A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/עכשבוניתא - עלובא
with his hands, it is right. Y. ib. II, end, 50b ע ר R. H. stirred the mixture up (in order to examine the color); a. e. - Part. pass. עכיו; f. עכירא; pl.עכירי; עכירן. Hmnll. 55b. Men. 53a דעתיה עע דהוה (Ms. M. בדחא) that his mind was troubled; Yalk. Ex. 166; Yalk. Ps. 667 (not עבידא; v. Rabb. D. S. to Men. l. c. note 50). thpe. איתעכר to be disturbed, spoiled. Targ. Prov. XV, 6.
עכשבוניתא f. (v. עכשוב) name of a disease, prob. wound from a spider's bite. Y. Ab. Zar. II, 40d; Y. Sabb. XIV, 14d עכשמוניתה.
עכשו, v. עבשיו.
עכשוב m. (b. h.) a species of spider. Tosef. Par. IX (VIII), 6.
עכשין (perh. a contraction ofשהו כמו עתה) presently, now. Ab. I, 14 אימתי עע לא אם if not now (I provide for my soul), when? Gitt. VII, 3 מתי אם מע . . . גטך זה this is thy letter of divorce . . . to take effect from now in the event of my dying from this disease. Ab. Zar. 37a, a. fr. דמי מעע אמר כאילו, v. מנת. Gen. R. s. 12 העליונים וכ׳ now (in that case) the upper creatures would out- number &c.; a. v. fr.
עכשמוניתה, v. עכשבוניתא.
על, v. על.
על m. (b. h.; עלה) height; (prepos.) upon, above; about ac. - With suff (pl.) עלי, עליך &c. Ab. I, 2 וכ׳ שלשה על the world stands on three things. Sabb. II, 6 וכ׳ שלש על for three sins &c. Snh. 20a, a. fr. וכ׳ על עליו אמרו they relate about &c. Nidd. 23b עליו דוה שלבו מי whose heart within him &c., v. דוה; a. v. fr. - יד על, ידי על, v. יד; מנת על, v. מגת, &c. -Ab. Zar. 30a, a. e. צוארי ועל עלי, v. צואר.
על ch. same. Targ. Gen. I, 2; a. v. fr. -Vith suffix (pl.) עלי, עלך, עלוהי &c. Ib. XXVII, 12; a. v. fr. -Ab. I, 6 על דאטפת, v. טוף. -- עלי ייתי, v. אתא; a. v. fr.
על, על verb, v. עול, עלל.
*על f. (cmp. עילא II) plan. Pesik. Vattom., p. 133a (ref. to Is. V, 19) [read;] וכ׳ דידן על קיימא היא דמאן על ונדע and let us know, whose plan will stand (be executed), our plan or his plan. Ib. קמת לא דידי על דידהון על קמת הא (not היא) now their plan stands, shall mine not stand?; Yalk. Lam. 1033; 1034.
על, עלא, v. ילe.
עלא m. =h. עלה, leaf- Pl. עליא, עליה, עליי. Y. Shebi. V, 35d bot. [read:] ע׳ שיתין יומין שיתא ע׳ שיתא יומין שיתין the first sixty days bring forth six leaves, the next six days, sixty leaves. Hull. 92a, v. איתכלא. Y. Shek. VI, 50a bot., v. תרפיון.
עלאה, v. עילאה.
עלאה rma, v. עלע.
עלב to press upon; to arrogate superiority; to humili- ate, insul. Gitt. 36b; Yoma 23a וכ׳ עולבין ואינן הנכלבין those who are insulted, and do not insult, hear them- selves reviled &c., v. חרפה; Sabb. 88b וכ׳ עלובין (Ms. M. הנעלבין). --V. עלוב. Nif. נעלב to be insulted, submit to humiliation, v. supra.
עלב ch. same. tthpa. אתעב, tthpe. אתעלב 1) to huomble ond's self, submit. Targ. I Kings XII, 7 (h. text עבד תהיה). -- 2) (v. עולבן) to raise one's self above; to jest, sneer at (ae h. התעלל). Targ. Jud. XIX, 25 ed. Lag., v. לעבב. Targ. ISam. XXXI, 4 ed. Lag. (oth. ed. יתלעב׳) Targ. Jer. XXXVIII, 19 ed. Lag. (oth. ed. יתלעב׳). - [Targ. II Chr. XXX, 10; XXXVI, 16 מתעלב׳ ed. Bxt. (oth. ed. מתלעב׳)]
עלבוןm. (preced.) arrogance, humiliation, insult. Gen. R. s. 45, end (ref. to Gen. XVI, 13) בע׳ הרואה הוא אתה עלובים של thou seest the humiliation of the humbled. Ib. s. 60 (ref. to Gen. XXIV, 62) בעלבוני ראה. . להביא הלך he went to bring back Hagar, her who sat by the well and said to the Ever- living, behold my humiliation. Ab. Zar. 18a וכ׳ תורה של עלבונה שמבקש מי (not סית של) he who will resent the insult offered to the Law, shall also resent the insult offered to me. Ex. R. s. 41; Ab. ch. VI להם אוי תורה של מעלבונה לבריות woe to men for the disregard of the Law; a. e.
עלבתא, v. עליבא.
עלג, Num. R. s. 16 העליגו some ed., read; הלעיגו, v. לעע.
עלה m. (b. h.; עלה) [cover,] foliage, leaf. Gen. R. s. 19 (play on תאנה עלי, Gen. III, 7) וכ׳ תואנה שהביאו כ׳ the leaves which brought grief intothe world; Yalk.iib. 2) וכ׳ שהביא ע׳. Shebi. VII, 1השוטה הלום עלה, v. לוף; a. fr. - Pl. עלים, צלין; constr. עלי. Y. ib. V, 35d bot. ע׳ מהוצאת וכ׳ ועד from the sprouting of leaves to the coming forth of buds of fruits there is an interval of fifty days. Ib. בצלים עלי leaves of onions. Hull. 92a וכ׳ שבה ע׳ the leaves thereon (on the vine lsrael) are the untutored, v. אשכול; a. fr. עלה, v. aעינ.
עלה, v. כל.
עלואין. עלויין, עלוין, . אלווי.
עלוב m., עלובה f. (עלב) 1) insulted, humbled, sub- missive, loiwly; ill-fatdd, poor. Meg. 29a נדחה מי ע׳ ואינו ע׳ מי מפני if one is submissive, and the other is not, which will yield?; Taan. 16a (v. Rabb. D. S. a. l. note 50); Yalk. Jonah 55. Pesik.R. s. 40 ע של בן ע הא O, thou hapless one, son of a hapless mother; Tanh. Vayera 22; ed. Bub. 46; (en. R. s. 56 דעלובתא ברא). Sifre Deut. 306; Yalk. Prov. 938 (ref. to Prov. VI, 6) וכ׳ היה ע׳ . , ללמוד שצריך הזה האדם היה ע (הוא ע) it was a (sufficient) humiliation for man tthat hc had to learn from the ant; had he learned and acted (ac- cordingly), he would have been sufficiently humbled, but he was to have learned, and did not. Gen. R. sט 34, v. עיסה. -- Pl. עלובים, עלובין. Sabb. 88b, v.עלב. Gen. R. s. 4c, end,v. עלבו;