A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/עטף - עטר

From Wikisource
Jump to: navigation, search

‎צפפ ‎to ‎lag ‎behind, ‎be ‎slow. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps ‎LXI, ‎3 ‎היכן ‎כד ‎שיעטוף ‎עד. ‎.. ‎(ed. ‎Bub. ‎לבו ‎'שיע ‎עד) ‎how ‎long ‎must ‎a ‎man ‎remain ‎in ‎prayer? ‎bntil ‎he ‎(his ‎heart) ‎is ‎faint. ‎Ib. ‎to ‎Ps. ‎IXXIII, ‎6 ‎לידה ‎לשון ‎אלא ‎יעטוף ‎ואין ‎ed. ‎Bub. ‎(oth. ‎ed. ‎ילוד ‎אלא) ‎yfdtof ‎(ib.) ‎has ‎the ‎meaning ‎of ‎(drooping) ‎giving ‎birth ‎(by ‎homiletical ‎ref. ‎to ‎Gen. ‎XXX, ‎42). ‎Ib. ‎to ‎Ps. ‎CII, ‎1 ‎תפלה ‎אלא ‎יעטוף ‎ואין ‎yd ‎atof ‎(ib.) ‎means ‎(exhaustion ‎from) ‎prayer ‎(differ. ‎in ‎ed. ‎Bub., ‎v. ‎עטיפה ‎I. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎24 ‎(ref. ‎to ‎Is. ‎LVII, ‎16) ‎ליה ‎משלהי ‎יעטוף ‎מהו ‎what ‎does ‎y ‎dtof ‎mean? ‎It ‎(the ‎wind) ‎becomes ‎wearied; ‎Yalk. ‎Kings ‎19; ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎13c ‎top; ‎a. ‎e. ‎Hithpa. ‎התעטף, ‎Nithpa. ‎ףuתע ‎to ‎faint. ‎Tanh. ‎Hiag. ‎8 ‎האב ‎רוה ‎נתע׳ ‎his ‎father's ‎spirit ‎fainted.

‎שטן ‎II ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎preced.) ‎[to ‎let ‎hang ‎oter.] ‎te ‎wrap ‎one's ‎self ‎up, ‎to ‎put ‎on ‎an ‎upper ‎garment. ‎Y. ‎Ned. ‎III, ‎38a ‎bot. ‎וכ׳ ‎טליתו ‎לעטוף ‎. ‎. ‎. ‎עתיד ‎wicked ‎Esam ‎(Rome) ‎shall ‎put ‎on ‎his ‎cloak ‎(for ‎prayer, ‎v. ‎טלית) ‎and ‎sit ‎down ‎among ‎the ‎righteous ‎\&c. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎tעטוף; ‎pl. ‎עטופים, ‎עטופין. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎20 ‎לשלום ‎ע׳ ‎ראין ‎they ‎appeared ‎cloaked ‎for ‎peace, ‎opp. ‎למלהמה ‎מזויינין ‎in ‎armor ‎for ‎war. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎I, ‎40a ‎bot. ‎ויושבין ‎ע׳ ‎wrapped ‎(in ‎the ‎judge's ‎cloak) ‎and ‎seated. ‎Hithpa. ‎התעטף, ‎Nithpa. ‎תעטף ‎same. ‎Sabb. ‎10a ‎בטפוmמשית ‎הדיינין ‎when ‎the ‎judges ‎put ‎their ‎cloaks ‎on. ‎Ib. ‎31a ‎נ׳ ‎וכ׳ ‎ויצא ‎he ‎(Hillef) ‎wrapped ‎himself ‎up ‎and ‎came ‎out ‎to ‎meet ‎him. ‎Keth ‎66b ‎בשערה ‎נתעצפה ‎she ‎covered ‎herself ‎with ‎her ‎hair. ‎Ber. ‎16b ‎בתסידותיך ‎תתעטף ‎clothe ‎thyself ‎in ‎thy ‎kindness; ‎a. ‎fr.

‎טה ‎I ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Jer. ‎XLIII, ‎12 ‎ועטף ‎Bxt. ‎(ed. ‎וירוקין). ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXXIV, ‎7 ‎(Ms. ‎Pa.). ‎Ib. ‎CIX, ‎29, ‎v. ‎עטי. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎כטיף, ‎עשיף; ‎pl. ‎עטיפין; ‎עטיפו. ‎Targ. ‎ISam. ‎XXVIII. ‎14. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎I, ‎3. ‎- ‎M. ‎Kat. ‎28b ‎(im ‎a ‎funral ‎dirge) ‎וכ׳ ‎טורי ‎וכסו ‎עטוף ‎wrap ‎and ‎cover ‎yourselves ‎in ‎festive ‎garments), ‎ye ‎mountains, ‎for ‎he ‎(the ‎deceased) ‎is ‎\&c. ‎Pa. ‎עטף ‎to ‎put ‎on, ‎cover. ‎Targ. ‎Is ‎LXI, ‎10. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXXIX, ‎46 ‎עטיפת ‎(ed. ‎Wil. ‎עטפ׳ ‎Pe.). ‎Ib. ‎LXXXIV, ‎7 ‎(v. ‎supra); ‎a. ‎e.- ‎Part. ‎pass. ‎ףgמע. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XIII, ‎45 ‎(ed. ‎Vien. ‎מעצף). ‎Pthpa. ‎ףuאתע, ‎אתעטיף, ‎איעטף ‎to ‎cover ‎ones ‎self. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎l. ‎c. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Gen. ‎XXIV, ‎65. ‎Ib. ‎XXXVIII, ‎14 ‎(ed. ‎Vien. ‎אעטפת ‎Af., ‎incorr.). ‎Targ. ‎Ps. ‎CIV, ‎2; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Sabb. ‎10a ‎וכ׳ ‎ומתעטף ‎ומתכסי ‎לביש ‎dressed ‎and ‎put ‎an ‎upper ‎garment ‎on ‎and ‎covered ‎his ‎head ‎with ‎it ‎and ‎prayed. ‎Ib. ‎119a ‎וכ׳ ‎וקאי ‎מיעצף ‎(Rashiמתע׳) ‎was ‎wrapped ‎(in ‎his ‎festive ‎cloak) ‎and ‎stood ‎(ready ‎to ‎receive ‎the ‎Sabbath); ‎B. ‎Kam. ‎32b ‎top; ‎a. ‎fr.

‎2טף ‎II ‎(cmp. ‎וטף) ‎to ‎foat. ‎Succ. ‎53a, ‎v. ‎fnfra. ‎Pa. ‎עטף ‎to ‎cause ‎to ‎float; ‎to ‎drown. ‎Ib. ‎עטפוך ‎דעטפת

‎ועטפון ‎ודעטפוך ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎וכ׳ ‎אטפוך ‎דאטיפת), ‎v. ‎טוף.

‎טןP ‎pl ‎עטפין ‎v. ‎טיףz.

‎עטו ‎טפא ‎v ‎ליטאא.

‎2טר ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎הטר) ‎[tocut ‎f, ‎surround]tc ‎wreathe, ‎i4. ‎כטר ‎adorn. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎עטוד. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎9, ‎beg. ‎שיהא.. ‎... ‎כוס ‎ע׳וכ׳ ‎ושיהא ‎מודה ‎thegobletofbenediction ‎must ‎be ‎cleansed ‎(shining), ‎wreathed ‎and ‎full; ‎Y. ‎Ber. ‎VII, ‎end, ‎11d ‎ע׳ ‎מלא ‎ומודה ‎(not ‎עיטור), ‎v. ‎infra. ‎Pi. ‎עיטר ‎1) ‎same. ‎Ber. ‎51a ‎בתלמידים ‎מעטרהו ‎י׳ ‎ר׳ ‎R. ‎I. ‎wreathedit ‎(the ‎goblet ‎of ‎benediction)by ‎placing ‎scholars ‎around ‎it ‎(v. ‎supra). ‎Hicc. ‎III, ‎9 ‎וכ׳ ‎את ‎מעטרין ‎the ‎first ‎fruits ‎must ‎be ‎decorated ‎with ‎plants ‎not ‎belonging ‎to ‎the ‎seven ‎kinds ‎of ‎fruits. ‎Y. ‎ib. ‎65c ‎תאנים ‎מעטרן ‎היה ‎decorated ‎them ‎with ‎figs. ‎Y. ‎Taan. ‎IV, ‎68b ‎bot. ‎Bets. ‎5a ‎וכ׳ ‎שוקי ‎לעטר ‎כדי ‎in ‎order ‎to ‎have ‎the ‎markets ‎of ‎Jerusalem ‎decorated ‎with ‎fruits; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎מעוטר; ‎f. ‎מעוטרת; ‎pl. ‎מעיטריף, ‎מעוטרין ‎מעוטרות. ‎Ab. ‎Zar. ‎I, ‎4 ‎(12b) ‎מע ‎הניות ‎wreathed ‎shops ‎(in ‎honor ‎of ‎the ‎deity ‎of ‎the ‎bazaar). ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎39d ‎מע׳ ‎במה ‎wherewith ‎are ‎they ‎wreathed ‎(in ‎order ‎to ‎be ‎recognized ‎as ‎dedicated ‎to ‎a ‎deity)?; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎crown, ‎ofer ‎a ‎crown. ‎Tanh. ‎Vaera ‎5 ‎אותו ‎ומעטרין... ‎והיו ‎and ‎all ‎the ‎chiefs ‎came ‎and ‎crowned ‎him ‎(Pharaoh); ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎5 ‎מעטירין ‎(Hif.). ‎Ib. ‎אותו ‎משעטרו ‎after ‎they ‎had ‎crowned ‎him. ‎Ib. ‎s. ‎42 ‎למלך ‎לעטר ‎. ‎. ‎. ‎מדינה ‎a ‎country ‎that ‎sent ‎a ‎delegate ‎to ‎offer ‎the ‎king ‎a ‎crown ‎(of ‎fealty); ‎a. ‎fr. ‎Hlithpa. ‎התעטר, ‎Nithpa. ‎נתעטר ‎1) ‎to ‎be ‎surrounded, ‎protected, ‎saved. ‎Tanh. ‎Tofdoth ‎4 ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XVII, ‎6) ‎באבותם ‎מתעטרין ‎ובניהם ‎בניהם ‎בבני ‎מתעטרין ‎הצדיקים ‎the ‎righteous ‎are ‎saved ‎for ‎the ‎sake ‎of ‎their ‎grandchildren, ‎and ‎their ‎children ‎for ‎the ‎sake ‎of ‎their ‎fathers; ‎אברהם ‎וכ׳ ‎בזכות ‎נתע ‎Abraham ‎was ‎saved ‎(from ‎the ‎furnace) ‎for ‎the ‎sake ‎of ‎Jacob ‎\&c. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎נתע׳ ‎וצחק ‎Isaac ‎was ‎pro- ‎tected ‎through ‎Abraham, ‎and ‎Abraham ‎through ‎Isaac. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎47, ‎beg. ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XII, ‎4, ‎as ‎applied ‎to ‎Sarah) ‎בבעלה ‎נתעטרה ‎לא ‎והיא ‎בה ‎ותע׳ ‎בעלה ‎her ‎husband ‎was ‎protected ‎throngh ‎her, ‎but ‎she ‎was ‎not ‎protected ‎through ‎him; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎to ‎be ‎orowned, ‎adorned, ‎distinguished. ‎Y. ‎Snh. ‎II, ‎26b ‎top ‎fref. ‎to ‎I ‎Chr. ‎II, ‎24; ‎26) ‎קדמוי ‎ירחמאל ‎הוא ‎בה ‎רeלהתע ‎נויה ‎... ‎it ‎is ‎the ‎Jerahmeel ‎mentioned ‎before, ‎only ‎that ‎he ‎married ‎a ‎gentile ‎woman ‎(named ‎עטרה) ‎to ‎be ‎ennobled ‎through ‎her; ‎Ruth ‎R. ‎end. ‎Y. ‎Dem. ‎II, ‎22c ‎bot. ‎בה ‎להתעטר ‎. ‎. ‎. ‎עטרה ‎אותה ‎the ‎Lord ‎has ‎left ‎to ‎him ‎this ‎crown ‎to ‎be ‎crowned ‎with ‎it ‎(this ‎distinction ‎to ‎become ‎renowned ‎by ‎it), ‎v. ‎גדר; ‎a. ‎e.

‎שטד ‎I ‎same. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXIII, ‎6 ‎וכ׳ ‎עטרתגון ‎pride ‎adoms ‎them ‎(some ‎ed. ‎עטרתהון, ‎v. ‎עטרתא). ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎עטיר ‎a) ‎surroundted, ‎guarded. ‎Gitt. ‎86a, ‎v.חרורי ‎(v., ‎however, ‎next ‎w.). ‎- ‎b) ‎distinguished. ‎Y. ‎Nidd. ‎II, ‎end, ‎50b ‎[read:] ‎מני ‎ע׳ ‎המיתיה ‎dost ‎thou ‎see ‎him ‎(Rab)? ‎-- ‎He ‎is ‎more ‎distinguished ‎than ‎I ‎am, ‎i. ‎e. ‎let ‎him ‎decide. ‎Pa. ‎עטר ‎same, ‎to ‎wreathe, ‎decorate. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Deut. ‎XXVI, ‎3. ‎Targ. ‎I ‎Chr. ‎II, ‎54. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Gen. ‎L, ‎26 ‎כטרון ‎יתיה ‎they ‎decorated ‎his ‎body. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎III, ‎22 ‎ותעטרון ‎וכ׳ ‎על ‎and ‎put ‎them ‎as ‎ornaments ‎on ‎your ‎children. ‎-- ‎Ber. ‎51a ‎מעטר, ‎v. ‎נטלא. ‎Sot. ‎5a ‎וכ׳ ‎ליה ‎ומעטרא ‎and ‎it ‎(a. ‎little ‎pride) ‎adorns ‎(or ‎protects) ‎man ‎as ‎the ‎awn ‎protects ‎the ‎ear. ‎Ilhpa. ‎אתעטר ‎to ‎be ‎wreathed ‎(with ‎flowers). ‎Targ. ‎Joel. ‎II, ‎22 ‎(h. ‎text ‎דשאו).

‎שטר ‎II ‎(v. ‎preced.; ‎cmp. ‎בלה ‎a. ‎כלילא) ‎tc ‎be ‎gone; ‎tq