A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/סנקתררון - סעודונא

From Wikisource
Jump to: navigation, search

‎סנקתרדון ‎10 ‎Num. ‎R. ‎s. ‎18. ‎-- ‎Pl. ‎סנקליטיקים, ‎סנקליטיקין, ‎סינ׳. ‎Sifre ‎Deut. ‎317; ‎Yalk. ‎ib. ‎944, ‎v. ‎preced ‎art.

‎סנקתדרון, ‎סונ׳סינ׳ ‎v. ‎nest ‎w.

‎סנקתררוס, ‎סינ׳, ‎סונ׳ ‎m. ‎tobxdhcpο) ‎assessor. ‎associate. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎49 ‎אחד ‎ס׳ ‎לו ‎שהיה ‎מלך ‎(not ‎ים. ‎.., ‎יס. ‎. ‎.; ‎Ar. ‎רון ‎. ‎. ‎.) ‎a ‎king ‎who ‎had ‎an ‎associate; ‎עשיתי ‎שלי ‎ס׳ ‎. ‎. ‎. ‎I ‎have ‎appointed ‎him ‎my ‎associate. ‎Ib. ‎s. ‎78 ‎רון ‎. ‎. ‎.. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎43, ‎beg. ‎ירוfסונקת ‎his ‎associate ‎regent. ‎Tanh. ‎Mishp. ‎5 ‎סקנדרוס; ‎ed. ‎Bub. ‎3 ‎סונדוקרוס ‎(corr. ‎ace.); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎סנקתררין, ‎סינ׳, ‎סונ׳. ‎Yalk. ‎Gen. ‎13 ‎לו ‎שהיו ‎מלך ‎מדעתן ‎חון ‎. ‎. ‎. ‎ס׳ ‎a ‎king ‎who ‎had ‎associates ‎without ‎whose ‎consent ‎he ‎did ‎nothing; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎8 ‎הוץ ‎.. ‎סנקתדרון ‎מדעתו ‎(some ‎ed. ‎מדעתם, ‎corr. ‎acc.). ‎Yalk. ‎Esth. ‎1057 ‎סנקדרין ‎(corr. ‎acc.). ‎סנרא, ‎v. ‎סירא.

‎סנריות, ‎v. ‎אבסיגרון.

‎bט ‎m. ‎(b. ‎h.) ‎moth, ‎worm. ‎Yoma ‎9b ‎הסס ‎מן ‎מגור ‎ארז ‎Ms. ‎L. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎209) ‎a ‎cedar ‎sawed ‎out ‎by ‎the ‎worm, ‎v. ‎ססמגור.

‎אoט ‎ch. ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXV, ‎20 ‎(some ‎ed. ‎סימא, ‎corr. ‎acc.). ‎-- ‎Y. ‎Bets. ‎II, ‎61c ‎top; ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎V, ‎56c ‎top; ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎78a ‎bot. ‎וביה ‎מיניה ‎דקיסא ‎ס׳ ‎(vers. ‎of ‎Meiri ‎to ‎Bets. ‎20b) ‎the ‎worm ‎of ‎the ‎wood ‎comes ‎out ‎of ‎itself ‎(the ‎wood); ‎v. ‎כפא ‎I. ‎- ‎[2) ‎- ‎סאסא ‎q. ‎v.]

‎סגונא, ‎ססגוו׳ ‎m. ‎(comp. ‎of ‎סס, ‎v ‎סוס ‎a. ‎שוש. ‎a. ‎גונא) ‎[of ‎glistening ‎color,] ‎sasgona, ‎sasgvana ‎(Chald. ‎rendition ‎of ‎תהש) ‎1) ‎name ‎of ‎an ‎animal ‎the ‎skin ‎of ‎which ‎was ‎used ‎for ‎covering ‎the ‎Tabernacle. ‎Targ. ‎Ex. ‎XXV, ‎5. ‎Ib. ‎XXVI, ‎14 ‎(Y. ‎ססגוו׳); ‎a. ‎e. ‎- ‎Sabb. ‎28a ‎דמתרגמינן ‎היינו ‎הרבה ‎בגוונין ‎שסס ‎ס׳ ‎Ar. ‎(ed. ‎ששש) ‎that ‎is ‎the ‎reason ‎why ‎we ‎translate ‎(tathash) ‎with ‎sasgond, ‎because ‎it ‎glistened ‎with ‎many ‎colors. ‎-- ‎2) ‎name ‎of ‎a ‎color, ‎scarlet ‎(v. ‎P. ‎Sm. ‎2682). ‎Targ. ‎Cant. ‎VII, ‎2 ‎דס׳ ‎סנרלין ‎(not ‎דססוגינא) ‎scarlet ‎shoes ‎(cmp. ‎Ez. ‎XVI, ‎10).

‎טסגוניתא ‎f. ‎(preced.) ‎uratie ‎stone ‎(from ‎its ‎color; ‎Ar. ‎colored ‎spots ‎on ‎the ‎skin). ‎Yeb. ‎64b ‎Ar. ‎(ed. ‎סוסכינתא).

‎*ססמגור ‎m. ‎(supposed ‎to ‎be ‎a ‎comp. ‎of ‎בס ‎a. ‎מגור, ‎cmp. ‎מגרה) ‎([a ‎sawifig ‎worm,] ‎name ‎of ‎a ‎species ‎of ‎cedar ‎subject ‎to ‎decay. ‎Yoma9b ‎[read:] ‎בו ‎שולט ‎שהרקב ‎ארז ‎מאי ‎ס׳ ‎. ‎. ‎. ‎what ‎is ‎the ‎cedar ‎over ‎which ‎decay ‎has ‎powert..... ‎Sasmagor ‎fMs. ‎L. ‎omits ‎our ‎w., ‎and ‎has ‎only ‎the ‎explan- ‎ation ‎of ‎it; ‎הסס ‎מן ‎מגיר ‎ארז, ‎v. ‎סס; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎200). ‎[To ‎the ‎following ‎ס׳ ‎מאי ‎what ‎is ‎S.?, ‎the ‎reply ‎הסס ‎מן ‎מגור ‎ארז ‎has ‎obviously ‎fallen ‎out, ‎whereas ‎the ‎subsequent ‎קול ‎בת ‎אבא ‎ר׳ ‎אמר ‎resumes ‎the ‎discussion ‎interrupted ‎by ‎וכ׳ ‎ארז ‎מאי; ‎- ‎different ‎in ‎comment.]

‎טעד ‎(b. ‎h.. ‎Sat ‎ofעוד, ‎cmp.סהד) ‎t)to ‎support, ‎strengthen. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎2; ‎Y. ‎Taan. ‎IV, ‎68d ‎bot. ‎תסעוד ‎לא, ‎v. ‎סכף. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XILI, ‎3 ‎ומעמידו ‎סועדו ‎אני ‎I ‎will ‎strengthen ‎andraisehim ‎(from ‎his ‎sick-bed); ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎(with ‎or ‎without ‎לב) ‎to ‎satisfy ‎the ‎appetite, ‎to ‎satiate. ‎Ib. ‎to ‎Ps. ‎CIV, ‎15 ‎סועד ‎הלהם ‎(ed. ‎Bub. ‎לבב) ‎bread ‎satiates, ‎v. ‎מזוניתא. ‎Yalk. ‎סעודה ‎Lev. ‎675 ‎(ref ‎to ‎Lev. ‎XXVI, ‎26) ‎לחם ‎ועדיc ‎כל ‎לרבות ‎(fr. ‎a. ‎noun ‎סיעד) ‎this ‎include ‎all ‎supports ‎by ‎bread ‎(all ‎sub- ‎stitutes ‎of ‎food); ‎Sifra ‎B'huck. ‎Par. ‎2, ‎ch. ‎VI ‎מסעדי ‎or ‎מסעדי. ‎- ‎5) ‎(denom. ‎of ‎סעודה) ‎to ‎dine. ‎Hull. ‎7bמעוד ‎רצונך ‎אצלי ‎please ‎dine ‎with ‎me. ‎Erub. ‎53b ‎סועד ‎אינך ‎מדוע ‎why ‎dost ‎thou ‎not ‎eat?; ‎וכ׳ ‎סעדתי ‎כבר ‎I ‎have ‎had ‎my ‎meal ‎in ‎daytime; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Sabb. ‎62b ‎היום ‎סעדת ‎במה ‎what ‎did ‎you ‎dine ‎on ‎to-dayt ‎(a ‎lascivious ‎metaphor). ‎- ‎[Ib. ‎12b ‎ששכינה ‎סועד, ‎v. ‎סער ‎I.] ‎Pi. ‎סיעד ‎to ‎support, ‎assist. ‎Yalk. ‎Num. ‎760 ‎לסעדה ‎in ‎order ‎to ‎keep ‎her ‎(the ‎cow) ‎steady ‎(on ‎the ‎ship). ‎Sabb. ‎XVIII, ‎3 ‎מסעיין ‎אבל ‎but ‎you ‎may ‎assist ‎(an ‎animal ‎in ‎child-birth); ‎expl. ‎ib. ‎128b. ‎Ib. ‎(quot. ‎fr. ‎Tosef. ‎ib. ‎XV ‎(XVI), ‎2) ‎וכ׳ ‎אוחזין ‎מסעדין ‎כיצד ‎(Tosef. ‎l. ‎c. ‎מסייעין).

‎סעך, ‎סעוד, ‎סעיד ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎assist ‎help. ‎Targ. ‎I ‎Sam. ‎VII, ‎12 ‎(ed. ‎Wil. ‎Pa.). ‎- ‎Targ. ‎Gen. ‎XXVII, ‎37 ‎(h. ‎text ‎סמך); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎2 ‎וכ׳ ‎נסעוד ‎לא, ‎v. ‎סבף. ‎- ‎2) ‎(with ‎or ‎without ‎ליבא) ‎to ‎dine, ‎eat. ‎Targ. ‎Jud. ‎XIX, ‎5. ‎Targ. ‎Ps. ‎XIV, ‎4. ‎-- ‎Gitt. ‎67b ‎גבן ‎מר ‎סעיד ‎לא ‎טעמא ‎באי ‎why ‎will ‎you ‎not ‎dine ‎with ‎us?-- ‎3) ‎to ‎satiate, ‎contrad. ‎to ‎זון ‎and ‎to ‎נרר. ‎Ber. ‎35b ‎סעיד ‎חמרא ‎wine ‎satisfies; ‎מיסעד ‎נהמא ‎וכ׳ ‎סעיך ‎bread ‎satisfies ‎but ‎does ‎not ‎exhilarate; ‎a. ‎e. ‎Pa. ‎סעיד ‎to ‎support, ‎help. ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎XXVIII, ‎23. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XVII, ‎12. ‎Pthpa. ‎אסתעד ‎to ‎be ‎supported. ‎Targ. ‎Is. ‎V, ‎6. ‎סעד ‎m. ‎(preced.) ‎support, ‎auxiliary. ‎Tosef ‎Snh. ‎II, ‎4 ‎ס׳לשנה ‎אותן ‎עושין ‎we ‎consider ‎each ‎of ‎these ‎circumstances ‎an ‎auxiliary ‎reason ‎for ‎intercalation; ‎Snh. ‎11a; ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎18d ‎top ‎(corr. ‎acc.).

‎סעד, ‎סעדאI ‎ch. ‎1) ‎same, ‎support, ‎assistance. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎X, ‎12 ‎סעד ‎Bxt. ‎(ed. ‎סעיד). ‎Targ. ‎Gen. ‎XXI, ‎20; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎2 ‎אלין ‎מן ‎במעדיכון ‎ברייא ‎the ‎Lord ‎help ‎youu ‎against ‎these ‎(Romans); ‎(Y. ‎Taan. ‎IV, ‎69a ‎ברייכון ‎סעודינכון, ‎'סעודונ). ‎- ‎Pl ‎סעדין ‎constr. ‎סעדי. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XXVI, ‎26 ‎(v. ‎סעד). ‎-- ‎2) ‎food. ‎Targ. ‎Ruth ‎II, ‎14. ‎-סעדין(3י ‎root ‎of ‎the ‎cyperus ‎totundus. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎72 ‎(expl. ‎דודאים, ‎Gen. ‎XXX, ‎14) ‎ס׳ ‎Ar. ‎(ed. ‎שעורין).

‎סעדא ‎II, ‎סעדא ‎m. ‎(preced) ‎assistant, ‎helper. ‎follow.r. ‎-- ‎Pl. ‎סעדייא ‎ס׳. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XX, ‎5 ‎סעדוהי ‎ed. ‎Berl. ‎(not ‎with ‎ד; ‎oth. ‎ed. ‎ס׳; ‎h. ‎text ‎משפחה). ‎סעדתאf ‎(preced. ‎wds.) ‎sustenance, ‎comfort. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎48 ‎quot. ‎in ‎Rashi ‎to ‎Gen. ‎XVIII, ‎5 ‎(ed. ‎מזוניתא).

‎סעוד, ‎v. ‎בעד.

‎סעוד ‎m. ‎= ‎סעודה. ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎5a ‎bot. ‎עמו ‎עושין ‎היו ‎אם ‎בסעודן ‎if ‎they ‎work ‎for ‎him ‎for ‎their ‎meals ‎(the ‎meals ‎included ‎in ‎the ‎wages).

‎סעודא ‎f. ‎v. ‎סעויתא.

‎סעודה ‎f. ‎(סעד) ‎meal, ‎dinnr; ‎feast. ‎Yoma ‎75b ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XVI, ‎12) ‎ס׳ ‎זמן ‎להן ‎קבע ‎he ‎(Moses) ‎introduced ‎for ‎them ‎fixed ‎meal-times. ‎Succ. ‎26a ‎קבע ‎סעודת ‎a ‎regular ‎full ‎meal, ‎v. ‎עראי. ‎Tosef. ‎Ber. ‎IV, ‎10 ‎לטבח ‎ס׳ ‎מוסרין ‎they ‎put ‎the ‎banquet ‎in ‎charge ‎of ‎the ‎cook; ‎בס׳ ‎דבר ‎תקלקל ‎if ‎anything ‎is ‎wrong ‎in ‎the ‎banquet; ‎B. ‎Bath. ‎93b. ‎Tosef