Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/61

by Yosef Karo

Laws of the priestly gifts Laws of the gifts of foreleg, cheeks and Keivah (abomasum) to the Kohen Contains 33 Seif 1 You're obligated to gift to the Kohen the Zroa (foreleg shoulder), the Lechiyayim-cheeks and the Keibah-abomasum (the fourth and final the actual stomach that digests chemically not mechanically, the "reed tripe") of an ox or sheep [Deut. 18:3]. 2 The Zroa, shoulder, is specifically the right side one, and it's from the Arkuba ("knee," metatarsals) segment that's sold with the head up to the arm socket that's called the Espalda, so it's two segments. 3 The Lechiyayimm, cheeks, are from the joint of the jaw down to the Peika (peak?) of the Gargaret (windpipe) which is a large ring with the tongue that's between them. And you need to present it together with the hide and wool that's on the lamb heads and the hair that's on top of the head of goats that you're not allowed to be L'malleg (meaning to detach it with scalding water and remove the hair), and do not strip off the hide before giving it. 4 The Keiba you need to give it to the Kohen with all its Cheleb inside and on the outside, unless the Kohanim are become accustomed to leave the Cheleb to the owners. 5 Even though it's permitted to eat from the beast's meat before separating the gifts it's a Mitzva to remove them immediately. 6 Even if you're only shechting it for dogs or for medicine you're obliged to do the gifts, but if you shechted and found Treifa you're exempt. 7 Give it to a Kohen who's a friend and if a friend isn't present give them to an Am ha'Aretz ignoramus. (And same if the friend doesn't want to accept them, give them to an Am ha'Aretz) (B"Y in the name of Tosafot). 8 You can give it to a female Kohen even if she's married to an Yisrael and when when you give them to her Yisrael husband you perform the Miswa of giving. Even more so, her Yisrael husband is exempt from giving the gifts. 9 You're not allowed to split them amongst a number of Kohanim, as you have to give to each individual what's Chashuv, important and significant, for the giving. Except, you can give one shoulder and one cheeks to two of them, and in a large bull you can split the shoulder for two of them, each one getting a section. 10 If there's no Kohen there you transfer the gifts into money and eat it, then give the money to a Kohen. 11 The Cohen is not to grab the gifts or even request them orally. Only in an honorable fashion is he to receive them. And when they are many Kohanim at the slaughterers the shy ones withhold their hands and the voracious ones take, so if this shy one is somewhere that they don't know he's a Kohen let him receive so they'll get to know he's a Kohen. 12 A Kohen may eat them in whatever manner pleases him most. And if he likes all tastes equally let him eat them roasted and with mustard. 13 He may feed them to dogs, sell them, or give them to idolaters. 14 A Kohen that has people who know him and are accustomed to give him their gifts, may give an Yisrael the privilege to receive them from people who know him. This is specifically when the privileged person is a Talmid Chakham and he's pressed for time, and so long as the Kohen giving the privilege is not serving in the house of the person he's giving the privilege of the gifts, lest they be compelled to receive the privilege (Rambam ...). The same rule applies if the Kohen is serving at the Temple. But if he's a homeowner and gives the privilege to a Talmid Chakham who is a guest at his rabbi's house, consisting of the gifts that his rabbi usually gives him, it's forbidden (Rashi and Tur). 15 If the gifts were not given to the Kohen but instead he ate them or lost them - he's exempt from human law, but in order to fulfill the laws of Heaven, he must set aside their money worth. 16 If an Yisrael sent meat to his friend with the gift parts, it's permitted to eat them. 17 Gifts are only applicable to ox and sheep, but not to wild animals and birds. They are also applicable to Kilayim-mixed species, from a goat and ewe, and also from koy (prob. a bearded deer or antelope, Chull. 80a). 18 One who owns a female deer that gave birth is obligated to give half of the gifts, but if one owns a male deer that had offspring he is exempt from the gifts. 19 The gifts don't apply to consecrated beasts or firstborn males. 20 If a firstborn before being brought to a Kohen was mingled with other beasts, he's obligated to give the gifts from them, for the Kohen can say on each one, "Give me this one's gifts, and if you say it's a firstborn give me all of it." But when a firstborn had one that's equal to it given to the Kohen but it got sold to an Yisrael and mixed among other beasts - if there are many that shekht them they are all exempt, as each one can say "Mine is the firstborn" - but if one person shekhts all of them they only exempt him for one of them. 21 Gifts are applicable anywhere, whether in the Land or outside of it, whether in the presence of the Temple or not. There are those that say the gifts are not applicable outside the Land, and that's their practice. 22 Kohanim are exempt from giving the gifts. 23 Levites it's doubtful whether they have to give the gifts, therefore they're exempt. And if a Kohen accepted then from him he needn't return them to him. (But some argue even if he received them it they take it back from him) (BY in nomine Ran) Apologies for the confusion. Below is the correct translation of paragraphs 23-33: 24: In what situations are these words applicable? When the Kohein slaughters an animal for himself. But if he slaughters it to sell, if he is designated to sell it at the butcher shop, he must give the gifts immediately. But if he is not designated to sell it at the butcher shop, he is exempt for two or three Shabbats. Afterward, he is obligated, and they would protest against him if he does not give the gifts. 25 The one who slaughters an animal for the Kohein or for a non-Jew is exempt from the gifts. However, the one who participates with them needs to be noted. In a situation where it is customary to slaughter by a non-Jew, if a treifah (an animal with a severe defect) is found, it remains with the non-Jew. And if a kosher animal is found, the Yisrael takes it, and he is exempt from the gifts (Mordechai, quoting from Rabeinu Yitzchak). 26 In what situations are these words applicable? When the Kohein and the non-Jew are partners in the animal. They are exempt as partners in all of it, even in the smallest part. But if the Kohein and the non-Jew are partners only in the head, the Yisrael is exempt only from the cheek. If the Kohein and the non-Jew are partners with him in the hand, he is exempt only from the arm. And if he is a partner with them in the stomach, he is exempt only from the liver. 27 If there is an animal that belongs to the Kohein, and its head is sold to a Yisrael, and the rest of the body is left with the Kohein, the Yisrael is obligated to give the cheek. 28 The one who slaughters an animal belonging to an Yisrael is obligated to give the gifts from it to the Kohein. But if he slaughters an animal belonging to a Kohein or a non-Jew, he is exempt. 29 It is beneficial for the owner to give the gifts to any Kohein he wishes (Beit Yosef, quoting from Rabeinu Yitzchak). It is forbidden for the owner to take a dinar from the Kohein to give him his gift. Similarly, it is forbidden for an Yisrael to give gifts to a Kohein for his son or daughter (Beit Yosef, quoting from Ri and in Perek Ad Kamah). 30 A Kohein who sold a cow to an Yisrael and said to him: "I am selling you this cow, excluding its gifts," it is a condition, and he must give the gifts to the buyer. But if he said to him: "On the condition that its gifts are mine," and the sale remains, he can give them to any Kohein he wishes. 31 An Yisrael who sold a cow to a butcher and left the gifts, the buyer is obligated to give them, even though they remained with the seller temporarily, the obligation is on the buyer, who is the butcher. 32 The gifts themselves are forbidden for an Yisrael to consume, except with the permission of a Kohein who transgressed and consumed them, or an elderly person, or if the Kohein sold them. The Yisrael does not need to pay for them, as there is no known plaintiff. The one who acquired them, even though not allowed, is permitted to consume them, because the gifts of the priesthood are considered stolen. 33 If a butcher said to a Kohein: "Sell me the intestines of this cow, and I will not reduce the price," he must give them to the Kohein, and the butcher would reduce the price if the Kohein took them from him.:

הלכות מתנות כהונה דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן ובו שלושים ושלושה סעיפים: סעיף א חייב ליתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה של שור ושה: סעיף ב הזרוע דוקא של ימין והוא מפרק ארכובה הנמכרת עם הראש עד כף היד שקורין אישפאלד"ה והם שני פרקים: סעיף ג הלחיים הם מפרק של לחי עד פיק"א של גרגרת שהיא טבעת הגדולה עם הלשון שביניהם וצריך ליתנו עם העור ועם הצמר שבראשי כבשים והשער שבראשי תיישים שאינו רשאי למלגם (פי' להרתיחם בחמין להעביר השער) ולא להפשיט העור קודם שיתננו לכהן: סעיף ד הקיבה צריך ליתנה לכהן עם כל חלבה פנימי וחיצון אלא אם כן נהגו הכהנים להניח החלב לבעלים: סעיף ה אף ע"ג שמותר לאכול מבשר הבהמה קודם שיפריש המתנות מצוה להפרישם מיד: סעיף ו אפילו אינו שוחט לצורך אכילה אלא לכלבים או לרפואה חייב במתנות אבל שחט ומצא טריפה פטור: סעיף ז יתנם לכהן חבר ואם אין שם חבר יתנם לעם הארץ. (וכן אם החבר אינו רוצה לקבלן נותנן לעם הארץ) (ב"י בשם תוספות): סעיף ח נותנים אותם לכהנת אפילו היא נשואה לישראל והנותנם לבעלה ישראל קיים מצות נתינה וכל שכן שבעלה ישראל פטור מן המתנות: סעיף ט לא יחלקם להרבה כהנים שצריך לתת לכל אחד דבר חשוב כדי נתינה אלא נותן זרוע לא' וקיבה לאחד ולחיים לשנים ובשור הגדול יכול לחלק הזרוע לשנים לכל אחד פרק אחד: סעיף י אם אין שם כהן ישום המתנות בדמים ואוכלם ונותן הדמים לכהן: סעיף יא אין לו לכהן לחטוף המתנות ואפילו לשאול אותם בפה אלא אם יתנם לו דרך כבוד יטלם ובזמן שהם כהנים רבים במטבחיים הצנועים מושכין ידיהם והגרגרנים נוטלים ואם היה צנוע זה במקום שאין מכירין שהוא כהן יטול כדי שידעו שהוא כהן: סעיף יב הכהן יכול לאכלם בכל ענין שערב עליו יותר ואם כל המטעמים שוים אצלו יאכלם צלי ובחרדל: סעיף יג יכול להאכילם לכלבים ולמכרם וליתנם לעובד כוכבים: סעיף יד כהן שיש לו מכירין שרגילים ליתן לו מתנותיהם יכול לזכותם לישראל שיקבלם מיד מכיריו ודוקא שהזוכה תלמיד חכם והשעה דחוקה לו ושלא יהא כהן המזכה משרת בבית זה שמזכה לו המתנות שמא יזכה בעל כרחן (רמב"ם בפ"ט מהל' בכורים (הלכה כא)) והוא הדין אם הכהן משרת בבית בעל הבית ומזכה לאורח ת"ח שמתארח בבית רבו במתנות שרגיל ליתן לו רבו אסור (רש"י וטור): סעיף טו לא נתן המתנות לכהן אלא אכלן או הפסידן פטור מדיני אדם אלא כדי לצאת ידי שמים צריך לפרוע דמיהם: סעיף טז ישראל ששלח לחבירו בשר והמתנות בו מותר לאכלן: סעיף יז מתנות אינם נוהגות אלא בשור ושה ולא בחיה ועוף ונוהגות בכלאים הבא מן עז ורחל וכן בכוי: סעיף יח צבי הבא על עז וילדה הולד חייב בחצי המתנות אבל תייש הבא על הצביה הולד פטור מן המתנות: סעיף יט אין נוהגות בקדשים ולא בבכור: סעיף כ בכור קודם שבא ליד כהן שנתערב בבהמות אחרות חייב ליתן מהם המתנות שיאמר הכהן על כל אחת תן לי מתנותיה ואם אתה אומר שהוא בכור תן לי כולה אבל בכור שניתן לכהן במומו ומכרו לישראל ונתערב בבהמות אחרות אם רבים שוחטים אותם כולם פטורים שכל אחד יאמר שלי הוא הבכור ואם אחד שוחט את כולם אין פוטרים לו אלא אחד מהם: סעיף כא מתנות נהוגות בכל מקום, בין בארץ בין בחוצה לארץ, בין בפני הבית בין שלא בפני הבית, ויש מי שאומר שאינן נהוגות בחוצה לארץ, וכן נהגו. סעיף כב כהנים פטורים ממתנות: סעיף כג לוים ספק אם הם חייבים במתנות הילכך פטורים ואם נטלן הכהן מידו אין צריך להחזירם לו. (ויש חולקין דאפי' נטלן הכהן מוציאין מידו) (ב"י בשם הר"ן): סעיף כד במה דברים אמורים שכהן פטור כששוחט לעצמו אבל אם שוחט למכור אם הוא קבוע למכור בבית המטבחיים חייב ליתן מיד ואם אינו קבוע למכור בבית המטבחיים שתים ושלש שבתות פטור מכאן ואילך חייב והיו מנדין אותו אם לא יתן: סעיף כה השוחט לכהן ולעובד כוכבים פטור מן המתנות והמשתתף עמהם צריך שירשום ובעובד כוכבים אם יושב עמו במטבחיים אין צריך לרשום: הגה: במקום שנוהגין לשחוט אצל עובד כוכבים אם נמצא טריפה נשאר לעובד כוכבים ואם נמצא כשרה לוקחו הישראל פטור מן המתנות (מרדכי בשם ראבי"ה): סעיף כו במה דברים אמורים ששותפות הכהן והעובד כוכבים פוטר בשותף בכולה אפילו בכל שהוא אבל אם אין הכהן והעובד כוכבי' שותף עמו אלא בראש אינו פוטר אלא מהלחיים ואם הוא שותף עמו ביד אינו פוטר אלא מהזרוע ואם הוא שותף עמו בבני מעים אינו פוטר אלא מהקיבה: סעיף כז אם יש בהמה לכהן ומוכר ראשה לישראל ושייר כל הגוף לעצמו חייב בלחיים: סעיף כח השוחט בהמת ישראל חבירו חובה על השוחט ליתן מתנותיה לכהן ואם שחט בהמת כהן או עובד כוכבים פטור: הגה: מיהו טובת הנאה לבעלים והוא יכול ליתנם לכל כהן שירצה (ב"י בשם הר"ן) ואסור לבעלים ליקח דינר מכהן ליתן לו המתנו' וכן מישראל ליתן המתנות לבן בתו הכהן (ב"י בשם ר"י ובפרק עד כמה): סעיף כט כהן שמכר פרה לישראל ואמר לו אני מוכר לך פרה זו חוץ ממתנותיה הוי תנאי וצריך ליתנם למוכר אבל אם אמר ליה על מנת שהמתנות שלי אינו תנאי והמקח קיים ויכול ליתנם לכל כהן שירצה: סעיף ל ישראל שמכר פרה לחבית ושייר המתנות חייב הלוקח ליתנם אע"פ שנשארו למוכר מכ"מ החובה על הטבח שהוא הלוקח: סעיף לא המתנות עצמם אסור לישראל לאכלם אלא ברשות כהן עבר ואכלן או הזיקן או מכרן אינו חייב לשלם מפני שאין לו תובעי' ידועי' והקונה אותם אע"פ שאינו רשאי הרי זה מותר לאכלן מפני שמתנות כהונה נגזלות: סעיף לב אמר לטבח מכור לי בני מעיה של פרה זו נותנם לכהן ואין מנכה לו מן הדמים לקחו ממנו במשקל נותנם לכהן ומנכה לו מן הדמים: סעיף לג גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב אם ספק פטור שהמוציא מחבירו עליו הראיה: