A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/ערפל - ערר

From Wikisource
Jump to: navigation, search

‎ערפל

‎ערל ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎ערף ‎2) ‎cloud; ‎spray. ‎mist; ‎Arafel, ‎the ‎lower ‎sky. ‎Hag. ‎12b ‎וכ׳ ‎וע׳ ‎ענן ‎חשך ‎darkness, ‎cloud, ‎and ‎mist ‎surround ‎him. ‎Tanh. ‎Vayera ‎23 ‎הקב'ה ‎פתח ‎הע׳ ‎ואת ‎הרקיע ‎את ‎the ‎Lord ‎opened ‎the ‎sky ‎and ‎the ‎drafel. ‎Mekh. ‎Yithro, ‎Bahod., ‎s. ‎2 ‎(ref. ‎to ‎הענן ‎בעב, ‎Ex. ‎XIX, ‎9) ‎ע׳ ‎זה ‎ואיזה ‎עבה ‎בענן ‎in ‎a ‎thick ‎cloud; ‎and ‎what ‎is ‎this? ‎This ‎is ‎drafel; ‎a. ‎e.

‎ערפלא, ‎צרפילא ‎ch. ‎same. ‎Tare ‎I1sam. ‎XXII, ‎12 ‎Targ. ‎Ps. ‎XVIII, ‎12. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎III, ‎3. ‎-- ‎Pl. ‎constr. ‎ערפלי. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎99, ‎v. ‎טרא ‎II. ‎7ר׳P ‎(b. ‎h.) ‎to ‎be ‎strong; ‎to ‎frighten. ‎Hif. ‎הערי׳ן ‎to ‎proclaim ‎the ‎power ‎of, ‎praise. ‎Pirke ‎d'R. ‎El. ‎ch. ‎IV ‎וכ׳ ‎ומקדושים ‎מעדיצים ‎they ‎praise ‎and ‎sanctify ‎his ‎great ‎name; ‎Yalk. ‎Is. ‎271; ‎a. ‎e.

‎Vער, ‎pl. ‎ערצין, ‎suhstitute ‎for ‎ערכין, ‎v. ‎ערף.

‎רצוביאPf ‎(cmp. ‎ארזבונית) ‎a ‎species ‎ot ‎locuste ‎(cmp. ‎tρuftfη, ‎LXX ‎Joe ‎I, ‎4; ‎II, ‎25 ‎for ‎הסיל; ‎Deut. ‎XXVIII, ‎42 ‎for ‎צלצל). ‎Hull. ‎65a; ‎Sifra ‎Shr'mini, ‎Par. ‎3, ‎ch. ‎V ‎(differ. ‎from ‎ארזבונית).

‎ערק(b. ‎h.; ‎cmp. ‎חרק) ‎[to ‎pass, ‎squeeze ‎through.] ‎(denom. ‎of ‎ערקא) ‎to ‎strap. ‎Tanh. ‎Mishp. ‎1 ‎מכאן ‎ערוק ‎. ‎. ‎. ‎כזוב ‎loosen ‎a ‎little ‎on ‎this ‎side, ‎lift ‎. ‎. ‎., ‎strap ‎on ‎that ‎side.

‎רקP ‎ch. ‎(preced.; ‎cmp. ‎ברה) ‎to ‎flee, ‎run. ‎Targ. ‎Gen. ‎XIV, ‎10; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎B. ‎Mets. ‎84a ‎ללודקיא ‎עריק ‎ואת ‎. ‎.. ‎ע ‎אבוך ‎(Ms. ‎M. ‎ברח) ‎thy ‎father ‎fed ‎(from ‎persecution) ‎to ‎A., ‎flee ‎thou ‎to ‎Laodicea; ‎Y. ‎Maasr. ‎III, ‎50d ‎bot. ‎דערקת ‎עד ‎וכ׳ ‎(I ‎shall ‎call ‎thee ‎so,) ‎until ‎thou ‎runnest ‎away ‎and ‎goest ‎\&c. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎31 ‎וכ׳ ‎קומי ‎מן ‎הוינן ‎עריקין ‎(ערקין) ‎we ‎were ‎fugitives ‎from ‎a ‎(Roman) ‎troop, ‎and ‎living ‎in ‎\&c., ‎v. ‎בטיטא; ‎Y. ‎Pes. ‎I, ‎beg. ‎27a ‎וכ׳ ‎ערקין ‎הוינן ‎כד. ‎Ab. ‎Zar. ‎16a ‎ערקי ‎מערק ‎. ‎. ‎. ‎שלים ‎דכי ‎for ‎when ‎their ‎weapons ‎(missiles) ‎are ‎spent, ‎they ‎run ‎away ‎(and ‎do ‎not ‎attaclk ‎with ‎their ‎shields). ‎Y. ‎Sabb. ‎XVI, ‎end, ‎15d ‎ונורא. ‎. ‎פריס ‎מינה ‎ערקא ‎he ‎spread ‎his ‎cloak ‎. ‎.., ‎and ‎the ‎fire ‎fed ‎from ‎it ‎(v. ‎גדישא); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Gitt. ‎78a, ‎v. ‎עדק] ‎Pa. ‎ערק, ‎ערק, ‎1) ‎to ‎put ‎to ‎fight, ‎chase. ‎Targ. ‎Deut. ‎XXXII, ‎30 ‎וערקון ‎(not ‎וער׳, ‎יעיר׳). ‎Targ. ‎Prov. ‎XIX, ‎2e ‎מעריק ‎(ed. ‎Wil. ‎מער׳; ‎some ‎ed. ‎מעריק ‎Af.); ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎to ‎save. ‎Targ. ‎Jud. ‎VI, ‎i1 ‎לערקא ‎(ed. ‎Wil. ‎לער׳ ‎Af.). ‎Af. ‎אעריק ‎same. ‎Targ. ‎Job ‎XLI, ‎20 ‎יעריק׳ ‎(ed. ‎יערק׳ ‎Pa.). ‎Targ. ‎Prov. ‎XVI, ‎28 ‎וכ׳ ‎מעריק ‎causes ‎his ‎friend ‎to ‎fee ‎t(him) ‎(Var. ‎מעדיק, ‎v. ‎עדק); ‎a. ‎e., ‎v. ‎supra.

‎ערק, ‎pl ‎ברקין, ‎substitute ‎for ‎ערכין, ‎v. ‎ערף.

‎ערק ‎(ערק) ‎m. ‎(v. ‎next ‎w.) ‎1) ‎a ‎long ‎and ‎fal ‎vessel ‎made ‎ofrush, ‎Maim.; ‎[oth. ‎opin. ‎sieve; ‎cmp. ‎ארק ‎a. ‎עדק ‎I]. ‎Kel. ‎XVI, ‎3; ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Mets. ‎V, ‎13. ‎-- ‎2) ‎bandage, ‎com- ‎press. ‎Sabb. ‎5i4b ‎Ms. ‎O., ‎v. ‎עדק ‎II.

‎רקא ‎m. ‎(ערק) ‎1) ‎strap, ‎band. ‎Tanh. ‎Bresh. ‎7 ‎הדין ‎וכ׳ ‎ע׳, ‎v. ‎משך ‎II. ‎- ‎Pl. ‎ערקין. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXVII, ‎19 ‎(some ‎ed. ‎עדקין, ‎corr. ‎acc.). ‎- ‎2) ‎sedge, ‎rush. ‎Targ. ‎Job ‎VIII, ‎11 ‎כערר ‎(h. ‎text ‎אחו). ‎Ib. ‎XL, ‎21 ‎(h. ‎text ‎בצה). ‎-- ‎3) ‎leech, ‎v. ‎עלוקא. ‎-- ‎[ערקא ‎f. ‎v. ‎ערקתא]

‎ערקבלין, ‎ערקבנין ‎m ‎p. ‎(prob ‎r ‎תר; ‎cmn. ‎next ‎w.) ‎prickly ‎creepers ‎on ‎palm-trees, ‎patm-ivy ‎(v. ‎חרחבינא). ‎Erub. ‎II, ‎6 ‎(23a) ‎עקרבנין ‎Mish. ‎(Y. ‎ed. ‎ערקבנ׳; ‎Bab. ‎ed. ‎ערקבל׳); ‎ib. ‎26b ‎ערקבלין, ‎expl. ‎חרוזיאתא ‎אצוותא, ‎v. ‎אצווא; ‎Pes. ‎39a ‎ערקבל׳. ‎Shebi. ‎VII, ‎2 ‎ערקבנ׳ ‎(Y. ‎ed. ‎ערקבל׳).

‎ערקוב ‎m. ‎(עקב, ‎Par.) ‎[eurve,] ‎hough, ‎ham, ‎the ‎inner ‎part ‎of ‎the ‎knee; ‎the ‎inner ‎angle ‎of ‎the ‎joint ‎which ‎unites ‎the ‎thigh ‎and ‎the ‎leg ‎of ‎an ‎animal. ‎Bekh. ‎VI, ‎11 ‎העגל ‎זנב ‎לע׳ ‎. ‎. ‎. ‎if ‎the ‎tail ‎of ‎a ‎(first--born) ‎calf ‎does ‎not ‎reach ‎the ‎arkub; ‎אמרן ‎ע׳ ‎לאיזה ‎which ‎arkub ‎(curve) ‎is ‎meant? ‎הירך ‎שבאמצע ‎לע׳ ‎the ‎arkub ‎in ‎the ‎thigh, ‎expl. ‎ib. ‎41a ‎וכ׳ ‎העליונהyקפ ‎the ‎upper ‎joint ‎(the ‎inner ‎part ‎of ‎the ‎knee), ‎not ‎the ‎lower ‎joint ‎(knuckle); ‎Tosef. ‎ib. ‎IV, ‎14. ‎Tam. ‎IV, ‎2 ‎(31a) ‎וכ׳ ‎ערקובו ‎מתוך ‎נוקבו ‎Bab. ‎ed. ‎(Mish. ‎ערכובו) ‎he ‎makes ‎a ‎hole ‎through ‎its ‎ham ‎and ‎suspends ‎it.

‎ערקומא, ‎v. ‎עורבבא.

‎ערקי, ‎Y. ‎Kil. ‎VIII, ‎31a ‎bot., ‎ע׳ ‎ייסי, ‎v. ‎ייסי.

‎ערקין, ‎Targ. ‎Y. ‎Px. ‎XXVIII, ‎18, ‎v. ‎טרקיא.

‎ערקל, ‎(Yaretorעקל; ‎v. ‎P. ‎Sm. ‎2964)tc ‎confuse, ‎perpler. ‎Part. ‎pass. ‎מערקל, ‎pl. ‎מערקלין. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXIX, ‎26 ‎דמע׳ ‎מילוי ‎(Lvita ‎דמערקלא, ‎incorr.) ‎he ‎whose ‎words ‎are ‎con- ‎fused ‎(blurted; ‎h. ‎text ‎בדבריו ‎אץ).

‎ערקת ‎לבנה ‎ע ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Areath ‎cibnah. ‎Behb. ‎57b ‎(Rashi ‎לביגה ‎ע׳), ‎v. ‎ארקא ‎II.

‎כרקתא, ‎ערקא ‎f ‎(v. ‎ערקא ‎strap. ‎- ‎דסגא ‎כרקת, ‎ל ‎דמסנא ‎shoe--strap. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XIV, ‎23; ‎a. ‎e. ‎-Lev. ‎R. ‎s. ‎35; ‎Cant. ‎R. ‎toI, ‎4 ‎וכ׳ ‎סומקא ‎כע׳ ‎as ‎a ‎red ‎strap ‎\&c., ‎v. ‎מספנותא; ‎Pesik.Shinru, ‎p. ‎117b'וכ ‎בקדליה ‎סמוקא ‎ע ‎כהיך ‎(not ‎בדקליה); ‎Yalk. ‎Lev. ‎670 ‎Yalk ‎Is. ‎256; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎13 ‎כעזקתא ‎(corr. ‎acc.). ‎Snh. ‎74b ‎top ‎דמסאנא ‎ע׳ ‎לשנויי ‎אפי׳ ‎(in ‎days ‎of ‎religious ‎per- ‎secution ‎you ‎must ‎resist) ‎even ‎to ‎changing ‎the ‎shoe-strap. ‎B. ‎Bath. ‎21a, ‎v. ‎מחא ‎II. ‎Y. ‎Yeb. ‎XV, ‎15a, ‎v. ‎יקד; ‎a. ‎e.

‎ערר ‎l. ‎כירר ‎(v. ‎ערערI) ‎[to ‎stir ‎up.] ‎to ‎protest, ‎contest, ‎object. ‎Y. ‎Gitt. ‎I, ‎43c ‎top ‎בטל ‎עררו ‎ועי׳ ‎בא ‎אם ‎if ‎the ‎hus- ‎band ‎comes ‎and ‎contests ‎(the ‎validity ‎of ‎his ‎letter ‎of ‎divorce), ‎his ‎objection ‎is ‎null ‎and ‎void. ‎Ib. ‎ערר ‎הוא ‎וב׳ ‎'ע ‎הוא ‎משנישאת ‎it ‎is ‎all ‎the ‎same ‎whether ‎he ‎objects ‎after ‎she ‎has ‎remarried ‎or ‎before ‎it. ‎Y. ‎Keth. ‎lI, ‎beg. ‎26a ‎וכ׳ ‎עורר ‎מי ‎נתאלמנה ‎if ‎she ‎is ‎a ‎widow, ‎who ‎objects ‎(op- ‎poses ‎the ‎woman's ‎claim)? ‎Gitt. ‎I, ‎3 ‎עוררים ‎עליו ‎וש ‎אם ‎if ‎there ‎are ‎contestants ‎against ‎it ‎(the ‎letter ‎of ‎divorce); ‎a. ‎fr. ‎Hlithpa. ‎התערר ‎to ‎be ‎stirred ‎up. ‎Tosef. ‎Sot. ‎II, ‎2 ‎אפי׳ ‎עליה ‎מתעררין ‎המים. ‎. ‎Var. ‎(ed. ‎Zuck. ‎מתרערעין ‎היה ‎המים, ‎read: ‎מתר׳ ‎המים ‎or ‎מתערערין) ‎even ‎if ‎she ‎goes ‎astray ‎twenty ‎years ‎afterwards, ‎the ‎waters ‎will ‎be ‎stirred ‎up ‎(work ‎injury) ‎in ‎her ‎body.

‎ערר ‎I ‎ch. ‎same, ‎to ‎ohject. ‎Y. ‎Keth. ‎VII, ‎31 ‎top ‎הויין ‎'עריןואמריןוכ ‎קריביהtherelatives ‎objected ‎(to ‎theverdict)