75%

Bible (Mechon Mamre)/Nevi'im/Yonah/Chapter 1

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search
Chapter Index
1 2 3 4

Yonah 1[edit]

English from public domain JPS Bible

Hebrew from Westminister Leningrad Codex

1 Now the word of the LORD came unto Jonah the son of Amittai, saying:
א ‏ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר
2 'Arise, go to Nineveh, that great city, and proclaim against it; for their wickedness is come up before Me.'
ב ‏קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני
3 But Jonah rose up to flee unto Tarshish from the presence of the LORD; and he went down to Joppa, and found a ship going to Tarshish; so he paid the fare thereof, and went down into it, to go with them unto Tarshish, from the presence of the LORD.
ג ‏ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה
4 But the LORD hurled a great wind into the sea, and there was a mighty tempest in the sea, so that the ship was like to be broken.
ד ‏ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר
5 And the mariners were afraid, and cried every man unto his god; and they cast forth the wares that were in the ship into the sea, to lighten it unto them. But Jonah was gone down into the innermost parts of the ship; and he lay, and was fast asleep.
ה ‏וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם
6 So the shipmaster came to him, and said unto him: 'What meanest thou that thou sleepest? arise, call upon thy God, if so be that God will think upon us, that we perish not.'
ו ‏ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד
7 And they said every one to his fellow: 'Come, and let us cast lots, that we may know for whose cause this evil is upon us.' So they cast lots, and the lot fell upon Jonah.
ז ‏ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה
8 Then said they unto him: 'Tell us, we pray thee, for whose cause this evil is upon us: what is thine occupation? and whence comest thou? what is thy country? and of what people art thou?'
ח ‏ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם אתה
9 And he said unto them: 'I am an Hebrew; and I fear the LORD, the God of heaven, who hath made the sea and the dry land.'
ט ‏ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה
10 Then were the men exceedingly afraid, and said unto him: 'What is this that thou hast done?' For the men knew that he fled from the presence of the LORD, because he had told them.
י ‏וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם
11 Then said they unto him: 'What shall we do unto thee, that the sea may be calm unto us?' for the sea grew more and more tempestuous.
יא ‏ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער
12 And he said unto them: 'Take me up, and cast me forth into the sea; so shall the sea be calm unto you; for I know that for my sake this great tempest is upon you.'
יב ‏‏ויאמר אליהם שאוני והטילני אלהים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם
13 Nevertheless the men rowed hard to bring it to the land; but they could not; for the sea grew more and more tempestuous against them.
יג ‏ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם
14 Wherefore they cried unto the LORD, and said: 'We beseech Thee, O LORD, we beseech Thee, let us not perish for this man's life, and lay not upon us innocent blood; for Thou, O LORD, hast done as it pleased Thee.'
יד ‏ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית
15 So they took up Jonah, and cast him forth into the sea; and the sea ceased from its raging.
טו ‏וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו
16 Then the men feared the LORD exceedingly; and they offered a sacrifice unto the LORD, and made vows.
טז ‏וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים