A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/סמיא - סמך

From Wikisource
Jump to: navigation, search

‎place ‎of ‎those ‎whose ‎eyes ‎are ‎closed, ‎they ‎call ‎a ‎blind ‎man ‎rich ‎of ‎light. ‎Y. ‎Peah ‎IV, ‎end, ‎19a, ‎v. ‎נהורא; ‎a. ‎fr.

‎סמד

‎סמידא ‎m. ‎(cmp. ‎סמדר, ‎a. ‎q~a~~~~) ‎finest ‎flour ‎(in ‎Targ. ‎Y. ‎corresp. ‎to ‎סלת ‎in ‎Targ. ‎O.). ‎Targ. ‎Y. ‎EEx. ‎XXIX, ‎2; ‎a. ‎fr. ‎-Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XVIII, ‎6 ‎דסולתא ‎ס׳(h. ‎text ‎סלת ‎קמח). ‎- ‎Gitt. ‎56a ‎(contrad. ‎to ‎חיוריתא ‎a. ‎גושקרא). ‎- ‎Pes. ‎74b ‎בס׳ ‎דמיפרך ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎דמפריר ‎בסמידי; ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎בדסימדי) ‎in ‎the ‎case ‎of ‎a ‎paste ‎of ‎the ‎finest ‎flour, ‎which ‎is ‎brittle. ‎Ib. ‎דס׳ ‎a ‎paste ‎of ‎&c. ‎M. ‎Kat. ‎28a ‎וכ׳ ‎לכלבי ‎דס׳ ‎לחמא ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎ס׳ ‎only) ‎bread ‎of ‎finest ‎four ‎was ‎given ‎to ‎the ‎dogs ‎and ‎was ‎not ‎wanted ‎(i.. ‎e. ‎there ‎was ‎great ‎affuence). ‎Pes. ‎42a ‎sq. ‎דס׳ ‎נקייה ‎פת ‎pure ‎bread' ‎means ‎bread ‎of ‎fine ‎flour. ‎Yalk. ‎Koh. ‎989 ‎וכ׳ ‎צמידא ‎אייתי ‎bring ‎me ‎bread ‎of ‎fine ‎four ‎and ‎good ‎wine ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Denom. ‎סמידי, ‎סימדי, ‎v. ‎Suprt.

‎סמידתא ‎f. ‎(preced.) ‎pollen. ‎Gitt. ‎69a ‎דכשותא ‎ס׳ ‎Ar. ‎(ed. ‎חומרתא) ‎pollen ‎of ‎cuscuta.

‎סמיון, ‎סי ‎m. ‎(v. ‎next ‎w.) ‎rope ‎of ‎a ‎yoke. ‎Pl. ‎סמיונין, ‎סי׳, ‎v. ‎סלון.

‎*סמיונא, ‎סי ‎m. ‎(סמי) ‎bond, ‎shackle, ‎fetter. ‎- ‎Pl. ‎constr. ‎סמיוני, ‎סי׳. ‎Targ. ‎Job ‎XIII, ‎27 ‎(h. ‎text ‎שרשי). ‎[Ib. ‎XXI, ‎29 ‎סמיוניהון ‎Ms.; ‎ed. ‎Lag. ‎סמיני׳, ‎read; ‎סימני׳).

‎סמיונות, ‎סמיונית, ‎v. ‎סימנית.

‎סמיות ‎f. ‎(סמא) ‎being ‎tied ‎up, ‎obstructed. ‎Keth. ‎105a ‎הלב ‎ס׳ ‎obstruction ‎of ‎the ‎mind, ‎dullness. ‎- ‎Esp. ‎עינים ‎ס׳ ‎blindness. ‎Gen. ‎R.s. ‎93, ‎v. ‎השמה; ‎Yalk. ‎ib. ‎150. ‎B. ‎Mets. ‎71a.

‎סמיותא, ‎v. ‎סמוותא.

‎סמיי, ‎ס׳ ‎כפר, ‎v. ‎סיסאי.

‎סמין, ‎סמיך, ‎v. ‎סמ.

‎סמיכה ‎f. ‎(סמך) ‎1) ‎proximity, ‎close ‎neighborhood. ‎Y. ‎Kil. ‎III, ‎28d ‎bot. ‎ס׳ ‎ביניהון ‎מה ‎they ‎differ ‎as ‎to ‎planting ‎(the ‎gourd)near ‎(tho ‎onions, ‎without ‎intervening ‎space). ‎- ‎2) ‎(ee ‎יד ‎סמיכת, ‎v. ‎Lev. ‎I, ‎4) ‎putting ‎hands ‎upon ‎the ‎head ‎of ‎the ‎sacrifice. ‎Men. ‎IX, ‎8 ‎(93a) ‎מצוה ‎שירי ‎ס׳ ‎laying ‎hands ‎on ‎the ‎sacrifice ‎is ‎a ‎dispensable ‎act, ‎v. ‎שייר. ‎Ib. ‎שחיטה ‎לס׳ ‎תכף ‎the ‎laying ‎on ‎of ‎hands ‎must ‎immediately ‎precede ‎the ‎slaughtering. ‎Tosef. ‎Hag. ‎II, ‎8 ‎הס׳ ‎על ‎[אלא] ‎except ‎on ‎the ‎question ‎of ‎laying ‎hands ‎&c. ‎(on ‎the ‎Holy ‎Days, ‎v. ‎Hag. ‎II, ‎2). ‎Tem. ‎16a ‎top ‎ס׳ ‎של ‎דופי ‎the ‎taint ‎which ‎attached ‎to ‎them ‎on ‎account ‎of ‎their ‎disputes ‎con- ‎cerning ‎the ‎s'mikhah ‎(on ‎the ‎Holy ‎Days). ‎Snh. ‎I, ‎3 ‎סמיכת ‎זקנים ‎the ‎laying ‎on ‎of ‎hands ‎by ‎the ‎elders ‎(Lev. ‎IV, ‎15); ‎Tosef. ‎ib.I, ‎I, ‎v. ‎next ‎w. ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎19a ‎bot., ‎v. ‎next ‎w.; ‎a. ‎fr. ‎--- ‎Pl. ‎סמיכות. ‎Kidd. ‎I, ‎8. ‎Men. ‎88a, ‎a. ‎e. ‎בצבור ‎ס׳ ‎שתי ‎in ‎two ‎cases ‎of ‎communal ‎offerings ‎is ‎laying ‎on ‎of ‎hands ‎required ‎(Lev. ‎l. ‎c., ‎a. ‎XVI, ‎21). ‎-- ‎3) ‎laying ‎hands ‎on ‎the ‎scholar, ‎in ‎gen. ‎ordination. ‎Snh. ‎14a ‎בחיל ‎ס׳ ‎אין ‎ordination ‎cannot ‎take ‎place ‎outside ‎of ‎Palestine. ‎Ib. ‎ס׳ ‎אלאaken ‎(ISam. ‎I, ‎32) ‎can ‎only ‎refer ‎to ‎ordination ‎as ‎an ‎elder; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Ib. ‎13b ‎זקנים ‎מיכת, ‎v. ‎next ‎w. ‎-) ‎leaning ‎againt, ‎support. ‎Keth. ‎11 ‎1a ‎sq. ‎ס׳ ‎בה ‎שאין ‎ישיבה ‎sitting ‎without ‎a ‎back ‎to ‎llean ‎against; ‎ס׳ ‎בה ‎שאין ‎עמידה ‎standing ‎without ‎something ‎to ‎lean ‎againsb ‎a. ‎e. ‎--5) ‎cripple's ‎cushion, ‎v. ‎סמוכות. ‎-- ‎[Y. ‎Yoma ‎III, ‎40b ‎bot., ‎read; ‎מסיכה]

‎סמיכות ‎f. ‎(preced.) ‎ordination. ‎Tosef. Snh. ‎I, ‎1סמיכה ‎וכ׳ ‎זקנים ‎וס׳ ‎the ‎laying ‎of ‎hands ‎(on ‎the ‎head ‎of ‎a ‎com- ‎munal ‎sacrifice) ‎and ‎the ‎ordination ‎of ‎elders ‎require ‎the ‎presence ‎of ‎three; ‎Snh. ‎13b ‎זקנים ‎וסמיכת ‎סמיכה ‎(v. ‎סמך ‎I); ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎19a ‎bot. ‎בשלשה ‎הס׳, ‎expl. ‎ס׳ ‎היא ‎סמיכה ‎לא ‎s'omikhah. ‎is ‎not ‎the ‎same ‎as ‎s'mikhuth, ‎v. ‎ממיגויא. ‎-- ‎[In ‎later ‎gratm- ‎matical ‎writings; ‎ס׳ ‎status ‎constructus.]

‎סמיכותא ‎ch. ‎same, ‎ordination. ‎Y. ‎Snh. ‎I, ‎19a ‎bot., ‎v. ‎מינויא.

‎סמיכתא ‎f. ‎(סמך) ‎solid, ‎thick. ‎Ber. ‎25b ‎ס׳ ‎כארעא ‎דדמו ‎which ‎is ‎legally ‎to ‎be ‎considered ‎like ‎solid ‎earth. ‎B. ‎Bath. ‎20aבס ‎when ‎the ‎material ‎of ‎the ‎rag ‎is ‎very ‎thick. ‎Taan. ‎9b ‎ס׳ ‎עיבא ‎a ‎heavy ‎cloud, ‎opp. ‎קלישא.

‎סמיק ‎v. ‎סמק.

‎סמך ‎lamekh, ‎name ‎of ‎tthe ‎ifteenth ‎etter ‎of ‎tthe ‎Alphabet. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎17; ‎Yalk. ‎ib. ‎23 ‎כאן ‎ועד ‎הספר ‎מתחלת ‎סטן ‎נברא ‎. ‎. ‎. ‎סמיך ‎כתיב ‎אין ‎from ‎the ‎beginning ‎to ‎this ‎verse ‎(GGen. ‎II, ‎2 ‎I) ‎there ‎is ‎no ‎Samelkh; ‎when ‎Eve ‎was ‎created ‎Satan ‎(temptation) ‎was ‎created ‎(Gen. ‎R.l. ‎c. ‎טןk). ‎Meg. ‎2b; ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎71c ‎top ‎ניסים ‎מעשה ‎ס׳ ‎the ‎letter ‎S. ‎(on. ‎the ‎tablets ‎of ‎the ‎Ten ‎Commandments) ‎was ‎suspended ‎by ‎a ‎miracle. ‎Sabb. ‎66a, ‎v. ‎ססימגא ‎I; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎סמכין. ‎Ib. ‎103b, ‎v. ‎מים.

‎סמך ‎(b. ‎h.) ‎[to ‎close, ‎join,] ‎1) ‎to ‎pack, ‎make ‎close, ‎stammp. ‎Shebi. ‎III, ‎8 ‎בעפר ‎יסמוך ‎לא ‎one ‎should ‎not ‎support ‎the ‎dam ‎by ‎packing ‎earth ‎upon ‎it, ‎v. ‎סבך. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎5 ‎וכ׳ ‎סמכן ‎he ‎crowded ‎them ‎between ‎&c. ‎(Lev. ‎R. ‎s. ‎10 ‎שמן); ‎a. ‎e. ‎- ‎22) ‎to ‎support, ‎stem. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎)XXXVI, ‎וסומכו ‎. ‎היה ‎עוג ‎Og ‎broke ‎a ‎mountain ‎loose ‎and ‎threww ‎it ‎on ‎the ‎Israelites ‎...., ‎Moses ‎took ‎a ‎pebble ‎and ‎mentioned ‎the ‎Holy ‎Name ‎over ‎it ‎and ‎stemmed ‎its ‎fall; ‎שכך ‎הידים ‎סומכות ‎the ‎hands ‎which ‎thus ‎stem ‎(the ‎mountain); ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎I, ‎end; ‎a. ‎e. ‎-- ‎3) ‎to ‎bring ‎close, ‎to ‎join. ‎Y. ‎Sabb. ‎III, ‎5d ‎bot. ‎לו ‎לססמוך ‎אפי׳ ‎even ‎to ‎place ‎a ‎vessel ‎close ‎to ‎it ‎(to ‎be ‎warmed); ‎Bab. ‎ib. ‎38b. ‎Y. ‎Kil. ‎II, ‎27d ‎עומרין ‎סומכין ‎וכ׳ ‎you ‎may ‎put ‎packed ‎sheaves ‎by ‎the ‎side ‎of ‎&c. ‎Kil. ‎II, ‎7 ‎וכ׳ ‎לו ‎לסמוך ‎to ‎plant ‎closely ‎adjoining ‎to ‎it ‎&c. ‎Ib. ‎8; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Esp. ‎(sub. ‎יד) ‎a) ‎to ‎press ‎hands ‎on ‎the ‎head ‎of ‎a ‎sacrifice ‎(to ‎indicate ‎ownership). ‎Men. ‎IX, ‎8 ‎הכל ‎וכ׳ ‎סומכין ‎all ‎persons ‎are ‎entitled ‎to ‎lay ‎hands ‎on ‎their ‎sacrifices, ‎except ‎&c. ‎Hag. ‎II, ‎2 ‎לסמוך ‎שלא ‎that ‎the ‎laying ‎on ‎of ‎hands ‎must ‎not ‎be ‎done ‎on ‎the ‎Holy ‎Days. ‎Ib. ‎3 ‎עליהם ‎סומכין ‎ואין ‎but ‎hands ‎must ‎not ‎be ‎laid ‎on ‎them; ‎a. ‎fr. ‎- ‎bb) ‎to ‎lay ‎hands ‎on ‎the ‎head ‎of ‎a ‎scholar, ‎in ‎gen. ‎to ‎ordain. ‎Snh. ‎14a ‎the ‎government ‎decreed ‎הסומך ‎שכל ‎וכ׳ ‎יהרג ‎that ‎whosoever ‎ordained ‎a ‎scholar ‎should ‎be ‎put ‎to ‎death, ‎and ‎whosoever ‎be ‎ordained ‎should ‎be ‎put ‎to ‎death, ‎וכ׳ ‎שסומכין ‎ועיר ‎and ‎the ‎town ‎wherein ‎the ‎ordination ‎takes ‎place ‎&c. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎חמשה ‎שם ‎וס׳ ‎and ‎he ‎ordained ‎there ‎five ‎elders. ‎Ib. ‎ריע ‎סמכו ‎לא ‎רימ ‎that ‎R. ‎Akiba ‎never ‎ordained ‎R. ‎M. ‎-- ‎Ib. ‎ונסמכין ‎בארין ‎סומכין ‎וכ׳ ‎if ‎those ‎ordaining ‎stand ‎on ‎Palestinean ‎ground, ‎and