague; it is all turned white: he is clean.

13:13 וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא

13:14 But whensoever raw flesh appeareth in him, he shall be unclean.

13:14 וביום הראות בו בשר חי יטמא

13:15 And the priest shall look on the raw flesh, and pronounce him unclean; the raw flesh is unclean: it is leprosy.

13:15 וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא

13:16 But if the raw flesh again be turned into white, then he shall come unto the priest;

13:16 או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן

13:17 and the priest shall look on him; and, behold, if the plague be turned into white, then the priest shall pronounce him clean that hath the plague: he is clean.

13:17 וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא

13:18 And when the flesh hath in the skin thereof a boil, and it is healed,

13:18 ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא

13:19 and in the place of the boil there is a white rising, or a bright spot, reddish-white, then it shall be shown to the priest.

13:19 והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן

13:20 And the priest shall look; and, behold, if the appearance thereof be lower than the skin, and the hair thereof be turned white, then the priest shall pronounce him unclean: it is the plague of leprosy, it hath broken out in the boil.

13:20 וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה

13:21 But if the priest look on it, and, behold, there be no white hairs therein, and it be not lower than the skin, but be dim, then the priest shall shut him up seven days.

13:21 ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים

13:22 And if it spread abroad in the skin, then the priest shall pronounce him unclean: it is a plague.

13:22 ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא

13:23 But if the bright spot stay in its place, and be not spread, it is the scar of the boil; and the priest shall pronounce him clean.

13:23 ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן

13:24 Or when the flesh hath in the skin thereof a burning by fire, and the quick flesh of the burning become a bright spot, reddish-white, or white;

13:24 או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה

13:25 then the priest shall look upon it; and, behold, if the hair in the bright spot be turned white, and the appearance thereof be deeper than the skin, it is leprosy, it hath broken out in the burning; and the priest shall pronounce him unclean: it is

13:25 וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא

13:26 But if the priest look on it, and, behold, there be no white hair in the bright spot, and it be no lower than the skin, but be dim; then the priest shall shut him up seven days.

13:26 ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים

13:27 And the priest shall look upon him the seventh day; if it spread abroad in the skin, then the priest shall pronounce him unclean: it is the plague of leprosy.

13:27 וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא

13:28 And if the bright spot stay in its place, and be not spread in the skin, but be dim, it is the rising of the burning, and the priest shall pronounce him clean; for it is the scar of the burning.

13:28 ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא

13:29 And when a man or woman hath a plague upon the head or upon the beard,

13:29 ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן

13:30 then the priest shall look on the plague; and, behold, if the appearance thereof be deeper than the skin, and there be in it yellow thin hair, then the priest shall pronounce him unclean: it is a scall, it is leprosy of the head or of the beard.

13:30 וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא

13:31 And if the priest look on the plague of the scall, and, behold, the appearance thereof be not deeper than the skin, and there be no black hair in it, then the priest shall shut up him that hath the plague of the scall seven days.

13:31 וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים

13:32 And in the seventh day the priest shall look on the plague; and, behold, if the scall be not spread, and there be in it no yellow hair, and the appearance of the scall be not deeper than the skin,

13:32 וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור

13:33 then he shall be shaven, but the scall shall he not shave; and the priest shall shut up him that hath the scall seven days more.

13:33 והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית

13:34 And in the seventh day the priest shall look on the scall; and, behold, if the scall be not spread in the skin, and the appearance thereof be not deeper than the skin, then the priest shall pronounce him clean; and he shall wash his clothes, and be

13:34 וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר

13:35 But if the scall spread abroad in the skin after his cleansing,

13:35 ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו

13:36 then the priest shall look on him; and, behold, if the scall be spread in the skin, the priest shall not seek for the yellow hair: he is unclean.

13:36 וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא

13:37 But if the scall stay in its appearance, and black hair be grown up therein; the scall is healed, he is clean; and the priest shall pronounce him clean.

13:37 ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן

13:38 And if a man or a woman have in the skin of their flesh bright spots, even white bright spots;

13:38 ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת

13:39 then the priest shall look; and, behold, if the bright spots in the skin of their flesh be of a dull white, it is a tetter, it hath broken out in the skin: he is clean.

13:39 וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא

13:40 And if a man's hair be fallen off his head, he is bald; yet is he clean.

13:40 ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא

13:41 And if his hair be fallen off from the front part of his head, he is forehead-bald; yet is he clean.

13:41 ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא

13:42 But if there be in the bald head, or the bald forehead, a reddish-white plague, it is leprosy breaking out in his bald head, or his bald forehead.

13:42 וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו

13:43 Then the priest shall look upon him; and, behold, if the rising of the plague be reddish-white in his bald head, or in his bald forehead, as the appearance of leprosy in the skin of the flesh,

13:43 וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר

13:44 he is a leprous man, he is unclean; the priest shall surely pronounce him unclean: his plague is in his head.

13:44 איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו

13:45 And the leper in whom the plague is, his clothes shall be rent, and the hair of his head shall go loose, and he shall cover his upper lip, and shall cry: 'Unclean, unclean.'

13:45 והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא

13:46 All the days wherein the plague is in him he shall be unclean; he is unclean; he shall dwell alone; without the camp shall his dwelling be.

13:46 כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו

13:47 And when the plague of leprosy is in a garment, whether it be a woolen garment, or a linen garment;

13:47 והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים

13:48 or in the warp, or in the woof, whether they be of linen, or of wool; or in a skin, or in any thing made of skin.

13:48 או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור

13:49 If the plague be greenish or reddish in the garment, or in the skin, or in the warp, or in the woof, or in any thing of skin, it is the plague of leprosy, and shall be shown unto the priest.

13:49 והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן

13:50 And the priest shall look upon the plague, and shut up that which hath the plague seven days.

13:50 וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים

13:51 And he shall look on the plague on the seventh day: if the plague be spread in the garment, or in the warp, or in the woof, or in the skin, whatever service skin is used for, the plague is a malignant leprosy: it is unclean.

13:51 וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא

13:52 And he shall burn the garment, or the warp, or the woof, whether it be of wool or of linen, or any thing of skin, wherein the plague is; for it is a malignant leprosy; it shall be burnt in the fire.

13:52 ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף

13:53 And if the priest shall look, and, behold, the plague be not spread in the garment, or in the warp, or in the woof, or in any thing of skin;

13:53 ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור

13:54 then the priest shall command that they wash the thing wherein the plague is, and he shall shut it up seven days more.

13:54 וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית

13:55 And the priest shall look, after that the plague is washed; and, behold, if the plague have not changed its colour, and the plague be not spread, it is unclean; thou shalt burn it in the fire; it is a fret, whether the bareness be within or without.

13:55 וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו

13:56 And if the priest look, and, behold, the plague be dim after the washing thereof, then he shall rend it out of the garment, or out of the skin, or out of the warp, or out of the woof.

13:56 ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב

13:57 And if it appear still in the garment, or in the warp, or in the woof, or in any thing of skin, it is breaking out, thou shalt burn that wherein the plague is with fire.

13:57 ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע

13:58 And the garment, or the warp, or the woof, or whatsoever thing of skin it be, which thou shalt wash, if the plague be departed from them, then it shall be washed the second time, and shall be clean.

13:58 והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר

13:59 This is the law of the plague of leprosy in a garment of wool or linen, or in the warp, or in the woof, or in any thing of skin, to pronounce it clean, or to pronounce it unclean.

13:59 זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו

Vayikra 14[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

14:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:

14:1 וידבר יהוה אל משה לאמר

14:2 This shall be the law of the leper in the day of his cleansing: he shall be brought unto the priest.

14:2 זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן

14:3 And the priest shall go forth out of the camp; and the priest shall look, and, behold, if the plague of leprosy be healed in the leper;

14:3 ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע

14:4 then shall the priest command to take for him that is to be cleansed two living clean birds, and cedar-wood, and scarlet, and hyssop.

14:4 וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב

14:5 And the priest shall command to kill one of the birds in an earthen vessel over running water.

14:5 וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים

14:6 As for the living bird, he shall take it, and the cedar-wood, and the scarlet, and the hyssop, and shall dip them and the living bird in the blood of the bird that was killed over the running water.

14:6 את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים

14:7 And he shall sprinkle upon him that is to be cleansed from the leprosy seven times, and shall pronounce him clean, and shall let go the living bird into the open field.

14:7 והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה

14:8 And he that is to be cleansed shall wash his clothes, and shave off all his hair, and bathe himself in water, and he shall be clean; and after that he may come into the camp, but shall dwell outside his tent seven days.

14:8 וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים

14:9 And it shall be on the seventh day, that he shall shave all his hair off his head and his beard and his eyebrows, even all his hair he shall shave off; and he shall wash his clothes, and he shall bathe his flesh in water, and he shall be clean.

14:9 והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר

14:10 And on the eighth day he shall take two he-lambs without blemish, and one ewe-lamb of the first year without blemish, and three tenth parts of an ephah of fine flour for a meal-offering, mingled with oil, and one log of oil.

14:10 וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן

14:11 And the priest that cleanseth him shall set the man that is to be cleansed, and those things, before the Lord, at the door of the tent of meeting.

14:11 והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד

14:12 And the priest shall take one of the he-lambs, and offer him for a guilt-offering, and the log of oil, and wave them for a wave-offering before the Lord.

14:12 ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה

14:13 And he shall kill the he-lamb in the place where they kill the sin-offering and the burnt-offering, in the place of the sanctuary; for as the sin-offering is the priest's, so is the guilt-offering; it is most holy.

14:13 ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן קדש קדשים הוא

14:14 And the priest shall take of the blood of the guilt-offering, and the priest shall put it upon the tip of the right ear of him that is to be cleansed, and upon the thumb of his right hand, and upon the great toe of his right foot.

14:14 ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית

14:15 And the priest shall take of the log of oil, and pour it into the palm of his own left hand.

14:15 ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית

14:16 And the priest shall dip his right finger in the oil that is in his left hand, and shall sprinkle of the oil with his finger seven times before the Lord.

14:16 וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה

14:17 And of the rest of the oil that is in his hand shall the priest put upon the tip of the right ear of him that is to be cleansed, and upon the thumb of his right hand, and upon the great toe of his right foot, upon the blood of the guilt-offering.

14:17 ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על דם האשם

14:18 And the rest of the oil that is in the priest's hand he shall put upon the head of him that is to be cleansed; and the priest shall make atonement for him before the Lord.

14:18 והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה

14:19 And the priest shall offer the sin-offering, and make atonement for him that is to be cleansed because of his uncleanness; and afterward he shall kill the burnt-offering.

14:19 ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה

14:20 And the priest shall offer the burnt-offering and the meal-offering upon the altar; and the priest shall make atonement for him, and he shall be clean.

14:20 והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר

14:21 And if he be poor, and his means suffice not, then he shall take one he-lamb for a guilt-offering to be waved, to make atonement for him, and one tenth part of an ephah of fine flour mingled with oil for a meal-offering, and a log of oil;

14:21 ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן

14:22 and two turtle-doves, or two young pigeons, such as his means suffice for; and the one shall be a sin-offering, and the other a burnt-offering.

14:22 ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה

14:23 And on the eighth day he shall bring them for his cleansing unto the priest, unto the door of the tent of meeting, before the Lord.

14:23 והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה

14:24 And the priest shall take the lamb of the guilt-offering, and the log of oil, and the priest shall wave them for a wave-offering before the Lord.

14:24 ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה

14:25 And he shall kill the lamb of the guilt-offering, and the priest shall take of the blood of the guilt-offering, and put it upon the tip of the right ear of him that is to be cleansed, and upon the thumb of his right hand, and upon the great toe of h

14:25 ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית

14:26 And the priest shall pour of the oil into the palm of his own left hand.

14:26 ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית

14:27 And the priest shall sprinkle with his right finger some of the oil that is in his left hand seven times before the Lord.

14:27 והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה

14:28 And the priest shall put of the oil that is in his hand upon the tip of the right ear of him that is to be cleansed, and upon the thumb of his right hand, and upon the great toe of his right foot, upon the place of the blood of the guilt-offering.

14:28 ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על מקום דם האשם

14:29 And the rest of the oil that is in the priest's hand he shall put upon the head of him that is to be cleansed, to make atonement for him before the Lord.

14:29 והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה

14:30 And he shall offer one of the turtle-doves, or of the young pigeons, such as his means suffice for;

14:30 ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו

14:31 even such as his means suffice for, the one for a sin-offering, and the other for a burnt-offering, with the meal-offering; and the priest shall make atonement for him that is to be cleansed before the Lord.

14:31 את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה

14:32 This is the law of him in whom is the plague of leprosy, whose means suffice not for that which pertaineth to his cleansing.

14:32 זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו

14:33 And the Lord spoke unto Moses and unto Aaron, saying:

14:33 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

14:34 When ye are come into the land of Canaan, which I give to you for a possession, and I put the plague of leprosy in a house of the land of your possession;

14:34 כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם

14:35 then he that owneth the house shall come and tell the priest, saying: 'There seemeth to me to be as it were a plague in the house.'

14:35 ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית

14:36 And the priest shall command that they empty the house, before the priest go in to see the plague, that all that is in the house be not made unclean; and afterward the priest shall go in to see the house.

14:36 וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית

14:37 And he shall look on the plague, and, behold, if the plague be in the walls of the house with hollow streaks, greenish or reddish, and the appearance thereof be lower than the wall;

14:37 וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר

14:38 then the priest shall go out of the house to the door of the house, and shut up the house seven days.

14:38 ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים

14:39 And the priest shall come again the seventh day, and shall look; and, behold, if the plague be spread in the walls of the house;

14:39 ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית

14:40 then the priest shall command that they take out the stones in which the plague is, and cast them into an unclean place without the city.

14:40 וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא

14:41 And he shall cause the house to be scraped within round about, and they shall pour out the mortar that they scrape off without the city into an unclean place.

14:41 ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא

14:42 And they shall take other stones, and put them in the place of those stones; and he shall take other mortar, and shall plaster the house.

14:42 ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית

14:43 And if the plague come again, and break out in the house, after that the stones have been taken out, and after the house hath been scraped, and after it is plastered;

14:43 ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח

14:44 then the priest shall come in and look; and, behold, if the plague be spread in the house, it is a malignant leprosy in the house: it is unclean.

14:44 ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא

14:45 And he shall break down the house, the stones of it, and the timber thereof, and all the mortar of the house; and he shall carry them forth out of the city into an unclean place.

14:45 ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא

14:46 Moreover he that goeth into the house all the while that it is shut up shall be unclean until the even.

14:46 והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב

14:47 And he that lieth in the house shall wash his clothes; and he that eateth in the house shall wash his clothes.

14:47 והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו

14:48 And if the priest shall come in, and look, and, behold, the plague hath not spread in the house, after the house was plastered; then the priest shall pronounce the house clean, because the plague is healed.

14:48 ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע

14:49 And he shall take to cleanse the house two birds, and cedar-wood, and scarlet, and hyssop.

14:49 ולקח לחטא את הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב

14:50 And he shall kill one of the birds in an earthen vessel over running water.

14:50 ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים

14:51 And he shall take the cedar-wood, and the hyssop, and the scarlet, and the living bird, and dip them in the blood of the slain bird, and in the running water, and sprinkle the house seven times.

14:51 ולקח את עץ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל הבית שבע פעמים

14:52 And he shall cleanse the house with the blood of the bird, and with the running water, and with the living bird, and with the cedar-wood, and with the hyssop, and with the scarlet.

14:52 וחטא את הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשני התולעת

14:53 But he shall let go the living bird out of the city into the open field; so shall he make atonement for the house; and it shall be clean.

14:53 ושלח את הצפר החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה וכפר על הבית וטהר

14:54 This is the law for all manner of plague of leprosy, and for a scall;

14:54 זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק

14:55 and for the leprosy of a garment, and for a house;

14:55 ולצרעת הבגד ולבית

14:56 and for a rising, and for a scab, and for a bright spot;

14:56 ולשאת ולספחת ולבהרת

14:57 to teach when it is unclean, and when it is clean; this is the law of leprosy.

14:57 להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת

Vayikra 15[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

15:1 And the Lord spoke unto Moses and to Aaron, saying:

15:1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

15:2 Speak unto the children of Israel, and say unto them: When any man hath an issue out of his flesh, his issue is unclean.

15:2 דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא

15:3 And this shall be his uncleanness in his issue: whether his flesh run with his issue, or his flesh be stopped from his issue, it is his uncleanness.

15:3 וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא

15:4 Every bed whereon he that hath the issue lieth shall be unclean; and every thing whereon he sitteth shall be unclean.

15:4 כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא

15:5 And whosoever toucheth his bed shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the even.

15:5 ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

15:6 And he that sitteth on any thing whereon he that hath the issue sat shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the even.

15:6 והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

15:7 And he that toucheth the flesh of him that hath the issue shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the even.

15:7 והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

15:8 And if he that hath the issue spit upon him that is clean, then he shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the even.

15:8 וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

15:9 And what saddle soever he that hath the issue rideth upon shall be unclean.

15:9 וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא

15:10 And whosoever toucheth any thing that was under him shall be unclean until the even; and he that beareth those things shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the even.

15:10 וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

15:11 And whomsoever he that hath the issue toucheth, without having rinsed his hands in water, he shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the even.

15:11 וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

15:12 And the earthen vessel, which he that hath the issue toucheth, shall be broken; and every vessel of wood shall be rinsed in water.

15:12 וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים

15:13 And when he that hath an issue is cleansed of his issue, then he shall number to himself seven days for his cleansing, and wash his clothes; and he shall bathe his flesh in running water, and shall be clean.

15:13 וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר

15:14 And on the eighth day he shall take to him two turtle-doves, or two young pigeons, and come before the Lord unto the door of the tent of meeting, and give them unto the priest.

15:14 וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן

15:15 And the priest shall offer them, the one for a sin-offering, and the other for a burnt-offering; and the priest shall make atonement for him before the Lord for his issue.

15:15 ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו

15:16 And if the flow of seed go out from a man, then he shall bathe all his flesh in water, and be unclean until the even.

15:16 ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב

15:17 And every garment, and every skin, whereon is the flow of seed, shall be washed with water, and be unclean until the even.

15:17 וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב

15:18 The woman also with whom a man shall lie carnally, they shall both bathe themselves in water, and be unclean until the even.

15:18 ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב

15:19 And if a woman have an issue, and her issue in her flesh be blood, she shall be in her impurity seven days; and whosoever toucheth her shall be unclean until the even.

15:19 ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב

15:20 And every thing that she lieth upon in her impurity shall be unclean; every thing also that she sitteth upon shall be unclean.

15:20 וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא

15:21 And whosoever toucheth her bed shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the even.

15:21 וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

15:22 And whosoever toucheth any thing that she sitteth upon shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the even.

15:22 וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

15:23 And if he be on the bed, or on any thing whereon she sitteth, when he toucheth it, he shall be unclean until the even.

15:23 ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב

15:24 And if any man lie with her, and her impurity be upon him, he shall be unclean seven days; and every bed whereon he lieth shall be unclean.

15:24 ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא

15:25 And if a woman have an issue of her blood many days not in the time of her impurity, or if she have an issue beyond the time of her impurity; all the days of the issue of her uncleanness she shall be as in the days of her impurity: she is unclean.

15:25 ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא

15:26 Every bed whereon she lieth all the days of her issue shall be unto her as the bed of her impurity; and every thing whereon she sitteth shall be unclean, as the uncleanness of her impurity.

15:26 כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה

15:27 And whosoever toucheth those things shall be unclean, and shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the even.

15:27 וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

15:28 But if she be cleansed of her issue, then she shall number to herself seven days, and after that she shall be clean.

15:28 ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר

15:29 And on the eighth day she shall take unto her two turtle-doves, or two young pigeons, and bring them unto the priest, to the door of the tent of meeting.

15:29 וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד

15:30 And the priest shall offer the one for a sin-offering, and the other for a burnt-offering; and the priest shall make atonement for her before the Lord for the issue of her uncleanness.

15:30 ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה

15:31 Thus shall ye separate the children of Israel from their uncleanness; that they die not in their uncleanness, when they defile My tabernacle that is in the midst of them.

15:31 והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם

15:32 This is the law of him that hath an issue, and of him from whom the flow of seed goeth out, so that he is unclean thereby;

15:32 זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה

15:33 and of her that is sick with her impurity, and of them that have an issue, whether it be a man, or a woman; and of him that lieth with her that is unclean.

15:33 והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה

Vayikra 16[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

16:1 And the Lord spoke unto Moses, after the death of the two sons of Aaron, when they drew near before the Lord, and died;

16:1 וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יהוה וימתו

16:2 and the Lord said unto Moses: 'Speak unto Aaron thy brother, that he come not at all times into the holy place within the veil, before the ark-cover which is upon the ark; that he die not; for I appear in the cloud upon the ark-cover.

16:2 ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת

16:3 Herewith shall Aaron come into the holy place: with a young bullock for a sin-offering, and a ram for a burnt-offering.

16:3 בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה

16:4 He shall put on the holy linen tunic, and he shall have the linen breeches upon his flesh, and shall be girded with the linen girdle, and with the linen mitre shall he be attired; they are the holy garments; and he shall bathe his flesh in water, and

16:4 כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם

16:5 And he shall take of the congregation of the children of Israel two he-goats for a sin-offering, and one ram for a burnt-offering.

16:5 ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה

16:6 And Aaron shall present the bullock of the sin-offering, which is for himself, and make atonement for himself, and for his house.

16:6 והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו

16:7 And he shall take the two goats, and set them before the Lord at the door of the tent of meeting.

16:7 ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד

16:8 And Aaron shall cast lots upon the two goats: one lot for the Lord, and the other lot for Azazel.

16:8 ונתן אהרן על שני השעירם גרלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל

16:9 And Aaron shall present the goat upon which the lot fell for the Lord, and offer him for a sin-offering.

16:9 והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת

16:10 But the goat, on which the lot fell for Azazel, shall be set alive before the Lord, to make atonement over him, to send him away for Azazel into the wilderness.

16:10 והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה

16:11 And Aaron shall present the bullock of the sin-offering, which is for himself, and shall make atonement for himself, and for his house, and shall kill the bullock of the sin-offering which is for himself.

16:11 והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו

16:12 And he shall take a censer full of coals of fire from off the altar before the Lord, and his hands full of sweet incense beaten small, and bring it within the veil.

16:12 ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת

16:13 And he shall put the incense upon the fire before the Lord, that the cloud of the incense may cover the ark-cover that is upon the testimony, that he die not.

16:13 ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות

16:14 And he shall take of the blood of the bullock, and sprinkle it with his finger upon the ark-cover on the east; and before the ark-cover shall he sprinkle of the blood with his finger seven times.

16:14 ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו

16:15 Then shall he kill the goat of the sin-offering, that is for the people, and bring his blood within the veil, and do with his blood as he did with the blood of the bullock, and sprinkle it upon the ark-cover, and before the ark-cover.

16:15 ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת

16:16 And he shall make atonement for the holy place, because of the uncleannesses of the children of Israel, and because of their transgressions, even all their sins; and so shall he do for the tent of meeting, that dwelleth with them in the midst of the

16:16 וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם

16:17 And there shall be no man in the tent of meeting when he goeth in to make atonement in the holy place, until he come out, and have made atonement for himself, and for his household, and for all the assembly of Israel.

16:17 וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל

16:18 And he shall go out unto the altar that is before the Lord, and make atonement for it; and shall take of the blood of the bullock, and of the blood of the goat, and put it upon the horns of the altar round about.

16:18 ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב

16:19 And he shall sprinkle of the blood upon it with his finger seven times, and cleanse it, and hallow it from the uncleannesses of the children of Israel.

16:19 והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל

16:20 And when he hath made an end of atoning for the holy place, and the tent of meeting, and the altar, he shall present the live goat.

16:20 וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי

16:21 And Aaron shall lay both his hands upon the head of the live goat, and confess over him all the iniquities of the children of Israel, and all their transgressions, even all their sins; and he shall put them upon the head of the goat, and shall send

16:21 וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה

16:22 And the goat shall bear upon him all their iniquities unto a land which is cut off; and he shall let go the goat in the wilderness.

16:22 ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר

16:23 And Aaron shall come into the tent of meeting, and shall put off the linen garments, which he put on when he went into the holy place, and shall leave them there.

16:23 ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם

16:24 And he shall bathe his flesh in water in a holy place and put on his other vestments, and come forth, and offer his burnt-offering and the burnt-offering of the people, and make atonement for himself and for the people.

16:24 ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם

16:25 And the fat of the sin-offering shall he make smoke upon the altar.

16:25 ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה

16:26 And he that letteth go the goat for Azazel shall wash his clothes, and bathe his flesh in water, and afterward he may come into the camp.

16:26 והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה

16:27 And the bullock of the sin-offering, and the goat of the sin-offering, whose blood was brought in to make atonement in the holy place, shall be carried forth without the camp; and they shall burn in the fire their skins, and their flesh, and their d

16:27 ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם

16:28 And he that burneth them shall wash his clothes, and bathe his flesh in water, and afterward he may come into the camp.

16:28 והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה

16:29 And it shall be a statute for ever unto you: in the seventh month, on the tenth day of the month, ye shall afflict your souls, and shall do no manner of work, the home-born, or the stranger that sojourneth among you.

16:29 והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם

16:30 For on this day shall atonement be made for you, to cleanse you; from all your sins shall ye be clean before the Lord.

16:30 כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו

16:31 It is a sabbath of solemn rest unto you, and ye shall afflict your souls; it is a statute for ever.

16:31 שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם חקת עולם

16:32 And the priest, who shall be anointed and who shall be consecrated to be priest in his father's stead, shall make the atonement, and shall put on the linen garments, even the holy garments.

16:32 וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש

16:33 And he shall make atonement for the most holy place, and he shall make atonement for the tent of meeting and for the altar; and he shall make atonement for the priests and for all the people of the assembly.

16:33 וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר

16:34 And this shall be an everlasting statute unto you, to make atonement for the children of Israel because of all their sins once in the year.' And he did as the Lord commanded Moses.

16:34 והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה

Vayikra 17[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

17:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:

17:1 וידבר יהוה אל משה לאמר

17:2 Speak unto Aaron, and unto his sons, and unto all the children of Israel, and say unto them: This is the thing which the Lord hath commanded, saying:

17:2 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר

17:3 What man soever there be of the house of Israel, that killeth an ox, or lamb, or goat, in the camp, or that killeth it without the camp,

17:3 איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה

17:4 and hath not brought it unto the door of the tent of meeting, to present it as an offering unto the Lord before the tabernacle of the Lord, blood shall be imputed unto that man; he hath shed blood; and that man shall be cut off from among his people.

17:4 ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו

17:5 To the end that the children of Israel may bring their sacrifices, which they sacrifice in the open field, even that they may bring them unto the Lord, unto the door of the tent of meeting, unto the priest, and sacrifice them for sacrifices of peace-

17:5 למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם

17:6 And the priest shall dash the blood against the altar of the Lord at the door of the tent of meeting, and make the fat smoke for a sweet savour unto the Lord.

17:6 וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה

17:7 And they shall no more sacrifice their sacrifices unto the satyrs, after whom they go astray. This shall be a statute for ever unto them throughout their generations.

17:7 ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם

17:8 And thou shalt say unto them: Whatsoever man there be of the house of Israel, or of the strangers that sojourn among them, that offereth a burnt-offering or sacrifice,

17:8 ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח

17:9 and bringeth it not unto the door of the tent of meeting, to sacrifice it unto the Lord, even that man shall be cut off from his people.

17:9 ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו

17:10 And whatsoever man there be of the house of Israel, or of the strangers that sojourn among them, that eateth any manner of blood, I will set My face against that soul that eateth blood, and will cut him off from among his people.

17:10 ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה

17:11 For the life of the flesh is in the blood; and I have given it to you upon the altar to make atonement for your souls; for it is the blood that maketh atonement by reason of the life.

17:11 כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר

17:12 Therefore I said unto the children of Israel: No soul of you shall eat blood, neither shall any stranger that sojourneth among you eat blood.

17:12 על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם

17:13 And whatsoever man there be of the children of Israel, or of the strangers that sojourn among them, that taketh in hunting any beast or fowl that may be eaten, he shall pour out the blood thereof, and cover it with dust.

17:13 ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר

17:14 For as to the life of all flesh, the blood thereof is all one with the life thereof; therefore I said unto the children of Israel: Ye shall eat the blood of no manner of flesh; for the life of all flesh is the blood thereof; whosoever eateth it shal

17:14 כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת

17:15 And every soul that eateth that which dieth of itself, or that which is torn of beasts, whether he be home-born or a stranger, he shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the even; then shall he be clean.

17:15 וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר

17:16 But if he wash them not, nor bathe his flesh, then he shall bear his iniquity.

17:16 ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו

Vayikra 18[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

18:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:

18:1 וידבר יהוה אל משה לאמר

18:2 Speak unto the children of Israel, and say unto them: I am the Lord your God.

18:2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם

18:3 After the doings of the land of Egypt, wherein ye dwelt, shall ye not do; and after the doings of the land of Canaan, whither I bring you, shall ye not do; neither shall ye walk in their statutes.

18:3 כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו

18:4 Mine ordinances shall ye do, and My statutes shall ye keep, to walk therein: I am the Lord your God.

18:4 את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם

18:5 Ye shall therefore keep My statutes, and Mine ordinances, which if a man do, he shall live by them: I am the Lord.

18:5 ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה

18:6 None of you shall approach to any that is near of kin to him, to uncover their nakedness. I am the Lord.

18:6 איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה

18:7 The nakedness of thy father, and the nakedness of thy mother, shalt thou not uncover: she is thy mother; thou shalt not uncover her nakedness.

18:7 ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה

18:8 The nakedness of thy father's wife shalt thou not uncover: it is thy father's nakedness.

18:8 ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא

18:9 The nakedness of thy sister, the daughter of thy father, or the daughter of thy mother, whether born at home, or born abroad, even their nakedness thou shalt not uncover.

18:9 ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן

18:10 The nakedness of thy son's daughter, or of thy daughter's daughter, even their nakedness thou shalt not uncover; for theirs is thine own nakedness.

18:10 ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה

18:11 The nakedness of thy father's wife's daughter, begotten of thy father, she is thy sister, thou shalt not uncover her nakedness.

18:11 ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה

18:12 Thou shalt not uncover the nakedness of thy father's sister: she is thy father's near kinswoman.

18:12 ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא

18:13 Thou shalt not uncover the nakedness of thy mother's sister; for she is thy mother's near kinswoman.

18:13 ערות אחות אמך לא תגלה כי שאר אמך הוא

18:14 Thou shalt not uncover the nakedness of thy fathers brother, thou shalt not approach to his wife: she is thine aunt.

18:14 ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתך הוא

18:15 Thou shalt not uncover the nakedness of thy daughter-in-law: she is thy son' wife; thou shalt not uncover her nakedness.

18:15 ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה

18:16 Thou shalt not uncover the nakedness of thy brother's wife: it is thy brother's nakedness.

18:16 ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא

18:17 Thou shalt not uncover the nakedness of a woman and her daughter; thou shalt not take her son's daughter, or her daughter's daughter, to uncover her nakedness: they are near kinswomen; it is lewdness.

18:17 ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא

18:18 And thou shalt not take a woman to her sister, to be a rival to her, to uncover her nakedness, beside the other in her lifetime.

18:18 ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה

18:19 And thou shalt not approach unto a woman to uncover her nakedness, as long as she is impure by her uncleanness.

18:19 ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה

18:20 And thou shalt not lie carnally with thy neighbour's wife, to defile thyself with her.

18:20 ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה

18:21 And thou shalt not give any of thy seed to set them apart to Molech, neither shalt thou profane the name of thy God: I am the Lord.

18:21 ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה

18:22 Thou shalt not lie with mankind, as with womankind; it is abomination.

18:22 ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא

18:23 And thou shalt not lie with any beast to defile thyself therewith; neither shall any woman stand before a beast, to lie down thereto; it is perversion.

18:23 ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא

18:24 Defile not ye yourselves in any of these things; for in all these the nations are defiled, which I cast out from before you.

18:24 אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם

18:25 And the land was defiled, therefore I did visit the iniquity thereof upon it, and the land vomited out her inhabitants.

18:25 ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה

18:26 Ye therefore shall keep My statutes and Mine ordinances, and shall not do any of these abominations; neither the home-born, nor the stranger that sojourneth among you--

18:26 ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם

18:27 for all these abominations have the men of the land done, that were before you, and the land is defiled--

18:27 כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ

18:28 that the land vomit not you out also, when ye defile it, as it vomited out the nation that was before you.

18:28 ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם

18:29 For whosoever shall do any of these abominations, even the souls that do them shall be cut off from among their people.

18:29 כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם

18:30 Therefore shall ye keep My charge, that ye do not any of these abominable customs, which were done before you, and that ye defile not yourselves therein: I am the Lord your God.

18:30 ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם

Vayikra 19[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

19:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:

19:1 וידבר יהוה אל משה לאמר

19:2 Speak unto all the congregation of the children of Israel, and say unto them: Ye shall be holy; for I the Lord your God am holy.

19:2 דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם

19:3 Ye shall fear every man his mother, and his father, and ye shall keep My sabbaths: I am the Lord your God.

19:3 איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם

19:4 Turn ye not unto the idols, nor make to yourselves molten gods: I am the Lord your God.

19:4 אל תפנו אל האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם

19:5 And when ye offer a sacrifice of peace-offerings unto the Lord, ye shall offer it that ye may be accepted.

19:5 וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו

19:6 It shall be eaten the same day ye offer it, and on the morrow; and if aught remain until the third day, it shall be burnt with fire.

19:6 ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף

19:7 And if it be eaten at all on the third day, it is a vile thing; it shall not be accepted.

19:7 ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה

19:8 But every one that eateth it shall bear his iniquity, because he hath profaned the holy thing of the Lord; and that soul shall be cut off from his people.

19:8 ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

19:9 And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corner of thy field, neither shalt thou gather the gleaning of thy harvest.

19:9 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט

19:10 And thou shalt not glean thy vineyard, neither shalt thou gather the fallen fruit of thy vineyard; thou shalt leave them for the poor and for the stranger: I am the Lord your God.

19:10 וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם

19:11 Ye shall not steal; neither shall ye deal falsely, nor lie one to another.

19:11 לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו

19:12 And ye shall not swear by My name falsely, so that thou profane the name of thy God: I am the Lord.

19:12 ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה

19:13 Thou shalt not oppress thy neighbour, nor rob him; the wages of a hired servant shall not abide with thee all night until the morning.

19:13 לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר

19:14 Thou shalt not curse the deaf, nor put a stumbling-block before the blind, but thou shalt fear thy God: I am the Lord.

19:14 לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה

19:15 Ye shall do no unrighteousness in judgment; thou shalt not respect the person of the poor, nor favour the person of the mighty; but in righteousness shalt thou judge thy neighbour.

19:15 לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך

19:16 Thou shalt not go up and down as a talebearer among thy people; neither shalt thou stand idly by the blood of thy neighbour: I am the Lord.

19:16 לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה

19:17 Thou shalt not hate thy brother in thy heart; thou shalt surely rebuke thy neighbour, and not bear sin because of him.

19:17 לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא

19:18 Thou shalt not take vengeance, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbour as thyself: I am the Lord.

19:18 לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה

19:19 Ye shall keep My statutes. Thou shalt not let thy cattle gender with a diverse kind; thou shalt not sow thy field with two kinds of seed; neither shall there come upon thee a garment of two kinds of stuff mingled together.

19:19 את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך

19:20 And whosoever lieth carnally with a woman, that is a bondmaid, designated for a man, and not at all redeemed, nor was freedom given her; there shall be inquisition; they shall not be put to death, because she was not free.

19:20 ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה

19:21 And he shall bring his forfeit unto the Lord, unto the door of the tent of meeting, even a ram for a guilt-offering.

19:21 והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם

19:22 And the priest shall make atonement for him with the ram of the guilt-offering before the Lord for his sin which he hath sinned; and he shall be forgiven for his sin which he hath sinned.

19:22 וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא

19:23 And when ye shall come into the land, and shall have planted all manner of trees for food, then ye shall count the fruit thereof as forbidden; three years shall it be as forbidden unto you; it shall not be eaten.

19:23 וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל

19:24 And in the fourth year all the fruit thereof shall be holy, for giving praise unto the Lord.

19:24 ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה

19:25 But in the fifth year may ye eat of the fruit thereof, that it may yield unto you more richly the increase thereof: I am the Lord your God.

19:25 ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם

19:26 Ye shall not eat with the blood; neither shall ye practise divination nor soothsaying.

19:26 לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו

19:27 Ye shall not round the corners of your heads, neither shalt thou mar the corners of thy beard.

19:27 לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך

19:28 Ye shall not make any cuttings in your flesh for the dead, nor imprint any marks upon you: I am the Lord.

19:28 ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה

19:29 Profane not thy daughter, to make her a harlot, lest the land fall into harlotry, and the land become full of lewdness.

19:29 אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה

19:30 Ye shall keep My sabbaths, and reverence My sanctuary: I am the Lord.

19:30 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה

19:31 Turn ye not unto the ghosts, nor unto familiar spirits; seek them not out, to be defiled by them: I am the Lord your God.

19:31 אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם

19:32 Thou shalt rise up before the hoary head, and honour the face of the old man, and thou shalt fear thy God: I am the Lord.

19:32 מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה

19:33 And if a stranger sojourn with thee in your land, ye shall not do him wrong.

19:33 וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו

19:34 The stranger that sojourneth with you shall be unto you as the home-born among you, and thou shalt love him as thyself; for ye were strangers in the land of Egypt: I am the Lord your God.

19:34 כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם

19:35 Ye shall do no unrighteousness in judgment, in meteyard, in weight, or in measure.

19:35 לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה

19:36 Just balances, just weights, a just ephah, and a just hin, shall ye have: I am the Lord your God, who brought you out of the land of Egypt.

19:36 מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים

19:37 And ye shall observe all My statutes, and all Mine ordinances, and do them: I am the Lord.

19:37 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה

Vayikra 20[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

20:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:

20:1 וידבר יהוה אל משה לאמר

20:2 Moreover, thou shalt say to the children of Israel: Whosoever he be of the children of Israel, or of the strangers that sojourn in Israel, that giveth of his seed unto Molech; he shall surely be put to death; the people of the land shall stone him wi

20:2 ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן

20:3 I also will set My face against that man, and will cut him off from among his people, because he hath given of his seed unto Molech, to defile My sanctuary, and to profane My holy name.

20:3 ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי

20:4 And if the people of the land do at all hide their eyes from that man, when he giveth of his seed unto Molech, and put him not to death;

20:4 ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו

20:5 then I will set My face against that man, and against his family, and will cut him off, and all that go astray after him, to go astray after Molech, from among their people.

20:5 ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם

20:6 And the soul that turneth unto the ghosts, and unto the familiar spirits, to go astray after them, I will even set My face against that soul, and will cut him off from among his people.

20:6 והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנת אחריהם ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו

20:7 Sanctify yourselves therefore, and be ye holy; for I am the Lord your God.

20:7 והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם

20:8 And keep ye My statutes, and do them: I am the Lord who sanctify you.

20:8 ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם

20:9 For whatsoever man there be that curseth his father or his mother shall surely be put to death; he hath cursed his father or his mother; his blood shall be upon him.

20:9 כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו

20:10 And the man that committeth adultery with another man's wife, even he that committeth adultery with his neighbour's wife, both the adulterer and the adulteress shall surely be put to death.

20:10 ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת

20:11 And the man that lieth with his father's wife--he hath uncovered his father's nakedness--both of them shall surely be put to death; their blood shall be upon them.

20:11 ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם

20:12 And if a man lie with his daughter-in-law, both of them shall surely be put to death; they have wrought corruption; their blood shall be upon them.

20:12 ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם

20:13 And if a man lie with mankind, as with womankind, both of them have committed abomination: they shall surely be put to death; their blood shall be upon them.

20:13 ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם

20:14 And if a man take with his wife also her mother, it is wickedness: they shall be burnt with fire, both he and they; that there be no wickedness among you.

20:14 ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם

20:15 And if a man lie with a beast, he shall surely be put to death; and ye shall slay the beast.

20:15 ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו

20:16 And if a woman approach unto any beast, and lie down thereto, thou shalt kill the woman, and the beast: they shall surely be put to death; their blood shall be upon them.

20:16 ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם

20:17 And if a man shall take his sister, his father's daughter, or his mother's daughter, and see her nakedness, and she see his nakedness: it is a shameful thing; and they shall be cut off in the sight of the children of their people: he hath uncovered

20:17 ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא

20:18 And if a man shall lie with a woman having her sickness, and shall uncover her nakedness--he hath made naked her fountain, and she hath uncovered the fountain of her blood--both of them shall be cut off from among their people.

20:18 ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והוא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם

20:19 And thou shalt not uncover the nakedness of thy mother's sister, nor of thy father's sister; for he hath made naked his near kin; they shall bear their iniquity.

20:19 וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו

20:20 And if a man shall lie with his uncle's wife--he hath uncovered his uncle's nakedness--they shall bear their sin; they shall die childless.

20:20 ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו

20:21 And if a man shall take his brother's wife, it is impurity: he hath uncovered his brother's nakedness; they shall be childless.

20:21 ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו

20:22 Ye shall therefore keep all My statutes, and all Mine ordinances, and do them, that the land, whither I bring you to dwell therein, vomit you not out.

20:22 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה

20:23 And ye shall not walk in the customs of the nation, which I am casting out before you; for they did all these things, and therefore I abhorred them.

20:23 ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם

20:24 But I have said unto you: 'Ye shall inherit their land, and I will give it unto you to possess it, a land flowing with milk and honey.' I am the Lord your God, who have set you apart from the peoples.

20:24 ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים

20:25 Ye shall therefore separate between the clean beast and the unclean, and between the unclean fowl and the clean; and ye shall not make your souls detestable by beast, or by fowl, or by any thing wherewith the ground teemeth, which I have set apart f

20:25 והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא

20:26 And ye shall be holy unto Me; for I the Lord am holy, and have set you apart from the peoples, that ye should be Mine.

20:26 והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי

20:27 A man also or a woman that divineth by a ghost or a familiar spirit, shall surely be put to death; they shall stone them with stones; their blood shall be upon them.

20:27 ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם

Vayikra 21[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

21:1 And the Lord said unto Moses: Speak unto the priests the sons of Aaron, and say unto them: There shall none defile himself for the dead among his people;

21:1 ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו

21:2 except for his kin, that is near unto him, for his mother, and for his father, and for his son, and for his daughter, and for his brother;

21:2 כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו

21:3 and for his sister a virgin, that is near unto him, that hath had no husband, for her may he defile himself.

21:3 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא

21:4 He shall not defile himself, being a chief man among his people, to profane himself.

21:4 לא יטמא בעל בעמיו להחלו

21:5 They shall not make baldness upon their head, neither shall they shave off the corners of their beard, nor make any cuttings in their flesh.

21:5 לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת

21:6 They shall be holy unto their God, and not profane the name of their God; for the offerings of the Lord made by fire, the bread of their God, they do offer; therefore they shall be holy.

21:6 קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש

21:7 They shall not take a woman that is a harlot, or profaned; neither shall they take a woman put away from her husband; for he is holy unto his God.

21:7 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו

21:8 Thou shalt sanctify him therefore; for he offereth the bread of thy God; he shall be holy unto thee; for I the Lord, who sanctify you, am holy.

21:8 וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם

21:9 And the daughter of any priest, if she profane herself by playing the harlot, she profaneth her father: she shall be burnt with fire.

21:9 ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף

21:10 And the priest that is highest among his brethren, upon whose head the anointing oil is poured, and that is consecrated to put on the garments, shall not let the hair of his head go loose, nor rend his clothes;

21:10 והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם

21:11 neither shall he go in to any dead body, nor defile himself for his father, or for his mother;

21:11 ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא

21:12 neither shall he go out of the sanctuary, nor profane the sanctuary of his God; for the consecration of the anointing oil of his God is upon him: I am the Lord.

21:12 ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה

21:13 And he shall take a wife in her virginity.

21:13 והוא אשה בבתוליה יקח

21:14 A widow, or one divorced, or a profaned woman, or a harlot, these shall he not take; but a virgin of his own people shall he take to wife.

21:14 אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה

21:15 And he shall not profane his seed among his people; for I am the Lord who sanctify him.

21:15 ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו

21:16 And the Lord spoke unto Moses, saying:

21:16 וידבר יהוה אל משה לאמר

21:17 Speak unto Aaron, saying: Whosoever he be of thy seed throughout their generations that hath a blemish, let him not approach to offer the bread of his God.

21:17 דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו

21:18 For whatsoever man he be that hath a blemish, he shall not approach: a blind man, or a lame, or he that hath any thing maimed, or anything too long,

21:18 כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע

21:19 or a man that is broken-footed, or broken-handed,

21:19 או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד

21:20 or crook-backed, or a dwarf, or that hath his eye overspread, or is scabbed, or scurvy, or hath his stones crushed;

21:20 או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך

21:21 no man of the seed of Aaron the priest, that hath a blemish, shall come nigh to offer the offerings of the Lord made by fire; he hath a blemish; he shall not come nigh to offer the bread of his God.

21:21 כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב

21:22 He may eat the bread of his God, both of the most holy, and of the holy.

21:22 לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל

21:23 Only he shall not go in unto the veil, nor come nigh unto the altar, because he hath a blemish; that he profane not My holy places; for I am the Lord who sanctify them.

21:23 אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם

21:24 So Moses spoke unto Aaron, and to his sons, and unto all the children of Israel.

21:24 וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל

Vayikra 22[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

22:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:

22:1 וידבר יהוה אל משה לאמר

22:2 Speak unto Aaron and to his sons, that they separate themselves from the holy things of the children of Israel, which they hallow unto Me, and that they profane not My holy name: I am the Lord.

22:2 דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה

22:3 Say unto them: Whosoever he be of all your seed throughout your generations, that approacheth unto the holy things, which the children of Israel hallow unto the Lord, having his uncleanness upon him, that soul shall be cut off from before Me: I am th

22:3 אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה

22:4 What man soever of the seed of Aaron is a leper, or hath an issue, he shall not eat of the holy things, until he be clean. And whoso toucheth any one that is unclean by the dead; or from whomsoever the flow of seed goeth out;

22:4 איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע

22:5 or whosoever toucheth any swarming thing, whereby he may be made unclean, or a man of whom he may take uncleanness, whatsoever uncleanness he hath;

22:5 או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו

22:6 the soul that toucheth any such shall be unclean until the even, and shall not eat of the holy things, unless he bathe his flesh in water.

22:6 נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים

22:7 And when the sun is down, he shall be clean; and afterward he may eat of the holy things, because it is his bread.

22:7 ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא

22:8 That which dieth of itself, or is torn of beasts, he shall not eat to defile himself therewith: I am the Lord.

22:8 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה

22:9 They shall therefore keep My charge, lest they bear sin for it, and die therein, if they profane it: I am the Lord who sanctify them.

22:9 ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם

22:10 There shall no common man eat of the holy thing; a tenant of a priest, or a hired servant, shall not eat of the holy thing.

22:10 וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש

22:11 But if a priest buy any soul, the purchase of his money, he may eat of it; and such as are born in his house, they may eat of his bread.

22:11 וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו

22:12 And if a priest's daughter be married unto a common man, she shall not eat of that which is set apart from the holy things.

22:12 ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל

22:13 But if a priest's daughter be a widow, or divorced, and have no child, and is returned unto her father's house, as in her youth, she may eat of her father's bread; but there shall no common man eat thereof.

22:13 ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו

22:14 And if a man eat of the holy thing through error, then he shall put the fifth part thereof unto it, and shall give unto the priest the holy thing.

22:14 ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש

22:15 And they shall not profane the holy things of the children of Israel, which they set apart unto the Lord;

22:15 ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה

22:16 and so cause them to bear the iniquity that bringeth guilt, when they eat their holy things; for I am the Lord who sanctify them.

22:16 והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם

22:17 And the Lord spoke unto Moses, saying:

22:17 וידבר יהוה אל משה לאמר

22:18 Speak unto Aaron, and to his sons, and unto all the children of Israel, and say unto them: Whosoever he be of the house of Israel, or of the strangers in Israel, that bringeth his offering, whether it be any of their vows, or any of their free-will-

22:18 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה

22:19 that ye may be accepted, ye shall offer a male without blemish, of the beeves, of the sheep, or of the goats.

22:19 לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים

22:20 But whatsoever hath a blemish, that shall ye not bring; for it shall not be acceptable for you.

22:20 כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם

22:21 And whosoever bringeth a sacrifice of peace-offerings unto the Lord in fulfilment of a vow clearly uttered, or for a freewill-offering, of the herd or of the flock, it shall be perfect to be accepted; there shall be no blemish therein.

22:21 ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו

22:22 Blind, or broken, or maimed, or having a wen, or scabbed, or scurvy, ye shall not offer these unto the Lord, nor make an offering by fire of them upon the altar unto the Lord.

22:22 עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה

22:23 Either a bullock or a lamb that hath any thing too long or too short, that mayest thou offer for a freewill-offering; but for a vow it shall not be accepted.

22:23 ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה

22:24 That which hath its stones bruised, or crushed, or torn, or cut, ye shall not offer unto the Lord; neither shall ye do thus in your land.

22:24 ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו

22:25 Neither from the hand of a foreigner shall ye offer the bread of your God of any of these, because their corruption is in them, there is a blemish in them; they shall not be accepted for you.

22:25 ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם

22:26 And the Lord spoke unto Moses, saying:

22:26 וידבר יהוה אל משה לאמר

22:27 When a bullock, or a sheep, or a goat, is brought forth, then it shall be seven days under the dam; but from the eighth day and thenceforth it may be accepted for an offering made by fire unto the Lord.

22:27 שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה

22:28 And whether it be cow or ewe, ye shall not kill it and its young both in one day.

22:28 ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

22:29 And when ye sacrifice a sacrifice of thanksgiving unto the Lord, ye shall sacrifice it that ye may be accepted.

22:29 וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו

22:30 On the same day it shall be eaten; ye shall leave none of it until the morning: I am the Lord.

22:30 ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה

22:31 And ye shall keep My commandments, and do them: I am the Lord.

22:31 ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה

22:32 And ye shall not profane My holy name; but I will be hallowed among the children of Israel: I am the Lord who hallow you,

22:32 ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם

22:33 that brought you out of the land of Egypt, to be your God: I am the Lord.

22:33 המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה

Vayikra 23[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

23:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:

23:1 וידבר יהוה אל משה לאמר

23:2 Speak unto the children of Israel, and say unto them: The appointed seasons of the Lord, which ye shall proclaim to be holy convocations, even these are My appointed seasons.

23:2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי

23:3 Six days shall work be done; but on the seventh day is a sabbath of solemn rest, a holy convocation; ye shall do no manner of work; it is a sabbath unto the Lord in all your dwellings.

23:3 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם

23:4 These are the appointed seasons of the Lord, even holy convocations, which ye shall proclaim in their appointed season.

23:4 אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם

23:5 In the first month, on the fourteenth day of the month at dusk, is the Lord'S passover.

23:5 בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה

23:6 And on the fifteenth day of the same month is the feast of unleavened bread unto the Lord; seven days ye shall eat unleavened bread.

23:6 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו

23:7 In the first day ye shall have a holy convocation; ye shall do no manner of servile work.

23:7 ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו

23:8 And ye shall bring an offering made by fire unto the Lord seven days; in the seventh day is a holy convocation; ye shall do no manner of servile work.

23:8 והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו

23:9 And the Lord spoke unto Moses saying:

23:9 וידבר יהוה אל משה לאמר

23:10 Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye are come into the land which I give unto you, and shall reap the harvest thereof, then ye shall bring the sheaf of the first-fruits of your harvest unto the priest.

23:10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן

23:11 And he shall wave the sheaf before the Lord, to be accepted for you; on the morrow after the sabbath the priest shall wave it.

23:11 והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן

23:12 And in the day when ye wave the sheaf, ye shall offer a he-lamb without blemish of the first year for a burnt-offering unto the Lord.

23:12 ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה

23:13 And the meal-offering thereof shall be two tenth parts of an ephah of fine flour mingled with oil, an offering made by fire unto the Lord for a sweet savour; and the drink-offering thereof shall be of wine, the fourth part of a hin.

23:13 ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין

23:14 And ye shall eat neither bread, nor parched corn, nor fresh ears, until this selfsame day, until ye have brought the offering of your God; it is a statute for ever throughout your generations in all your dwellings.

23:14 ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם

23:15 And ye shall count unto you from the morrow after the day of rest, from the day that ye brought the sheaf of the waving; seven weeks shall there be complete;

23:15 וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה

23:16 even unto the morrow after the seventh week shall ye number fifty days; and ye shall present a new meal-offering unto the Lord.

23:16 עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה

23:17 Ye shall bring out of your dwellings two wave-loaves of two tenth parts of an ephah; they shall be of fine flour, they shall be baked with leaven, for first-fruits unto the Lord.

23:17 ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה

23:18 And ye shall present with the bread seven lambs without blemish of the first year, and one young bullock, and two rams; they shall be a burnt-offering unto the Lord, with their meal-offering, and their drink-offerings, even an offering made by fire,

23:18 והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה

23:19 And ye shall offer one he-goat for a sin-offering, and two he-lambs of the first year for a sacrifice of peace-offerings.

23:19 ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים

23:20 And the priest shall wave them with the bread of the first-fruits for a wave-offering before the Lord, with the two lambs; they shall be holy to the Lord for the priest.

23:20 והניף הכהן אתם על לחם הבכרים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן

23:21 And ye shall make proclamation on the selfsame day; there shall be a holy convocation unto you; ye shall do no manner of servile work; it is a statute for ever in all your dwellings throughout your generations.

23:21 וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם

23:22 And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corner of thy field, neither shalt thou gather the gleaning of thy harvest; thou shalt leave them for the poor, and for the stranger: I am the Lord your God.

23:22 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם

23:23 And the Lord spoke unto Moses, saying:

23:23 וידבר יהוה אל משה לאמר

23:24 Speak unto the children of Israel, saying: In the seventh month, in the first day of the month, shall be a solemn rest unto you, a memorial proclaimed with the blast of horns, a holy convocation.

23:24 דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש

23:25 Ye shall do no manner of servile work; and ye shall bring an offering made by fire unto the Lord.

23:25 כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה

23:26 And the Lord spoke unto Moses, saying:

23:26 וידבר יהוה אל משה לאמר

23:27 Howbeit on the tenth day of this seventh month is the day of atonement; there shall be a holy convocation unto you, and ye shall afflict your souls; and ye shall bring an offering made by fire unto the Lord.

23:27 אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה

23:28 And ye shall do no manner of work in that same day; for it is a day of atonement, to make atonement for you before the Lord your God.

23:28 וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם

23:29 For whatsoever soul it be that shall not be afflicted in that same day, he shall be cut off from his people.

23:29 כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה

23:30 And whatsoever soul it be that doeth any manner of work in that same day, that soul will I destroy from among his people.

23:30 וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה

23:31 Ye shall do no manner of work; it is a statute for ever throughout your generations in all your dwellings.

23:31 כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם

23:32 It shall be unto you a sabbath of solemn rest, and ye shall afflict your souls; in the ninth day of the month at even, from even unto even, shall ye keep your sabbath.

23:32 שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם

23:33 And the Lord spoke unto Moses, saying:

23:33 וידבר יהוה אל משה לאמר

23:34 Speak unto the children of Israel, saying: On the fifteenth day of this seventh month is the feast of tabernacles for seven days unto the Lord.

23:34 דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה

23:35 On the first day shall be a holy convocation; ye shall do no manner of servile work.

23:35 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו

23:36 Seven days ye shall bring an offering made by fire unto the Lord; on the eighth day shall be a holy convocation unto you; and ye shall bring an offering made by fire unto the Lord; it is a day of solemn assembly; ye shall do no manner of servile wor

23:36 שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו

23:37 These are the appointed seasons of the Lord, which ye shall proclaim to be holy convocations, to bring an offering made by fire unto the Lord, a burnt-offering, and a meal-offering, a sacrifice, and drink-offerings, each on its own day;

23:37 אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו

23:38 beside the sabbaths of the Lord, and beside your gifts, and beside all your vows, and beside all your freewill-offerings, which ye give unto the Lord.

23:38 מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבתיכם אשר תתנו ליהוה

23:39 Howbeit on the fifteenth day of the seventh month, when ye have gathered in the fruits of the land, ye shall keep the feast of the Lord seven days; on the first day shall be a solemn rest, and on the eighth day shall be a solemn rest.

23:39 אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון

23:40 And ye shall take you on the first day the fruit of goodly trees, branches of palm-trees, and boughs of thick trees, and willows of the brook, and ye shall rejoice before the Lord your God seven days.

23:40 ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים

23:41 And ye shall keep it a feast unto the Lord seven days in the year; it is a statute for ever in your generations; ye shall keep it in the seventh month.

23:41 וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו

23:42 Ye shall dwell in booths seven days; all that are home-born in Israel shall dwell in booths;

23:42 בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת

23:43 that your generations may know that I made the children of Israel to dwell in booths, when I brought them out of the land of Egypt: I am the Lord your God.

23:43 למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם

23:44 And Moses declared unto the children of Israel the appointed seasons of the Lord.

23:44 וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל

Vayikra 24[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

24:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:

24:1 וידבר יהוה אל משה לאמר

24:2 'Command the children of Israel, that they bring unto thee pure olive oil beaten for the light, to cause a lamp to burn continually.

24:2 צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד

24:3 Without the veil of the testimony, in the tent of meeting, shall Aaron order it from evening to morning before the Lord continually; it shall be a statute for ever throughout your generations.

24:3 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם

24:4 He shall order the lamps upon the pure candlestick before the Lord continually.

24:4 על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד

24:5 And thou shalt take fine flour, and bake twelve cakes thereof: two tenth parts of an ephah shall be in one cake.

24:5 ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת

24:6 And thou shalt set them in two rows, six in a row, upon the pure table before the Lord.

24:6 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה

24:7 And thou shalt put pure frankincense with each row, that it may be to the bread for a memorial-part, even an offering made by fire unto the Lord.

24:7 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה

24:8 Every sabbath day he shall set it in order before the Lord continually; it is from the children of Israel, an everlasting covenant.

24:8 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם

24:9 And it shall be for Aaron and his sons; and they shall eat it in a holy place; for it is most holy unto him of the offerings of the Lord made by fire, a perpetual due.'

24:9 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם

24:10 And the son of an Israelitish woman, whose father was an Egyptian, went out among the children of Israel; and the son of the Israelitish woman and a man of Israel strove together in the camp.

24:10 ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי

24:11 And the son of the Israelitish woman blasphemed the Name, and cursed; and they brought him unto Moses. And his mother's name was Shelomith, the daughter of Dibri, of the tribe of Dan.

24:11 ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן

24:12 And they put him in ward, that it might be declared unto them at the mouth of the Lord.

24:12 ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה

24:13 And the Lord spoke unto Moses, saying:

24:13 וידבר יהוה אל משה לאמר

24:14 'Bring forth him that hath cursed without the camp; and let all that heard him lay their hands upon his head, and let all the congregation stone him.

24:14 הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה

24:15 And thou shalt speak unto the children of Israel, saying: Whosoever curseth his God shall bear his sin.

24:15 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו

24:16 And he that blasphemeth the name of the Lord, he shall surely be put to death; all the congregation shall certainly stone him; as well the stranger, as the home-born, when he blasphemeth the Name, shall be put to death.

24:16 ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת

24:17 And he that smiteth any man mortally shall surely be put to death.

24:17 ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת

24:18 And he that smiteth a beast mortally shall make it good: life for life.

24:18 ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש

24:19 And if a man maim his neighbour; as he hath done, so shall it be done to him:

24:19 ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו

24:20 breach for breach, eye for eye, tooth for tooth; as he hath maimed a man, so shall it be rendered unto him.

24:20 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו

24:21 And he that killeth a beast shall make it good; and he that killeth a man shall be put to death.

24:21 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת

24:22 Ye shall have one manner of law, as well for the stranger, as for the home-born; for I am the Lord your God.'

24:22 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם

24:23 And Moses spoke to the children of Israel, and they brought forth him that had cursed out of the camp, and stoned him with stones. And the children of Israel did as the Lord commanded Moses.

24:23 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה

Vayikra 25[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

25:1 And the Lord spoke unto Moses in mount Sinai, saying:

25:1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר

25:2 Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye come into the land which I give you, then shall the land keep a sabbath unto the Lord.

25:2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה

25:3 Six years thou shalt sow thy field, and six years thou shalt prune thy vineyard, and gather in the produce thereof.

25:3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה

25:4 But in the seventh year shall be a sabbath of solemn rest for the land, a sabbath unto the Lord; thou shalt neither sow thy field, nor prune thy vineyard.

25:4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר

25:5 That which groweth of itself of thy harvest thou shalt not reap, and the grapes of thy undressed vine thou shalt not gather; it shall be a year of solemn rest for the land.

25:5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ

25:6 And the sabbath-produce of the land shall be for food for you: for thee, and for thy servant and for thy maid, and for thy hired servant and for the settler by thy side that sojourn with thee;

25:6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך

25:7 and for thy cattle, and for the beasts that are in thy land, shall all the increase thereof be for food.

25:7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל

25:8 And thou shalt number seven sabbaths of years unto thee, seven times seven years; and there shall be unto thee the days of seven sabbaths of years, even forty and nine years.

25:8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה

25:9 Then shalt thou make proclamation with the blast of the horn on the tenth day of the seventh month; in the day of atonement shall ye make proclamation with the horn throughout all your land.

25:9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם

25:10 And ye shall hallow the fiftieth year, and proclaim liberty throughout the land unto all the inhabitants thereof; it shall be a jubilee unto you; and ye shall return every man unto his possession, and ye shall return every man unto his family.

25:10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו

25:11 A jubilee shall that fiftieth year be unto you; ye shall not sow, neither reap that which groweth of itself in it, nor gather the grapes in it of the undressed vines.

25:11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה

25:12 For it is a jubilee; it shall be holy unto you; ye shall eat the increase thereof out of the field.

25:12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה

25:13 In this year of jubilee ye shall return every man unto his possession.

25:13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו

25:14 And if thou sell aught unto thy neighbour, or buy of thy neighbour's hand, ye shall not wrong one another.

25:14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו

25:15 According to the number of years after the jubilee thou shalt buy of thy neighbour, and according unto the number of years of the crops he shall sell unto thee.

25:15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך

25:16 According to the multitude of the years thou shalt increase the price thereof, and according to the fewness of the years thou shalt diminish the price of it; for the number of crops doth he sell unto thee.

25:16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך

25:17 And ye shall not wrong one another; but thou shalt fear thy God; for I am the Lord your God.

25:17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם

25:18 Wherefore ye shall do My statutes, and keep Mine ordinances and do them; and ye shall dwell in the land in safety.

25:18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח

25:19 And the land shall yield her fruit, and ye shall eat until ye have enough, and dwell therein in safety.

25:19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה

25:20 And if ye shall say: 'What shall we eat the seventh year? behold, we may not sow, nor gather in our increase';

25:20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו

25:21 then I will command My blessing upon you in the sixth year, and it shall bring forth produce for the three years.

25:21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים

25:22 And ye shall sow the eighth year, and eat of the produce, the old store; until the ninth year, until her produce come in, ye shall eat the old store.

25:22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן

25:23 And the land shall not be sold in perpetuity; for the land is Mine; for ye are strangers and settlers with Me.

25:23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי

25:24 And in all the land of your possession ye shall grant a redemption for the land.

25:24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ

25:25 If thy brother be waxen poor, and sell some of his possession, then shall his kinsman that is next unto him come, and shall redeem that which his brother hath sold.

25:25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו

25:26 And if a man have no one to redeem it, and he be waxen rich and find sufficient means to redeem it;

25:26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו

25:27 then let him count the years of the sale thereof, and restore the overplus unto the man to whom he sold it; and he shall return unto his possession.

25:27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו

25:28 But if he have not sufficient means to get it back for himself, then that which he hath sold shall remain in the hand of him that hath bought it until the year of jubilee; and in the jubilee it shall go out, and he shall return unto his possession.

25:28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו

25:29 And if a man sell a dwelling-house in a walled city, then he may redeem it within a whole year after it is sold; for a full year shall he have the right of redemption.

25:29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו

25:30 And if it be not redeemed within the space of a full year, then the house that is in the walled city shall be made sure in perpetuity to him that bought it, throughout his generations; it shall not go out in the jubilee.

25:30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל

25:31 But the houses of the villages which have no wall round about them shall be reckoned with the fields of the country; they may be redeemed, and they shall go out in the jubilee.

25:31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא

25:32 But as for the cities of the Levites, the houses of the cities of their possession, the Levites shall have a perpetual right of redemption.

25:32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים

25:33 And if a man purchase of the Levites, then the house that was sold in the city of his possession, shall go out in the jubilee; for the houses of the cities of the Levites are their possession among the children of Israel.

25:33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל

25:34 But the fields of the open land about their cities may not be sold; for that is their perpetual possession.

25:34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם

25:35 And if thy brother be waxen poor, and his means fail with thee; then thou shalt uphold him: as a stranger and a settler shall he live with thee.

25:35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך

25:36 Take thou no interest of him or increase; but fear thy God; that thy brother may live with thee.

25:36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך

25:37 Thou shalt not give him thy money upon interest, nor give him thy victuals for increase.

25:37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך

25:38 I am the Lord your God, who brought you forth out of the land of Egypt, to give you the land of Canaan, to be your God.

25:38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים

25:39 And if thy brother be waxen poor with thee, and sell himself unto thee, thou shalt not make him to serve as a bondservant.

25:39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד

25:40 As a hired servant, and as a settler, he shall be with thee; he shall serve with thee unto the year of jubilee.

25:40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך

25:41 Then shall he go out from thee, he and his children with him, and shall return unto his own family, and unto the possession of his fathers shall he return.

25:41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב

25:42 For they are My servants, whom I brought forth out of the land of Egypt; they shall not be sold as bondmen.

25:42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד

25:43 Thou shalt not rule over him with rigour; but shalt fear thy God.

25:43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך

25:44 And as for thy bondmen, and thy bondmaids, whom thou mayest have: of the nations that are round about you, of them shall ye buy bondmen and bondmaids.

25:44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה

25:45 Moreover of the children of the strangers that do sojourn among you, of them may ye buy, and of their families that are with you, which they have begotten in your land; and they may be your possession.

25:45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה

25:46 And ye may make them an inheritance for your children after you, to hold for a possession: of them may ye take your bondmen for ever; but over your brethren the children of Israel ye shall not rule, one over another, with rigour.

25:46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך

25:47 And if a stranger who is a settler with thee be waxen rich, and thy brother be waxen poor beside him, and sell himself unto the stranger who is a settler with thee, or to the offshoot of a stranger's family,

25:47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר

25:48 after that he is sold he may be redeemed; one of his brethren may redeem him;

25:48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו

25:49 or his uncle, or his uncle's son, may redeem him, or any that is nigh of kin unto him of his family may redeem him; or if he be waxen rich, he may redeem himself.

25:49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל

25:50 And he shall reckon with him that bought him from the year that he sold himself to him unto the year of jubilee; and the price of his sale shall be according unto the number of years; according to the time of a hired servant shall he be with him.

25:50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו

25:51 If there be yet many years, according unto them he shall give back the price of his redemption out of the money that he was bought for.

25:51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו

25:52 And if there remain but few years unto the year of jubilee, then he shall reckon with him; according unto his years shall he give back the price of his redemption.

25:52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו

25:53 As a servant hired year by year shall he be with him; he shall not rule with rigour over him in thy sight.

25:53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך

25:54 And if he be not redeemed by any of these means, then he shall go out in the year of jubilee, he, and his children with him.

25:54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו

25:55 For unto Me the children of Israel are servants; they are My servants whom I brought forth out of the land of Egypt: I am the Lord your God.

25:55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם

Vayikra 26[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

26:1 Ye shall make you no idols, neither shall ye rear you up a graven image, or a pillar, neither shall ye place any figured stone in your land, to bow down unto it; for I am the Lord your God.

26:1 לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם

26:2 Ye shall keep My sabbaths, and reverence My sanctuary: I am the Lord.

26:2 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה

26:3 If ye walk in My statutes, and keep My commandments, and do them;

26:3 אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם

26:4 then I will give your rains in their season, and the land shall yield her produce, and the trees of the field shall yield their fruit.

26:4 ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו

26:5 And your threshing shall reach unto the vintage, and the vintage shall reach unto the sowing time; and ye shall eat your bread until ye have enough, and dwell in your land safely.

26:5 והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם

26:6 And I will give peace in the land, and ye shall lie down, and none shall make you afraid; and I will cause evil beasts to cease out of the land, neither shall the sword go through your land.

26:6 ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם

26:7 And ye shall chase your enemies, and they shall fall before you by the sword.

26:7 ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב

26:8 And five of you shall chase a hundred, and a hundred of you shall chase ten thousand; and your enemies shall fall before you by the sword.

26:8 ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב

26:9 And I will have respect unto you, and make you fruitful, and multiply you; and will establish My covenant with you.

26:9 ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם

26:10 And ye shall eat old store long kept, and ye shall bring forth the old from before the new.

26:10 ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו

26:11 And I will set My tabernacle among you, and My soul shall not abhor you.

26:11 ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם

26:12 And I will walk among you, and will be your God, and ye shall be My people.

26:12 והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם

26:13 I am the Lord your God, who brought you forth out of the land of Egypt, that ye should not be their bondmen; and I have broken the bars of your yoke, and made you go upright.

26:13 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות

26:14 But if ye will not hearken unto Me, and will not do all these commandments;

26:14 ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה

26:15 and if ye shall reject My statutes, and if your soul abhor Mine ordinances, so that ye will not do all My commandments, but break My covenant;

26:15 ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי

26:16 I also will do this unto you: I will appoint terror over you, even consumption and fever, that shall make the eyes to fail, and the soul to languish; and ye shall sow your seed in vain, for your enemies shall eat it.

26:16 אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם

26:17 And I will set My face against you, and ye shall be smitten before your enemies; they that hate you shall rule over you; and ye shall flee when none pursueth you.

26:17 ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם

26:18 And if ye will not yet for these things hearken unto Me, then I will chastise you seven times more for your sins.

26:18 ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם

26:19 And I will break the pride of your power; and I will make your heaven as iron, and your earth as brass.

26:19 ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה

26:20 And your strength shall be spent in vain; for your land shall not yield her produce, neither shall the trees of the land yield their fruit.

26:20 ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו

26:21 And if ye walk contrary unto Me, and will not hearken unto Me; I will bring seven times more plagues upon you according to your sins.

26:21 ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם

26:22 And I will send the beast of the field among you, which shall rob you of your children, and destroy your cattle, and make you few in number; and your ways shall become desolate.

26:22 והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם

26:23 And if in spite of these things ye will not be corrected unto Me, but will walk contrary unto Me;

26:23 ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי

26:24 then will I also walk contrary unto you; and I will smite you, even I, seven times for your sins.

26:24 והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם

26:25 And I will bring a sword upon you, that shall execute the vengeance of the covenant; and ye shall be gathered together within your cities; and I will send the pestilence among you; and ye shall be delivered into the hand of the enemy.

26:25 והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב

26:26 When I break your staff of bread, ten women shall bake your bread in one oven, and they shall deliver your bread again by weight; and ye shall eat, and not be satisfied.

26:26 בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו

26:27 And if ye will not for all this hearken unto Me, but walk contrary unto Me;

26:27 ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי

26:28 then I will walk contrary unto you in fury; and I also will chastise you seven times for your sins.

26:28 והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם

26:29 And ye shall eat the flesh of your sons, and the flesh of your daughters shall ye eat.

26:29 ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו

26:30 And I will destroy your high places, and cut down your sun-pillars, and cast your carcasses upon the carcasses of your idols; and My soul shall abhor you.

26:30 והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם

26:31 And I will make your cities a waste, and will bring your sanctuaries unto desolation, and I will not smell the savour of your sweet odours.

26:31 ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם

26:32 And I will bring the land into desolation; and your enemies that dwell therein shall be astonished at it.

26:32 והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה

26:33 And you will I scatter among the nations, and I will draw out the sword after you; and your land shall be a desolation, and your cities shall be a waste.

26:33 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה

26:34 Then shall the land be paid her sabbaths, as long as it lieth desolate, and ye are in your enemies' land; even then shall the land rest, and repay her sabbaths.

26:34 אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה

26:35 As long as it lieth desolate it shall have rest; even the rest which it had not in your sabbaths, when ye dwelt upon it.

26:35 כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה

26:36 And as for them that are left of you, I will send a faintness into their heart in the lands of their enemies; and the sound of a driven leaf shall chase them; and they shall flee, as one fleeth from the sword; and they shall fall when none pursueth.

26:36 והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף

26:37 And they shall stumble one upon another, as it were before the sword, when none pursueth; and ye shall have no power to stand before your enemies.

26:37 וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם

26:38 And ye shall perish among the nations, and the land of your enemies shall eat you up.

26:38 ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם

26:39 And they that are left of you shall pine away in their iniquity in your enemies' lands; and also in the iniquities of their fathers shall they pine away with them.

26:39 והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו

26:40 And they shall confess their iniquity, and the iniquity of their fathers, in their treachery which they committed against Me, and also that they have walked contrary unto Me.

26:40 והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי

26:41 I also will walk contrary unto them, and bring them into the land of their enemies; if then perchance their uncircumcised heart be humbled, and they then be paid the punishment of their iniquity;

26:41 אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם

26:42 then will I remember My covenant with Jacob, and also My covenant with Isaac, and also My covenant with Abraham will I remember; and I will remember the land.

26:42 וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר

26:43 For the land shall lie forsaken without them, and shall be paid her sabbaths, while she lieth desolate without them; and they shall be paid the punishment of their iniquity; because, even because they rejected Mine ordinances, and their soul abhorre

26:43 והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם

26:44 And yet for all that, when they are in the land of their enemies, I will not reject them, neither will I abhor them, to destroy them utterly, and to break My covenant with them; for I am the Lord their God.

26:44 ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם

26:45 But I will for their sakes remember the covenant of their ancestors, whom I brought forth out of the land of Egypt in the sight of the nations, that I might be their God: I am the Lord.

26:45 וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה

26:46 These are the statutes and ordinances and laws, which the Lord made between Him and the children of Israel in mount Sinai by the hand of Moses.

26:46 אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה

Vayikra 27[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from CCEL.org

27:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:

27:1 וידבר יהוה אל משה לאמר

27:2 Speak unto the children of Israel, and say unto them: When a man shall clearly utter a vow of persons unto the Lord, according to thy valuation,

27:2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה

27:3 then thy valuation shall be for the male from twenty years old even unto sixty years old, even thy valuation shall be fifty shekels of silver, after the shekel of the sanctuary.

27:3 והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש

27:4 And if it be a female, then thy valuation shall be thirty shekels.

27:4 ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל

27:5 And if it be from five years old even unto twenty years old, then thy valuation shall be for the male twenty shekels, and for the female ten shekels.

27:5 ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים

27:6 And if it be from a month old even unto five years old, then thy valuation shall be for the male five shekels of silver, and for the female thy valuation shall be three shekels of silver.

27:6 ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף

27:7 And if it be from sixty years old and upward: if it be a male, then thy valuation shall be fifteen shekels, and for the female ten shekels.

27:7 ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים

27:8 But if he be too poor for thy valuation, then he shall be set before the priest, and the priest shall value him; according to the means of him that vowed shall the priest value him.

27:8 ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן

27:9 And if it be a beast, whereof men bring an offering unto the Lord, all that any man giveth of such unto the Lord shall be holy.

27:9 ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש

27:10 He shall not alter it, nor change it, a good for a bad, or a bad for a good; and if he shall at all change beast for beast, then both it and that for which it is changed shall be holy.

27:10 לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש

27:11 And if it be any unclean beast, of which they may not bring an offering unto the Lord, then he shall set the beast before the priest.

27:11 ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן

27:12 And the priest shall value it, whether it be good or bad; as thou the priest valuest it, so shall it be.

27:12 והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה

27:13 But if he will indeed redeem it, then he shall add the fifth part thereof unto thy valuation.

27:13 ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך

27:14 And when a man shall sanctify his house to be holy unto the Lord, then the priest shall value it, whether it be good or bad; as the priest shall value it, so shall it stand.

27:14 ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום

27:15 And if he that sanctified it will redeem his house, then he shall add the fifth part of the money of thy valuation unto it, and it shall be his.

27:15 ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו

27:16 And if a man shall sanctify unto the Lord part of the field of his possession, then thy valuation shall be according to the sowing thereof; the sowing of a homer of barley shall be valued at fifty shekels of silver.

27:16 ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף

27:17 If he sanctify his field from the year of jubilee, according to thy valuation it shall stand.

27:17 אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום

27:18 But if he sanctify his field after the jubilee, then the priest shall reckon unto him the money according to the years that remain unto the year of jubilee, and an abatement shall be made from thy valuation.

27:18 ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך

27:19 And if he that sanctified the field will indeed redeem it, then he shall add the fifth part of the money of thy valuation unto it, and it shall be assured to him.

27:19 ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו

27:20 And if he will not redeem the field, or if he have sold the field to another man, it shall not be redeemed any more.

27:20 ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד

27:21 But the field, when it goeth out in the jubilee, shall be holy unto the Lord, as a field devoted; the possession thereof shall be the priest's.

27:21 והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו

27:22 And if he sanctify unto the Lord a field which he hath bought, which is not of the field of his possession;

27:22 ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה

27:23 then the priest shall reckon unto him the worth of thy valuation unto the year of jubilee; and he shall give thy valuation in that day, as a holy thing unto the Lord.

27:23 וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה

27:24 In the year of jubilee the field shall return unto him of whom it was bought, even to him to whom the possession of the land belongeth.

27:24 בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ

27:25 And all thy valuations shall be according to the shekel of the sanctuary; twenty gerahs shall be the shekel.

27:25 וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל

27:26 Howbeit the firstling among beasts, which is born as a firstling to the Lord, no man shall sanctify it; whether it be ox or sheep, it is the Lord'S.

27:26 אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא

27:27 And if it be of an unclean beast, then he shall ransom it according to thy valuation, and shall add unto it the fifth part thereof; or if it be not redeemed, then it shall be sold according to thy valuation.

27:27 ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך

27:28 Notwithstanding, no devoted thing, that a man may devote unto the Lord of all that he hath, whether of man or beast, or of the field of his possession, shall be sold or redeemed; every devoted thing is most holy unto the Lord.

27:28 אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה

27:29 None devoted, that may be devoted of men, shall be ransomed; he shall surely be put to death.

27:29 כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת

27:30 And all the tithe of the land, whether of the seed of the land, or of the fruit of the tree, is the Lord'S; it is holy unto the Lord.

27:30 וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה

27:31 And if a man will redeem aught of his tithe, he shall add unto it the fifth part thereof.

27:31 ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו

27:32 And all the tithe of the herd or the flock, whatsoever passeth under the rod, the tenth shall be holy unto the Lord.

27:32 וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה

27:33 He shall not inquire whether it be good or bad, neither shall he change it; and if he change it at all, then both it and that for which it is changed shall be holy; it shall not be redeemed.

27:33 לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל

27:34 These are the commandments, which the Lord commanded Moses for the children of Israel in mount Sinai.

27:34 אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני