מסע m. (b. h.; נסע) removal; journey; station. Cant.
R. to III, 6 למ׳ ממ׳ from station to station; a. fr. -- Pl. מסעות
(fem.). Snh. 94b וכ׳ נסע מ׳ עשר that wicked man (Senna-
cherib)marched ten journeys in that one day;Yalk. Is. 2884.
Tanh. B'midb. 2 במ עמהן ובאה and it (the well) went with
them on their journeys; Num. R. s. 1. Tosef. R. Hash.
III (II), 3 ובמ׳ and the signal for marching (Num. X, 2 8);
a. fr. - Pesik. R. s. 16 המסעים the marches in the desert. -
[Tosef. R. Hash. II (), 2 מסעות, מסעיות, v. משואה.]
מסעד m. (סעד) assistant, attendant. - Pl. מסעדים. Par. III, 6 מסעדיה וכל פרה the red cow and all her at- tendants.
מסעיות, v. משואה.
מספד m. (b. h.) =הספד. Lam. R. introd. (R. Joh. 1) מ׳ קושרין לכם מה why do you compose these lament- ations?, v. הספד.
מספד, מספד, מספדא ch. same. Targ. Gen. . 10. Targ. Y. Deut. X, 6; a. e. -- Pl. מספדיא. Targ. Am. V, 16 (ed. Lag. a. oth. sing.).
מספוטמיא, v. אספמיא.
מספורת v. מספרת.
מספייא m. (ספי) fearfulness. Targ. Job XLI, 17 (Ms. מסייפ׳; h. text שת). Ib. XXXI, 23 (ed. Lag. מסייפ׳; Ms. Var. ספייא; h. text שאת).
מספק, מי׳ m. (ספק II; v. ספק) strait, dilemma; dif-- ficulty. Y. Sot. III, 19a bot. המרובה הזה למ׳ עצמה הכניסה she placed herself in such a dilemma (to be suspected of adultery and to have to drink the waters of jealousy). Y. Gitt. VIII, 49c bot. וכ׳ הזה למי׳ עצמך להכניס ראית מה what was thy reason for taking such a responsibility (by deciding in favor of a lenient opinion)?- Esth. R. to II, 3 הזה המ׳ לידי באו they (the Persian matrons) came to that trouble (to have to compete with all maidens of the country); a. e.
מספקא, מספקה m. (ספק II) 1) sufficiency. Y. Ber. IV, 8a top [read] מינהון אדכרה וחדא חדא לכל מ׳ לך אית you have enough material for each Divine Name out of them (the combined benedictions); Y. Taan. II, 65a top. - 2) Pa. of ספק, q. v.
מספר m. (b. h.; ספר) number, count. Cant. R. to VI, 9 (ref. to II Sam. XXIV, 9) וכ׳ המנין זה מ׳ mispar means counting, mifkad, summing up. Pesik. R. s. 11 מ׳ היו they were a limited number; במ׳ שלא innumerable; a. fr.
מספר, מספרא m. (ספר) tool for cutting hair, razor, scissors. Targ. O. Num. VI, 5. Targ. Ez. V, 1 (not מס׳); a. e. -- Snh. 96a מ׳ לי הבו (Ms. F. מספרתא) give me a razor; ib. מספרתא ליה ויהבו; Yalk. Is. 276 מספרא.
מספריים, מספרים m. dn. (preced.) shears, scis- sors. Kel. XVI, 8 ומ׳ מספרת תיק the sheath of a shearing knife or of scissors. Y. M. Kat. III, 82a top במ׳ with scis- sors, contrad. to סכין a. מספרת; Bab. ib. 17b; a. e. -- [Tosef. Kel. B. Mets. IV, 5 מספרים ed. Zuck., read מסמרים.]
מספרת, מספורת f. (preced.) shearing knife, clip- ping tool. Kel. XVI, 8, v. preced. M. Kat. 17b, a. e., v. preced. Kel. XIII, 1(Maim. מספו׳, ed. Dehr. מספרת). Tosef. ib. B. Mets. III, 4 פרקים של מ׳ shears consisting of sep- arable blades; Sabb. 48b; 58b מספו׳. Tosef. Bets. III, 19, v. ספר; a. e.
מספרתא f, v. מספי.
מסק (denom. of a noun מסק, fr. נסק to ascend) to harvest olives, opp. to נקף to pick, glean. Tosef. Dem. VI, 6 בזתים למסוק זיתיו . . . שקיבל ישראל if an Israelite rented from a fellow sraelite. . .his olive trees for harvest- ing, the rent to be payable in olives; בשמן למסוק זיתיו payable in oil; Y. ib. VI, 25b top. Neg. II, 4 וכ׳ כמוסק in the position of one taking olives down. Tosef. Toh. X, 4 מסקן שלא עד before he plucked them; a. fr. -- Part. pass. מסוק; pl. מסוקין. Tosef. B. Mets. IX, 1. -- Denom. מסיק, מסיקה.
מסק part. Af of גסק.
מסקא m. (נסק) ascent. - Pl. מסקין. Lev. R.s. 18; Koh. R. to XII, 5; v. מחותיתא.
מסקאנא, v. מסקנא.
מסקום, Y. Biec. III, 65d, v. דמסקוס.
מסקנא m. (נסק) 1) ascent, height, steps. Targ. ISam. IX, 11 (ed. Lag. מסטאנא). Targ. Is. XXXVIII, 8; a. e. - 2) flnal result, uupshot. Meg. 14b הואי הכי ומ׳ and so it finally came to pass.
מסקיין, v. מסוקיתא.
מסקתא f. pl. (preced. wds.) going up, proccssion. Targ. II Ohr. IX, 4.
מסר (b. h.; sec. r. of אסר, cmp. meanings of b. h. סגר) 1) to seize (v. Num. XXXI, 5). -- Denom. מסירה 1. -- 2) to hand over; to deliver, transmit. Ab. I, 1 וכ׳ ומסרה and handed it (the Law) over to &c. (in the chain of tradi- tion). B. Mets. 8b (expl. מוסירה) וכ׳ דבר המוסר כאדם like one handing over (giving possession) &c. Ib. 111b bot. (expl. נפשו את נשא, Deut. XXIV, 15) נפשו את שמסר דבר עליו Ms. M. (ed. המוסר, v. Rabb. D. S. a. l. note) a labor for which he binds (obligates) himself; [oth. explan.] ib. 112a למיתה עצמו את מ׳ (Ms. M. עליו נפשו לו מ׳) he deliver- ed himself to death, i. e. risked his life; (Ms. M. for which he surrendered his life to the employer); Sifre Deut. 279 נפשו את לך מ׳ he surrendered his life to thee (the em- ployer); a. v. fr. -- על דין מ׳ to surrender one's case against a man (to Providence); v. דין. B. Kam. 93a; R. Hash. 16b; a. e. -Esp. a) to surrender a person to the authorities, to in- form against. Gitt. 7׳aלמלכות למסרם ובידי it is in my power tto bring them to judgment through the (Roman) govern-- ment. Tosef. Ter. VII, 20 וכ׳ ימסרו ולא כולם יהרגו let them
