A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/עטא - עטף

From Wikisource
Jump to: navigation, search

‎עטא ‎צטחח, ‎v. ‎עטי.

‎צטוף, ‎pl. ‎עטופין, ‎v. ‎עטיף.

‎עטוף ‎עטור, ‎עטוש, ‎v. ‎sub. ‎עיט׳.

‎עטושיאy ‎עטושייא ‎m. ‎of ‎gush, ‎surname ‎of ‎one ‎R. ‎Yitshak. ‎Y. ‎Sot. ‎III, ‎beg. ‎18. ‎Y, ‎Peah ‎VIII, ‎20a ‎bot. ‎(ed. ‎Krot. ‎עטיש׳). ‎Y. ‎M. ‎Kat. ‎III, ‎82b ‎top; ‎a. ‎e. ‎--V. ‎Fr. ‎Mbo, ‎p. ‎106b.

‎עטי, ‎בטה ‎(b. ‎h.) ‎to ‎wrag ‎up; ‎to ‎cover ‎one's ‎self, ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎7 ‎וכ׳ ‎בגדו ‎את ‎וע׳ ‎aiid ‎rolled ‎up ‎his ‎cloak ‎and ‎went ‎off ‎Ib. ‎וכ׳ ‎שפמו ‎על ‎עוטה ‎שהוא ‎הזה ‎עאבל ‎like ‎the ‎mourner ‎that ‎wraps ‎himself ‎up ‎to ‎his ‎lir ‎and ‎weeps. ‎Ned. ‎49b ‎מעיל ‎שעטני ‎ביוך ‎blessed ‎be ‎he ‎who ‎wrapped ‎me ‎in ‎a ‎cloak; ‎a. ‎e.

‎נטא,בטי ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Ps. ‎CIX, ‎29 ‎Ms. ‎(ed. ‎ויעטפ׳).

‎בטי ‎m. ‎(עטה ‎to ‎press ‎on; ‎cmp. ‎יען, ‎יעט; ‎v. ‎ISam. ‎XV, ‎19) ‎urging, ‎instigation. ‎Sabb. ‎55b ‎בעטיו ‎שמת ‎מי ‎בת ‎נחש ‎של ‎the ‎daughter ‎of ‎him ‎who ‎died ‎(for ‎the ‎sin ‎com- ‎mitted) ‎through ‎the ‎instigation ‎of ‎the ‎serpent, ‎i. ‎e. ‎for ‎no ‎sin ‎of ‎his ‎own; ‎B. ‎Bath. ‎17a ‎(cmp. ‎Targ. ‎Ruuth ‎IV, ‎22). ‎Ib. ‎נחש ‎של ‎בעטיו ‎מתו ‎ארבעה ‎four ‎persons ‎died ‎through ‎no ‎sin ‎of ‎their ‎own. ‎-- ‎V. ‎צדטא.

‎בטטילא, ‎v. ‎עטלא.

‎עטינים, ‎בטינין ‎m. ‎pl. ‎(עט) ‎packed ‎olives, ‎begin- ‎ning ‎to ‎drip. ‎Y. ‎M. ‎Kat.I, ‎beg. ‎81a ‎בע׳ ‎מתביתן ‎tthe ‎Mishnah ‎(II, ‎1) ‎speaks ‎of ‎packed ‎olives, ‎opp. ‎גרגרים ‎loose ‎berries.

‎עטינין, ‎בשנין ‎m. ‎pl. ‎(transpos. ‎of ‎גטע), ‎v. ‎אטינין.

‎בטיף ‎m. ‎(עטף ‎II) ‎wrap, ‎cloak. ‎- ‎Pl. ‎עטיפין. ‎Y. ‎Peah ‎VII, ‎21b ‎top ‎(ed. ‎Krot. ‎עטופין); ‎Ruth ‎R. ‎to ‎III, ‎3 ‎עטופים ‎(some ‎ed. ‎עטפין).

‎עטיף ‎עטיפא ‎bosom, ‎la, ‎v. ‎עיפפא. ‎

‎בטיפה ‎If. ‎(עטף ‎I) ‎fainting, ‎exhaustion. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎OII, ‎1 ‎ed. ‎Bub. ‎(ref. ‎to ‎עטפים, ‎Gen. ‎XXX, ‎42) ‎אותם ‎תפלה ‎בעטיפת ‎שקנה ‎those ‎he ‎obtained ‎by ‎exhaustion ‎in ‎prayer. ‎Ib. ‎תפלה ‎אלא ‎ע׳ ‎אין, ‎v. ‎עטף ‎I.

‎בטיפה ‎II ‎f ‎(עטף) ‎1)wrapping ‎one's ‎selfup ‎in ‎mourn- ‎ing. ‎M. ‎Kat. ‎24a ‎וכ׳ ‎כעטיפת ‎שאינה ‎ע׳ ‎כל ‎a ‎covering ‎which ‎is ‎not ‎like ‎the ‎covering ‎of ‎the ‎Ishmaelites ‎(up ‎to ‎the ‎lip) ‎is ‎not ‎a ‎mourner's ‎covering. ‎-- ‎2) ‎putting ‎on ‎a ‎cloak, ‎אpperr ‎garment. ‎Y. ‎Peah ‎VIII, ‎21b ‎top ‎וכ׳ ‎בחול ‎בעטיפתנו ‎as ‎we ‎dress ‎on ‎week ‎days, ‎so ‎do ‎we ‎on ‎the ‎Sabbath ‎(we ‎have ‎no ‎change ‎of ‎cloaks); ‎Ruth ‎R. ‎to ‎III, ‎3. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎I1, ‎beg. ‎בע׳ ‎ברכו ‎he ‎blessed ‎it ‎(the ‎Sabbath) ‎with ‎the ‎distinction ‎of ‎a ‎special ‎cloak; ‎Yalk. ‎ib. ‎16. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎82 ‎עטיפתן ‎שינו ‎וכ׳ ‎changed ‎their ‎(Jewish) ‎cloaks ‎in ‎days ‎of ‎persecution; ‎Yalk. ‎ib. ‎136; ‎Yalk. ‎Is. ‎263. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎V, ‎9 ‎ודם ‎בשר ‎מלך ‎ניכר ‎מעטיפתו ‎a ‎human ‎king ‎is ‎distinguished ‎by ‎his ‎cloak. ‎Treat. ‎Der. ‎Er. ‎Zuta ‎ch. ‎V ‎ובעטיפתן ‎. ‎. ‎בארבעה ‎by ‎four ‎things ‎are ‎scholars ‎recognized ‎. ‎by. ‎their ‎cloals; ‎a. ‎e.

‎בפיר ‎m. ‎(טטר ‎III) ‎smoking. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Ex. ‎XX, ‎15. ‎עטיר ‎v. ‎עטר.

‎עטיש, ‎v. ‎עטש.

‎בטישה ‎f. ‎(b. ‎h. ‎pl.; ‎עטש) ‎sneezing. ‎Pirke ‎d'R. ‎El. ‎ch. ‎LII ‎חיים ‎בעטישתו ‎לומר ‎אדם ‎חייב ‎on ‎sneezing ‎man ‎must ‎say, ‎Lifel ‎(ref. ‎to ‎Job ‎Xl, ‎10), ‎v. ‎עטש.

‎עטישיא, ‎v. ‎עטושיא.

‎צטיתא, ‎v. ‎עיטא.

‎צטל ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Atal. ‎Esth. ‎R. ‎to ‎I ‎5 ‎ע׳ ‎בר ‎חנינא ‎(Y. ‎Yeb. ‎Vi, ‎7c ‎bot. ‎עגול ‎בר).

‎בטלא ‎m. ‎=h. ‎עצל, ‎lazy, ‎laggard. ‎Targ. ‎Prov. ‎X, ‎26. ‎Ib. ‎XXII, ‎13 ‎(Ms. ‎טילא); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎עטלי. ‎Ib. ‎XV, ‎19.

‎עטלוזא, ‎v. ‎עטלי.

‎בטלותא ‎f.(preced. ‎art.) ‎idleness, ‎laziness. ‎Targ. ‎Prov. ‎XX, ‎5.

‎עטלי ‎m. ‎=אטליז, ‎bazaar, ‎fair. ‎Ab. ‎Zar. ‎11b ‎עטליזה ‎עזה ‎של ‎Ar. ‎(ed. ‎עטלוזא, ‎עטלוזה; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎20) ‎the ‎bazaar ‎of ‎Gaza ‎(outside ‎of ‎the ‎town).

‎עטליפא, ‎v. ‎עטלפא.

‎בטלף ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎supposed ‎to ‎be ‎comp. ‎of ‎עטל ‎a. ‎עוף, ‎v. ‎Ges. ‎Thes., ‎a. ‎Ges. ‎H. ‎Dict.aa ‎s. ‎v.) ‎bat. ‎Snh. ‎98b ‎לו ‎אמר ‎וכ׳ ‎לע׳ ‎תרנגול ‎the ‎cock ‎said ‎to ‎the ‎bat, ‎I ‎look ‎out ‎for ‎the ‎light, ‎because ‎the ‎light ‎is ‎mine ‎(Isee ‎it), ‎but ‎&c.; ‎Bekh. ‎7b, ‎v. ‎לקט. ‎B. ‎Kam. ‎16a, ‎v. ‎ערפד.

‎עטלפא, ‎עטלי ‎ch. ‎ame. ‎Targ. ‎D. ‎Lev. ‎XI, ‎19;Deut. ‎XIV, ‎is.

‎עטם, ‎עטמא, ‎עיט׳ ‎m. ‎=אטמא, ‎fank. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎I, ‎2 ‎עיטמיה ‎ed. ‎Lag. ‎(oth. ‎ed. ‎איטמיה). ‎-- ‎Y. ‎Meg. ‎I, ‎70a ‎ע׳ ‎חד ‎(not ‎חדא) ‎one ‎flank; ‎(Bab. ‎ib. ‎7a ‎bot. ‎דעיגלא ‎אטמא).

‎בטן ‎(cmp. ‎טנן; ‎v. ‎Targ. ‎Job ‎XXI, ‎24 ‎for ‎עטיניו, ‎a. ‎meanings ‎of ‎Arab. ‎atana) ‎[to ‎moisten, ‎cause ‎dripping,] ‎to ‎pack ‎olives ‎in ‎a ‎va ‎preparatory ‎to ‎crushing. ‎Men. ‎VIII,4 ‎(86a) ‎וכ׳ ‎הבית ‎בתוך ‎עוטנו ‎השלישי ‎הזית ‎(Ms. ‎M. ‎בבית, ‎Bab. ‎ed. ‎הבד ‎בבית) ‎the ‎third ‎crop ‎of ‎olives ‎(which ‎are ‎hard) ‎he. ‎packs ‎in ‎the ‎house, ‎until ‎they ‎begin ‎to ‎rot ‎&c.; ‎Tosef. ‎Toh. ‎X, ‎4 ‎בדין ‎שני ‎בין ‎זיתיו ‎העוטין ‎(R. ‎S. ‎to ‎Toh. ‎IX, ‎3 ‎. ‎. ‎העוטן ‎בתים ‎בשני) ‎iff ‎a ‎man ‎divides ‎his ‎olives ‎and ‎packs ‎them ‎in ‎two ‎separate ‎pits ‎(houses); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎עטון; ‎pl. ‎עטונים, ‎עטונין. ‎Y. ‎Dem. ‎VI, ‎25c ‎bot. ‎זיתיהן ‎לאכול ‎. ‎. ‎. ‎דרך ‎הsע ‎עו ‎ע׳ ‎(strike ‎out ‎אלא) ‎it ‎is ‎customary ‎for ‎people ‎for ‎some ‎cause ‎to ‎use ‎their ‎packed ‎olives ‎for ‎eating. ‎- ‎VV.. ‎עטינים.

‎בפנין ‎v. ‎עטינין.

‎עטעמה, ‎v. ‎מטעמה.

‎בטף ‎I ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎עדף, ‎a. ‎mmeanings ‎of ‎Arab. ‎atafa, ‎a. ‎wtaba) ‎to ‎be ‎lax, ‎hang ‎down; ‎trnsf. ‎to ‎droop, ‎faint; ‎134a