A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/סריותא - סרך

From Wikisource
Jump to: navigation, search

‎carried ‎ito ‎mud, ‎and ‎refuse ‎to ‎refuse ‎(v. ‎טינא, ‎a. ‎correct ‎quot. ‎s. ‎v.). ‎-- ‎V. ‎סירה ‎I, ‎2.

‎סריותא ‎ch. ‎same, ‎v. ‎סרותא.

‎סריח, ‎סריחא, ‎v. ‎סרח. ‎[Y. ‎Snh. ‎VII, ‎end, ‎25d, ‎לסיח, ‎v. ‎סריא.]

‎סריינא, ‎סרינא, ‎סיר׳, ‎v. ‎פריי.

‎סרייתא, ‎v. ‎סירתא.

‎סרייתו, ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎63, ‎v. ‎סריות.

‎סריך, ‎v. ‎סרך.

‎סריכא ‎f. ‎(סרך ‎II) ‎climbing. ‎B. ‎Kam. ‎22a ‎(Ar. ‎סירכא), ‎v. ‎סיקרא ‎I.

‎סרימיסין, ‎v. ‎טרימיסא.

‎סרינא, ‎v. ‎סריינא.

‎סריס ‎m. ‎1) ‎(b. ‎h.; ‎סרס ‎I, ‎cmp. ‎עקי) ‎impotent, ‎castrate; ‎eunuch. ‎Yeb. ‎VIII, ‎4 ‎אדם ‎סריס ‎one ‎emasculated ‎by ‎man, ‎a ‎castrate, ‎opp. ‎to ‎חמה ‎ס׳, ‎v. ‎המה. ‎Ib. ‎80a ‎והוא. ‎. ‎ראיה ‎יביאו ‎הס׳ ‎they ‎shall ‎bring ‎evidence ‎that ‎he ‎is ‎twenty ‎years ‎old ‎(without ‎showing ‎the ‎symptoms ‎of ‎maturity), ‎and ‎this ‎is ‎the ‎legal ‎saris. ‎Ib. ‎למפרע ‎ס׳ ‎נעשה ‎he ‎is ‎considered ‎as ‎having ‎been ‎a ‎saris ‎at ‎the ‎time ‎of ‎the ‎deed ‎(and ‎legally ‎responsible), ‎opp. ‎קטן. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎ס׳ ‎סימני ‎persons ‎with ‎the ‎symptoms ‎of ‎impotency ‎. ‎. ‎. ‎are ‎not ‎legally ‎proceeded ‎against ‎(as ‎responsible ‎persons) ‎until ‎they ‎are ‎twenty ‎years ‎of ‎age; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎סריסים, ‎סריסין. ‎Snh. ‎93b ‎ממש ‎ס׳ ‎real ‎castrates ‎(סריס ‎in ‎the ‎real ‎sense). ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎3, ‎v. ‎ססרח ‎II; ‎a. ‎e. ‎- ‎[2) ‎(homilet., ‎v. ‎סרס ‎II) ‎mediator, ‎manager. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎11; ‎ant. ‎R. ‎to ‎III, ‎7, ‎v. ‎מופלא.]

‎סריסא ‎I ‎ch. ‎same, ‎castrate. ‎Targ. ‎Is. ‎LVI, ‎3. ‎Pl. ‎סריסיא. ‎Ib. ‎4.

‎סריסא ‎II ‎pr. ‎n. ‎m. ‎SSarisa, ‎surname ‎of ‎one ‎Levi ‎(on ‎account ‎of ‎a ‎simile ‎drawn ‎from ‎a ‎castrate ‎which ‎he ‎used). ‎Y. ‎Sabb. ‎III, ‎6a ‎bot.; ‎Y. ‎Bets. ‎II, ‎61. ‎Y. ‎Gitt. ‎VI, ‎48a ‎bot. ‎פריסא ‎לוי ‎(corr. ‎acc.).

‎סריק ‎m., ‎pl. ‎סריקיסס, ‎סריקין ‎(Saf. ‎orרק, ‎v. ‎סרק ‎I) ‎idlers, ‎vagabonds. ‎Tanh. ‎Ki ‎Thetse ‎1 ‎וכ׳ ‎הס׳ ‎עם.. ‎. ‎שסופו ‎for ‎he ‎(the ‎rebellious ‎son) ‎will ‎finally ‎waste ‎his ‎father's ‎fortune ‎with ‎the ‎vagabonds ‎with ‎whom ‎he ‎eats ‎&c. ‎Snh. ‎70b ‎ס׳ ‎שכולה ‎חבורה ‎a ‎company ‎all ‎of ‎which ‎are ‎vagabonds. ‎-- ‎Makhsh. ‎I, ‎6 ‎הס׳ ‎מפני ‎Var. ‎lect., ‎v. ‎וסיקרין ‎--- ‎[Kidd. ‎82a ‎הסיקים, ‎v. ‎סרוק.]- ‎[V. ‎סריקין.]

‎סריק, ‎סריק ‎m, ‎סריקא ‎I. ‎ch. ‎same, ‎1) ‎empty; ‎hungry. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXXVII, ‎24 ‎(h. ‎text ‎רק). ‎- ‎Targ. ‎Ps. ‎CVII, ‎9 ‎(h. ‎text ‎שוקקה ‎longing). ‎- ‎Yeb. ‎87a ‎sq. ‎ס׳ ‎גופא ‎an ‎empty ‎body, ‎opp. ‎מליא ‎pregnant. ‎-- ‎Pl. ‎סריקין, ‎סריקיא, ‎סריקי; ‎f ‎סריקן. ‎Ab. ‎Zar. ‎37b ‎ס׳ ‎בוקי, ‎v. ‎בוקא. ‎- ‎2) ‎vain. ‎- ‎Pll. ‎as ‎ab. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXIX, ‎113 ‎סריקן ‎מחשבן ‎דחשבין ‎(ed. ‎Wil. ‎סריקין; ‎h. ‎text ‎סעפים). ‎-- ‎3) ‎idler, ‎reckless ‎person, ‎robber. ‎-- ‎Pl. ‎as ‎ab. ‎Targ. ‎Jud. ‎IX, ‎4; ‎XI, ‎3 ‎(h. ‎text ‎ריקים). ‎Targ. ‎Ps. ‎XXV, ‎3 ‎וס׳ ‎בזוזין ‎(b. ‎text ‎ריקס ‎בגדיס); ‎a. ‎e ‎-- ‎[סריקא, ‎סריקין, ‎part. ‎pass. ‎of ‎סרק ‎q. ‎v.]

‎סריקא ‎II ‎m. ‎hatcheller, ‎v. ‎סרקא.

‎סריקא, ‎ס׳ ‎בירת, ‎v. ‎סיריקא.

‎סריקה ‎f. ‎(סרק ‎II) ‎hatchelling, ‎carding. ‎Sot. ‎40bסריקת ‎פשתן ‎hatchelling ‎of ‎fax.

‎סריקוסתא).

‎סריקות, ‎v. ‎סרוק.

‎סריקותא ‎I ‎f. ‎(סרק ‎II) ‎comb. ‎Nidd. ‎20b ‎(Ar. ‎ed. ‎pr. ‎סריקוסתא).

‎סריקותא ‎II ‎f. ‎(v. ‎סריק) ‎idleness; ‎vanity; ‎reckless- ‎ness. ‎Targ. ‎Ps. ‎II, ‎1 ‎(h. ‎text ‎ריק). ‎Ib. ‎LXXIII, ‎13; ‎a.e. ‎-- ‎Targ. ‎Hos. ‎VII, ‎3 ‎סריקותהון ‎ed. ‎Lag. ‎(ed. ‎Wil. ‎סריקת׳).

‎סריקין ‎m. ‎pl. ‎(Syriacl, ‎Y~~t) ‎1) ‎Syrians. ‎Y. ‎Erub. ‎V, ‎beg. ‎22b ‎דס׳ ‎נפשה ‎(דסיריקין) ‎the ‎monument ‎of ‎the ‎Sy- ‎rians(near ‎Tiberias). ‎- ‎2)(cmp.סורסי) ‎Syrian ‎cakes. ‎Tosef. ‎Pes. ‎III), ‎31 ‎בס ‎יוצאין ‎אאין ‎you ‎do ‎not ‎comply ‎with ‎the ‎law ‎(commanding ‎to ‎eat ‎unleavened ‎׳bread ‎of ‎misery ‎on ‎the ‎first ‎night ‎of ‎Passover) ‎by ‎eating ‎Syrian ‎cakes; ‎מצויירין ‎ס׳ ‎Syrian ‎cakes ‎shaped ‎in ‎figures; ‎Y. ‎ib. ‎II, ‎29b ‎bot. ‎סרוקין ‎(corr. ‎acc.); ‎Bab. ‎ib. ‎37a. ‎Ib. ‎בייתוס ‎סריקי ‎the ‎Syrian ‎cakes ‎in ‎the ‎house ‎of ‎Boethos; ‎a. ‎e.

‎סריקתא, ‎constr. ‎סריקת, ‎v. ‎סריקותא.

‎סרך ‎I ‎סריך ‎(saf. ‎of ‎ארך, ‎cmp. ‎סרג) ‎to ‎interweave, ‎twist; ‎trnsf. ‎(corresp. ‎to ‎h. ‎עות) ‎to ‎confound; ‎to ‎wrong. ‎Targ. ‎Lam. ‎III, ‎59; ‎a. ‎e. ‎(interchanging ‎with ‎סרב ‎II, ‎q. ‎v.). ‎-- ‎Pes. ‎51a, ‎v. ‎next ‎w. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎סריך, ‎f. ‎סריכא; ‎pl. ‎ססריכין; ‎סריכן ‎intricate, ‎perverted. ‎Targ. ‎Koh. ‎X, ‎3. ‎Ib. ‎I, ‎15. ‎Pa. ‎סריך ‎1)to ‎subvert, ‎wrong. ‎Targ. ‎Lam. ‎III, ‎36 ‎לסרכא ‎(ed. ‎Vien. ‎לסרכא; ‎ed. ‎Lag. ‎לסרבא; ‎h. ‎text ‎לעות). ‎-- ‎2) ‎to ‎confound, ‎v. ‎next ‎w.

‎סרך ‎II ‎(preced.; ‎cmp. ‎סרח ‎I) ‎1) ‎to ‎clutch, ‎hold ‎fast, ‎hang ‎to. ‎B. ‎Bath. ‎86b ‎דסרכא ‎בהמה ‎שאני ‎(Ms. ‎R. ‎דמסרכא ‎Pa., ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎2) ‎it ‎is ‎different ‎with ‎taking ‎possession ‎of ‎an ‎animal, ‎because ‎it ‎clutches ‎(the ‎ground). ‎Hull. ‎51a ‎למיסרך ‎מידי ‎לה ‎אית ‎the ‎animal ‎has ‎something ‎to ‎clutch ‎(when ‎falling, ‎so ‎as ‎to ‎break ‎the ‎shock); ‎והאי ‎למ׳. ‎לית ‎while ‎this ‎(kid) ‎had ‎nothing ‎to ‎cling ‎to. ‎Ib. ‎top ‎למיסרך ‎מידי ‎ליכא ‎there ‎is ‎no ‎object ‎for ‎the ‎blood ‎to ‎hang ‎to ‎(around ‎which ‎to ‎coagulate); ‎מיסרך ‎. ‎. ‎מחט ‎דאיכא ‎כיון ‎סריך ‎הוה ‎since ‎a ‎needle ‎has ‎been ‎found ‎there, ‎if ‎the ‎perforation ‎had ‎taken ‎place ‎before ‎daughtering, ‎blood ‎would ‎have ‎clung ‎round ‎it; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎סריך; ‎f. ‎סריכא; ‎pl. ‎סריכין; ‎סריכן. ‎Gitt. ‎68b ‎ס׳ ‎לא ‎מילתא ‎בחדא ‎שוטה ‎an ‎imsane ‎person ‎does ‎not ‎cling ‎to ‎one ‎fiction ‎(he ‎will ‎betray ‎his ‎insanity ‎in ‎some ‎other ‎way ‎than ‎merely ‎by ‎repeating ‎the ‎same ‎thing). ‎Hull. ‎46b ‎להדדי ‎דס׳. ‎הני ‎ttwo ‎lobes ‎of ‎the ‎lungs ‎which ‎adhere ‎to ‎each ‎other ‎(by ‎a ‎mem- ‎brane). ‎Ned. ‎50b ‎עלה ‎ס׳ ‎כיבא ‎אית ‎ואם ‎if ‎there ‎be ‎a ‎sore