קולבין m. sing. a. pl. (~~~~~) a tunic without or
with short sleeves. Y. Kil. IX, 32d top קובלין (corr. acc.),
v. דלמטיקין. Y. Sabb. VI, 8b bot. (expl. מעטפות, Is. III, 22),
v. מפרא. Y. ib. XVI, 15d (among ttbe gartiments permitted
to be saved from fire on the Sabbath) פשתן של ק׳ a linen
unic; Bab. ib. 120a קלבוס (Ms. M. קנבוס; corr. acc.).
קולבן, קיל׳, קלבן m. (denom ofקולב II) one whose legs are axe-shaped, club footed. Sifra Emor, ch. II, Par. 3; Tosef. Bekh. V, 9; Belkh. 45a הקי׳.
קולבן. קולבנות, . קוובון.
קולוטוס, read; קיליטיס q. v.
קולוןpr. n. m. (Colonus) ק אבא AbbaColon, a legendary person connected with the foundation of Rome. Cant. R. to I, 6.
קולוס m. (prob. a corrupt. of ~~~א~, sub. חולי; cmp. Syr. דקולון כאבא P. Sm. 1659) colic. Y. Sabb. XIV, 14; Y. Ab. Zar. II, 40aa.
קולורית, v. קילורית.
קולח, pl. קולחות, v. קלח.
קולחא, v. קלתא.
קולטא, קולטה, v. קלטא.
קוליא, קו׳ m. (קלי II) parched grain; flour made of parched grain. Targ. Ez. XXVII, 17 (Ar. קיל׳; ed. Ven. I קילויא; some ed. קוליא pl.; ed. Lag. קלוויא; h.text פגן). - v. קלי.
קוליא II, קליא m. (preced.) ashes of an alkaline plant. Erub. 28b בקול׳ מערבין Ms. M. (ed. בקל׳) you may use kulia for an Erub (v. עירוב), expl. דק׳ בירקא the plant from which k. is won. Y. Sabb. IX, end, 12b, v. קימוליא.
קוליאס, v. קולייס.
קולייייו, v. next w. e
קוליינין. קליי׳ m. pl. (קלי; cmp. קולא I) curtained enclosures, canopies. Cant. R. to VI, 4 (expl. צב עגלות, Num. VII, 3) לק׳ דומות (not ון . . .) resembling canopies (v. אסקפסטי); Num. R. s. 12 לקל׳; (Yalk. ib. 73 לקליעות Pesik. Vayhi, p. 8a לקילקילין, Ar. לקוליינין).
קולייס, קוליאס, קוליסm. (~~.~~) colias, akind of tunny flsh. Tosef. Hull. III(IV), 27, v. אקונס. Makhsh. VI, 3 האספנין ק׳ (ed. Dehr. האספנן), v. אספני; Tosef. Bets. II, 1 האיספון קוליים ed. Zuck. (ed. only קוליס). Tanh. Ki Thissa 32 וכ׳ הזה כק׳ . . . משה היה Moses moved in the heavens like a colias (swimming in the water), until he arrived &c.
קולין m. pl. (v. קולא I) ק׳ בית (=b. h. הכלא בית) prison. Cant. R. to VIII, 13.
קוליס, v. קולייס.
קוליס, v. מרקוליס.
קולירא, v. קילור.
קולית f. (v. קולא, a. קולתא) [something hollow and round,] 1) ball; globule. T'bul Yom I, 1 המחולחלת מים של ק׳ (not שלמים) a hollow ball of water, bubble, froth; ib. 2 מחולחלת שאינה מים של ק׳ a solid water globule, drop. -- 2) marrow-bone, esp. thigh-bone. Tosef. Pes. V I, 10 מוח ושבק׳ שבראש the marrow in the head (brain) or in a. bone; Pes. 84b. Tosef. Ohol. IV, 3 וכ׳ המת ק׳ if one makes a handle for a knife out of a marrow-bone of a humman body. Tosef. bkts. II, 5. Gen. R. s. 10; a. e.
קולמוז, v. קולמוס ch.
קולמוס m. (calamus) reed, writing pen. Sabb. 92b כותבין בק׳ . . . שנים if two take hold . . of a pen and write; Tosef. ib. IX (X), 10; Sifra Vayikra, Hob., ch. IX, Par. . Sabb. I, 3 בקולמוסו; Y. ib. 3b, v. לבלר. Taan. 20b וכ׳ ק׳ . . קנה זכה לפיכך therefore (because of its yielding nature) the reed was privileged to supply the pen with which to write the Torah &c. Tanb. Ki Tbissa 37 שמשה עד וכ׳ בק׳ נשתייר . . . when Moses wrote the Torah, some- thing (of the fire-ink) was left in the pen, and he passed it over his head &c. Pes. 118b (ref. to Ps. LXVIII, 31) געור אחד בק׳ . . . בחיה rebuke the beast (Rome) all of whose deeds are written down with the same pen (of tyranny); a. fr. -- Hull. 30b כק׳ העשויה שחיטה a cut (of the animal's throat) shaped like the cut of a writing reed (slanting). - Pl. קולמוסים, קולמוסין. Y. Sabb. XII, 13c bot. היו ק׳ כמין עשויין the boards were cut like pens (thinner and slant- ing on top). Gen. R. s. 58, a. e. משתברין ק׳ כמה how many pens were broken &c., v. דיו, Tosef. Kel. B. Bath. VII, 12 הק׳ metal pens (styluses; Kel. XII, 8 sing.). Sabb. 11a אם וכ׳ ק׳ ואנמים . . . יהיו f all seas were ink, and all reeds pens &c.; Ab. d'R. N. ch. XXV קלמוסים (ed. Schechter קול׳, Var. קולמסין).
קולמוס, קולמוסא eh. same. Targ. Jud.v, 14. Tar. ob XIX, 24 (Ms. קולמוז). Targ. II Esth. III, 9; a. e. - Gitt. 6a top, v. קן. -- Pl. constr. קולמסי, v. מזיא.
קולמז, מסיא ק׳, v. מזיא.
קולמיות, Pesib. B'shall., p. 87a Ms. O. a. Ar., v. קרומית.
קולמן, מסיא ק׳, v. מזיא.
קולמס־, v. קולמוס.
קולן I m. (~~~~~, accus.) glue. Pes. III, סופרים של ק׳ the glue which the scribes use (to paste together strips of papyrus &c.), v. פירורא. Ib. 42b רצענין של ק׳ the leather- workers' pasbe.
קולן II. קולני m. (denom. ofקול) shouter. esp. night- guard, crier. -- Pl. קולנים, קולנין. Pesik. Vayhi, p. 66b כbואה
