A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/פרכס - פרנדסין

From Wikisource
Jump to: navigation, search

‎פרכס, ‎פרכיס ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXII, ‎10. ‎- ‎B. ‎Bath. ‎142b, ‎v. ‎פירכוסא.

‎פרכסין ‎f. ‎(mi~t~) ‎practice, ‎public ‎life. ‎Y. ‎B. ‎Mets. ‎II, ‎8c ‎bot. ‎וכ׳ ‎דידכון ‎פ׳ ‎. ‎. ‎. ‎אתית ‎לא ‎(ed. ‎פרוכסין, ‎כרוכסין, ‎corr. ‎acc.) ‎I ‎have ‎come ‎only ‎to ‎see ‎your ‎ways, ‎how ‎you. ‎deal, ‎how ‎you ‎judge.

‎פרכרגמא ‎m. ‎(~~~~) ‎false ‎coin, ‎counterfeit. ‎Par. ‎I, ‎3 ‎Ar. ‎(ed. ‎פרכדיג׳, ‎corr. ‎acc.), ‎v. ‎נוקד.

‎פרכת, ‎פרכתא, ‎v. ‎פיוכת, ‎פרוכתא.

‎פרם ‎(b. ‎h.) ‎to ‎tear ‎open; ‎to ‎strip. ‎Sot. ‎III, ‎8 ‎האיש ‎ופורמת ‎פורעת ‎. ‎. ‎ופורם ‎פורע ‎the ‎(leprous) ‎man ‎must ‎let ‎his ‎hair ‎grow ‎and ‎tear ‎his ‎garments, ‎but ‎a ‎woman ‎should ‎not ‎&c;,; ‎SifraThazr. ‎Par. ‎5, ‎ch. ‎XII;Y. ‎Sot. ‎III, ‎end, ‎19b. ‎Hor. ‎III, ‎5 ‎וכ׳ ‎מלמטה ‎פורם ‎גדול ‎כהן ‎the ‎high ‎priest ‎in ‎mourning ‎tears ‎his ‎lower ‎garments; ‎ib. ‎12b ‎פורם..פפורמין ‎אינו ‎he ‎does ‎not ‎tear ‎his ‎garments ‎in ‎the ‎manner ‎ordinary ‎people ‎in ‎mourning ‎do; ‎Sifra ‎Emor ‎ch. ‎I, ‎Par. ‎2; ‎Yoma ‎73a; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎פרום; ‎f ‎פרומה; ‎pl. ‎פרומים, ‎פרומין; ‎פרומות ‎ex- ‎posed, ‎bare. ‎Gitt. ‎9obb ‎צדדיה ‎משני ‎ופ׳ ‎bare ‎on ‎both ‎her ‎shoulders; ‎Y. ‎ib. ‎IX, ‎end, ‎50aפרומי ‎צדדיה;Y. ‎Sot., ‎beg. ‎16b ‎מפורמין. ‎Pi. ‎פרם ‎same. ‎Part. ‎pass. ‎מפורם; ‎pl. ‎מפורמין, ‎v. ‎supra ‎-- ‎[וGen. ‎R. ‎s. ‎22, ‎end ‎כמפרים ‎some ‎ed., ‎v.פרס.]

‎פרם ‎ch. ‎same, ‎to ‎cut, ‎split, ‎break ‎into; ‎to ‎chop, ‎hash. ‎Sabb. ‎74b ‎סילקא ‎דפרים ‎מאן ‎האי ‎(Var. ‎in ‎Ar. ‎דפריס) ‎he ‎who ‎minces ‎beets ‎(on ‎the ‎Sabbath). ‎Ber. ‎39a ‎פרימי ‎פרמינהו ‎רברבי ‎Ms. ‎M. ‎(Ar. ‎פירמי, ‎ed. ‎רבא ‎פרימא) ‎if ‎he ‎chopped ‎them ‎into ‎large ‎pieces. ‎M. ‎Kat. ‎25a ‎וכ׳ ‎בבא ‎פרום ‎Ar. ‎(ed. ‎through. ‎carried ‎the ‎body ‎out; ‎a. ‎e. ‎-- ‎V. ‎פרומאה. ‎Ithpe. ‎איפרם ‎to ‎be ‎cut, ‎chopped. ‎Hull. ‎30b ‎sq. ‎גידפי ‎חזינן ‎דמיפרמי ‎we ‎see ‎that ‎the ‎feathers ‎(of ‎the ‎throat) ‎are ‎cut ‎through.

‎פרמא, ‎v. ‎פורמא. ‎-Pl. ‎פרמי, ‎v. ‎פדאמי.

‎פרמוטה, ‎v. ‎פרמועה.

‎פרמוטין, ‎v. ‎פרוטומי.

‎*פרמוסקא ‎m. ‎(supposed ‎to ‎mean) ‎chief ‎of ‎police; ‎דפ׳ ‎גברי ‎policemen. ‎B. ‎Mets. ‎93b ‎ed. ‎(Ar. ‎דפימ׳; ‎Ms. ‎M. ‎דפומסק׳; ‎Ms. ‎R. ‎2 ‎דפרמסקא; ‎Alf. ‎ed. ‎Oost. ‎דפרמיסקא; ‎Ms. ‎H. ‎דפלמוסא; ‎Ms. ‎R. ‎1 ‎דפולמוסא; ‎Tosaf. ‎דפרמוסקי). ‎[Prob. ‎a ‎Babyl. ‎corrupt. ‎of ‎פולימרכא ‎polemarch.]

‎פרמועה ‎f. ‎parmo ‎ah, ‎a ‎sort ‎of ‎lupine. ‎Y. ‎Kil. ‎I ‎27a ‎ed. ‎Zyt. ‎(ed. ‎Krot. ‎פדמ׳; ‎R. ‎S. ‎to ‎Kil. ‎I, ‎3 ‎פרמותה; ‎Or ‎Zar. ‎Kil. ‎254 ‎פרמוטה), ‎v. ‎פלסלוס.

‎פרמותה, ‎v. ‎preced.

‎פרמקוס ‎m. ‎(w~~x~~) ‎sorcerer. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎77 ‎Var. ‎(text ‎פדקמוס, ‎incorr.); ‎Cant. ‎R. ‎to ‎III, ‎6.

‎פרמשת, ‎פרמשתק ‎m. ‎(Pers. ‎parmdstakh, ‎contrec- ‎tatus ‎or ‎etensus, ‎Fl. ‎to ‎Levy ‎Talm. ‎Dict. ‎IV, ‎229a) ‎memm- ‎brum ‎virile. ‎M. ‎Kat. ‎18a ‎פרמשתקו ‎(Ms. ‎M. ‎פרמשתו); ‎Yalk. ‎Ex. ‎182 ‎פרמשתו; ‎Yalk. ‎Dan. ‎1062 ‎פרמשתקו.

‎פרן ‎m. ‎(פרר) ‎a ‎building ‎with ‎a ‎gateway ‎leading ‎from ‎street ‎to ‎street ‎(cmp. ‎פלש). ‎Toh. ‎VI, ‎9 ‎(interch. ‎with ‎בסילקי, ‎v. ‎Maim. ‎a. ‎l.). ‎-- ‎[R. ‎H. ‎G. ‎reads ‎פרון ‎and ‎explains ‎light- ‎house ‎(א~עoo ‎)-which, ‎however, ‎does ‎not ‎fit ‎the ‎context.]

‎פרן ‎(cmp. ‎פרם, ‎פרס) ‎to ‎cut, ‎divide; ‎cmp. ‎פסק,] ‎to ‎assign. ‎Hif. ‎הפרין ‎to ‎assign, ‎provide, ‎endow. ‎B. ‎Mets. ‎V, ‎5 ‎שדהו ‎על ‎ומפרין ‎Var. ‎(v. ‎פיז) ‎and ‎may ‎make ‎an ‎arrange- ‎ment ‎for ‎his ‎field; ‎expl. ‎ib. ‎69b ‎לי ‎חן ‎ואומר ‎. ‎. ‎השוכר ‎וכ׳ ‎ואפרנסנה ‎זוז ‎מאתים ‎if ‎one ‎rents ‎a ‎field ‎at ‎a ‎rent ‎of ‎ten ‎Kor ‎of ‎wheat ‎a ‎year, ‎and ‎says, ‎lend ‎me ‎two ‎hundred ‎Zuz ‎and ‎I ‎shall ‎improve ‎the ‎field, ‎and ‎I ‎offer ‎thee ‎twelve ‎Kor ‎a ‎year ‎(v. ‎פרה ‎Hif.). ‎- ‎Esp. ‎to ‎endow ‎a ‎bride, ‎to ‎promise ‎a ‎dowry. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎60 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XXIV, ‎60) ‎they ‎were ‎poor ‎בפה ‎אלא ‎מפרינים ‎היו ‎ולא ‎and ‎endowed ‎(the ‎bride) ‎only ‎with ‎their ‎mouth ‎(with ‎a ‎blessing); ‎Yalk. ‎ib. ‎109 ‎וכ ‎אותה ‎מפרינין ‎היו ‎ולא(notאותו);Gen. ‎R. ‎s. ‎74 ‎end ‎מפרינים; ‎Yalk. ‎ib. ‎130 ‎מפריכין ‎(corr. ‎acc.; ‎Ar. ‎מפריסים, ‎v. ‎פרס).

‎פרן ‎ch., ‎Af. ‎אפרן ‎same, ‎esp. ‎(of ‎the ‎husband) ‎to ‎endow ‎the ‎wife, ‎settle ‎the ‎dowry ‎(מוהר ‎or ‎כתובה). ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Ex. ‎XXII, ‎15 ‎יפרין ‎מפרנא ‎(Y. ‎II ‎יפרן; ‎h. ‎text ‎ימהר׳ ‎מהר). ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXI, ‎13 ‎(h. ‎text ‎ובעלתה).

‎פרן ‎פרנא, ‎פורן, ‎פורנא, ‎פרנון ‎m. ‎(preced) ‎te ‎wwife's ‎settlerment, ‎dowryt(corresp. ‎to ‎b. ‎h. ‎מהר ‎a.later ‎כתובה). ‎[The ‎phonetic ‎coincidence ‎with ‎gepyb ‎gave ‎riseto ‎the ‎orms ‎פרנוון, ‎פורנון, ‎a. ‎to ‎combination ‎with ‎פרא, ‎v.פראפורנון.] ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Gen. ‎XXXIV, ‎12 ‎וכתובתא ‎פורן ‎(h. ‎text ‎ומתן ‎מהר). ‎-- ‎Y. ‎Keth. ‎VII, ‎31c ‎top ‎פ׳ ‎בפלגית ‎תיפוק ‎. ‎. ‎. ‎אתא ‎(not ‎בלא) ‎the ‎case ‎came ‎before ‎R. ‎J., ‎and ‎he ‎decided, ‎let ‎her ‎be ‎sent ‎away ‎with ‎half ‎her ‎dowry; ‎פ׳ ‎בלא ‎היא ‎שוטה ‎אין ‎שלים ‎פ׳ ‎תיסוב ‎. ‎. ‎. ‎if ‎she ‎is ‎a ‎faithless ‎wife, ‎let ‎her ‎be ‎sent ‎away ‎without ‎any ‎dowry, ‎and ‎if ‎she ‎is ‎not, ‎let ‎her ‎receive ‎her ‎full ‎dowry ‎; ‎וכ׳ ‎פרנהה ‎אייתון ‎they ‎produced ‎her ‎deed ‎of ‎endowment ‎(K ‎thubah) ‎and ‎found ‎&c.; ‎Ib. ‎VI, ‎beg., ‎30a ‎פורנה, ‎v. ‎מרק. ‎Ib. ‎IX, ‎33a ‎top ‎וכ׳ ‎פרונא ‎אבד ‎אי(corr. ‎acc.) ‎iff ‎the ‎deed ‎of ‎endowment ‎shall ‎ever ‎get ‎llost, ‎you ‎may ‎write ‎another. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎80 ‎פרנון, ‎v. ‎פראפודנא; ‎Yalk. ‎ib. ‎134 ‎פורנון. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎17; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎34, ‎a. ‎e. ‎וכ׳ ‎עלי ‎רב ‎פ׳ ‎her ‎endowment ‎is ‎too ‎large ‎for ‎me, ‎and ‎I ‎cannot ‎divorce ‎her. ‎Y. ‎Keth. ‎XI, ‎34b ‎וכ׳ ‎פרנה ‎תבעת ‎as ‎soon ‎as ‎the ‎widow ‎asks ‎for ‎her ‎dowry, ‎she ‎loses ‎the ‎right ‎of ‎alimentation. ‎Bab. ‎ib. ‎67a ‎(in ‎Hebr. ‎dict.) ‎מהם ‎פ׳ ‎גובה ‎אשה ‎a ‎widow ‎may ‎seize ‎them ‎for ‎her ‎dowry; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Trnsf. ‎an ‎endow- ‎ment, ‎good ‎lumk. ‎Ib. ‎54a ‎bot. ‎(if ‎outfit ‎articles ‎have ‎be- ‎come ‎cheaper) ‎ליתמי ‎פ׳ ‎it ‎is ‎the ‎heirs' ‎good ‎uck ‎(i. ‎es. ‎they ‎furnish ‎the ‎outfit ‎as ‎defined ‎by ‎the ‎deceased, ‎at ‎present ‎prices).

‎פרנגן ‎פרניגןf. ‎(prob.a ‎geographical ‎erm)פ ‎שיראה ‎p'rangan ‎(parnigan) ‎silk. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎V, ‎1; ‎ib. ‎VI, ‎10 ‎פרניגן ‎ed. ‎Lag. ‎(oth. ‎ed. ‎פרגינן, ‎corr. ‎acc.). ‎V. ‎next ‎w..

‎פרנדא ‎f. ‎(v. ‎preced.) ‎פ׳ ‎שירה ‎(שירא) ‎p'randa ‎silk. ‎Sot. ‎48b ‎וכ׳ ‎פ׳ ‎ש ‎בטלה ‎. ‎. ‎משחרב ‎when ‎the ‎first ‎Temple