A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/פרזומא - פרח

From Wikisource
Jump to: navigation, search

‎פרזופא

‎פרזומא, ‎יר׳e ‎m. ‎(פרזס) ‎uice, ‎brewage, ‎1) ‎beer ‎of ‎figs, ‎thorns ‎\&c. ‎Pes. ‎107a ‎וכ׳ ‎דבעאי ‎פ׳ ‎ומה ‎Ar. ‎(ed. ‎פיר׳; ‎Ms. ‎M. ‎פורזימא, ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎פורזמא; ‎the ‎words ‎in ‎ed. ‎a. ‎Mss. ‎between ‎פ׳ ‎a. ‎דבעאי, ‎are ‎a ‎gloss ‎to ‎פ׳, ‎read ‎as ‎in ‎Ms. ‎O. ‎ואסיני ‎תאיני ‎שכר) ‎since ‎I ‎asked ‎. ‎. ‎. ‎even ‎with ‎regard ‎to ‎pirguma ‎(which ‎is ‎superior ‎to ‎barley ‎beer) ‎\&c. ‎-- ‎2) ‎פ׳ ‎דשיכרא ‎the ‎secondrun ‎ofbarley ‎beer. ‎Kidd. ‎52b ‎Ar. ‎(Rashi ‎פרוזמא; ‎ed. ‎a. ‎Var. ‎Ar. ‎פרומא ‎q. ‎v.).

‎פרזיליו, ‎v. ‎פרוילא.

‎רזלe ‎(are ‎of ‎פזל) ‎to ‎turn, ‎twist. ‎Pthpar. ‎איפרזל ‎to ‎twist ‎one's ‎self, ‎to ‎struggle. ‎Gitt. ‎68a ‎מיפרזל ‎קא ‎הוה ‎he ‎strugled ‎(to ‎get ‎rid ‎of ‎the ‎chain).

‎פרזל, ‎תזלאe ‎I, ‎ר׳e.m. ‎-h.ברזל ‎Targ ‎Esth.V. ‎14. ‎Targ. ‎Deut. ‎VIII, ‎9 ‎(O. ‎ed. ‎Berl. ‎בר׳); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl ‎פרזלויא, ‎פרזליה ‎iron ‎tools. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎24 ‎וכ׳ ‎בפ׳ ‎מקשין ‎יהון ‎(ed. ‎WiI. ‎בפריזלא ‎מקשיין, ‎corr. ‎acc.) ‎let ‎them ‎rattle ‎with ‎the ‎iron ‎tools ‎and ‎say ‎\&c.; ‎בפ׳ ‎מקשין ‎הוון ‎(ed. ‎Wil. ‎בפרזלא, ‎corr. ‎acc.) ‎they ‎rattled ‎with ‎\&c. ‎Y. ‎Nidd. ‎II, ‎end, ‎50b ‎פרזלוי ‎חריפין ‎his ‎tools ‎are ‎sharp ‎(he ‎is ‎an ‎ingenious ‎scholar, ‎and ‎does ‎not ‎need ‎consultation ‎with ‎others, ‎v. ‎הדד).

‎זלאe ‎II, ‎פ ‎טוור ‎pr ‎n. ‎pl. ‎Tavvar ‎Parrla ‎(ron ‎Mount), ‎name ‎for ‎Kadesh. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XXXIII, ‎36, ‎v. ‎רקם.

‎וזםeParelofפם, ‎cmp. ‎פצם) ‎to ‎burstopen, ‎press. ‎Gitt. ‎69a ‎(ז) ‎מיניה ‎למיא ‎אפרזמינהו ‎Ar. ‎(not ‎found ‎in ‎ed.) ‎I ‎shall ‎press ‎the ‎juice ‎out ‎of ‎it. ‎-- ‎V. ‎פרזומא.

‎רזקe ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Parzak. ‎B. ‎Mets. ‎49b ‎דבי ‎. ‎. ‎. ‎בעי ‎דקא ‎רופילא ‎פ׳ ‎that ‎one ‎of ‎the ‎men ‎of ‎lieutenant ‎P. ‎intended ‎to ‎take ‎it ‎by ‎force.

‎רחe ‎(b. ‎h.) ‎[to ‎break ‎through,] ‎1) ‎to ‎bloom, ‎sprout. ‎Ber. ‎47b, ‎sq. ‎פורה ‎קטן ‎a ‎boy ‎developing ‎signs ‎of ‎puberty ‎(before ‎the ‎usual ‎age). ‎Num. ‎R. ‎s. ‎18, ‎end ‎פ׳ ‎ומעצמו ‎and ‎it ‎(the ‎staff) ‎blossomed ‎of ‎itself ‎(without ‎being ‎planted); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Esp. ‎(with ‎ref. ‎to ‎Lev. ‎XIII, ‎12) ‎to ‎become ‎white, ‎spread ‎all ‎over. ‎Neg. ‎VIII, ‎1 ‎טהור ‎הטמא ‎מן ‎הפורה ‎a ‎leprosy ‎that ‎׳blossoms ‎after ‎the ‎person ‎has ‎been ‎declared ‎unclean, ‎is ‎clean. ‎Ib. ‎2 ‎בכולו ‎פרחה ‎if ‎it ‎spread ‎over ‎the ‎entire ‎body. ‎Ib. ‎VII, ‎5 ‎בכולו ‎שתפרה ‎עד ‎until ‎it ‎spreads ‎over ‎\&c.; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎to ‎fly, ‎fly ‎off; ‎to ‎swim. ‎Kinn. ‎II, ‎1, ‎sq. ‎B. ‎Mets. ‎I, ‎4 ‎פרחו ‎שלא ‎גוזלות ‎unfedged ‎pigeons. ‎Hull. ‎III, ‎7, ‎v. ‎סנפיר. ‎Y. ‎Taan. ‎IV, ‎68c ‎top ‎לפרוח ‎מבקשין ‎היו ‎הלוחות ‎the ‎tablets ‎wanted ‎to ‎fly ‎(of ‎Moses ‎hands); ‎פ׳ ‎עצמו ‎הכתב ‎only ‎the ‎letters ‎few ‎off; ‎וכ ‎שפ'הכתב ‎כיון ‎when ‎the ‎letters ‎had ‎fown ‎of, ‎the ‎tablets ‎became ‎too ‎heavy ‎for ‎Moses'hands. ‎Ab. ‎Zar. ‎18a ‎(of ‎a ‎martyr ‎dying ‎on ‎the ‎pyre) ‎ורחות.. ‎. ‎גוילין ‎I ‎see ‎the ‎sheets ‎of ‎the ‎book ‎of ‎the ‎Law ‎burn, ‎and ‎the ‎letters ‎fy ‎of. ‎Hag. ‎15b; ‎Snh. ‎106b ‎באויר ‎הפורה ‎מגדל, ‎v. ‎מגדל. ‎Hag. ‎I, ‎8 ‎באויר ‎ורהיןc, ‎v. ‎היתר; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎96, ‎a. ‎e. ‎פרחה ‎נשמתן ‎their ‎soul ‎fled, ‎i. ‎e. ‎they ‎were ‎shocked ‎by ‎surprise, ‎fear ‎\&c. ‎Hif. ‎הפריח ‎1) ‎to ‎bloom, ‎blossom. ‎Num. ‎R. ‎l. ‎c. ‎בו ‎וה׳ ‎וכ׳ ‎בלילה ‎the ‎same ‎night ‎it ‎blossomed ‎and ‎brought ‎forth ‎פרח ‎fruit; ‎Tanh. ‎Ahire8 ‎פירות ‎ועשו ‎הפריהו. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎23; ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎2 ‎מפרחת, ‎v. ‎כמש; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2)to ‎cause ‎sprouting, ‎pro- ‎duce. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎37 ‎וכ׳ ‎מצות ‎מפריח ‎אתמול ‎yesterday ‎produ- ‎cing ‎meritorious ‎andnoble ‎deeds, ‎and ‎to-day ‎so ‎selfishl, ‎v. ‎כנן; ‎Yalk. ‎ib. ‎62; ‎Yalk. ‎Ps. ‎832. ‎-3)to ‎be ‎ableto ‎fly, ‎be ‎fledged. ‎Hull. ‎XII, ‎3 ‎(146b) ‎מפריחין ‎אפרוחים ‎fullfedged ‎birds; ‎ib. ‎141a. ‎B. ‎Mets. ‎l. ‎c.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎4) ‎to ‎cause ‎to ‎fly; ‎to ‎chase. ‎Snh. ‎III, ‎3 ‎יונים ‎מפריחי, ‎v. ‎יונה ‎II. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎67; ‎Yalk. ‎Prov. ‎950 ‎ומפריהן ‎and ‎let ‎them ‎fy ‎of, ‎v. ‎סכסך ‎I. ‎Y. ‎Yoma ‎II, ‎39c ‎top ‎הרוח ‎הפריהתו ‎the ‎wind ‎drove ‎it ‎off ‎(the ‎altar). ‎Y. ‎Erub. ‎I, ‎19b ‎bot. ‎והפריחתה ‎הרוה ‎ובאת ‎and ‎a ‎wind ‎came ‎and ‎carried ‎it ‎(the ‎Succah) ‎of; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎5) ‎to ‎place ‎beyond ‎due ‎limits, ‎to ‎cause ‎to ‎protrude. ‎B. ‎Kam. ‎29b, ‎sq. ‎שנו ‎לא ‎מפריה ‎(ב) ‎אלא ‎this ‎has ‎been ‎taught ‎(that ‎he ‎is ‎responsible ‎for ‎damage) ‎only ‎when ‎he ‎places ‎the ‎thorns ‎on ‎his ‎ground ‎so ‎that ‎they ‎protrude ‎into ‎the ‎public ‎road, ‎opp. ‎מצמצם ‎when ‎he ‎puts ‎them ‎exactly ‎where ‎his ‎limits ‎end. ‎Tosef. ‎ib. ‎II, ‎5 ‎הרבים ‎לרשות ‎. ‎. ‎. ‎גדירו ‎המפריח ‎he ‎who ‎causes ‎his ‎fence ‎of ‎thorns ‎or ‎stones ‎to ‎protrude ‎into ‎the ‎public. ‎road.

‎פרח ‎I ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎bloom. ‎[Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXX, ‎37 ‎לבן ‎דפרח, ‎prob. ‎name ‎of ‎a ‎tree; ‎h. ‎text ‎לבנה; ‎cmp. ‎פרה.]-- ‎2) ‎to ‎move ‎swiflly, ‎fly, ‎swim, ‎run. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎I, ‎21. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XIV, ‎9 ‎(ed. ‎Amst. ‎למפ׳, ‎Af.). ‎Ib. ‎19; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Yalk. ‎Deut. ‎938, ‎a. ‎e., ‎v. ‎זהלא. ‎Keth. ‎105b, ‎v. ‎גדפא. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎22 ‎פרה ‎אמר ‎ודין ‎הלון ‎אמר ‎דין ‎the ‎one ‎(Abel) ‎said, ‎take ‎thy ‎dress ‎of ‎(the ‎wool ‎is ‎mine), ‎and ‎the ‎other ‎(Cain) ‎said, ‎fy ‎in ‎the ‎air ‎(the ‎earth ‎is ‎mine). ‎Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎8 ‎בתריה ‎פרחין ‎ואינון ‎פ׳ ‎והוה ‎he ‎ran, ‎and ‎they ‎ran ‎after ‎him; ‎a. ‎fr. ‎- ‎3) ‎to ‎palpitate. ‎Gitt. ‎69b ‎ליביה ‎דפ׳ ‎שכן ‎כל ‎his ‎heart ‎will ‎palpitate ‎still ‎more. ‎---4) ‎to ‎cause ‎to ‎flee, ‎keep ‎off. ‎Pes. ‎111b ‎וכ׳ ‎נפשיך ‎פירחי ‎keep ‎thyself ‎off ‎the ‎service-tree. ‎Pa. ‎פרח ‎to ‎cause ‎to ‎fy, ‎carry ‎off. ‎Ib. ‎110b ‎top ‎(in ‎an ‎incantation) ‎וכ׳ ‎זיקא ‎פרחיה ‎Ms. ‎M. ‎a. ‎Rashi ‎(ed. ‎פרח׳) ‎let ‎the ‎wind ‎carry ‎of ‎\&c.; ‎ib.a ‎bot. ‎פרחייכי ‎פ׳, ‎v. ‎פרחא. ‎Af. ‎אפרח ‎1) ‎to ‎produce ‎blossoms, ‎to ‎bloom. ‎Targ. ‎Gen. ‎XL, ‎10. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Num. ‎XVII, ‎23; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎fy, ‎v. ‎supra. ‎-- ‎3) ‎to ‎cause ‎to ‎fly, ‎carry;; ‎to ‎chase ‎off. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XV, ‎11 ‎(ed. ‎Berl. ‎ואתיב, ‎v. ‎Berl. ‎Targ. ‎O. ‎II, ‎p. ‎6). ‎Targ. ‎Num. ‎XI, ‎31 ‎(notואפ׳; ‎h. ‎textויגז). ‎Targ. ‎Is. ‎XXVIII, ‎28. ‎Targ. ‎Prov. ‎VII, ‎23 ‎(h. ‎text ‎יפלח); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎XXIII ‎(expl. ‎ויעט, ‎I ‎Sam. ‎XXV ‎14) ‎במילין ‎אפרחין ‎he ‎chased ‎them ‎of ‎with ‎(harsh) ‎words; ‎Y. ‎Snh. ‎II, ‎20b ‎top ‎אפחין ‎(corr. ‎acc.). ‎Shebn. ‎30b ‎וכ׳ ‎בר ‎עלי ‎אפרח ‎let ‎a ‎duck ‎fly ‎over ‎me; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Y. ‎Sot. ‎III, ‎beg. ‎18c ‎[read] ‎היך ‎המי ‎דידך׳ ‎הדין ‎אפרחית ‎see ‎how ‎I ‎make ‎this ‎thy ‎argument ‎fly ‎of ‎(I ‎refute ‎it).

‎פרח ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎1) ‎blossom, ‎flower, ‎an ‎orna- ‎ment ‎in ‎the ‎shape ‎of ‎a ‎flower. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎91, ‎end, ‎v. ‎כפתור. ‎Kel. ‎XI, ‎7 ‎והבסיס ‎הפ׳ ‎the ‎calyx ‎of ‎a ‎candlestick ‎and ‎the ‎shaft. ‎Esth. ‎R. ‎toI, ‎6 ‎וכ׳ ‎של ‎רהוe ‎על ‎ישנתי ‎אני ‎I ‎slept ‎on ‎the ‎fower ‎(capital) ‎of ‎one ‎of ‎those ‎columns, ‎and ‎there ‎was ‎room ‎for ‎a ‎body ‎at ‎full ‎length, ‎with ‎outstretched ‎hands ‎and ‎feet. ‎Men. ‎28b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎פרחים. ‎Ib. ‎כמין ‎. ‎. ‎. ‎פרחיה ‎וכ׳ ‎פרחי ‎what ‎did ‎the ‎fowers ‎of ‎the ‎candlestick ‎look ‎like? ‎Like ‎the ‎blossoms ‎on ‎the ‎capitals ‎of ‎columns; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎פ׳ ‎לבן ‎tVhite ‎Hlossom, ‎name ‎of ‎an ‎aromatic ‎shrub. ‎Deut. ‎15i4a