A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/אורכניס - אושפיזיכנא

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search

‎Ibid. ‎XXXIX, ‎8; ‎a. ‎e. ‎-- ‎3) ‎tarrying. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎II, ‎31.

*אורכניס ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Urkhanes. ‎Y. ‎Yeb. ‎VIII, ‎8d ‎bot. ‎(allusion ‎to ‎a ‎case ‎concerning ‎the ‎child ‎of ‎a ‎certain ‎[. ‎otherwise ‎unknown).

אורכתא ‎B. ‎Kam. ‎70a; ‎Shebu. ‎33b, ‎v. ‎אדרכתא ‎2).

אורלוגין, ‎אורולוגין ‎m. ‎(~~~~~~~) ‎horologe, ‎time-piece. ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎57b ‎top. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎15; ‎a. ‎e.

אורן, ‎v. ‎ארן.

אורן, ‎אורנא ‎ch.=h. ‎ארן. ‎Targ. ‎Is. ‎XL ‎20; ‎XLIV, ‎14.

*אורנוס, ‎אברנוס ‎m. ‎pl. ‎אורנסי, ‎אבר׳ ‎(~~~~~~, ‎rhamnus) ‎a ‎kind ‎of ‎prickly ‎shrubs, ‎used ‎for ‎medical ‎purposes ‎and ‎carried ‎in ‎lengthy ‎bundles ‎(v. ‎D. ‎C. ‎Gr. ‎s. ‎v., ‎a. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v.). ‎Sabb. ‎91b ‎או׳ ‎ed. ‎(Ms. ‎M. ‎אב׳; ‎Ar. ‎ארנסי). ‎[As ‎to ‎ור, ‎בר ‎for ‎aspirate ‎r, ‎v. ‎Lidd. ‎a. ‎Scott, ‎Gr. ‎Lex, ‎7b ‎cd. ‎s. ‎1t. ‎h.]

אורסיקין, ‎אורסקין, ‎v. ‎אוורקסין.

אורעא ‎m., ‎אורעותא ‎f. ‎(ארע) ‎meeting. ‎לא׳ ‎with ‎suff. ‎of ‎pers. ‎pron., ‎to ‎meet ‎--, ‎against--.Targ. ‎Prov. ‎VII, ‎10 ‎(ed. ‎Vien. ‎לעור׳); ‎15. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXXV, ‎3 ‎לאורעות.

אורעי, ‎v. ‎next ‎w.

אורעיתא ‎f. ‎(ארע; ‎corresp. ‎to ‎h. ‎צרעה) ‎wasp, ‎hornet ‎(collect.). ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XXIII, ‎28; ‎a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎אורעייתא. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎I, ‎44; ‎a. ‎e. ‎-- ‎אורעי, ‎אורעיה. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XI, ‎20 ‎ed. ‎pr. ‎(corr. ‎vowel ‎signs; ‎later ‎ed. ‎אוזפיה). ‎Y. ‎. ‎Sabb. ‎I, ‎3b ‎bot. ‎וכ׳ ‎דסוסיא ‎תולעתא ‎the ‎mite ‎in ‎the ‎horse's ‎carcass ‎turns ‎into ‎hornets. ‎[Cmp. ‎same ‎ideas ‎among ‎the ‎Greek, ‎Sachs ‎Beitr. ‎II, ‎92; ‎Nican ‎Ther. ‎741.]

אורשינא, ‎v. ‎אוורשנא.

אורתא ‎f. ‎(v. ‎אור ‎2) ‎evening, ‎night. ‎Pes. ‎2ab ‎א׳ ‎אור ‎the ‎or ‎of ‎the ‎Mishn. ‎means ‎evening. ‎Ber. ‎3b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Y. ‎Sot. ‎I, ‎17b ‎top, ‎v. ‎ברת.

אוש, ‎אווש, ‎Pa. ‎אווש ‎(אוו, ‎v. ‎אווז; ‎cmp. ‎אוף, ‎אנף, ‎אפף, ‎אופי, ‎אוסי, ‎אבב) ‎1) ‎to ‎blow ‎vehemently, ‎make ‎noise, ‎shout. ‎B. ‎Mets. ‎86a ‎וכ׳ ‎וא׳ ‎זיקא ‎נשב ‎the ‎wind ‎blew ‎and ‎howled ‎between ‎the ‎branches. ‎Ber. ‎50a ‎דאוושו ‎איידי ‎וכ׳ ‎because ‎all ‎shouted, ‎the ‎prayer ‎was ‎not ‎heard. ‎Ih.. ‎ברכו ‎כ״ע ‎אוושו ‎they ‎all ‎shouted ‎'bar'khu'. ‎-- ‎Erub. ‎97b ‎מילתתא ‎אוושא ‎the ‎thing ‎grows ‎loud, ‎becomes ‎known. ‎Hull. ‎a46b ‎דא׳ ‎ריאה ‎lungs ‎wדhich ‎give ‎out ‎a ‎sound ‎when ‎blown ‎up ‎(indicating ‎perforation). ‎Ber. ‎58a ‎אוושא ‎קא ‎כי ‎(Ms. ‎M. ‎א׳ ‎קל ‎שמעו) ‎when ‎shouting ‎was ‎heard. ‎-- ‎2) ‎to ‎swell, ‎to ‎be ‎laarge, ‎fulsome, ‎lengthy ‎(in ‎wording). ‎R. ‎Hash. ‎35a ‎ברכות ‎דאוושי ‎משום ‎(Ms. ‎M. ‎קראי ‎. ‎. ‎. ‎.) ‎because ‎the ‎bene- ‎dictions ‎are ‎numerous ‎and ‎lengthy. ‎Ned. ‎2b ‎משום ‎הלין ‎וכ׳ ‎דא׳ ‎because ‎the ‎last ‎named ‎propositions ‎are ‎lengthy, ‎he ‎explained ‎first ‎what ‎he ‎had ‎commenced ‎with.

אוש I ‎(v. ‎foreg; ‎cmp. ‎יש, ‎איש) ‎to ‎be ‎strong, ‎exist. ‎Nithpol. ‎נתאושש ‎to ‎be ‎confirmed. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎67; ‎s. ‎78 ‎בידן ‎נ׳ ‎והיכן ‎when ‎were ‎the ‎blessings ‎made ‎sure ‎&c. ‎Cmp. ‎אשש.

אוש II ‎m. ‎(אשש ‎2, ‎cmp. ‎foreg.) ‎pl. ‎אושין ‎foundations. ‎B. ‎Kam. ‎50a ‎לא׳ ‎חופר ‎digs ‎excavations ‎for ‎supporting ‎walls.

אושא, ‎אשא ‎(אושא) ‎ch. ‎same, ‎also ‎fortification. ‎Targ. ‎Cant. ‎VIII, ‎9. ‎. ‎Pl. ‎אושיא. ‎[Rzra ‎IV, ‎12; ‎a. ‎e]. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎VII, ‎7; ‎VI, ‎16; ‎a. ‎e. ‎[Targ. ‎Mic. ‎I, ‎6 ‎ed. ‎Ven. ‎אושהא ‎her ‎foundations. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎IX, ‎18 ‎אנשהא ‎(corr. ‎או׳)l. ‎[Not ‎to ‎be ‎conf. ‎with ‎אשיתא].

אושא ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Uhsa, ‎in ‎Galilee; ‎freq. ‎the ‎scene ‎of ‎rabbin. ‎synods ‎and ‎enactments ‎during ‎and ‎after ‎the ‎Hadrianic ‎persecutions. ‎Keth. ‎50a ‎דא׳ ‎דשמעתא ‎מרה ‎master ‎of ‎the ‎ttraditions ‎of ‎C. ‎(in ‎whose ‎name ‎they ‎are ‎quoted). ‎[Ib. ‎דא׳ ‎באוכלוסא ‎קאי, ‎read ‎בהילכתא ‎engaged ‎in ‎teaching ‎the ‎laws ‎passed ‎at ‎U.] ‎R. ‎Hash. ‎31b; ‎a. ‎fr.

אושוותא, ‎v. ‎אשיתא.

אושטותא ‎f. ‎(ישט) ‎stretching ‎forth, ‎obtaining. ‎- ‎ידא ‎אושטות ‎acguisition, ‎business. ‎Targ. ‎Deut. ‎XII, ‎7; ‎a. ‎e.

אושייתא, ‎v. ‎אשיתא.

*אושכי, ‎אשכי ‎a ‎word ‎in ‎a ‎charm ‎formula, ‎sup- ‎posed ‎to ‎mean ‎day. ‎Sabb. ‎67b ‎או׳ ‎Ar. ‎(ed. ‎אש׳, ‎Ms. ‎M. ‎אושקי). ‎Cmp. ‎Tosef. ‎Sabb. ‎VII ‎(VIII), ‎1.

אושכף, ‎v. ‎אשכף.

אושכפא ‎m. ‎ch. ‎(=h. ‎שכף; ‎שכף, ‎כף, ‎cmp. ‎אוכף) ‎worker ‎in ‎leather, ‎saddler, ‎shoemaker. ‎Git. ‎68b.-- ‎Pl.. ‎אושכפי. ‎Sabb. ‎112a ‎the ‎travellers' ‎sandals ‎א׳ ‎דקטרי ‎which ‎the ‎shoemakers ‎knot ‎(tightly). ‎Ib. ‎104b ‎דא׳ ‎חרתא ‎the ‎blacking ‎used ‎by ‎shoemakers. ‎Ib. ‎123b ‎דא׳ ‎חרבא ‎the ‎leather ‎dressers' ‎knife. ‎Pes. ‎42b ‎דא׳ ‎פרורא ‎the ‎shoemakers' ‎paste. ‎Ib. ‎113b.


אושליא ‎Targ. ‎1 ‎Chr. ‎I, ‎20, ‎v. ‎אשלא.

אושעיא ‎(in ‎Y. ‎הושעיא ‎q. ‎v.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Oshaya, ‎1) ‎freq. ‎surnamed ‎רבא ‎(the ‎elder), ‎an ‎Amora ‎of ‎the ‎first ‎generation, ‎redactor ‎of ‎Tosefta. ‎Yeb. ‎18b; ‎a. ‎fr ‎-- ‎2) ‎one ‎mentioned ‎as ‎a ‎wool-washer. ‎Y. ‎B. ‎Kam. ‎end.

אושפזיכא, ‎v. ‎אושפיזא.

אושפזיכנא, ‎v. ‎אושפיזכנא.

אושפזתי, ‎v. ‎אושפרתי.

אושפיז ‎m. ‎(נשף, ‎with ‎ז ‎format; ‎cmp. ‎אטליז) ‎night's ‎lodging, ‎inn. ‎-- ‎Pl. ‎אושפיזין. ‎א׳ ‎בעלי ‎innkeepers. ‎Tosef. ‎Maas. ‎Sh. ‎I, ‎13; ‎Meg. ‎26a. ‎[Mand. ‎שפינזא, ‎v. ‎Neld. ‎Mand. ‎Gr. ‎p. ‎51.]

אושפיזא ‎ch. ‎same. ‎Git. ‎44b ‎וכ׳ ‎א׳ ‎ליה ‎אית ‎he ‎has ‎a ‎lodging ‎place ‎in ‎Palestine, ‎(is ‎an ‎occasional ‎resident), ‎opp. ‎ביתא ‎permanent ‎home. ‎Meg. ‎26a; ‎Yoma ‎12a ‎it ‎is