a charm for him to choke him. - 2) art, contrivance. Ex.
R. s. 18 (play on נגינתי, Ps. LXXVII, 7) וכ׳ שעשית מ׳ (ed..
Wil. pl.) thy contrivance in Egypt (in not sending the
plague of the first-born at once). Ib. וכ׳ מ׳ יודע מי (ed.
Wl. נגנין, corr. acc.) who understands thy contrivances
at the Red Sea (when those who had drowned the Is-
raelitish children, were drowned)? Tanh. B'har 2 הופך
וכ׳ שלי מ׳ אני (not שלו) I will reverse my plans and make
him (the poor) rich &c. Y'lamd. to Deut. VII, 12, quot.
in Ar. מ׳ עליו הקב״ה הפך the Lord turned the plan (of
drowning the Israelites) against him (v. supra). - 3) me-
chanic contrivance, machine. Lev. R. s. 20, beg. היה לא
שלו מ׳ יודע Ar. (ed. מנהגיו) he did not know the mechanism
(of the throne of Solomon); Pesik. Ahare, p. 168a מנהג
שלו מנגטן (corr. acc.); Tanh. Vaethh. 1 מנגנין (corr. acc.). -
Yalk. Esth. 1046; Targ. II Esth. I, 2 במ׳ by machinery (in
the throne of Solomon). -- Pl. מנגנין, מנגנות. Ib. Yalk. l. c.
פוקעים מנגנות היו the machinery burst; a. fr. (v. supra). --
מנגניא, מנגנייה, v. preced.
מנדה f. (Ezra IV, 13; =מרהה; cmp. מנדע a. מדע) land- tax. Esth. R. introd.; Gen. R. s. 64, v. מדה Ned. 62b; B. Bath. 8a המלך מנת זו מ׳ mindah is the king's share (of the crops).
מנדו, מ׳ כפר pr. n. pl. K'far Mandu (Kaf Menda, north of Sepphoris; v. Sm. Bible Dict. s. v. Madon, a. Fischer a. Guthe Map of Palestine). Pesik. Shub., p. 163b; Yalk. ob 906; Gen. R. s. 52 a. Lev. R. s. 1 ed. Wil. מנדי -- [Tosef. Yeb. X, 3 מנורי כפר ed. Zuck., Var. מנדין.]
מנדי, v. preced.
מנדיאן, v. נדיין.
מנדין, v. מנדו.
מנדמטין, v. מגיסטיר.
מנדע, מנדעא m (=מדע; cmp. מנדה) knowledge, wis- dom. Targ. Y. Deut. I, 13 מ׳ מרי possessors of knowledge (O., v. מדע). Targ. Job XXXIII, 3; a. fr.
מנדעותא f. same. Targ. Koh. IX, 11.
מנדעם, v. מדעם.
מנדעתא f. (v. preced. wds.) sentiment, disposition. - Pl. מניעתא (cmp. דעה). Targ. Job XXXVI, 4 (some ed. sing.; Ms. מנדעא; h. text דעות).
מנדרון, מנדרן, v. מרון.
מנדרנא, Y. Naz. I, 51a bot., read; מנזרנא.
מנה m. (b. h., from which ~vd, mina; מנה) [one hun- dred,] Maneh, a weight in gold or silver, equal to one hundred common or fifty sacred shekels (v. Zuckerm. Talm. Miinz. p. 7, sq.). Bekh. 5a היה כפול קודש של מ׳ the sacred AAMMaaneh was double the weight of the common. Ib. VIII, 7 צורי במ׳ taking the Tyrian AM. as a standard. Ib. 49b צורי של מ׳ . . צורי מ׳ the Tyrian M.' . . . means the standard of the Tyrian system (one Sela 4 Zuz, Rashi). Keth. I, 2 מ׳ ואלמנה מאתים . . . בתולה the widow- hood of a maiden is two hundred (Zuz), and that of a widow (remarried)is one hundred (Zuz, a common Shekel). B. Kam. 90b תנן מדינה מ׳ או תננן צורי ממ׳ does the Mishnah (VIII, 6) mean a Tyrian or a country Maneh (twelve and a. half Zus)? Shebu. VI, 1 בידך לי מ׳ thou owest me one hun- dred denars. Snh. VIII, 2 בשר מ׳ meat of the weight of a. Maneh. Shebi. I, 2 באיטלקי מ׳ ששים the weight of sixty M. in the Italian system. Ker. 6a; a. fr. --- Erub. 85b bot. מ׳ מאה לבן מקום פנו make room for one worth one hun- dred M. (in gold). -Trnsf פרס בן מ׳ a Maneh son of a P'ras (half a Maneh), i. e. a distinguished son of a less dis- tinguished father. Taan. 21b. -- Pl. מנים, מנין. Y. Shek. VI, 49c bot. מ׳ . . . אלף the weight of fifteen hundred M. Ker. l. c.; a. e. - Chald. form; מני. Targ. Ez. XLV, 12 (Kimh מנא). -- Pl. מנין, טניא, מנן, מנאי, מנוי. Ib. Targ. Is. VII, 23. Targ. I Kings X, 17; a. e. - Esth. R. toVI, 10; Lev. R. s. 28. -- Sabb. 133b תרבא מ׳ שב (not מינאי, v. Rabb. D. S. a. l. note 90) fat weighing seven M. (Rashi; seven portions of fat). Y. B. Kam. IX, 6a bot. [read as Tosaf. to Bab. ib. 100b ) וכ׳ ססממנין מ׳ וח׳ עמר מנוי חמש wool worth five M., dyeing material worth five, and ten M. wages. Y. Meg. IV, 74a bot. מניי (corr. acc.) a. e.
מנה I f. (b. h.; preced.) share, portion. Bekh. V, מ׳ כנגד מ׳ שוקלין you must weigh one piece (of the meat of the first-born) against another piece (of secular meat of ascertained weight). Gitt. 59a, a. e. ראשון יפה מ׳ מ׳ ליטול that he (the priest) have the privilege of first choice (when a division is made). Sifre Deut. 53; Yalk. ib. 875 יפה מ׳ the best portion (at the meal). Yalk. Num. 765, end וכ׳ מ׳ לעצמו שבירר מלך a king who selected a portion for himself, and another came and spoke disparagingly of it; a. fr. -- Pl. מנום. Sabb. 149a; Tosef. ib. XVII(XVIII), 5. Ib. 4 מנותיהן על מפיסין cast lots for their portions (at the table); a. e. - V. מנת.
מנה II to count, v. מני.
מנהג m. (b. h.; נהג) conduct, manner, usage. B. Mets. VII, 1 המדינה מנהג the usage of the country. Tosef. ib. VII, 13 שיירא הולכי מ׳ the usage among members of a caravan; ib. 14 הספנין מ׳ the usage of shippers (in cases of jetsam). Y. Pes. IV, 30a top כ׳ אינו this is no religious usage (deserving recognition); מ׳ it is &c. Hull. 12b בידיהן אבותיהן מ׳ אלא . נכרים the gentiles outside of Palestine are not to be considered as idolaters, they only continue the usages of their ancestors. Ab. Zar. 54b נוהג כמנהגו עולם the world (nature) follows its laws. Pesik. Ahare, p. 168a, v. מנגנון; a. fr. - Pl. מנהגים. Lev. R. s. 20, beg. מנהגיו its arrangements, v. נגוון.
מנהגא ch. same. Targ. Ruth IV, 7; a. e. -Snh. 46b בעלמא מ׳ a mere usage (is incidentally recorded in the Bible, not meant as a law). Ib. ממ׳ לשתני דלא in order not to depart from the common custom; דלישתנו ממ׳ intimating that they will be treated differently from the common usage (as a disgrace). Nidd. 66a לך אמינא מ׳ אמדת ואת איסורא I speak of a legal prohibition, and 101
