A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/פריקי - פרך

From Wikisource
Jump to: navigation, search

‎פריקי ‎12 ‎tabernacle ‎and ‎its ‎furniture ‎\&c., ‎v. ‎פירוק. ‎Sabb. ‎73b ‎אין ‎בכך ‎פ׳ ‎דרך ‎this ‎is ‎not ‎a ‎way ‎of ‎disiointing. ‎-- ‎Esp. ‎unty- ‎ing ‎and ‎relieving ‎a ‎broken ‎-down ‎animal, ‎unloadiig, ‎opp. ‎טעינה. ‎B. ‎Mets. ‎32a ‎בהנם ‎פ׳ ‎for ‎unloading ‎you ‎must ‎ask ‎no ‎remuneration; ‎ib. ‎31a; ‎a. ‎fr.

‎פריקי ‎פריתא ‎v. ‎ירקתאe. ‎ריראe ‎I ‎pebtle, ‎v. ‎ברידא ‎I. ‎ייראe ‎II, ‎ייריe ‎pr. ‎n. ‎m.. ‎v. ‎ורידא ‎II.

‎רישe ‎I ‎m. ‎name ‎of ‎a ‎fruit, ‎guince. ‎Toset ‎Succ. ‎II, ‎9; ‎Succ. ‎31a. ‎-- ‎Pl. ‎רישיםc, ‎פרישין. ‎Kil. ‎I, ‎4 ‎(=הבושין ‎Maim.); ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎27a, ‎expl. ‎אספרלגין, ‎v. ‎איספרגל. ‎Ib. ‎שאין ‎פ׳.. ‎. ‎ולמה ‎וכ׳ ‎לקדרה ‎פריש ‎אילן ‎מין ‎לך ‎why ‎are ‎they ‎called ‎p'rishin ‎(set ‎aside, ‎excellent)? ‎Because ‎there ‎is ‎no ‎species ‎of ‎fruit ‎so ‎well ‎adapted ‎for ‎cooking ‎as ‎this.

‎רישe ‎II ‎m. ‎(רש) ‎set ‎aside, ‎excellent. ‎Y. ‎Kil. ‎I, ‎27a ‎(R. ‎S. ‎to ‎Kil. ‎I, ‎4 ‎פרוש), ‎v. ‎preced.

‎פריש ‎יישe ‎m., ‎רישאee. ‎ch. ‎same ‎sefaratet ‎s ‎aside, ‎1) ‎lonely. ‎Targ. ‎Jer. ‎XV, ‎17 ‎(h. ‎text ‎בדד). ‎-- ‎2) ‎differ- ‎ent. ‎Targ. ‎Job ‎XII, ‎3 ‎(h. ‎text ‎נפל ‎= ‎נפלא ‎I). ‎-- ‎3) ‎remote, ‎extraordinary, ‎wonderful, ‎distinguished. ‎Ib. ‎XXXI, ‎11; ‎28 ‎(h. ‎text ‎פלילים, ‎פלילי). ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XLIX, ‎26 ‎(h. ‎textנזיר). ‎Targ. ‎Ps. ‎CXVIII, ‎23 ‎(h. ‎text ‎נפלאת); ‎a. ‎e. ‎- ‎Ib. ‎CXXXIX, ‎14 ‎פרישית ‎(h. ‎text ‎נפליתי). ‎- ‎Pl. ‎פרישרן; ‎f. ‎פרישן. ‎Targ. ‎Ez. ‎I, ‎11 ‎(h. ‎text ‎פרדות). ‎Targ. ‎Ps. ‎CXXXI, ‎1; ‎a. ‎e. ‎-- ‎V. ‎next ‎w.

‎יישאe, ‎T ‎f. ‎(preced.) ‎wonderful ‎deed ‎wonder. ‎- ‎Pl. ‎פרישן, ‎רישתאc. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXXXIX, ‎14. ‎Targ. ‎Ex. ‎XXXIII, ‎16 ‎(not ‎פרישן). ‎Targ. ‎Y. ‎ib. ‎XIII, ‎8 ‎(ed. ‎Vien. ‎פרישין ‎masc.). ‎Ib. ‎XXVI, ‎2s. ‎Targ. ‎Job ‎XXXVII, ‎14, ‎a. ‎e. ‎פרישתא ‎Ms. ‎(ed. ‎פרישותא ‎q. ‎v.). ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎IV, ‎35 ‎(not ‎פרישתא); ‎a. ‎fr.-- ‎[Targ. ‎Job ‎XXXVI, ‎29, ‎v. ‎פרישתא.]

‎רישהe ‎I ‎f. ‎(פרש) ‎1) ‎separation, ‎retirement, ‎prepa- ‎ration. ‎Yoma8b ‎'וכ ‎לקדושה ‎ברישתו ‎שזה ‎this ‎one ‎(the ‎high ‎priest) ‎is ‎isolated ‎for ‎sanctification ‎(to ‎prepare ‎himself ‎for ‎the ‎functions ‎of ‎the ‎Day ‎of ‎Atonement), ‎and ‎this ‎one ‎(the ‎priest ‎designated ‎to ‎burn ‎the ‎red ‎cow) ‎is ‎isolated ‎for ‎the ‎sake ‎oflevitical ‎cleanness. ‎Hull. ‎72b ‎מאביהן ‎פרישתן ‎משעת ‎at ‎the ‎moment ‎when ‎they ‎are ‎cut ‎ioose ‎from ‎the ‎main ‎body ‎(the ‎garment); ‎מאבר ‎פרישתן ‎when ‎a ‎piece ‎of ‎the ‎embryo ‎is ‎cut ‎loose ‎from ‎the ‎limb ‎to ‎which ‎it ‎belongs; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎withdrawal, ‎abstinence. ‎Pes. ‎22b ‎שקבלתי ‎כשם ‎הפ׳ ‎. ‎. ‎. ‎הדרישה ‎על ‎שכר ‎as ‎I ‎am ‎rewarded ‎for ‎explaining ‎(every ‎את ‎in ‎the ‎Scripture), ‎so ‎I ‎shall ‎be ‎rewarded ‎for ‎abstaining ‎(from ‎interpreting ‎the ‎את ‎in ‎Deut. ‎VI, ‎13); ‎Kidd. ‎57a. ‎Sabb. ‎87a ‎פ׳ ‎עבוד ‎בארבעה ‎on ‎the ‎fourth ‎day ‎of ‎Sivan ‎they ‎began ‎to ‎observe ‎abstinence ‎(Ex. ‎XIX, ‎15); ‎a. ‎e.

‎רישהe ‎II ‎pr. ‎n. ‎. ‎ז) ‎P׳rishah. ‎Sot. ‎1X, ‎9 ‎(47a) ‎תחינה ‎פ׳ ‎בן ‎name ‎of ‎a ‎reputed ‎assassin.

‎ערישות ‎f. ‎(פרש) ‎1) ‎separation, ‎parting. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎70, ‎a. ‎e., ‎v. ‎נשיקה. ‎-- ‎2) ‎(v. ‎פרוש) ‎abstinence, ‎restriction, ‎self- ‎restraint, ‎piety. ‎Yoma ‎74b ‎אר׳ץ ‎דרך ‎פ׳ ‎the ‎enforced ‎ab- ‎פרז ‎stinence ‎from ‎marital ‎connection. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎I9, ‎a. ‎e., ‎V. ‎נזירות. ‎Sot. ‎IX, ‎15 ‎ופ׳ ‎טהרה ‎. ‎משמת ‎with ‎the ‎death ‎of... ‎ceased ‎the ‎dignity ‎of ‎the ‎Law, ‎and ‎levitical ‎purity ‎and ‎abstinence ‎died ‎out. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎ופ׳ ‎פ׳ ‎לידי ‎מביאה ‎טהרה ‎levitical ‎cleanness ‎leads ‎to ‎self-control, ‎and ‎self-control ‎to ‎sancti- ‎ty; ‎a. ‎e.

‎רישותאet ‎(v. ‎פרישא) ‎wonderful ‎deed ‎wonder. ‎Targ. ‎Job ‎XXXVII, ‎14 ‎(Ms. ‎פרישתא); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎פרישוותא, ‎פרש׳. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex ‎III, ‎20 ‎(0. ‎פרשותי, ‎read ‎תי.. ‎..; ‎ed. ‎Berl. ‎פרישתי, ‎read ‎תי ‎. ‎. ‎.; ‎v. ‎Berl. ‎Targ. ‎O. ‎II. ‎p. ‎20). ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXVII, ‎12; ‎a. ‎fr.

‎יישנאe ‎pr. ‎n. ‎l. ‎v. ‎פרשוניא.

‎פרישתא ‎pl ‎פרישתא ‎v. ‎ארישא.

‎יישתאe ‎f ‎(פרש, ‎v.רסmspread, ‎curtain. ‎-l. ‎מרישתא. ‎Targ. ‎Job ‎XXXVI, ‎29 ‎Ms. ‎(ed. ‎פרישתא; ‎h. ‎text ‎מפרשי). ‎Hוe ‎)tc ‎split, ‎divide ‎of. ‎Denom. ‎(cmp. ‎מחיצה) ‎פרוכת. ‎- ‎2) ‎to ‎split ‎(grist ‎\&c.); ‎to ‎crush, ‎rub, ‎grind. ‎Ber. ‎37b ‎פורכן, ‎v. ‎infra. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎31 ‎וכ׳ ‎בידו ‎בורכו ‎אדם ‎באחרונה ‎at ‎last ‎(when ‎silver ‎has ‎been ‎worked ‎over ‎several ‎times) ‎one ‎may ‎crumble ‎it ‎in ‎one's ‎hand, ‎and ‎it ‎is ‎no ‎longer ‎fit ‎for ‎any ‎work. ‎B. ‎Mets. ‎89b ‎ופרוך ‎Ms. ‎R., ‎v. ‎infra; ‎a. ‎e. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎פרוך; ‎pl. ‎פרובים, ‎רוכיןc. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎CXVIII, ‎1013 ‎(ref. ‎to ‎אמילם ‎ib., ‎v. ‎מלל) ‎פ׳ ‎והמה ‎and ‎they ‎were ‎(shall ‎be) ‎crushed. ‎Pi. ‎פרך, ‎פי׳ ‎1) ‎to ‎split, ‎demolish. ‎Yalk. ‎Gen. ‎39, ‎v. ‎פכר. ‎-- ‎2) ‎to ‎crush, ‎grind; ‎to ‎crack; ‎tc ‎husk. ‎Men. ‎75b ‎עד ‎מפרכן ‎וכ׳ ‎(Ber. ‎37b ‎פורכן) ‎he ‎crushes ‎them ‎until ‎he ‎has ‎reduced ‎them ‎to ‎the ‎fineness ‎of ‎the ‎fiour ‎of ‎which ‎they ‎had ‎been ‎made. ‎Bets. ‎12b ‎וכ׳ ‎קטניות ‎מפרכין ‎you ‎may ‎husk ‎peas ‎on ‎the ‎Holy ‎Day. ‎Sabb. ‎53b ‎וכ׳ ‎לאדם ‎ומפרכין ‎סכין ‎Ar. ‎a. ‎early ‎eds. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎70; ‎ed. ‎a. ‎Mss. ‎מפרכסין, ‎v. ‎פרכס ‎I) ‎you ‎may ‎oint ‎a ‎sore ‎and ‎scrape ‎the ‎scab ‎of ‎for ‎a ‎human ‎being ‎(on ‎the ‎Sabbath), ‎but ‎not ‎for ‎a ‎beast; ‎a. ‎e. ‎- ‎[Ib. ‎155b ‎תבן ‎מפרכין, ‎v. ‎פרך ‎II.] ‎Hif. ‎הפריך ‎same, ‎to ‎smash, ‎crack ‎\&e. ‎B. ‎Mets. ‎89b ‎לא ‎וכ׳ ‎מפריך ‎. ‎. ‎. ‎יפריך ‎(Ms. ‎R. ‎יפרוך) ‎the ‎laborer ‎must ‎not ‎smash ‎fruits ‎against ‎a ‎rock ‎and ‎eat ‎them, ‎but ‎he ‎may ‎smash ‎them ‎one ‎by ‎one ‎(with ‎his ‎hand) ‎and ‎eat; ‎a. ‎e. ‎-- ‎[Yalk. ‎Gen. ‎130 ‎מפריכין, ‎read; ‎מפרינין, ‎v. ‎פרן] ‎Nif. ‎נפרך ‎to ‎be ‎crumbled; ‎tc ‎be ‎cracked; ‎to ‎be ‎scraped, ‎peeled. ‎Bekh. ‎37b ‎נפרכת ‎שתהא ‎כדי ‎יבישה ‎a ‎sore ‎is ‎called ‎dry, ‎when ‎it ‎can ‎be ‎scraped. ‎Hull. ‎46b ‎וכ׳ ‎שתיפרך ‎כדי ‎that ‎it ‎can ‎be ‎scraped ‎of ‎with ‎the ‎nail. ‎Ber. ‎25a ‎זמן ‎כל ‎נפרכת ‎ואינה ‎שזורקה ‎when ‎he ‎throws ‎it ‎down, ‎and ‎it ‎is ‎not ‎crumbled. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎11 ‎שניפרך, ‎v. ‎פיך; ‎a. ‎e. ‎Hithpa. ‎התפרך ‎to ‎be ‎crumbled, ‎threshed. ‎Y. ‎B. ‎Mets. ‎X, ‎end, ‎12c ‎וכ׳ ‎ברגלו ‎שיתפרך ‎כדי ‎in ‎order ‎that ‎it ‎(the ‎dung) ‎be ‎trodden ‎down ‎by ‎the ‎feet ‎of ‎men ‎and ‎beasts; ‎(Bab. ‎ib. ‎118b ‎ישוף ‎שיהא; ‎Tosef. ‎ib. ‎XI, ‎8 ‎שיישוף). ‎והI ‎ch. ‎same, ‎to ‎break, ‎smash, ‎crumble. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎ריךe, ‎פריכא ‎crushed; ‎peeling, ‎brittle. ‎Targ. ‎Lam. ‎IV, ‎8 ‎f(h. ‎text ‎יבש, ‎v. ‎Bekh. ‎37b, ‎quot. ‎in ‎preced.). ‎---Lev. ‎R. ‎s. ‎8, ‎beg., ‎v. ‎אציל. ‎Pes. ‎68b ‎פ׳ ‎מפריך ‎יבשה ‎a ‎dry ‎wart ‎is ‎scraped