3) to be released, restt, lie fallow. Targ. O. Lev. XXVI, 35
שמטת ed. Berl. (oth. ed. שמיטת; ed. Vien. שמטא, read
שמטת). Targ. II Chr. XXXVI, 21. -- 4) to let rest, leave
fallow, v. infra.
Af. אשמיט 1) to release, remit a debt. Targ. Deut. XV, 2. -
2) to rest, lie fallow. Targ. O. Lev. XXVI, 34, sq.; a. e. ׳-
3) to abandon, let lie fallow. Targ. O. Ex. XXIII, 11 (Y. ed.
Vien. תש׳, Pe.); a. e. -[Targ. Y. II Deut. XIX, 5, v. supra.]
Pa. שמט 1)to cause remission ofdebt. Gitt. 36a מדאורייתא
משמטא דלא . . . משמטא by Biblical law the Sabbatical year
brings remission, and how could Hillel ordain that it should
not bring remission? Ib.b וכ׳ דתשמט . ותקינו and the
Rabbis had ordained that it should bring remission as
a remembrance of the (Biblical) Sabbatical year; a. e. ---
2) to lett go, drop, discard. Tanh. Vayishl. 8 [read] שמטיה
discard it (the vvow), v. שטפא. -- 3) to tear of. B. Kam.
117a וכ׳ שמטיה, v. קועא.
thpa. אשתמט, tthpe. אשתמיט 1) to slip of, be dis-
located; to break loose. Targ. Y. Num. XXV, 8. Targ. Y.
Lev. XXI, 18 יריכיה דמשתמיט (h. text שרוע), v. preced. -
Yoma 87a bot., v. קועא; a. e. -- 2) to relieve one's selff; to
escape, gett rid. Targ. II Chr. XXI, 8. Targ. Ps. CXLI, 6. -
B. Mets. 3b וכ׳ מישתמיט דקא הוא אשתבוטי he tries to get
rid of him (for the moment), thinking, when I have the
money, I shall pay him. Ib. 17a; a. e. - B. Bath. 48b דלא
לאישתמוטי ליה הוה Ms. M. (v. Rabb. D. S. a. l. note) when
he had no way of getting loose (by some subterfuge).
Hull. 120a וכ׳ הא אשתמיטתיה that which was said in the
West escaped his attention. B. Kam. 12a עולא אישתמטין
IIla has escaped us (was afraid to oppose me); a. e.
שמטא, v. שמטתא.
שמטה, שמיטה f. (b. h.; preced.) release, rest, esp. cancellation of debts, and restt of'the soil, in the Sabbatical year. M. Kat. 2b; Gitt. 36a קרקע שמיטת the rest of the soil; כספים שמיטת the cancelling of cash debts. Sifre Deut. 111 וכ׳ נוהג שאין הש׳ (sub. דבר) the law of the Sabbatical year which applies only to Palestine. Ib. באי ש׳ עושה שאת in Palestine where you observe the Sabbat- ical year. Ib. 112 וכ׳ מלוה משמטת ש׳ the Sabbatical year causes cancellation of debts, but the year of the jubilee does not; a. fr. - Ab. V, 9 וכ׳ הארן שמיטת על (Mish. ed. השמטת) for the neglect of the laws concerning land in the Sabbatical year and in the year of the jubilee; Sabb. 33a וכ׳ שמטין השמטת. -- Pl. שמטות, שמטים, שמטין, שמיט׳. M. Kat. l. c.; Gitt. l. c. וכ׳ ש׳ בשתי the text (Deut. XV, 2) speaks of two releases, the release of the land &c., v. supra. R. Hash. I, 1 וכ׳ לש׳ לשנים ד'ה . . . באחד the first of Tishri is the New Year for years, for Sabbatical years, and for jubilees. Midr. Till. to Ps. LXXXV ועשו . . . אם וכ׳ הש׳ את if they give forth the tithes, and observe the Sabbatical years &c. Sabb. 33a, v. supra. Ab. d'R. N. ch. XXXVIII, v. שמט; a. fr.
שמטוטין m. pl. (שמט) slips, shoots. Cant. R. to I, 15; 1V, 1 שמטוטי, v. שבטוטין.
שמטי, Tanh. Vayishl. 8, read; שמטיה, v. שמט.
שמטתא, שמטתה, שמטא, שמיט׳ f. =b. שמטה. Targ. Y. II Deut. XXXIII, 24. Targ. ib. XV, 1(Y. ed. Vien. שמיטתא, corr. acc.); a. fr. - Y. Shebi. IV, 35b; Y. Ab. Zar. IV, 44b; a. fr. -- Pl. שמטתא, שמטין, שמיט׳. Targ. Y. I Deut. XXXIII, 24. Targ. Y. Ex. XII, 40 דשנין ש׳ תלתין thirty septennial priods; a. e.
שמי, v. שבאי.
שמי, v. שמים, a. next w.
שמיא, שמייא m. pl. =h. שמים, 1) heaven; trnsf. God. Targ. Geo. I, 1. Targ. Deut. X, 14. Targ. Y. Num. XXV, 19 (XXVI, 1); a. v. fr. - Ber. 58b דש׳ שבילי (Ms. M. דרקיעא), v. נהר I. Ib. 7b; Keth. 105b, a. fr. דש׳ מילי, v. מילא II. Hag. 12b ש׳ קמי חשוכא, v. חשוכא II. Snh. 105a ש׳ כלפי, v. חוצפא. Y. Ned. XI, end, 42c, v. רחיק II; a. v.fr. -- 2) שרייתא שמי, טללא שמי arch, ceiling. Targ. I Kings VI, 15. -- Ber. 48a, v. טללא; a. e.
שמיטא, שמיטהm. 1)=h. שמוט nimble, thin. Bekh. 45b (expl. קפח, Mish. VII, 6) סניא ש׳ באריכא it means one disgustingly long and thin. -- 2) loose, detached, v. שמט.
שמיטא, שמיטה, שמיטתא, v. sut שמט׳. מיי, v. שמאי.
שמייא, v. שמיא.
שמיכה f. (b. h.; סמך=שמך) a heavy cover, cloak. Lev. R. s. 23; Yalk. ib. 585; Yalk. Jud. 44 (explained סודרא, משיכלא); ib. וכ׳ כה שמי . . חזרנו we went over the whole Bible and could not find s'omikhah as the name of a gar- ment, but (it is to be interpreted,) my (God's) name testifies for her that this man did not touch her.
שמים m. du. (b. h.) 1) heaven; trnsf. Heaven, God. Gen. R. s. 1 תחלה נבראו הש׳ the heaven was first created. Tam. 32a top וכ׳ לארץ הש׳ מן is it farther from heaven to earth, or from east to west? Lam. R. introd. (R. Joh. 1) מרום משמי from the high heavens. Ned. XI, 12 (90b) ש׳ לברניד ביני heaven ss between me and thee (lI have ah unconquerable aversion to associating with thee, v. Y. ib. 42d bot., quot. s. v. רחיק II; differ. in comment.). R. Hash. 19a ש׳ אי by Heaven B. Mets. 37a ש׳ ידי לצאת to do his duty ttowards God (v. יצא). -- Kidd. 40a, a. e. רע לש׳, v. דע. -- Snh. XI, 5, a. e. ש׳ בידי, v. מיתה. -- ש׳ ירא, ש׳ יראת, ש׳ מלכות &c., v. respective determinants.
שמין I m. (v. שמיני, Shamin, a coin, one eighth of an Italian Isar (As). Kidd. 12a לנש׳ פרוטות שתי the Shamin has two P'rutahs; Tosef. B. Bath. V, 12 לשמן ed. Zuck. (Var. לשווין, corr. acc.); Y. Kidd. I, 58d שמין פרוטות שני. - Pl. שמנין. Kidd. l. c. להנין ש׳ שני two Shamins make one Hannets (v. הנן); Tosef. l. c.; Y. Kidd. l. c. ניצים שמין שני (corr. acc.).
שמין II, שמין m. =h. שמן, fht. Targ. Y. Gen. XVIII, 8. 1b. 7; v. שמן.
שמיני, v. sub שמנ׳.
