שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א

חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הסכמות הקדמות ושונות דקדוקי סופרים תו חיים (תולדות החיד"א) רשימת ספרי החיד"א

מערכת ת'[עריכה]

(א) תאוה לעיניים - פי' על עין יעקב ושקלא וטריא מהרב מהר"ש אלגאזי.

(ב) תבואות שור - ספר ישן, קיצור בית יוסף ותוספת להרב מהר"ר אפרים זלמן שור.נדפס שנת שע"ה על כל ד' טורים ובילדותי ראיתיו ישן נושן.

(ג) תבואות שור - להגאון מה' אלכסנדר סענדר, ביאור לשמלה חדשה שלו. ובכור שור חידושים על הש"ס. נדפס בזאלקווא שנת תצ"ג והוא ספר נפלא בבקיאות ועיון כמ"ש בשם הגדולים ח"ב מערכת האל"ף אות פ"ז עיי"ש (עי' מ' אלכסנדר סענדר שור בח"א).(א)

(ד) תבנית היכל - על כל עניני בית המקדש וכליו כ"י.(ב)

(ה) ספר תגין - הזכירו הרשב"ץ בתשובה ח"א סי' ג"ן. ואחר זמן רב ראיתי שהזכירו הרמב"ן ז"ל בפירושו על התורה פרשת תבא. ובספר צידה לדרך למהר"מ ן' זרח סוף דף ז"ך הזכירו ואמר שהוא מצוי וכו' ויש בו סודות עמוקים. ומביא ממדרש שיר השירים דחזקיהו המלך ע"ה ספר תגין הראה להם עיי"ש. וכתב הרב סדר הדורות דף קע"ח סוף ע"ג שהיה בידו ספר זה כ"י, ומביאו כמה פעמים בספר ילקוט ראובני ובספר מנחת שי מביאו תדיר בשם ספר תגי.(ג)

(ו) תדשא - מדרש שחיבר התנא רבי פינחס ן' יאיר ומתחיל בפסוק "תדשא הארץ דשא". וכתב רבינו הרקח בריש ספרו כ"י: תדש"א גימטריא זה רבי פינחס בן יאיר, ע"כ. ובדפוס יש טעויות סופר ובהקדמת מטה משה העתיקו כמו שמצאו.

(ז) תודת שלמים - כולל חידושים מהראשונים הר"ן לנדה, הלכות נדה להרמב"ן, השגות הרז"ה על בעלי הנפש, ותשובות מ' ישעיהו באסן אב"ד בקק"י ריגייו.

(ח) תולדות אברהם - (עי' מ' אברהם ברודא בח"א).(ה)

(ט) תולדות אדם - קורין לתשובות הרשב"א שנדפסו בליוורנו מדיני ממונות שכך כתוב בדפוס. אכן הרב כנה"ג ושאר אחרונים קורין לו שו"ת הרשב"א ח"ב.

(י) תולדות אדם - כתוב בדפוס על חידושי הרמב"ן יבמות. אך אין האחרונים מכנין אותם בשם זה רק חידושי יבמות להרמב"ן.

(יא) תולדות אדם - לרבינו יואל בעל שם מסגולות ועניינים, נדפס בזאלקווא שנת ת"פ.

(יב) תולדות אדם - (עי' מ' שמואל אלגאזי בח"א).

(יג) תולדות אדם וחוה - הוא חיבור (קושטא רע"ו) רבינו ירוחם. ועל הרוב אין הפוסקים ומחברים קורין לספרו כי אם "רבינו ירוחם". אך לחלק בין "ספר מישרים" לפעמים כותבין "חלק אדם וחוה".ולרבינו ירוחם מכנין רי"ו, מרן בית יוסף והבאים אחריו. וכבר יש שחשב שהוא מהר"י וייל, ומתוך הענין ניכר ופשוט. (ש'צ קכג)

(יד) תולדות יעקב יוסף - (עי' צפנת פענח חדש).

(טו) תולדות יצחק - פשטים יפים על התורה מהרב רבי יצחק קארו דודו של מרן ואינו זקנו כאשר חשב סדר הדורות. וחיבר שו"ת ובסוף תשובות מרן לא"ח(ה?) יש שתי תשובות להרב הנזכר, וכותב שם בנו של מרן שידפיס שאר תשובות הרב דודו הנזכר בשאר חלקי תשובות מרן.

תולדות יצחק, רבי יצחק קארו, פירוש יפה על התורה ומאמרים שי"ח וכו'. תולדות יצחק פשטים כסדר התורה אבי אביו של הגאון בית יוסף עכ"ל סדר הדורות. ונראה דהכל אחד אלא שנדפס שני פעמים. ואינו זקנו של מרן בית יוסף אלא הוא דודו. ויש לו תשובות בסוף תשובות מרן לא"ה. גם בס' אבקת רוכל למרן שנדפס מקרוב בסי' מ"ז היא תשובתו לבנו והוא היה חותם "יצחק בכמה"ר יוסף קארו", וכפ"ז אינו צודק מ"ש הרב סדר הדורות אבי אביו. האמנם ס' תולדות יצחק בשני הדפוסים אין בידי ואני כותב מהרשום בזכרוני, כי הרב אפרים קארו אבי מרן והרב יצחק אחים בני כמה"ר יוסף זקנו של מרן.(ו)

(טז) תולדות יצחק - בן אברהם דרושים על ספר בראשית לרב אשכנזי.(ז) (ש'צ קכב)

(יז) תולדות שמשון - (עיין זרע שמשון).

(יח) תולעת יעקב - דפוס ישן נושן. פי' התפלה על דרך האמת להרב מ' מאיר בן גבאי.

(יט) תוספות - כמה מיני תוספות חיברו רבוותא על הש"ס, [ומהם]:

  • א) תוספות רבינו אלחנן, הזכירם בספר המכריע סי' ל"א.(ח)
  • ב) תוספות רבינו אליעזר מטוך, הזכירם הרב שבלי הלקט ח"א שבלת מט"ר ובשבלת נ"ר ומביאו האגור בכמה דוכתי.
  • ג) תוספות גורניס, הזכירם הרב יש"ר מקאנדיא בהקדמת נובלות חכמה. והרב מהר"ש אלגאזי בספר גופי הלכות כלל קצ"ה מביא לשון תוספות גורניץ ריש קמא. וראיתי בשיטה מקובצת ריש קמא שהביא לשון שהביא הרב מהר"ש אלגאזי בשם גורניץ הביאו בשם תלמיד ה"ר פרץ, ויש שינוי בלשון עיי"ש. וכפי זה אפשר דתוספות תלמיד ה"ר פרץ מכנים בשם "תוספות גורניס".
  • ד) תוספות חיצוניות, מביאם רבינו בצלאל אשכנזי בשיטות מקובצות, והיינו שאינם תוספות שאנץ תוספות טוך שהם קיצור תוספות שאנץ, אלא הם לגדולים אחרים שחיברו תוספות. ולפי דלא מסיימי מי הוא המחבר קרי להו "תוספות חיצוניות". ואפשר דמחברם שהיה אחר תוספות שאנץ הוא עצמו קראם תוספות חיצוניות שלקטם מתוס' אחרות שאינם תוספות שאנץ.
  • ה) תוספות טוך, הם שרבינו אליעזר מטוך קיצר תוספות שאנץ הוא וסייעתו והוסיפו מגדולים שהיו אחרי תוספות שאנץ וכמ"ש בנדפס (עי' תוס' שאנץ).
  • ו) תוספות רבינו יהודה שירליאון למסכת ברכות, שמזכירים הפוסקים ומהם הרשב"א בחידושיו ומהר"ם בתשובה ד"פ סי' מ"ג והגמי"י סוף הלכות חמץ. אני הצעיר ראיתים כ"י. וכמה דברים שבתוס' דידן מייתו בשם ר"י, בתוספות הנזכר הוא בלשון "אמר רבי". ולכן נראה שהם תוספות רבינו יהודה החסיד תלמיד ר"י. ובספר ארחות חיים דף קי"ב ע"ב מזכיר תוס' סוכה לרבינו יהודה ובכלבו דף ט"ל ריש סי' ל"ז מזכיר גם כן תוספות רבינו יהודה לברכות(ט). ובשו"ת מהר"ם ד"ק סי' ר"ה מביא תוס' רבינו יהודה לבתרא עיי"ש(י). ובתוס' דידן בע"א דף י"ב ע"א מזכירים תוספות רבינו יהודה ע"ש. ובשו"ת מהר"י קולון שרש קמ"ח מזכיר תוס' יבמות לרבינו יהודה מפרי"ש. והנה בתוספות דידן בברכות דף מ"ה ע"ב כתוב "וכן עשו בנות ר' אברהם חמיו של ר' יהודה וכו'". ובתוס' ברכות כ"י הנזכר כתוב "אומר חמי ה"ר אברהם בן ה"ר יהוסף שהנהיג לנשים בביתו וכו'" ותדיר מזכיר רבינו יהוסף. כנראה שהיה זקן בית"ו, והוא הרב שעשה תוספות שכותבים הראשונים בתוספות ה"ר יוסף. וכתבתי עוד בח"ב אות י"א (עיין תוספות תמיד) דהראב"ד בחידושי תמיד מזכיר תוס' צרפת עיי"ש. שוב ראיתי בפי' הראב"ד לתמיד הנזכר דמזכיר כמה וכמה פעמים רבינו יצחק בר שמואל ורבינו יעקב ורבינו אלחנן, עיי"ש, והיו עיניך רואות.
  • ז) תוספות רבינו יהודה מפרי"ש (עי' תוספות רבינו יהודה לפני זה).
  • ח) תוספות יומא (עי' מהר"ם מורוטנברג ד"ה תוספות יומא וכו' בח"א).(יא)
  • ט) תוספות הרב רבינו יוסף, הזכיר רבינו תם בספר הישר כ"י, ובשבלי הלקט שבלת קמ"ב.
  • י) תוספות ה"ר יחיאל הזכירם הגמי"י סוף הל' חמץ. ובכלבו סס"י קי"ד כתב "מיהו בתוס' ר' יחיאל מפרי"ש".
  • יא) תוספות רבינו יצחק מדופירא (עיין תוספות אין להקשות וכו').
  • יב) תוספות ר"י הזקן בעצמו, ראיתי תוס' לקידושין כ"י והעיד רב אחד בכ"י בס' הזה שכן הוא האמת שהם תוספות ר"י עצמו.
  • יג) תוספות ישנים דיומא שבידינו הם תוס' שאנץ(יב) כמו שנראה מהרב תרומת הדשן סי' צ"ד(יג). ודע דתוספות ישנים דיומא הנזכר שנדפסו בפ"פ הם מוטעים ובדפוס אמ"ד של פרופס מצאתי גירסאות נכוחות. וגם הרב שיח יצחק הפליא לתקן ולבאר תוספות ישנים הנזכר.(יד)
  • יד) תוספות ה"ר ישראל, הזכירם המרדכי פ"ב דע"א.
  • טו) תוספות רבינו מאיר חתנו של רש"י, הזכירם בנו ר"ת בספר הישר כ"י.
  • טז) תוספות ספרדיות (עיין להלן ד"ה תוספות אין להקשות וכו').
  • יז) תוספות רבינו פרץ, רבינו בצלאל מביא מדבריהם בשיטות מקובצות. ואני ראיתי תוספות רבינו פרץ כ"י על כמה מסכתות ועיין בהקדמת צדה לדרך.(טו)
  • יח) תוספות צרפת (עיין תוספות תמיד).
  • יט) תוספות רי"ד הם מרבינו ישעיה די טראני. והדפיסם מה' יהושע בעז לבית ברוך קדושין עם הריטב"א ותוס' רי"ד סביב הגמרא, ובספר סדר הדורות דף קע"ט ע"ג כתב דמס' קידושין עם תוס' רי"ד ורמב"ן ורשב"א והר"ן, והוא אגב שיטפיה שלא נסתכל היטב במה שכתוב שם ולא נדפס כי אם הריטב"א ותוספות רי"ד.
  • כ) תוספות שאנץ הם תוס' שחיבר רבינו שמשון בר אברהם משאנ"ץ תלמיד ר"י בעל התוס'(טז) ואחריו בא רבינו אליעזר מטוך וקצרם והוסיף חידושין מגדולים שהיו אחר רבינו שמשון. והתוספות שבידינו הם תוספות טוך וכמתבאר מדברי מהריק"ו ותה"ד כמ"ש קורא הדורות דף י"ח. וחידושי רבינו אליעזר מטוך עצמו כתבם בגליון התוספות, וכך קורא אותם ר' בצלאל במקובצות גליון תוספות.
וכה הראוני בס' מכלל יופי לרד"ק הנדפס בקושטנדינא שכתוב שם שה"ר גרשון צונצינו המדפיס מקושטנדינא היה משלשלת רבינו משה שפירא אחד מבעלי תוס' טוך. וה"ר גרשום הנזכר הביא תוס' טוך מעיר גיניבר"י ושאר ערי צרפת חדרי הורתם של התוספות והדפיסם. ומהם לקחו בויניציא והדפיסום כי מקדם לא נראו תוס' טוך בעולם. כן כתוב בדף ראשון של מכלל יופי.
תוספות חולין שבידינו הם תוס' טוך. ותוס' ע"א שבידינו הם תוס' רבינו פרץ(יז). כן כתב רבינו בצלאל בשיטה מקובצת חולין כ"י. ומהרש"ל בים של שלמה יבמות פ"ד סי ל"ד כתב שהוא מקובל שתוספות שבידינו במסכתות גדולות הם תוספות טוך.(יח)
  • כא) תוספות שיטה כך כתב מהר"י קולון שרש צ"א. ונראה דהוא ז"ל שהיה בידו תוס' שאנץ ותוספות טוך ותוס' רבינו יהודה, אלו התוס' שלא ידע למי הם קראם "תוספות שיטה", לומר שאינם תוס' שאנץ וכיוצא. על דרך שעשה רבינו בצלאל ז"ל בשיטות מקובצות שמכנה תוס' אחרות בשם "תוספות חיצוניות".
והן עתה ראיתי בסמ"ק עשין קנ"א דף ג' ע"א דפוס קרימונה שכתוב בהג"ה "וכמדומה שראיתי בתוס' שיטה רבינו יחיאל", עיי"ש, וזה נגד מ"ש. ועדיין אפשר כי לתוס' שאנץ קורא סתם "תוספות" ולתוספות אחרות יש מי שקורא "תוספות שיטה" אף שידע מחברם.
  • כב) תוספות על התלמוד במקום שלא נמצא תוספות (עיין מהר"ר יששכר אבד"ק גוריציאה בח"א).
  • כג) תוספות תלמיד רבינו פרץ על קמא כתב יד. ראיתי קובץ גדול.(יט)
  • כד) תוספות תלמידי רבינו יצחק בר אשר כ"כ הרב שבלי הלקט ח"א שבלת רכ"ה כ"י.
  • כה) תוספות תמיד יסוד הרב רבינו ברוך. כן כתוב בתוספות יומא שלפנינו דף י"ו סוף ע"ב. ודע דבחידושי הראב"ד הנדפסים מזכיר הרבה תוס' צרפת. אך ראיתי דף ו' ע"ד מדפוס חדש שכתב "ובתוספות צרפת מקשים בשם רבינו אלחנן בן רבינו יצחק", עיי"ש. והוא חידוש גדול בעיני שהראב"ד יביא לתוספות שמזכירים רבינו אלחנן בן רבינו יצחק. ואני מסופק שמא יהיה הגה"ה מבחוץ.(כ)
  • כו) תוספות לתענית (עיין גאונים בח"א קו"א).

(כ) תוספות - דע דזמנין דמשכחת שהראשונים -- הרמב"ן והרשב"א והריטב"א והר"ן ודומיהם -- מביאין משם התוספות, ובתוס' שבידינו אין החידוש או תירוץ או דין ההוא כלל(כא). והטעם כי יש כמה גדולים שעשו תוספות ובעת שנדפס הש"ס כל אשר נמצא אתו איזה תוס' לאיזה מסכתא יהיה מי שיהיה הכניסוה בדפוס ולכן אין תוספות שבדפוס על התלמוד שבידינו ממחבר אחד. ואף שכתב ה"ר גרשום צונצינו שהוא הביא תוס' טוך מעיר גיניברי ושאר ערי צרפת חדרי הורתם של התוס' והדפיסם, והבאתיו בח"א (עיין תוספות שאנץ ד"ה וכה הראוני וכו') -- מכל מקום לא ידענו בפרטות וכוון איזה מסכתות הביא והדפיס. ומהרש"ל כתב שקבל שהמסכתות גדולות הם תוס' טוך ואנחנו לא נדע בירורן של דברים. ונראה שמה שמביאין הגדולים משם התוס' סתם הם תוס' שאנץ, שעליהן כותבים "תוספות" סתם. וכבר רבינו בצלאל בשיטות המקובצות ובפרט בקמא ומציעא מביא דברי תוס' שאנץ. וראיתי מס' גיטין ד' ויניציא עם הגהות מ' בצלאל מלאה על כל גדותיה כל הגליונות רחבות, ושם מביא תוספות שאנץ תדיר באורך.

תוספות, אין להקשות מתוספות שבמסכתא זו לתוס' שבמסכתא אחרת(כב) אלא כאשר שני המקומות הם בשם ר"י או בשם ר"ת וכיוצא. אבל כששני המקומות הם בסתם - אין להקשות, דאין מופת חותך דמחבר אחד חיבר תוספות השני מקומות. אמנם כששני המקומות הם בתוס' מסכתא אחת אז היא קושיא וטעונה תירוץ. וזה פשוט. ובתשובת מהר"ם הקצרות סי' קל"ד הביא תוספות רבינו יצחק מדופירא ע"ש. והאגור סי' שכ"ז מזכיר תוספות ספרדיות ע"ש.(כג)

דע שרבותינו בעלי התוס' לא היו בזמן אחד. ומתחלת זמן רבותינו בעלי התוס' ועד אחרון לא בציר ממאה וחמשים שנה. שהרי רבינו יצחק בר אשר הלוי היה מבעלי התוס' כמ"ש בס' תמיד דעים בכמה דוכתי, והוא היה בזמן רש"י כמ"ש התוס' בנדה דף ט"ל. והוא ריב"א שמזכירים התוס'. ורש"י עלה לשמים שנת תתס"ה לאלף החמישי כמ"ש ספר יוחסין.

הן אמת דראיתי בצמח דוד שכתב משם שלשלת הקבלה דפליג על זה וכתב דרש"י בזמן הרמב"ם ופליג נמי על מ"ש הרב ספר יוחסין. דרבינו תם נפטר שנת תתק"ל והוא כתב בשנת ה' אלפים ט"ל. וכעת ס' שלשלת הקבלה איננה פה עמנו. אך כבר כתבתי לעיל במערכת המ"ם (עיין מהר"ם מרוטנבורג ד"ה ואחר זמן וכו' בח"א) שמקובלני דאין לסמוך על דבריו.

ובמאי דקמן בפרטות נראה דהעיקר כמ"ש בספר יוחסין דרש"י היתה מנוחתו כבוד שנת תתס"ה. חדא, דמהרש"ל בתשובה סי' כ"ט כתב שמצא בסדר ישן זמן זמנם דרבוואתא קמאי וכתוב שם כדברי הרב ספר יוחסין. וזאת שנית, דאשכחן דרש"י היה בזמן רבינו נתן בעל הערוך, ככתוב בתשובה לקמאי הובאה באגודה דף קע"ב ובנימין זאב סימן רל"ג. ורבינו בעל הערוך היה בשנת תשצ"ח כנראה בערוך ערך עד זומם. והיה תלמיד רבינו חננאל כמו הרי"ף. ואלו הרמב"ם נולד שנת תתצ"ג כמ"ש נכדו רבינו דוד, והבאתיו לעיל מערכת מ"ם (עי' רמב"ם ד"ה מדברי הרב ס' יוחסין וכו' בח"א). ומזה מוכח דרש"י קודם להרמב"ם. ובימי הרב אב"ד שהיה גדול מכל תלמידי רבינו משה הדרשן כבר נתפשטו פירושי רש"י כדמייתי ליה כמה זימני בתשובותיו שבס' תמיד דעים עיי"ש. והרז"ה שחיבר המאור שנת תתק"י מייתי לרש"י שכבר נתפשטו פירושיו בזמנו. ולא מצינו שהרב אב"ד והרז"ה מזכירים הרמב"ם. ומכל זה מוכח דרש"י קודם להרמב"ם כדברי הרב ספר יוחסין. ואחר זמן רב מצאתי כתוב לאחד קדוש שהוכיח בראיות שרש"י קדם להרמב"ם כמו ק' שנה.

גם מ"ש צמח דוד משם השלשלת דרבינו תם היה שנת ה' אלפים ט"ל - ליתא. חדא, שהרב העטור היה שנת תתקל"ט ותדיר מזכיר לרבינו יעקב שהוא רבינו תם. ותו, שהראב"ד בס' הקבלה תלמידו של רבינו ברוך בן יצחק בן אלבאליא תלמיד הרי"ף חבר לרבינו יוסף ן' מיגאש ונפטר שנת תתפ"ו - ט"ו שנים לפני מותו של הרא"ם מזכיר לרבינו יעקב מרומרוג שהוא רבינו תם. והראב"ד הנזכר חיבר ספרו שנת תתקכ"א. הא למדת ששנת תתקכ"א כבר היה מפורסם רבינו תם לרב מובהק. ואינו מזכיר הראב"ד הנזכר בספר קבלתו אלא לרבינו תם עיי"ש. אתה הראת לדעת כי נאמנו מאוד דברי הרב ספר יוחסין בזמן זמנם של רש"י ורבינו תם.

ולפי דברינו למדנו שתחלת חיבור התוס' היה בסוף זמן רש"י, כי ריב"א אחד מבעלי התוס' בזמן רש"י, ולכל הפחות בשנת ארבע אלפים תת"ס אור נוצץ מרבותינו בעלי התוספות וזרח השמש דרך כוכב מיעקב רבינו תם תורה וגדולה כמ"ש מהרי"ל שהיה מניח לפניו תל זהובים להרחיב לבו בעומק הלכה הוא ואחיו ותלמידיו. ואחריו החזיק בר אחתיה רבינו הקדוש ר"י בר שמואל ויזרח יצחק זר"ח העודף בישיבה של מעלה תלמידיו לששים או לשבעים. וכל אחד הי"ל מסכת שוגר"ת ומשוגר"ת שגורה בפיו. וכלהו זהירי באחוורי אפי פנים מסבירות בהלכה מינה ובה. ובכולי תלמודא אשתרבובי אשתרבוב ונחות סרוכי סרוך וסלוק. ותלמידי ר"י רבינו שמשון משאנץ ואחיו ריצב"א וסייעתם חיברו תוספות שאנץ. ואחריהם תלמידי תלמידיהם של רבינו תם ור"י העדיפו מטובם תוספות טובא עד שבא ר' אליעזר מטו"ך הוא היה תחלה לקוצרי"ם וקיצר תוספות שאנץ והוסיף מגדולים אחרים וחיבר התוספות שבידינו.

ומהתוספות בע"א סוף דף ט' מוכח דהיו בשנת י"ב לאלף הששי. ואף דתוס' ע"א הם מרבינו פרץ כמ"ש בסמוך (עיין לעיל תוס' שאנץ ד"ה תוס' חולין וכו') -- מכל מקום גם רבינו פרץ מבעלי התוספות תלמיד רבינו שמואל מאיבורא והוזכר בתוספות. וגם צמח דוד כתב דשנת י"ב מאלף הששי היו קצת מבעלי התוס'. איכו השתא צא וחשוב מסוף ימי רש"י עד שנת י"ב לאלף הששי. אתה מוצא דלא בציר מק"ו שנה, דבמשך זה הזמן נעשו ונגמרו התוס' שבידינו(כד). וכן הסמ"ג והרמב"ן שהיו בתחלת האלף הששי היו תלמידיהם של רבותינו בעלי התוס' (כה).

(כא) תוספות יום טוב - (עיין מ' יום טוב הלוי העליר בח"א).(כו)

(כב) תוספי הרא"ש - בס' פרי מגדים על י"ד בהקדמתו עלה במחשבה לפניו דתוספי הרא"ש הם פסקיו. ופסקיו הם קיצור פסקי הרא"ש. ודחאו. והאמת שלא ניתן להאמר מכמה טעמים. ותוספי הרא"ש הם תוספות שעשה הרא"ש כמו תוס' ממש על כל הש"ס. ונדפסו תוספי הרא"ש על הוריות יבמות כתובות מגילה שבועות תמיד, וקצת על סוטה. ורבינו בצלאל בשיטות המקובצות מזכירם תדיר(כז). ואני הצעיר ראיתי בכ"י תוספי הרא"ש ברכות שבת גיטין חולין, מלבד כל סדר קדשים שבלקוטי רבינו בצלאל כ"י מביאם תדיר. ובתשובת הרא"ש כלל נ"א סי' ב' שם מבואר שעשה תוס' על הש"ס עיי"ש.

תוסי הרא"ש שחיבר על כל הש"ס ונדפסו על קצת מסכתות נראה שהם בנויים על תוס' שאנץ. כמו פי' סדר זרעים להרא"ש שהוא בנוי על פי' רבינו שמשון משאנץ. שוב ראיתי שכן כתב רבינו מנחם ן' זרח בהקדמת צדה לדרך כשהזכיר הרא"ש ופסקיו וזה לשונו: "ועשה חיבור הפסקים על דרך האלפסי והוסיף בהם דברי התוספות ומדעות בעלי החידושין כרבינו מאיר הלוי והרמב"ן ורבינו יונה והר' אברהם שחידשו חידושים אחר בעלי התוספות. גם חיבר פרישה וקיצר תוס' רבינו שמשון משאנץ שהיה תלמיד מובהק מר"י בעל התוספות והוסיף דקדוקים ופירושים משאר המחדשים. ומהר"ם מרוטנבורג שהיה רבו מובהק", עכ"ל. וממ"ש על פסקי הרא"ש אתה תשמע דלא כהרב ש"ך בתקפו כהן כמ"ש בח"ב מערכת אל"ף אות כ"ד(כח) (עיין הרא"ש ד"ה שוב וכו' בח"א). ומ"ש "גם חיבר פירשה", ר"ל שעשה פירוש לכל הש"ס כפירוש נדרים הנדפס. וממ"ש "וקיצר וכו'" - הראת לדעת כמ"ש בעניותי דתוספי הרא"ש בנויים על תוספות שאנץ.. וכבר ידעת דהרא"ש חיבר גם כן תוספי תוס' כמ"ש בח"א דף ז'. (עיין הרא"ש בח"א). ועוד חיבר תשובות הרבה יותר מכללי הרא"ש שבידינו כמו שנראה בספר חזה התנופה ובס' בשמים ראש.

(כג) תוספי תוספות - (עי' בסמוך).

(כד) תוספות יום הכפורים - למהר"ם ן' חביב על פרק יה"כ, שיטה בגפ"ת ופלפול בהר"מ וכל פוסקים ומפרשים.

(כה) תוספת מרובה - (עיין מ' אברהם היכיני בח"א).

(כו) תוספת דרבנן - (עי' קהלת יעקב).

(כז) תוספת שבת - מהרב מ' רפאל ז"ל(כט) נכד הב"ח והרב חלקת מחוקק והוא ביאור על ש"ע א"ח הל' שבת והלכות עירובין בפלפול ומסקנת הדין.

(כח) תוספתא - שבידינו היום שהיא נדפסת אצל הרי"ף, נ"ל שכוללת ברייתות רבי חייא ורבי אושעיא ותוספתא דר' נחמיה ויש לי ראיות על זה ואין כאן מקום להאריך(ל). והיא מלאה טעיות. וראיתי תוספתא כלה קדמוניות כתובה על קלף כל שיתא סדרי מסודרים.(לא)

תוספתא בספר לחם הפנים י"ד בסופו נדפסו הגהות הרב מגן אברהם על תוספתא דנזיקין. ונדפס בספר עטרת אליה פי' תוספתא דזבחים. וספר ים יששכר פירוש על תוספתא דביצה. והרב המופלא מר מחותני כמהר"ר דוד פארדו ז"ל פירש כל שיתא סדרי מהתוספתא(לב) וכבר נדפסו על ד' סדרים כולם. ואכתי פשו קדשים וטהרות והמה בכתובי"ם. (ש'צ קלב)

(כט) תוצאות חיים - לרבינו אליה די וידאש, סלת נקיה מספרו הקדוש ראשית חכמה. ובסוף פי' קצת התפלה על דרך האמת.(לג)

(ל) תוצאות חיים - כ"י, חיבר מהר"ר אברהם מונסון האחרון לישב קושיות ספר עץ החיים לגדול הדור מהרח"א וחיבר ע"ד זה מוצאי יום טוב לישב קושיות הרב תי"ט(לד). וחיבר עץ הדעת על י"ד וחיבר אשל אברהם שו"ת וראיתים כ"י. ומר ניהו דשקיל וטרי עם מורי הרב נחפה בכסף ועם הרב משאת משה בח"ג.

(לא) תוצאות חיים - כ"י למהר"ש ויטאל בן מהרח"ו ז"ל פירוש על התורה.

(לב) תוצאות חיים - (עיי' אור חדש).

(לג) תורה המעלה - (עי' שמע שלמה).

(לד) תורי זהב - (עי' שמע שלמה).

(לה) תורת האדם - הוא חיבור מופלא מהרמב"ן בהלכות שמחות ואביזרייהו והטור י"ד מסימן של"ה עד הסוף הוא קצורו עם חידושים אחרים כמ"ש הטור סימן הנזכר.(לה)

(לו) תורת אמת - שו"ת להרב מהר"א ששון, נדפסו בויניציא. והיו לו עוד חלקי תשובות ולא נדפסו. (ש'צ קכד)

(לז) תורת האשם - חיברו הרב תי"ט, והוא ביאור על ספר תורת החטאת למור"ם. ואמרו שהוא שלשה חלקים ולא נדפס. רק בספר סלת למנחה כפעם בפעם זכר עשה מביא אשם.

(לח) תורת האשם - מוסר מחובר עם ספר ויחל משה.(לו)

(לט) תורת הבית הארוך - להרשב"א, לא ראהו הטור. כן כתבו מרן והאחרונים.(לז)

(מ) תורת החטאת - חיברו הגאון מור"ם בעל ההגה"ה בדיני איסור והיתר ונדפס שנת הש"ל והוא כסדר שערי דורא(לח). והרב עצמו חיבר קיצור תורת חטאת ונדפס עם פי' דמשק אליעזר.

תורת חטאת חיבר רבינו מור"ם בעל המפה קודם שחיבר המפה שהם ההגהות על שו"ע. ודלא כשמועת הרב לחם חמודות בחולין אות צ"ד, וגם הוא עצמו כתב איפכא, כ"כ הרב שיירי כנה"ג סוף כללי הפוסקים. והדבר הקשה על הרב מהר"י זיין בתשובה, הובאה בשו"ת מטה יוסף ח"ב י"ד סי' י"ט דף ס"ח ע"ג, דפשיטא ליה דספר תורת חטאת חיבר בסוף. והנדחה יקבץ היא סברת הרב לחם חמודות בחולין אות צ"ד הזכר, וליתא.(לט) (ש'צ קכה)

(מא) תורת חיים - הגאון מ' חיים שור, חיבר שיטות על התלמוד על סדר קדשים ועל תשעה מסכתות ונקראו הספרים צאן קדשים, תורת חיים.(מ)

(מב) תורת חיים - שו"ת ג' חלקים(מא) למהרח"ש כמ"ש בנדפס ולעיל מערכת חי"ת בס"ד (עי' מ' חיים שבתי בח"א).

(מג) תורת חכם - כתב בסדר הדורות דחיברו מהר"ר שמואל בכ"ר אברהם הכהן. וזה אינו. כי הרב המחבר הוא בעל טור ברקת וחוצב ממקור חיים.(מב)

(מד) תורת חסד - שו"ת להרב חסדאי הכהן פרחיא, תלמיד מהרח"ש, כמ"ש בנדפס מערכת חי"ת (עי' מ' חסדאי הכהן פרחיא בח"א), והיה רבו של הרב פרח מטה אהרן, ואמרו כי הם כהנים ממשפחה ששמו פרחיה קבעו לומר "הכהן פרחיא". ושמעתי מזקנים נוסחא אחרת, כי יש כהנים שיש להם כינוי -- כהן פ'רחיא, כהן נ'הר, כהן ח'ימצי, כהן ס'הל -- ראשי תיבות פנחס, שכל המשפחות האלו הם מפנחס.

(מה) תורת יוסף - פירוש המסרות נדפס לאחד מרבני אשכנז.(מג)

(מו) תורת המנחה - כ"י, דרשות פשוטות על כל החומש, דברים נאים לרבינו יעקב בר רבינו חננאל צקלי. וראיתי חלק ממנו על בראשית שמות ויש בו חידושים וסודות ומזכיר להרמב"ן ופותח בפ' א' מנביאים או כתובים ומקשר כל עניני הפרשה בו ואת הקשורים ליעקב ונהניתי בדבריו וקשר"ו אשר קש"ר.

(מז) תורת הנזיר - חיבר הרב ר' אברהם מוטאל על מסכת נזיר.(מד)

(מח) תורת נתן - כ"י, חיבר הרב המוקבל מה' נתן שפירא בעל מצות שמורים וכו', ביאור פסוקים ומאמרים על פי הקדמות רבינו האר"י זצ"ל.

(מט) תורת נתן - מהרב מגלה עמוקות על התורה, כ"י, הביאו בספר סדר הדורות עיי"ש.(מה)

(נ) תורת נתנאל - נדפס מחדש להרב מה' נתנאל וייל זלה"ה, שו"ת וחידושים על הפרשיות. והוא הרב המחבר קרבן נתנאל ונתיב חיים.

(נא) תורת העולה - חיברו מור"ם בעל ההגהות על עניני קרבנות ומדות מקדש, ונדפס שנת הש"ל. ובתשובותיו סוף סי' קכ"א מזכירו לשבח.(מו)

(נב) תורת הקנאות - (עיין ערך חיים תעלומות ומקורות חכמה).

(נג) תורת השלמים - חיברו הגאון מ' יעקב רישר מפראג על הלכות נדה מהש"ע. ונדפס בסוף ספרו מנחת יעקב.(מז)

(נד) תחלת חכמה - להרב מהר"י חאגיז כללים מחובר אצל ספר כריתות.

(נה) ס' התכליות - (עיין חכמתא רבתי).

(נו) תלמוד בבלי - כתבו גורי האר"י ז"ל שהוא(מח) [1][כנגד רחל] ואפשר דמשום הכי כמעט כל העסק בתלמוד בבלי. ועיין במאורי אור ערך גלות ובסוף הספר ביאיר נתיב והבן. [ועוד כי תורה לשמה לבנות לאה ותלמוד בבלי כנגד רחל ועוסק בה לשמה מתקן שתיהן וא"ש ההי"ב והי"ע], והאמוראים הראשונים מתחלה שחיברו ירושלמי זכו [לברר ניצוצות גדולים בסוד לאה ואח"כ שנתחזק מאוד הגלות היו מבררים בטורח וחיברו תלמוד בבלי כמ"ש כמ"ש הרמ"ז]. ואח"כ האחרונים פירשו הירושלמי וזה היה על ידי עסק הבבלי ומשם באו לפרש הירושלמי ועלו בידם שתים כהלכתן. ומזה תשכיל תוקף קדושת נשמת הרמב"ם שחיבר הלכות על הירושלמי. ורבינו יהודה בר יקר שעשה פירוש לירושלמי. ומכל מקום גם הם היו צריכים לעסוק ביותר בבבלי והי"ע.

ויען בזמנינו זכינו שנדפסו חידושי הראשונים על חלק רב מתלמוד בבלי, וכבר ידוע כי דברי הראשונים מאירים את העינים, נפש כי תשב"ע על דבר אמת. לכן לתועלת התלמידים אעלה על אר"ש חידושי הראשונים שנדפסו על כמה מסכתות(מט):

  • ברכות: חידושי הרשב"א(נ)
  • שבת: חידושי הרשב"א, ופסקי הרב המאירי
  • עירובין: חידושי הריטב"א
  • ביצה: שיטה מקובצת בתחלה נדפסה בסוף ספר נחלה ליהושע ואחר כך נדפסה לבדה.
  • ראש השנה: חידושי הרשב"א והם בקיצור, ובכ"י יותר באריכות, רמזי הרשב"ץ
  • יומא: חידושי הריטב"א
  • סוכה: חידושי הריטב"א, נדפסו בקובץ שבע שיטות להרשב"א (ש'צ קכו)
  • תעניות: חידושי רבינו ישעיה הראשון בסוף ס' המכריע, חידושי הריטב"א
  • מועד קטן: חידושי הריטב"א
  • מגילה: חידושי הרשב"א, תוספי הרא"ש, פסקי הרב המאירי, חידושי הריטב"א בסוף ספר מכתם לדוד
  • יבמות: חידושי הרשב"א, חי' הרמב"ן, תוספי הרא"ש, חידושי הריטב"א
  • כתובות: חידושי הרמב"ן ונדפסו במיץ על שם הרשב"א, שיטה מקובצת, תוספי הרא"ש, נמוקי יוסף
  • גיטין: חידושי הרמב"ן, חידושי הרשב"א, חידושי הריטב"א, חידושי הר"ן
  • קדושין: חידושי הרמב"ן, חידושי הרשב"א, תוספות רי"ד והוא רבינו ישעיה דטראני הראשון, חידושי הריטב"א
  • נדרים: חידושי הרשב"א, פסקי הרב המאירי, הלכות הרמב"ן, חידושי הריטב"א, נמוקי יוסף
  • סוטה: קצת תוספי הרא"ש, פסקי הרב המאירי
  • נזיר: פסקי הרב המאירי, שיטה מקובצת
  • קמא: שיטה מקובצת, חידושי הרשב"א בז' שיטות חסרים ונדפסו שלמים בפראג
  • מציעא: שיטה מקובצת, הריטב"א (עיין לעיל מערכת י"ד) (עיין הריטב"א ד"ה הריטב"א כבר נודע וכו' בח"א).
  • בתרא: שיטה מקובצת, חידושי ופסקי הרמ"ה, חידושי הרמב"ן, חידושי מהר"י ן' מיגאש
  • סנהדרין: חידושי הרמב"ן לפרק זה בורר, חידושי הר"ן
  • מכות: חידושי הרמב"ן, חידושי הריטב"א
  • שבועות: חידושי מהר"י ן' מיגאש, חידושי הרמב"ן, חידושי הרשב"א דפוס שלוניקי, תוספי הרא"ש, חידושי הריטב"א, חידושי הר"ן בשו"ת מהר"ם גאלאנטי, חידושי נמוקי יוסף
  • ע"א: חידושי הרמב"ן, חידושי הריטב"א
  • הוריות: תוספי הרא"ש
  • חולין: חידושי הרשב"א, חידושי הריטב"א, חידושי הר"ן
  • מדות - תמיד: חי' הראב"ד, תוספי הרא"ש
  • קינין: חידושי הראב"ד, חידושי הרז"ה, תוספי הרא"ש, הרשב"ץ
  • נדה: חידושי הרמב"ן חידושי הרמב"ן, חידושי הרשב"א ולא נדפסו כולן, חידושי הר"ן בס' תורת השלמים, רמזי פסקי הרשב"ץ - כל זה נדפס. ורוב בכתב ראתה עיני הרבה מחידושי הראשונים על הש"ס, שבאופן שכל אחד מהגדולים שראינו לו חידושים על מסכתא אחת על הרוב הוא כתב על כל הש"ס או רובו, ובזמן רבותינו בעלי התוספות כל אחד מהגדולים כתב תוספות על הש"ס, ומכאן תראה דבצרי לן טובא מפירושי ותוספות וחידושי רבוואתא קמאי. וברוך ה' אשר לא עזב חסדו וזכינו לחידושי הראשונים הנזכרים שנדפסו. ועיין מ"ש הרב יש"ר במצרף לחכמה ואין להאריך.

וכתב הגאון מהר"ר שעפטל בן הגאון הרב של"ה בצוואה הנדפסת בסוף ס' יש נוחלין דפוס אמשטרדם "לימוד הגמרא ופירוש תוספות חיוב כמו הנחת תפילין. לימוד כל המשניות הוא דבר גדול וקבלה בידי שאינו רואה פני גיהנם(נא) מי שהוא בקי במשניות. וצריך להיות בקי בגמרא ובפרט באלו המסכתות: ברכות - ענין גדול, מסכת שבת - ענין מפואר, מסכת כתובות - כולל כל התלמוד, מסכת חולין, מסכת ע"א, מסכת נדה - כלל גדול". זהו תורף אמרי קדוש ביום ציותו על בניו. ושם האריך בלימוד הדינים ע"ש באורך. ומ"ש שקבלה בידו שהבקי במשניות אינו רואה פני גיהנם -- כן ראיתי בהקדמת ספר חזון נחום סדר קדשים למורנו הרב מר קשישא כמהר"א נחום ז"ל שמצא במדרש תלפיות משם הרב האר"י ז"ל לאחר פטירתו של אדם [כשדנין אותו לגיהנם קורא לכל שבט ושבט שיצילהו ואין עונה, וכשקורא לאשר משיב קראת משנה מימיך, אם אומר לו הן - מיד מוציא אותו מגיהנם בזכות המשנה, וזש"ה "מאשר שמנה לחמו" -- אותיות משנה, והוא "נותן מעדני מלך" - עדן של מעלה] וכו' עיי"ש. ולענין לימוד התלמוד עיין בסמוך אות ז"ך (עיין בקונטרס אחרון). ועיין בתשובות הגאונים כ"י סי' שי"ג.

(נז) תלמוד ירושלמי - כתב הרב סדר הדורות דף קע"ט ע"ג שחיבר רבי יוחנן גמרא על ארבעה סדרים - זרעים מועד נשים נזיקין ומסכת נדה וכו' עיי"ש. ונעלם ממנו שחיבר תלמוד ירושלמי גם על סדר קדשים כמו שהוכחתי בח"א וח"ב. אך סדר קדשים נאבד בדור אחרון.

תלמוד ירושלמי כתבו גורי האר"י ז"ל שהוא וכו'.
ולפנים בישראל היה פי' בירושלמי מרבינו יהודה בר יקר כמ"ש הרשב"א בתשובה, ונאבד(נב).
ובשנת ע"ת רצון נתעורר הרב מה' אליהו מפולדא וחיבר פירוש על ירושלמי סדר זרעים ומסכת שקלים.
וזאת לפנים חיבר הרב מהר"ש יפה ספר יפה מראה על כל אגדות ירושלמי ונדפס בויניציא,
ועוד נדפס בברלין בתוספות הגהות יופי מכלול מהרב יחיאל מיכל אב"ד דק"ק ברלין.
ובו בפרק נדפס עוד יפה מראה באמשטרדם עם פי' זרע אברהם וכבוד חכמים.
וספר אגדת אליהו ח"א על אגדות ירושלמי למהר"א הכהן ז"ל.
ונדפס שדה יהושע להרב מה' יהושע בנבנשת אחי הרב כנה"ג פי' חלק הדיניי מהירושלמי על קצת סדר זרעים וקצת סדר מועד וקצת סדר נשים וסדר נזיקין.
ונדפס כבוד חכמים על אגדות ירושלמי בפני עצמו. וספר עיר בנימן ח"ב על קצת אגדות ירושלמי סדר זרעים ומועד.

וזה שלשים שנה שנדפס פי' על סדר מועד ירושלמי מהרב מ' דוד אבד"ק ברלין וקראו קרבן העדה ותוספותיו שירי קרבן, ואח"ז נדפס עוד קרבן העדה ושירי קרבן על סדר נשים ונזיקין מהירושלמי(נג). ועוד נדפס פני משה ומראה הפנים להרב מה' משה מרגליות על סדר נשים ונזיקין מהירושלמי. גם נדפסו פי' הבבות מהירושלמי מהרב מ' אליהו מפולדא באופן שעתה יש בידינו פי' לכל הירושלמי הנמצא אצלנו, כי סדר קדשים מהירושלמי שהיה לראשונים נאבד.

(נח) תלמוד תורה - ילקוט כ"י. הביאו מנות הלוי.(נד)

(נט) תלפיות - חיבר הרב מהר"א כהן מדרש תלפיות משלש מאות ספרים ולקט חידושים והקדמות וידיעות. ונדפס על סדר האותיות עד אות כ"ף. ושמעתי שהרב ז"ל לא חיברו בסדר זה, רק אחר כך בעת הדפוס רצו לסדרו כן. והרואה יראה שאינו מסודר כל כך.(נה)

(ס) תמונה - מכונה לרבי ישמעאל בן אלישע(נו) כהן גדול, כ"י בקבלה, ונמצא מחובר אליו קונטרס סוד ה'. ונדפס בסוף זהר חדש דפוס קושטנדינא.

(סא) תמורה - מדרש רבותינו ז"ל, זכיתי והדפסתיו בסוף שם הגדולים ח"ב בס"ד.(נז)

(סב) ס' התמיד - מזכירו ספר ארחות חיים בכמה דוכתי ומהם דף י"ז, ובדף מ"א ע"א כתב שחיברו רבינו ראובן בר חיים.

(סג) תמים דעים - (עיין חומת ישרים).(נח)

(סד) תמר דבורה - מרבינו מהר"ר משה קורדוביר"ו להתנהג האדם במעלות המדות עליונים למעלה, וקצורו והוא בסוף ספר חסד לאברהם למז"ה, וכתב הרב סדר הדורות מובא בהקדמת שערי ציון של ר' דוד טעבלא ז"ל "ע"ל תמר כתב בספר תמר דבורה בי"ג מדות מדה ד'", עכ"ל הרב סדר הדורות. ולא הוה צריך למיהדר אפתחי שערי ציון כי הוא ספר נדפס בויניציא לרבינו מהר"ם קורדוביר"ו זצ"ל איך יתנהג האדם במדות עליונות. ומקרוב נדפס פה ליוורנו(נט) ומז"ה בספר חסד לאברהם ז"ל בסוף הספר הביא קיצורו וקראו "בריכת אברהם".

(סה) תמת ישרים - נדפס בויניציא שנת שפ"ב, והוא ספר כולל, אהלי תם - תשובות הרב מה' תם ן' יחייא. ואח"ז דרך תמים - הגהת הרי"ף ומפרשיו מגדולי עולם ומכללם הגהות רבינו בצלאל ורבינו האר"י ז"ל שהיו בהרי"ף של הרב מהר"א מונסון תלמיד רבינו בצלאל, ואחר הגהות הנזכר סיומא דפסקא למה' יוסף שלום, והוא על דברי מהר"ר תם סי' י"ב כמש"ל (עין מה' יוסף שלום בח"א). ואחר זה תמים דעים להראב"ד ודעמיה גאוני קמאי ומאמר כל דאי להרב זקן אהרן. ואח"ז כללי שמואל למהר"ש סיריליו, והגהת ספרא והגהת אבות דר' נתן. תם ונעשה מוע"ד בעדי עדיים וגם תאוה לעינים.

(סו) תנא דבי אליהו - כתב סדר הדורות ידוע נדפס שנת שנ"ח ונדפס עם פי' רחב זקוקין דנורא, עכ"ל(ס). וקשה עליו מאחר שהוא יודע שספר זה הנדפס הוא תנא דבי אליהו, איך הסכים להרב באר שבע שאינו אליהו הנביא כמו שהבאתי לעיל במערכת סמ"ך (עי סדר אליהו רבא).(סא)

עוד כתב שם בסדר הדורות וזה לשונו: בספר שנות חיים והק' מה' תנא דבי אליהו ופ' לך לך והרב הגדול תנא דבי אליהו וכו' עיי"ש. וכנראה דלא ידע שכך קורין להרב אליהו ן' חיים. ואם ידע מאי אתא לאשמועינן ומה חידוש זה. ואם כוון לגלות זה כמה שסיים שכתב שם והרב הגדול מה' אליהו פרשת מצורע - סתם הדברים ואעיקרא אינו חידוש.

(סז) תנא דבי אליהו - (עי' מ' אליהו הלוי בח"א).

(סח) תנחומא - שמזכירים הראשונים אינו תנחומא שבידינו. כמ"ש בשם הגדולים ח"א לעיל דף מ"ב ע"ב (עיין מהר"ר יהודה עבאס ד"ה וכן מודעת וכו' בח"א). וכתב מהר"ם די לונזאנו ז"ל במעריך דף מ"ה כי זה שבידינו הוא ילמדנו ולא תנחומא(סב). ומדרש תנחומא יש ארוך וקצר. והקצר היה בידו כ"י וקצת מהארוך והוא חשוב מאוד. עד כאן דברי הרמד"ל ז"ל. (ש'צ קכז)

(סט) תנחומות אל - (עיין מ' שמואל אלגאזי בח"א).

(ע) תניא - כתב קורא הדורות שמהר"י לבית הלוי סימן ל' מיחסו לה"ר ישעיה בר אבא מארי. ועל זה השיגו כי מחברו היה בזמן הרשב"א והרא"ש וה"ר ישעיה הנזכר היה בזמן הריב"ש. זהו תורף דבריו דף כ"א, עיין שם באורך.

ואני בעניי אומר כי מה שהשיג על הרב מהר" לבית הלוי לא עליו תלונותיו אלא על דברי הרב הפוסק אשר הובאו דבריו שם בשו"ת מהר"י לבית הלוי. כי הרב מהר"י הלוי כתב שם דספר תיא לא נמצא אצלו אלא דאייתי בידיה דברי הפוסק שביא מס' תניא ופלפל בדבריו כאשר יראה הרואה שם.

ותו יש להרגיש על קורא הדורות דהוה ליה להקשות דאיך כתבו דמחבר ספר התניא הוא ה"ר ישעיה, והרי בספר תניא כתוב "ואני הסופר יחיאל", דמוכח דשם המחבר יחיאל, וכמ"ש הוא עצמו.

ותו, דחזה הוית בשו"ת הר"י הלוי בכמה זמני כתב ר"י בר אבא מרי ולא פירש רבינו ישעיה בר אבא מרי. אם כן אפוא זו היא שקשה על קורא הדורות, כי בשו"ת מהר"י הלוי סתם וכתב הר"י בין הרחובות, ואיהו ניהו מבריח הר"י ופרושי קא מפרש אחורי הר"י אשר חזה חזון ושעיה. וזו חזות קשה לאוקומי אוקימתא כי היכי דליעבד מצותא עמיקתא ומסתרת"א שהיא ה"ר ישעיה בזמן הריב"ש. ובכגון זה אמרינן קיום שטרך גם את ההר"י דפירושו ה"ר ישעיה. וחוס לדינא אטו הר"י עלה ה"ר ישעיה. והרי כמה שמות עלתה היו"ד שבירבה.

ותו יש לתמוה עליו כי חנם מזורה ארש"ת ובחנם השיג על מהר"י הלוי, כי אחד הרואה בעיניו יראה בספר תניא סי' ו' דף י"א ע"ב כתב רבינו יצחק בר אבא מארי כתב שהחזן יאמר יעמוד לוי וכו' והוא הלשון שכתב מהר"י הלוי בשם הפוסק. וכונתם במה שאמרו ר"י בר אבא מארי שכתב בס' תניא, היינו שבס' תניא כתב משה ריב"א מארי יעמוד לוי וכו' כמו שהוא האמת שכן כתב בספר תניא משמו. אבל מעולם לא כוונו שמחבר תניא הוא ר"י בר אבא מארי. וגם ר"י בר אבא מארי שכתוב בשו"ת מהר"י לבית הלוי אינו רבינו ישעיה כאשר חשב קורא הדורות. אלא הוא רבינו יצחק והוא הרב העטור כמ"ש בקורא עצמו דף י"ג. וכן תראה שמ"ש עוד ספר תניא שם משם רבינו יצחק בר אבא מארי שכהן הקורא במקום לוי אינו מברך אלא פעם אחת. כתבו בספר שבלי הלקט סימן י"ג משם בעלי הדברות שחיברו בעל העטור כידוע. גם לשון זה מהתניא שהביא מהר"י הלוי הביאו מרן ב"י סימן קל"ה משבלי הלקט בשם בעל הדברות.

תניא - כתב הרב אליהו זוטא בא"ח סי' רצ"ו דחיברו רבינו יחיאל בן הרא"ש אחי הטור עי"ש. ואין דבריו נראין דמעולם לא הזכיר הרא"ש. ואם הרב המחבר היה בן הרא"ש אין ספק דבכל ענין הוה מייתי סברת אביו הוא הרא"ש, כמו שכבר האריך בזה בספר קורא הדורות דף כ"א(סג). והרב הנזכר נמשך אחר מ"ש בהקדמה. ועיין עוד בספר קורא ובסדר הדורות, ואין להאריך. ועתה ראיתי בספר התניא דף כ"א שכתב מורי זקני הזקן ר' בנימין בר ר' יחיאל עי"ש בדפוס קרימונה. הרי שזקנו ר' בנימן ואלו היה בן הרא"ש היה זקנו ר' יחיאל. ועיי"ש דף כ"ה שכ' ואני הסופר יחיאל.(סד)

ודע דמ"ש בספר התניא בכמה דוכתי מורי הרב חביבי ה"ר יהודה וכן ואחי ר' בנימן וכו' הוא לשון מועתק משבלי הלקט. והגם דזמנין מזכיר שבלי הלקט או ר' צדקיה, בכמה דוכתי כותב לשון שבלי הלקט ממש סתם. וכמעט רוב האי ספרא התניא, מאיש לוקחה זאת, הוא הרב שבלי הלקט כאשר עיניו יהיו אשר נמצא אתו שבלי הלקט ב' חלקים (וצריך לחפש במה שכתב דף כ"א הנזכר הנמצא כזה בשבלי הלקט).

מתוך מה שכתבתי אתה תחזה דמ"ש הרב סדר הדורות דף קע"ט ע"ד משם צמד דוד דרבי יהודה בר בנימין חיבר ספר תניא. ומשם שלשלת הקבלה כי מרוב ענותנותו העלים שמו מחבר התניא. אבל היה תלמיד רבי יהודה בר רבי בנימין עיי"ש -- אין לו שחר, דמ"ש מורי ה"ר יהודה וכיוצא הוא לשון הרב שבלי הלקט והוא מעתיק לשונו ממש כמש"ל. וגם כתב ואני הסופר יחיאל כמש"ל. (ש'צ קכח)

(עא) ספר התנינים - (עיין ה"ר משה תבון בח"א).(סה)

(עב) תעלומות חכמה - סגולות וענינים רבים להרב מהר"ש ויטאל זלה"ה בן רבינו מהרח"ו זצ"ל כ"י.

(עג) תעלומות ומקורות חכמה - קוטר' נדפס בוויניציא שנת התכ"ב והוא בשמות וכו'(סו) ולזכות את הרבים שלא יקראו בו כלל ואסור בכל יראה ובל ימצא, באתי להודיע ולרמוז מ"ש הרב החסיד מהר"י ששפורטש בתשובות אהל יעקב סי' מ"ח ובציצת גובל (דפוס חדש) דף מ' ע"ב ודף מ"ה ודף מ"ז ע"ב. ובספר תורת הקנאות דף כ"ו ע"ב. ודי בזה.

(עד) תערובות - מאמר להרב מנחת כהן ז"ל. וקיצרו וביארו הרב פרי מגדים בפתיחת הל' תערובות עי"ש.

(עה) תפארת הגרשוני - דרשות להגאון מ' גרשון אב"ד של מיץ.

(עו) תפארת ישראל - (עי' מ' מאיר מזרחי בח"א).

(עז) תפארת למשה - נדפס מחדש להרב מה' משה בן בתו של הגאון הרב העשל על טור יורה דעה ובית יוסף והט"ז והש"ך.(סז) (ש'צ קלא)

(עח) תפארת שמואל - מהגאון מהר"ש קאידינובר בעל ברכת הזבח קצת שיטות וקצת השגות על מהר"ש אידלש בחי' הלכות. והגהות על רוב פסקי הרא"ש והגהות הטורים ובית יוסף.

(עט) תפלת ישרים - (עי' קשורים ליעקב. עיין מ' יעקב בהג"מ צבי בח"א).

(פ) תפלת כל פה - (עיין שיח יצחק).

(פא) תפתה ערוך - מליצה יפה להרמ"ז זלה"ה.

(פב) תיקון יששכר - (עיין הרדב"ז בח"א).

(פג) תיקון סופרים - חיבר הרב מהר"ש בן הרשב"ץ בדיני שטרות, ונדפס בליורנו בסוף ספר יבין שמועה ומאמר חמץ לאביו הרשב"ץ. ומהר"ם אלשקר בתשובותיו סי' ז"ך קורא אותו תיקון שטרות לרבי דוראן עיי"ש. ודע שספר זה מלא טעויות וראיתיו בכ"י מתוקן ויפה. ובדפוס השחיתו בחסיר חליף יתיר.(סח)

(פד) תיקון סופרים - חיבר מהר"ש יפה ז"ל נסחי שטרות וראיתיו כ"י. והרב כנה"ג ח"מ סי' ר"ב וסימן רמ"א מזכיר עטור סופרים לר"ש יפה עיי"ש. והעתיקם כמה"ר משה בכמה"ר יעקב עוזיאל בשנת התל"ג. ועתה באו על מזבח הדפוס פה לוורנו שנת תקמ"ז.

(פה) תיקון סופרים ומקרא סופרים - חיבר הרב החסיד מהר"א גירון על ספר העטור ונדפס בקושטא. ושם נאמר שיש לו חבורים רבים. ושמענו מתוקף חסידותו ושקידתו בתורה זי"ע.

(פו) תיקון שובבים - (עיין מה' משה זכות בח"א). (ש'צ קלג)

(פז) תיקון שטרות - (עיין ר"י אלברצלוני בח"א. ועיין תיקון סופרים א').(סט)

(פח) תיקוני הזהר - נדפסו כמה פעמים(ע) ועד אחרן נדפסו פה ליוורנו כאשר נדפסו בקושטא יע"א באחרונה עם הגהות הרב מהר"י ווילנא ז"ל ונוסף בסוף איזה פירושים מהרמ"ז ז"ל ונדפס ספר כסא מלך פירוש לתקונים.(עא)

(פט) תקוני תשובה - (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).

(צ) תיקונים דיל ויקייו - (עיין הגהות הרי"ף).

(צא) תקנות רז"ל והגאונים - קבצם כעמיר גורנה בספר יד אליהו לכמהר"א גאליפאפה ולו סדרי"ם על סדר הרמב"ם.

(צב) תקנות רבינו גרשום וגזרות קדמונים - בסוף תשוב' מהר"ם בר ברוך הארוכות ובספר הכלבו סימן קי"ו. (ש'צ קכט)

(צג) תקנות הרשב"ץ - בארגי"ל וקבלום בשאר קהלות. בתשובותיו ח"ב סי' רצ"ב.

(צד) תקפו כהן - חיבר הגאון בעל שפתי כהן בכללי התפיסה ואביזרה חדש ושנת טב"ת. והוא ספר נחמד ואינו מצוי. קצרו מהר"י בספר אורים ותומים בחושן משפט סי' כ"ה ועשה פירוש עליו כמו שהבאתי בשם הגדולים ח"ב מערכת קו"ף, עיין שם (עיין קצור תקפו כהן).

(צה) תרגום על דברי הימים -(עב) זה קרוב לעשרים שנה שראיתיו מודפס וכתוב שם שנמצא בקאדימי"א אחת באינגליטיירה. ובו בפרק כמעט שעברתי כלו ולקטתי איזה חידושים ממנו. ואח"כ נלאיתי לבקשו ולא נמצא.

(צו) תרגום יונתן על התורה - נדפס פעמים(עג). וראיתי למהרש"א בחידושי אגדות ריש מגילה כתב וז"ל ומקמיה אונקלוס הוה יונתן אלא שלא היה יונתן חש לפרש התורה או מטעמא דלקמן דמפרשא מילתא ולא הוה מפרש רק נביאים דאיכא מילי דמסתמן עד שבא אונקלוס ופירש לדורו גם התורה, עכ"ל. וכד הוינא טליא לא ידענא מאי קאמר דהרי יונתן פירש התורה. והתוספות בסוף חגיגה הזכירוהו שכתבו תרגם יונתן כרכושתא וסלמנדרא(עד). וכן הרב הנמקי סוף פ"ב דמציעא כתב סיכויין רב יוסף בני חי תרגם יונתן וכו'. וכן מהר"ם ריקאנטי שהיה בדור הרשב"א מזכירו בספר יונתן על התורה.

וכזה ראיתי להרב פנים מאירות בתשובות ח"א סי' כ' דף כ"ו ע"א שכתב על דברי הגאון מהר"ר גבריאל שם סי' י"ט שהביא מתרגום יונתן גבי נחל אשכול דשם שני עיקר אף בלא חולי שלא כדברי מהריק"ו עיי"ש באורך, וז"ל ומ"ש מר להביא ראיה מתרגום יונתן וכו'. נראה ברור דדיוקא דתרגום יונתן פר' שלח משום דק"ל דלא נזכר שבאו למקום ששמו נחל וכו' אבל בהנך פסוקים וכו' נקרא המקום על שם המאורע שם המקום תחלה ואח"כ שם המארוע במקום הזה. ואין זה דומה לאיש ואשה שנשתנו שמם דהתם בעינן לידע שם המגרש עיקר שמו מה שנקרא בעת נתינת הגט. ובר מכל זה, לדעתי אין לדעתי אין לנו להקשות על התרגום יונתן מנ"ל דבר זה מקרא כי הוא לא עשה פירושו כפירוש תרגום אונקלוס או פירש"י(עה), רק דבריו היה על פי קבלה מנביאים חגי זכריה ומלאכה, וגילה לנו רזין דרזין מה שאין לנו שום רמז, עכ"ל. והרואה יראה שם בתשובת ה"ב פנים מאירות דברי הרב מ' גבריאל הנזכר ומה שהשיב עליו הרב פנים מאירות באורך כי באמת פליאה נשגבה על מהר"ר גבריאל הנזכר דלא זכר כמה מקראי קדש שהביא הרב פנים מאירות דהני קראי ערו ערו עד היסוד שהניח, ואעיקרא כלא זה לזה כמ"ש הרב פמא"י. עוד נראה דנחל אשכול לא דמי לשם שני של איש או אשה, דהכא בנחל אשכול וסלע המחלקות ואלון בכות ובאר לחי רואי ודכוותייהו דמו לכינוי ע"ד משל פ' הכהן או חניכת משפחה, ה"נ נחל של אשכול סלע של המחלקות וכן אינך. נמצא דאשכול ומחלקות וכיוצא הוא כינוי והוא שם וכינוי, ר"ל ע"ד שם וכינוי. ולא דמי לשני שמות דאיש או אשה. וגם כשקראו המקום סלע המחלקות וכיוצא בשעת קריאה צירפו שניהם יחד וכן היתה הכונה לקרוא המשום כך. ובעת השינוי כך קראוהו להוסיף ביאור וכינוי סלע המחלקות וכיוצא. ומה דמות יערוך לשם שני בלא חולי ולא דמי כלל. ואין כאן מקום להאריך בזה רק מבואר דהרבנים הנזכ' קוראים התרגום שבידינו על התורה הנז' תרגום יונתן. והרב פנים מאירות הוסיף לומר דהוא קבלה מהנביאים חגי זכריה ומלאכי ולאו דיוקא הוא מאי דדייק הרב מהר"ר גבריאל בתרגום נחל אשכול דלא דמי לתרגום אונקלוס ופירש"י וכו'.

איברא דמריהטא דלישניה דהרב פנים מאירות משמע דתרגום אונקלוס לאו מפי הקבלה אלא עשאו מדעתו כפירש"י, מה שאין כן תרגום יונתן דהוא על פי קבלה מפי חגי זכריה ומלאכי. ואם זה כונתו הדבר קשה דבפרק ראשון דמגילה מבואר דהוא מפי ר' אליעזר ורבי יהושע ומפיהם תרגם אונקלוס. וכבר היה בימי עזרא ד"מפורש" הוא תרגום, וכן הוא פרק ג' דנדרים, ושם כתב המפרש דהוא מסיני. וכן כתב מהר"י די ליאון במגילת אסתר דף ל'. הן אמת דעיקר חילוקו של הרב פנים מאירות היינו שאונקלוס מפרש הכתוב ממש מה שאין כן יונתן דמוסיף ענינים שאין להם רמז. אבל לשונו מורה דנמשך זה משום דזה מפי עצמו וזה מפי נביאים.

ותו, הא דקאמר הרב דתרגום יונתן של תורה מפי חגי זכריה ומלאכי ולא ידענא מנ"ל, דהרי פרק קמא דמגילה לא נזכר גבי יונתן אלא תרגום נביאים. ועל זה אמרו מפי חגי וכו' ומוכח דתרגום יונתן דתורה לאו מפי נביאים אלא מפי עצמו, ובהכי ניחא דלא זכרו בש"ס תרגום דיונתן על התורה משום דלא איירי אלא בתרגום שתרגמו מפי אחרים ולאו מדנפשייהו. ותרגום יונתן על התורה קים ליה לש"ס דיונתן מפי עצמו אמרו. ואמטו להכי כי פריך מהא דאמרו "מפורש זה תרגום" לא משני דההוא תרגום יונתן דקים ליה דההוא מפי עצמו ואיצטריך לשנויי שכחום וכו'. אבל לדעת הרב פנים מאירות דגם תרגום יונתן של תורה מפי חגי וכו' -- קשה אמאי הש"ס לא הזכיר של תורה דיונתן. ותו אמאי לא משני דמפורש זה תרגום היינו תרגום יונתן על התורה והוה ניחא טפי דכיון דמפי חגי זכריה ומלאכי הוא הרי אמרו דעזרא הוא מלאכי והיינו דכתיב בעזרא "מפורש" והיינו תרגום.

וחזרנו לדברי מהרש"א הנז' דמוכח מדבריו דיונתן לא תרגם התורה. והרי עינינו הרואות תרגום יונתן על התורה. ותו דהוא עצמו שם במגילה בחי' אגדות פרק הקורא עומד גבי מזרעך לא תתן להעביר למולך ובחידושי הלכות שם דף כ"ה הזכיר תרגום יונתן על התורה.

ואחר זמן רב ראיתי בספר קרבן מנחה למהר"י חאגיז סי' נ"ד שכתב דתרגום זה שבידינו על התורה מיונתן אינו ליונתן בן עוזיאל אלא הוא תרגום ירושלמי. וכן כתב הרב גופיה בהלכות קטנות ח"ב סי' ק"ע. ומצאתי סמך לדבריו שהערוך ערך סלמנדרא והתוס' בע"א דף י' ע"ב כתבו משם הירושלמי מה שהוא תרגום יונתן. ונמצא דהערוך מכנה לפירוש יונתן שבידינו על התורה תרגום ירושלמי. והתוס' זמנין דמכנין אותו יונתן וכפי הערוך זה הירושלמי שבידינו היא נסחא אחרינא מהירושלמי. ובהא ניחא דהערוך בערך גבלא כתב משם ירושלמי שעיר. והתוס' בע"א דף נ"ט כתבו דיונתן פירש שעיר והירושלמי פארן. ובתרגום יונתן שבידינו פירש שעיר כמ"ש התוס' והוא הירושלמי שכתב הערוך. והירושלמי שם פי' פארן כמ"ש התוס'. ועיין בערוך בערך חט הראשון וכן מצאתי אח"כ במוסף הערוך ערך אשן [השני](עו). וגם שמעתי באומרים להוכיח כן דלשון תרגום מיוחס ליונתן שעל התורה מוכיח שאינו מיונתן בן עוזיאל, דלשונו משונה מתרגום יונתן נביאים. (ש'צ קל)

(צז) ספר התרומה - בדיני איסור והיתר וכו' לרבינו ברוך תלמיד ר"י בעה"ת (דו"ו רפ"ג). עי' בנדפס מערכת בי"ת (עי' רבינו ברוך תלמיד ר"י הזקן בח"א). וחיבר מהר"ר נסים שלום פירוש עליו וקראו שבילי תרומה.

תרומה כתב מהר"ש חיון בתשוב' סי' נ"ז דרוב דבריו או כולם הם דברי רבותיו בעלי התוס', עכ"ד. וכבר נודע דהוא תלמיד ר"י בעל התוספות חבירו של רבינו שמשון וריצב"א אחיו ואשר כנותהן. ורבינו ברוך עצמו מבעלי התוספות כמ"ש בזבחים בסוף כמה דבורי תוספות "ברוך". והוזכר כמה פעמים בתוס' כאשר קבצם בספר קורא הדורות דף י"ו ע"א. ובכן יראה המעיין שאינו צודק לשון מהר"ש חיון הנז' ובודאי יש ממנו כמה חידושים המחדש בטובו וברו"ך שם כבודו.

(צח) ספר התרומות - בדיני חושן משפט לרבינו שמואל הסרדי תלמיד הרמב"ן(עז) (פראג שס"ד) כמ"ש בנדפס מע' ש' (עיין רבינו שמואל הסרדי בח"א). ועליו חיבר ביאור בפלפול הרב רבי עזריע פיג"ו וקורא לו גדולי תרומה כידוע. וראיתי בכ"י השגות הרבה מהרב הגדול מה' אברהם רוזאניס חמיו של הרב תנא בעל מש"ל על הרב גדולי תרומה בכל תוקף.

(צט) תרומת הדשן - (עיין מהר"ר ישראל המכונה איסרלאן ד"ה הרב מהרא"י בח"א)(עח) (דו"ו רע"מ).

(ק) תשב"ץ - לתלמיד מהר"ם(עט) כתבתי בשם הגדולים ח"א מערכת שי"ן (עיין רבינו שמשון בר צדוק בח"א). ובא לידי תשב"ץ על קלף בכ"י וכתוב שם שבא ספר זה ליד רבינו פרץ והגיהו. וכל מקום שתמצא "ומיהו" -- זהו לשונו של רבינו פרץ חלקם בחיים.

(קא) תשב"ץ - (עי' מ' שמעון בר צמח ד"ה הרשב"ץ חיבר בח"א).

(קב) תשובה - (עי' מ' אברהם ן' אלשקר. מהר"א לבית חזן. מהר"א הלוי ן' מיגאש. מהר"א מדינה. מהר"א צלח. מהר"ר אהרן אזוביב. מהר"ר אליה אביי. מהר"א בכ"ר בנימן הלוי. מהר"א בכ"ר מנחם. מ' אפרים אלנקוואה ורבים זולתם בח"א וב').

(קג) תשובה - בדין איני נזונית ואיני עושה (עי' מ' אברהם היכיני בח"א).

(קד) ספר התשובה - (עיין רב סעדיה גאון בח"א).

(קה) תשובות - (עי' מ' אבא רבינו אביגדור הכהן. מהר"ר אברהם ן' אשר. מהר"א טריקה. רבינו אברהם בן הרמב"ם. מהר"א מוטאל. מהר"א רוזאניס א' וב'. ר"א מרוטנבורג. מ' אהרן אביוב. מהר"א ן' חיים. רבינו אליהו בן מנחם. מהר"א עובדיה. מהר"א קאפסאלי. מ' אליעזר ן' ארחא. מהר"ר אלישע גאליקו. רבינו אלעזר אלוף. מ' אריה יהודה בן הב"ח וזולתם רבים בח"א וב').

(קו) תשובת הגאונים - (עי' גאונים בח"א בקונטרס אחרון).(פ)

(קז) תשובות לר' יעקב כולי - קצת (עיין עזרת נשים).

(קח) תשובות תלמידי דונש ומנחם -(פא) (עי' ר' אדונים הלוי בח"א).

(קט) תשלום הלכות הרי"ף - (עי' הרמב"ן ד"ה הרמב"ן חיבר תשלום וכו' בח"א).

קונטרס אחרון[עריכה]

(פב) (קו"א א) תלמוד - כמה גדלה מעלת העוסק בתלמוד לשם שמים כל ימיו שהוא וגו'(פג) במשאו ומתנו בקושיות ותירוצים עד שידע ההלכה על בוריה וגו'. זה תורף קיצור דברי רבינו יצחק דמן עכו תלמיד חבר של הרמב"ן בספר מאירת עינים כ"ו בפרשת וישלח. והאריך בכמה דפים בשבח העוסקים בתלמוד והביא תשובת רבינו האי גאון על זה ורבנים אחרים באריכות(פד). ומה טוב לעסוק בתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי וגו'. וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.

תלמוד בבלי גימטריא תקכ"ד, כמנין פרקי שיתא סדרי משנה כמו שכתבו ז"ל.(פה)

תלמוד בבלי אמרו בסנהדרין דף כ"ד במחשכים הושיבני - זה תלמוד בבלי. ואני בעניי פירשתי וכו'(פו) כמ"ש בכסא דוד דף קי"ח עיי"ש באורך. ועתה ראיתי בסוף יאיר נתיב פי' ערכי הכנויים שסידר מהר"ם פאפירש שכוונתי קצת למ"ש שם. אך שם מבואר ביותר ומתוקן היטב הדק עיי"ש. ובוא וראה מפלאות תמים דעים אשר היו לו בערי פרס כמה דורות אמוראים ועד אחרון רבינא ורב אשי שסידרו התלמוד. ועמוד האש מן השמים בישיבה בכלה דאדר וכלה דאלול כמ"ש התוס' סוף פרק היה קורא, ואח"ז רבנן סבוראי ואח"כ כמה דורות גאונים והיתה התורה שם בערי פרס. ונדלדלה התורה עד שהיום בערי פרס אפילו תפלה אינם יודעים לא בכתב ולא בעל פה. ורובם אינם יודעים כי אם אשרי יושבי ביתך ופסוק שמע ישראל ולא עוד. והם טובלים קודם תפלתם ונכנסים לבהכ"נ ברעדה שתק"ו יחדו עד אשרי וכמשגיע לאשרי אומרים כולם בקול עד סוף אשרי ושמע עד ואהבת ותו לא כמו שידעתי מפי מגידי אמת. וכל זה אינו במקרה ח"ו. ואפשר שאחרי שהיתה זורחת התורה שם ולבנה במילואה וגו'(פז) ומשום הכי נסתלקה התורה משם ונתיסדה בספרד על ידי רבינו משה אביו של רבינו חנוך שהיה אחד מד' גאונים שנשבו כידוע. והיתה התורה מתוספתא ואזלא כמה דורות עד שבא הגירוש. והתורה אז נתיסדה במערב וגלילות טורקיאה וכיוצא התורה היתה מרובה ומאירה בצרפת שהיו רש"י(פח) ורבותינו בעלי התוספות וחכמי לוניל. והיה הגירוש והלכו לאשכנז ונתרבתה התורה שם(פט). וכל זה לא על חנם והם מפלאות תמים דעים. ודו"ק היטב כי קצרתי מאד.(צ)

(קו"א ב) תרומת הדשן - כל מקום שכותב הרב בסוף התשובה "הנלע"ד כתבתי" -- יש לי קבלה מרבותי שהדין ההוא רפוי בידו. הרב חוות יאיר סי' ע"ו.


הוא ברחמיו והמון חסדיו יתקננו בעצה טובה ויתן בנו כח ובריאות ויזכנו לעסוק בתורה ובמצות ובגמ"ח אנו וזוז"ז וללכת בדרכיו יתברך דרכי חיים

כל הנשמה תהלל יה הללויה. ומרומם על כל ברכה ותהלה. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

בילאו יילאו תושלב"ע

הג"ה מנחם ציון[עריכה]

הערה (א): וסהדא רבה פרת שמימיו פרין ורבין הגאון בעשו"ת נו"ב שכתב עליו בזה"ל: אם במאזנים ישאו יחד כל חכמי ישראל בכף אחד והוא בכף שניה מכריע את כולם. נכד הג"מ שמואל אחיו של בעל תו"ח עכ"ל. ונדפס כעת ע"ס לבושי שרד וספר דעת זקנים לגאוני אחרונים וספר דעת קדושים. ומ"כ בזאלקאווי.

הערה (ב): למו"ה יעקב יהודה ליאון (ד"א קדש"ו) וכ"כ בשפת"י וצ"ע על המח' שכתב דהוא בכ"י. גם נמצא ספר תבנית הבית למו"ה בנימין בר' משה מלבוב (ושמ"ך ב' ניסן ש"ם).

הערה (ג): ובעיר פאריז נדפס זה לא כביר מכ"י מדרש לר"ע על תגין וזייני"ן ואותיות גדולות וקטנות.

הערה (ד): וכ"כ בסדר עולם ספ"ז.

הערה (ה): ונדפס ע"ס כתונת יוסף עה"ת לחתנו (פיורדא תקכ"ט) וע"ל כ' ע"ט.

הערה (ו): וזכיתי לראותו מג' דפוסים מנטובה שנת ויש"ב וכן בריווא שי"ח וקראקא גש"ן, וז"ל בשער הספר: זה ספר תולדות יצחק עה"ת להחכם הכולל מו"ה יצחק קארו זצ"ל, זקנו של החכם השלם והחסיד מו"ה יוסף קארו. ומ"ש ב"י או"ח סל"א לענין תפילין בחוה"מ וכן בשו"ת אבקל רוכל סי' קמ"א בשם דודו ה"ר יצחק קארו צ"ל תרי הוו, ועמ"ש בספר מאור עינים, (וכן בהג"ה סה"ד לידידי מוהר"ן משכיל לאיתן שבשפלינו זכר לנו שם).

הערה (ז): למו"ה יצחק אברלס פפד"א תקנ"ו וע' הג"ה ש"ץ סוף הספר.

הערה (ח): נדפס זה מקרוב על מסכת זבחים.

הערה (ט): ועוד שם דפ"ב הביא תוס' ר"י מפ' הכונס ע"ש, וכעת נדפס תוס' ר"י חסיד לברכות.

הערה (י): ושם בסימן תתקנ"ז הביא גם כן תוס' ר"י מפריש על מסכת ב"ב.

הערה (יא): וצ"ל דהתוס' יומא שבידינו הוא הקצר, דהרי הגה"מ פ"ג מהל' תפלה הביא כמה דברים בשם תוס' יומא ולא נמצא אצלנו כלל. ועברכ"י (או"ח סי' שכ"ה) ולפי זה ל"ק כ"כ קושיית בעל מלא הרועים ריש מערכת ישיבה בעזרה ע"ש.

הערה (יב): ותוס' ישנים נ"ה נמצא כ"כ בידי הראשונים, נדפס פעם ראשונה בשנת ת"פ, ולדוגמא אביא לך ראיה קטנה ממ"ש הטור או"ח תקנ"ט וז"ל: מעשה שחל ת"ב בשבת ונדחה למחרתו והיה רבינו יעב"ץ סנדק וכו' וכ"ה בהגה"מ ובמרדכי סוף תענית והוא להדיא בתוס' ישנים שבידינו עירובין (דף מ:) בשם ר"י בר יקר ע"ש, ולפי זה צע"ק מ"ש בעל בנין שלמה למהרש"ך ס"ח ע"ש, ובשדי חמד כללי ש"ס ותוס'.

הערה (יג): ואולם בדף ח' שם ד"ה ותסברא חתם א"ע בשם משה וממ"ש בדף י"ג ד"ה הלכה כתב בשם רבינו אריה (הוא רבינו גור אריה תלמיד ר"י שירליאון נפטר בפאריז בן ח"נ שנים עשו"ת מהרש"ל סי' כ"ט) ששמע בשם רבינו חיים אבי אמי נ"ע יש להחליט קצת דבעל הסמ"ג חברו דהיה בן בתו של רבינו חיים הכהן וכמ"ש כ"פ בסמ"ג וע' הג"ה לוית חן על הראבי"ה בהשמטות שם.

הערה (יד): ונדפס כעת תוס' ישנים גם על מסכת יבמות מכ"י.

הערה (טו): ונדפס תוס' ר"פ על מס' ביכורים בתוך ספר קבוצת הגאונים (לבוב תק"פ).

הערה (טז): נדפס תוס' שנץ על מסכת מכות בתוך ספר סם חיים (ליווארנא תקס"א) ועל מס' סוטה ופ' אנדרוגינוס בש"ס דפוס וויניציא חדש ועל מסכת עדיות בתוך ספר עדות נאמנה (דעסויא תקע"ג).

הערה (יז): וכ"כ מהרי"ק בתשובה בשרש ל"ב ושו"ת מהר"ם פאדווה סי' ע"ג ע"ש, וכן תוס' נזיר ומעילה נראה דהם גם כן לרבינו פרץ וע' הג"ה לוית חן (לידידי הרב המנוח מו"ה ח"ן [חיים נתן] דמביצר ע"ה) בסוף המפתחות שם.

הערה (יח): וע"כ הוא העיקר נגד תוס' דמסכת קטנות וע' יד מלאכי כללי תוס' סי' כ"ב ובברכ"י או"ח סי' כ"ה וכ"כ היש"ש יבמות פ"ד סל"ד ע"ש.

הערה (יט): ואולי הוא הנדפס בליווארנא תקע"ט.

הערה (כ): ולפי זה אין לו יסוד כ"כ מי שרוצה להחליט דתוס' מגילה לרוקח הוא וסמוכין שלו ממ"ש הפנ"י שם דט"ז ד"ה ודחי ע"ש, דאולי על אותו דיבור לבד כתב הפנ"י דהוא לרוקח והג"ה מבחוץ הוא, ובפרט לפמ"ש המח' לעיל וכן לקמן דמצינו דגם מחי' שאר גדולים מעורבין בו לפעמים, וע' ברכות דף מ"ח וטור או"ח קפ"ח ע"ש בשם אחיו ע"ש ובשו"ת פנ"י ח"ב ס"ד כתב דקבלה בידו דרש"י ותוס' ביצה המה מוטעים ומעורבבים מפירושים אחרים ע"ש.

הערה (כא): וזולת זה לק"מ דלפמש"ל ולקמן בסמוך דר"א מטוך היה תחלה לקוצרים וקיצר תוס' שנץ והוסיף מגדולים אחרים וגם מדיליה באיזה מקומן של שבחי"ם וכזה כתב מהרש"ל דהיה נמצא בידו תוס' ארוכים בכ"י עי"ש בשבת קי"ט וקל"ב וכ"כ התה"ד בסי"ט דתוס' משנץ היה מתחלה ארוכים ביותר ובא אחריו ר"א מטוך וקצרם ע"ש.

הערה (כב): וכן אין להקשות מרש"י דתענית על רש"י ממסכתא אחרת וכמ"ש הגאון המחבר דאינו לרש"י בח"א ולפי זה ל"ק קושיית המגן אברהם תקל"ד סקכ"ג וכן קושיית חתם סופר או"ח סי' ח' ע"ש, וראיתי בספר יד מלאכי שכתב דתוס' מעילה איננו מחכמי תוס' דשאר מסכתות עי"ש, ולפי זה לק"מ קושיית תפארת ישראל על משניות מס' מעילה פ"ה עי"ש.

הערה (כג): ועי' מהרי"ק שרש ע"ב.

הערה (כד): ואולם לפמש"ל דתוס' יומא הוא למהר"ם הרי לך דעוד לא נשתקעה שמשם של בעלי התוס' בש' י"ב לאלף הששי, דמהר"ם נפטר ה"א נ"ג ל"ד למב"י וכן תוס' מו"ק למהר"ם הובא במרדכי בשם תוס' הרב ז"ל ע"ש ואם כן אשתרבובי אשתרבוב להו מעט זמן יותר מהנ"ל.

הערה (כה): ותוס' הוריות נדפס בש"ס קטן (א"ד תפ"ז) וז"ל שם בשער הספר תוס' הוריות מכ"י הג"מ אלי' איטינגן בהמ"ס ברית הלוי (ומש"ש בסופו אלטינגן הוא טעות סופר).

הערה (כו): נדפס פעם ראשונה (פראג שע"ד) ואח"כ בקראקא שנת בקראק"א עם הוספות (ע"י בנו מוהר"י ליוא הובא בתוי"ט מקוואות פ"ט ע"ש, ולפי זה מיושב מה שהנחתי בצ"ע בח"א שארית ציון אות יו"ד סמ"ב ע"ש) רבות ע"י סיועת מרחמוהי מחותנו הרב מו"ה שלום מעליש חותנו של זקני הרב בעל זרע בירך ז"ל ונדפס אח"כ עיקר תיו"ט על ידי הרב מו"ה משלם הכהן (אחי הג"מ יצחק איזק הכהן) ומ"ש הג"מ יוסף ל"ש אבד"ק סעראצק בהערותיו לספר אנשי שם סי' תל"ב דהיה נקרא משולם בן ישעיה צ"ע.

הערה (כז): ובס"ס מגדנות נתן נדפס על מסכת מגילה ושבועות בשם ס' ש"ס עולם (ליווארנא תקמ"ה) ועל מס' ברכות הוריות נדה וקידושין בשם שמחה לצדיק ונדפס בס"ס מעשה רוקם למוהר"י קוריאט (פיסא תקס"ו) גם נדפס תוספי הרא"ש על ברכות בספר ברכה משולשת בק"ק ווארשא ועל מסכת סוכה בעה"ק ירושלים תרע"ג (ומצוה להדפיסם מחדש כולם יחד). וגם נדפס מקרוב תוספי הרא"ש על מסכת גיטין עם חי' הרמב"ן על גיטין מכתב"י בווארשא תרפ"ז.

הערה (כח): וכעת הוא בסי' רל"ו שהביא שם בשמו דהרא"ש עשה חיבורו מתחלה על הרי"ף כמו הר"ן ע"ש ובזה י"ל קושיית הב"ח על הטור או"ח סי' ק' עי"ש.

הערה (כט): למו"ה רפאל מייזלש מהארחוב אבד"ק פאריצק (פפד"א תקכ"ז) ומהדו"ב והג"ה על כל חלקי ש"ע ומכונה בשם פלאים (זאלקאווי תקס"ו).

הערה (ל): וז"ל ספר הכריתות ח"ד שער א' דמה שאנו קורין תוספתא אין זה תוספתא דר"ח רק הש"ס קרי תוספתא מה שהוסיפו על המשנה, וראיה מירושלמי דתוספתא לחוד ומשנת דר' חייא ור"א ובר קפרא לחוד, ותוספתא לא חיבר ר"ח כלל עי"ש, וצ"ע על המח' שנעלם ממנו כל זה, ועיין מ"ש הרשב"ם (בבא בתרא נב, ב) ד"ה בקידושין דבי לוי פי' תוספתא שסידר לוי למסכת קידושין כמו שסדרו ר"ח ור' אושעיא עי"ש.

הערה (לא): ובש"ס וויען (כת"ר) נדפס התוספתא בשלימות ומוגה מתוספתא המונח באוצר הספרים דשם והג"ה זו נקרא בשם אור הגנוז ואח"כ נדפס התוספתא עוד הפעם בשלימות והג"ה יתירה מהרבה כ"י על ידי חכם אחד בעיר פאזאוולק. גם נמצא תוספתא כולל חי' חמשים דינים שבין בני ארץ ישראל לבבל הובא ביש"ש סוף ב"ק ונדפס כעת עם פי' קצר לחכם אחד (בווארשא תרנ"ט) והובא גם כן בעטור בשער גט וחליצה.

הערה (לב): וכעת נדפס בעה"ק ירושלים גם על סדר קדשים וטהרות בשם חסדי דוד ובק"ק ווילנא נדפס עוד פירוש לזרעים ומועד לחכם אחד ונקרא בשם תנא תוספאה וכן עם פי' חשק שלמה ועוד על סדר זרעים כפי סדר זרעים בשם הגיון ארי' לחכם אחד, וזה מקרוב נדפס תוספתא בכרך קטן עם פירוש תכלת מרדכי לחכם אחד.

הערה (לג): ועיין שו"ת נ"ש סימן וי"ו.

הערה (לד): ועקרו הוא על פסקי דינים היוצאים מן התיו"ט ומראה מקום לחידושים היוצאים משם הנוגעים בש"ס ופרש"י עה"ת רמב"ם וב"י (כאשר העיד על זה בעל המעלות לשלמה). גם חיבר ספר שנתן שבת על הל' שבת בקיצור.

הערה (לה): נדפס איזה פעמים ועכ"ז ראיתי במחה"ש ס"ס ש"ל שכתב ס' תה"ח לא ראיתי מימי. (ואגב ארחא באתי לעורר כאן במ"ש בית יוסף או"ח סי' תקמ"ה בשם ס' תורת אדם טעות סופר וצ"ל תולדות אדם).

הערה (לו): גם חיבר ספר תורת המילואים ותורת המנחה (עסה"ד).

הערה (לז): וביותר יש לתמוה על מהרש"ל שגם הוא לא ראהו ועיין טו"ז או"ח סימן ק"ס ובית יוסף יו"ד סימן ק"ץ. ולא כמ"ש המח' בחלק א' ש' סי"ט עי"ש.

הערה (לח): ובשנת של"ז עם הוספות להמח' והג"ה ר' פתחיה אבד"ק (האנוי שפ"ח) ועם מנחת יעקב פראג תע"ט.

הערה (לט): ועיין מש"ל אות ה' סי' כ"ה בהג"ה מנחם ציון וש"ץ עי"ש, ושו"ת חי' באחרונה וכשמ"ש בסימן קל"א. ועיין פמ"ג יו"ד סמ"ג במשבצות סק"ו עי"ש.

הערה (מ): נדפס בלובלין שפ"ד על ב"ק וב"ב וראה נא מש"ש בהקדמה שראה בחזיון לילה שהסכימו בישיבה של מעלה שיבא הספר לידי דפוס והי' בקי בקבלה מעשיות, ואח"כ נדפס על ט' מסכתות ביחד (פראג תנ"ב) וע"ל ס' צאן קדשים.

הערה (מא): ונדפס אח"כ גם ח"ד על אה"ע.

הערה (מב): המה דרושים עה"ת (דו"ו תי"ד ושאלוניקו תע"ג) והוגה על ידי הרמ"ז ז"ל.

הערה (מג): למו"ה יוסף יוזל במו"ה משה מפפ"ד דיין דק"ק פיורדא חתן מו"ה לעמל גינצבורגר ולפמ"ש בהקדמת הספר (ווילמרשדרף תפ"ה) חי' גם ספר תורת משה על תרי"ג מצות.

הערה (מד): עם קונטרס שמות הגיטין בסופו (שאלוניקו תקפ"א).

הערה (מה): הובא בספרו מג"ע ואתחנן אופן רי"ד, ונדפס על ידי הג' מהרא"ז מרגליות בק"ק זאלקווי ומכונה גם כן בשם מגלה עמוקות ולא בשם תורת נתן וצ"ע.

הערה (מו): ואח"כ בעיר יאהנוסבורג עם ביאור לחכם אחד מכונה בשם אשי ישראל (ובספר שה"ג החדש לידידי המנוח מהראו"ו ז"ל הביא עוד ביאור ע"ס תורת העולה לחכם אחד נקרא בשם מנחת כהן עי"ש).

הערה (מז): ובעל סה"ד כתב עליו שהוא בעל שו"ת חק יעקב ט"ס הוא וצ"ל שו"ת שבות יעקב וספר חק יעקב.

הערה (מח): גם כאן נהג המעתיק ב"י שמיטת כתבי"ם ויותר מחציו העלים קולמסו לשון הזהב של המחבר ושפתי צדיק אבד ואין איש שם על לב, ולכן אמרתי להחזיר העטרה ליושנה ולהעתיק כל לשון המחבר כל"ו כמות שהוא בדפוס הראשון וז"ל:

כתבו גורי האר"י ז"ל שהוא כנגד רגל ואפשר דמשו"ה כמעט כל העסק בתלמוד בבלי, וע' מאורי אור ערך גלות ובסוף הספר ביאיר נתיב והבן. ועוד כי תורה לשמה לבנות לאה ותלמוד בבלי כנגד רחל ועוסק בה לשמה מתקן שתיהן וא"ש ההי"ב והי"ע, והאמוראים הראשונים בתחלת הגלות שחיברו ירושלמי זכו לברר ניצוצות גדולים בסוד לאה ואח"כ שנתחזק מאוד הגלות הי' מבררים בטורח וחיברו תלמוד בבלי כמ"ש הרמ"ז ואח"כ האחרונים פי' הירושלמי ולזה הי' על ידי עסק הבבלי ומשם באו לפרש הירושלמי ועלו בידם שתים כהלכתן, ומזה תשכיל תוקף קדושת נשמת הרמב"ם שחיבר הלכות על הירושלמי ורבינו יהודה בר יקר שעשה פירוש לירושלמי, ומ"מ גם הם צריכין לעסוק ביותר בבלי והי"ע, ובהקדמה זו פי' מורינו הרב מוהר"א נחום שם שזה כיוונה לאה ברוה"ק ואמרה "באשרי כי אשרוני בנות", כי גיהנם נקרא "בנות" וכמשז"ל על הפסוק "לעלוקה שצי בנות" ולכן כשנולד אשר אמרה לאה כי עתה כשנולד אשר אשרוני בנות שהם הגיהנם, דעל ידי אשר ניצולים מגיהנם, עכ"ד.

ואפשר במ"ש הרב אספקלריא המאירה בסוף הספר דלעתיד הגיהנם יעשה ג"ע וא"כ על ידי אשר שמציל שונה משניות יתנו לבם ויבא משיח צדקנו כמ"ש גם כי יתנו בגוים, ואח"F יהיה גיהנם ג"ע. וז"ש באשרי להציל מגיהנם על ידי המשנה, על ידי זה ילמדו משנה ונגאל ואח"כ יעשה גיהנם ג"ע, וזהו כי אשרוני בנות, שמגיהנם יעשה ג"ע ואתחלתא דגאולה אשר, וז"ש אשרוני בנות. ועוד פי' מורינו הרב הנזכר בזה "ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו" דעל ידו נצולים מגיהנם בעבור "וטובל בשמן" שהוא המשנה, "רגלו", הרגלו עכ"ד. ואפשר וטובל גי' גן רמז לג"ן פרשיות המתפרשות בתורה שבעל פה שהוא המשנה. וז"ש וטובל בשמן. ה' יאיר עינינו באור תורתו אור החיי"ם.

הערה (מט): ובדרך הזה דרך גם הרב בעל עקרי הד"ט ז"ל[2] והוסיף מן דיליה לוח מחידושי הראשונים וגם האחרונים ומאסף אותם הביתה ומשום אל תמנע טוב אמרתי גם אלה לא תשכחנה להעתיק כאן אגב גררא:

לוח המחברים שעל הש"ס


מה שמצאתי מכי"ק הרה"ג בעל עקרי הד"ט הלא הם כתובים על גליון ס' אדרת אלי' לבעל משנת חסידים זצ"ל שתח"י בריש כל מס', ורק השמטתי אותן חי' שכבר הביאם המחבר כאן, ולמען לא יחסר כל בו אמרתי גם אלה מוסיף על הראשונים שבח מאותן חי' סופרים אשר זכינו לאור הדפוס מני אז ועד היום, וזה לך האות מאלו אשר הכנסתי אותם בתוך חצאי לבנה לסימן כי מאתי יצאו הדברים ואף גם זאת בל נעלם מעין הקורא כי נדפס ש"ס דפוס ווילנא פי' רבינו חננאל כמעט על חצי הש"ס.

הערה (נ):

  • ברכות - פני משה, מעשה חייא, קדשי דוד, דרך אניה, לוית חן, חפץ ה', סמיכת חכמים, ארץ יהודה, חק נתן, זרע יצחק, זרע אמת, מנחת כהן, ליקוטי רמב"ן, בית לוי, מקום שמואל, פרי עץ חיים, שדה הארץ, שבות יעקב, מירא דכיא, בנין אריאל, מלך שלם, פני יהושע, לחם כתרים, נטע שעשועים, רמת שמואל, צל"ח, באר אברהם, ברכת ראש, תוס' הרא"ש, שטמ"ק, ותוס' ר"י חסיד (נדפס בווארשא בספר ברכה המשולשת), ברכת ראש דו"ח.
  • שבת - פני משה, מעשה חייא, קדשי דוד, דרך אניה, לוית חן, שבת של מי, חפץ ה', פני יהושע, חק נתן, זרע יצחק, זרע אמת, מהר"ם שיף, קיקיון דיונה, מנחת כהן, בית לוי, מקום שמואל, חי' מהרי"ט, שדה הארץ, מהר"י הלוי (אחי הט"ז), עלה דיונה, מירא דכיא, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, נטע שעשועים, מר דרור, רמת שמואל, מאיר עיני חכמים (רמב"ן ר"ן ריטב"א ועל ס' מפתח ושדה חמד ח"י כללי פוסקים ס"י אות ח' כ' דחי' הריטב"א לשבת הוא להר"ן ע"ש) גור אריה וחי' מהר"ש גרמיזן, יד דוד (זינצהיים), מנורה הטהורה, צל"ח דו"ח, חת"ס.
  • עירובין - מחנה ראובן, נחלה ליהושע, ארץ חיים, קיקיון דיונה, זרע אמת, ליקוטי רמב"ן, מקום שמואל, נצח ישראל, מלך שלם, נטע שעשועים, רמת שמואל, מאיר עיני חכמים (וע"ל ספר המפתח), רשב"א (וע"ס ברכה המשולשת ד' ווארשא בהסכמת הגאון בהמ"ס שואל ומשיב), גאון יעקב, מנחת זכרון דו"ח.
  • פסחים - פני משה, ברכת אליהו, מעשה חייא, קדשי דוד, דרך אניה, לוית חן, יד יהודה, מחנה ראובן, פני יהושע, צל"ח, ארץ יהודה, תורת חיים, חק נתן, זרע אמת, ליקוטי רמב"ן, פרי עץ חיים, שדה הארץ, מירא דכיא, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, אור חדש, נטע שעשועים, מאיר עיני חכמים (ריטב"א, ר"ח בשם מגדל חננאל, רשב"א, הרא"ה), משיב נפש, חת"ס.
  • ביצה - בני שמואל, עצמות יוסף, דרך אניה, לוית חן, מחנה ראובן, פנ"י, פנים מאירות, ארץ יהודה, רמת שמואל, זרע יצחק, זרע אמת, מהר"ם שי"ף, פלג אלקי"ם, קיקיון דיונה, שדה הארץ, נחלה ליהושע, חי' מהר"י הלוי, מירא דכיא, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, זרע אברהם, מנחת כהן, בית לוי, מקום שמואל, בינה לעתים, חי' מהר"ם גאלאנט, חי' רבי נחמן בן הרמב"ן, מאיר עיני חכמים, (אהלי יעקב למהר"י קשטרו עח"א יו"ד רנ"ט), בגדי יו"ט, כרם שלמה, מענה אליהו, מועד דוד, (בריש ספר מהר"י ר"ן), שמחת יו"ט, משיב נפש.
  • ראש השנה - פני משה, קדשי דוד, פני יהושע, רמת שמואל, לוית חן, ליקוטי רמב"ן, בית לוי, שמות בארץ, מנחת כהן, מקום שמואל, פרי עץ חיים, שדה הארץ, טורי אבן, מירא דכיא, המאירי (שטמ"ק), זרע ישראל, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, נטע שעשועים, רמב"ם (בספר יין לבנון), ריטב"א.
  • יומא - פני משה, שיח יצחק, קדשי דוד, מחנה ראובן, לוית חן, בית לוי, ליקוטי ר' טודרוס הלוי (בספר סם חיים), שמות בארץ, זרע יצחק, זרע אמת, מנחת כהן, מקום שמואל, פע"ח, שדה הארץ, ושב הכהן, בנין אריאל, מלך שלם, פני יהושע, מהר"ם ברבי, נטע שעשועים, רמת שמואל (המאירי).
  • סוכה - פני משה, קדשי דוד, לוית חן, זרע יצחק, זרע אמת, פני יהושע, ארץ יהודה, שמות בארץ, מנחת כהן, בית לוי, מקום שמואל, פע"ח, שדה הארץ, מירא דכיא, נצח ישראל, בנין אריאל, חי' מהר"י עטייה, נטע שעשועים, (ליקוטי רמב"ן ועשו"ת שו"מ מדו"ב ח"ב ובית מאיר יו"ד סי' רכ"א ושו"ת כתב סופר או"ח סי' ק"ח), כפות תמרים.
  • תענית - בית לוי, חי' מהרח"ש (תורת משה), מירא דכיא, מלך שלם, לוית חן, נטע שעשועים, ארץ יהודה, רמת שמואל, ליקוטי רמב"ן (פי' רגמ"ה בש"ס ווילנא), דקדוק חברים (לר"א מיראנדה), גבורת ארי (לבעל שאגת אריה).
  • מו"ק - זרע יצחק, ליקוטי רמב"ן, בית לוי, מקום שמואל, מירא דכיא, בנין אריאל, מלך שלם, פי' רגמ"ה (בש"ס ווילנא), בית מועד (לר"י גאטינייו שאלוניקו תקצ"ט).
  • שקלים - דרכוני זהב, תקלין חדתין, תוס' מהרי"ק מקראקא.
  • מגילה - פני משה, מעשה חייא, קדשי דוד, לוית חן, ליקוטי ר' טודרוס הלוי (בספר סם חיים), פני יהושע, ארץ יהודה, רמת שמואל, קיקיון דיונה, זרע אמת, כתונת יוסף, מקום שמואל, פע"ח, שדה הארץ, טורי אבן, נצח ישראל, מלך שלם, ליקוטי רמב"ן, נטע שעשועים, חי' ר"י בי רב (בספר מהררי נמרים), תוס' הרא"ש (שטמ"ק), חי' ר' מיכל מברלין (בש"ס ברלין תפ"ד), יזמרך כבוד (זאלקאווי תק"ב), זרע ישראל (אלטונא מתנ"ה), בית פרץ, זרע ישראל.
  • חגיגה - פני משה, בני שמואל, מעשה חייא, קדשי דוד, שיח יצחק, טורי אבן, רמת שמואל, זרע יצחק, מהררי נמרים, בית לוי, מירא דכיא, מלך שלם, נטע שעשועים, רמב"ן (בספר מהררי נמרים), זכר לחגיגה.
  • יבמות - אור יקרות, לשון חכמים, המאירי, מחנה ראובן, ארץ יהודה, רמת שמואל, זרע יצחק, יש"ש, פלג אלקי"ם, קיקיון דיונה, מנחת כהן, בית לוי, מקום שמואל, שדה הארץ, מהר"ם גאלאנטי, חי' מהר"י הלוי, מירא דכיא, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, לחם אבירים, קדשי דוד, לוית חן, חי' ר' טודרוס הלוי, מאיר עיני חכמים, ישרש יעקב, חוסן ישועות, חמדת שלמה, נודע בשערים (רמב"ן עם נוספות), דו"ח, חי' הרי"ם.
  • כתובות - ברכת אליהו, אור יקרות, פרחי כהונה, מעשה חייא, קדשי דוד, לוית חן, אשה ה', אוהל עולם, ספר הפלאה, לשון חכמים, ארץ יהודה, רמת שמואל, זרע יצחק, מהר"ם שי"ף, לחם אבירים, קיקיון דיונה, תוס' הרא"ש, מנחת כהן, מהררי נמרים, פורת יוסף, בית לוי, המאירי, הריטב"א, כתונת יוסף, מקום שמואל, מהרימ"ט, שדה הארץ, שבות יעקב, מהריב"ל, הר"ב אנגיל מהראנ"ח, מוהר"י הלוי, עלה דיונה, מירא דכיא, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, פני יהושע, מר דרור, אליהו רבא, חק נתן, נטע שעשועים, הרא"ה, חמדת שלמה, בית יעקב, גבורת ארי, הפלא"ה, ספר החכמה, חי' הרי"ם דו"ח, חתם סופר.
  • גיטין - ברכת אליהו, פרחי כהונה, לוית חן, באר מים חיים, חי' מהרד"ך, ים של שלמה, המאירי, פנים מאירות, אליהו רבא, ארץ יהודה, רמת שמואל, חק נתן, מהר"ם שיף, מגדל דוד, קיקיון דיונה, מנחת כהן, חי' מהריב"ל, הר"ב אנגיל, מהר"ם גאלאנטי, מהר"ם ברבי הרמ"ה, מר דרור, בית לוי, מקום שמואל, שדה הארץ, שבות יעקב, מלך שלם, פני יהושע, בעי חיי, יד המאיר, טיב גיטין, בגדי כהונה, זרע יצחק, בנין אריאל, מאיר עיני חכמים, (הרא"ה, הריטב"א, תלמידי מהרש"ק), גרש ירחים, חי' הרי"ם, חמדת שלמה, חתם סופר.
  • קידושין - ברכת אליהו, עצמות יוסף, פרחי כהונה, מעשה חייא, קדשי דוד, לוית חן, אוריין תליתאי, באר מים חיים, מעשה רקם, אור חדש, אלי' רבא, ארץ יהודה, זרע יצחק, לחם אבירים, קיקיון דיונה, מנחת כהן, מר דרור, בית לוי, מקוה שמואל, שדה הארץ, פני יהושע, חי' מהר"ם הלוי, המקנה, נצח ישראל, מלך שלם, מגדל דוד, רמת שמואל, נטע שעשועים, מאיר עיני חכמים, פנים מאירות, (חי' הרי"ד, ונדפס רק הקצור ולעיל ח"א יו"ד שצ"ג העיד המחבר שראה בעצמו הכת"י איך שהוא מתהלך בהרחבה ע"ש, תוס' הרא"ש, מעשה רק"ם הנ"ל), ספר חי' הרי"ם, חמדת שלמה.
  • נדרים - ברית יעקב (בספר יגל יעקב), בנין אריאל, מלך שלם, חי' הר"ן אמרות טהורות, לוית חן, אשי ה', מקום שמואל, נטע שעשועים, קדשי דוד (שטמ"ק הריא"ז), נדרי זריזין.
  • סוטה - לוית חן, ברית יעקב, לשון חכמים, ארץ יהודה, רמת שמואל, באר שבע, בית לוי, פע"ח, מקום שמואל, מלך שלם, נטע שעשועים, שטמ"ק (בספר ברית יעקב פייתוסי ליווארנא תק"ס), גליוני תוס' חיצונים ותוספת נופך מבעל לימודי ה' (בספר ברית יעקב) ושיטה אחרת, בספר יגל יגל יעקב, ריא"ז, מהר"ש גרמיזן, מנחת קנאות.
  • נזיר - לוית חן, אורח מישור, בית לוי, מקום שמואל, ליקוטי הגאונים (בספר ברית יעקב), ליקוטי הר"א בן מוסא (בספר יגל יעקב), נטע שעשועים, כתר תורה, תוס' הרא"ש, מהר"ש גרמיזן, ברכת ראש, שלמי נזיר.
  • ב"ק - ברכת אליהו, בני שמואל, חי' הר' ר' העשל, פרחי כהונה, מעשה חייא, אליהו רבא, רמת שמואל, חק נתן, תו"ח, בית לוי, מהר"ם שיף, כוס ישועות, לחם אבירים, רמב"ן (בספר מהררי נמרים), קיקיון דיונה, מנחת כהן, מר דרור, כתונת יוסף, מקום שמואל, פע"ח, שדה הארץ, שבות יעקב, חי' מהר"ם גאלאנטי, חי' הר"ב אנגיל, עלה דיונה, בנין אריאל, מלך שלם, פנ"י, פני אריה, קדשי דוד, לוית חן, זרע יצחק, ים התלמוד.
  • ב"מ - אשדות הפסגה, לוית חן, חי' הג"מ העשל, מגן גבורים, מעשה רוקם, תו"ח, רמת שמואל, חק נתן, פרחי כהונה, מעשה חייא, כוס ישועות, לחם אבירים, מהררי נמרים, קיקיון דיונה, עלה דיונה, מנחת כהן, מר דרור, בית לוי, פע"ח, שדה הארץ, מהר"ם גאלאנטי, חי' הר"ב אנגיל, חי' מהריט"ץ, מירא דכיא, עין יהוסף, מלך שלם, פני יהושע, קדשי דוד, לחם אבירים, עדות ביהוסף, זרע יצחק, (חי' הר"ן, ריטב"א מדו"ב ריא"ז), יד יוסף (הלוי זאלקאווי תקפ"ט), יד המאיר, בגדי כהונה, גאון צבי, מעין חכמה.
  • ב"ב - קדשי דוד, לוית חן, חי' הג"מ העשל, אליהו רבא, רמת שמואל, כוס ישועות, רפדוני בתפוחים, עלה דיונה, בית לוי, מקום שמואל, פע"ח, שדה הארץ, מהר"י הלוי, נצח ישראל, בנין אריאל, מלך שלם, חי' ה"ר טודרוס הלוי, נטע שעשועים, שטמ"ק (וכן על ג' פרקים האחרונים בס"ס המאירי), חי' רגמ"ה (בש"ס ווילנא) (וחי' לרשב"א ב"ב היה נמצא בכ"י לראשונים וכנראה משטמ"ק ועיין בית יוסף אה"ע סימן מ"ג, ושו"ת נו"ב מדו"ת אה"ע סימן ס"ג וצע"ק חת"ס).
  • סנהדרין - לוית חן, יתר הבז, יד רמ"ה, לשון חכמים, חי' רבינו יונה (בספר סם חיים), פלפלא חריפתא, שבעה עינים, תו"ח, רמת שמואל, חק נתן, זרע יצחק, מהר"ם שיף, באר שבע, מר דרור, בית לוי, מקום שמואל, פע"ח, שדה הארץ, עלה דיונה, נצח ישראל, מלך שלם, בעי חייא, נטע שעשועים, (יד רמ"ה), בית יעקב (שו"ח).
  • מכות - לוית חן, מגדנות נתן, שבעה עינים, רמת שמואל, חק נתן, כוס ישועות, בית לוי, עלה דיונה, מלך שלם, פנ"י, חי' הר"י, הישראלי, נטע שעשועים (תוס' שנץ ריא"ז), אור נוגה (א"ד תפ"ג), בית מועד.
  • שבועות - מעשה חייא, קדשי דוד, לוית חן, אוריין תלתאי, נחלה ליהושע, תו"ח, רמת שמואל, זרע יצחק, כוס ישועות, מהררי נמרים, פלג אלקי"ם, קיקיון דיונה, מנחת כהן, אלפי יהודה, מר דרור, בית לוי, שבעה עינים, הריב"ל, חי' הר"ב ענגיל, עלה דיונה, פני יהושע, חי' מהר"ם גאלאנטי, בעי חייא, מהר"ם ברבי, מגדנות נתן, מעשה צדידים, נטע שעשועים, הר"י מיגאש (ונדפס רק בקיצור ועח"א יו"ד קמ"ו), ריא"ז, יד יהודה (אשכנזי שאלוניקו תקע"ו).
  • עדיות - שושן עדות (פקש תרס"ג), והג"מ זו"ו מבסקוויץ.
  • עבודת אלילים - ריח שדה, פרחי כהונה, מעשה חייא, לוית חן, אוריין תליתאי, מעשה צדיקים, נימוקי שמואל, כוס ישועות, פלג אלקי"ם, מר דרור, כתונת יוסף, מקום שמואל, פרי עץ חיים, שדה הארץ, חי' מהר"ם גאלאנטי, מהריב"ל, הר"ב אנגיל, מהר"י הלוי, לחם סתרים, עלה דיונה, פרשת הכסף, חקרי לב, הר"י חזן (ירושלים תרל"ה ואולי הוא על שבועות, חתם סופר).
  • הוריות - בני שמואל, יתר הבז, לשון חכמים, מגן גבורים, שער יוסף, חק נתן, הורה גבר, באר שבע, בית לוי, פרטי פרטין (למהר"ם אבועלפיא והוא מהר"ם טודרוס הלוי או הרמ"ה), חפץ ה', פי' רבינו יהונתן (לונדון תר"ס).
  • אבות - בית דוד ושלמה, דרך חיים, שדה הארץ, מלך שלם, פרטי פרטין, חסדי אבות (חיד"א), חסדי אבות לריב"ש, יעב"ץ (נדפס שנת שמ"ג), זכות אבות (ירושלים תרנ"ד), מדרש שמואל, מגן אבות, עץ אבות.
  • חולין - עצמות יוסף, מעשה חייא, ראש יוסף, שער המים, אליהו רבא, תו"ח, רמת שמואל, חק נתן, זרע יצחק, מהר"ם שיף, באר שבע, דמשק אליעזר, קיקיון דיונה, מנחת כהן, מר דרור, בית לוי, חי' מהר"י הלוי, חי' הר"ב אנגיל, עלה דיונה, נצח ישראל, מלך שלם, פני יהושע, חי' מהר"ם ברבי, מאיר עיני חכמים, נטע שעשועים, מקום שמואל, פרי עץ חיים, שדה הארץ, (חי' הרמב"ן), שטמ"ק (בספר מזבח כפרה), תוס' מהרא"ם, חי' יעב"ץ, לב אריה, חי' הרי"ם, צל"ח, חת"ס.
  • זבחים - פנים מאירות, חק נתן, תורת יוסף, בית לוי, מקום שמואל, שדה הארץ, ושב הכהן, נצח ישראל, מלך שלם, צאן קדשים, רמת שמואל, ברכת הזבח, ים של שלמה, טהרת הקודש, שטמ"ק (בשם מזבח כפרה).
  • מנחות - ברכת הזבח, דרך אניה, יתר הבז, צאן קדשים, חק נתן, בית לוי, מקום שמואל, שדה הארץ, ושב הכהן, (רשב"א), טהרת הקודש, שטמ"ק, חי' רשב"א (וע"ס מנחה טהרה דל"א ושו"ת בנין ציון דף ט"ו).
  • בכורות - רמת שמואל, בית לוי, מקום שמואל, מלך שלם, צאן קדשים, הלכות יו"ט (אלגאזי).
  • ערכין - בני שמואל, ברכת הזבח, רמת שמואל, חק נתן, שדה הארץ, ושב הכהן, צאן קדשים, שטמ"ק.
  • מעילה - טורי אבן, חק נתן, ושב הכהן, צאן קדשים, ברכת הזבח, מתן בסתר.
  • כריתות - ברכת הזבח, רמת שמואל, חק נתן, באר שבע, ושב הכהן, אביר יעקב.
  • תמורה - בני שמואל, ברכת הזבח, מחזה ראובן, רמת שמואל, חק נתן, פרי עץ חיים, מתן בסתר.
  • מדות - לשון חכמים, צאן קדשים, ושב הכהן, מלך שלם, נר תמיד (בתבנית קטן).
  • תמיד - ברכת הזבח, לשון חכמים, באר שבע, (הראב"ד).
  • קנים - חק נתן, חי' הריטב"א, (תוס' הרא"ש), קן מפורשת, יעיר קנו, נחלת צבי.
  • נדה - חמש שטות, רמת שמואל, חק נתן, סדרי טהרה, מקום שמואל, מלך שלם, מאיר עיני חכמים, כו"פ, נטע שעשועים, (חי' הריטב"א), מי נדה, מתן בסתר.

הערה (נא): גם כאן הרע וגרע המעתיק ב"י השמיט ולא העתק לשון המחבר ככתבו וכלשונו הזהב כאשר הוא בספר "ועד לחכמים" (ליווארנא תקנ"ו דף מ"ז ע"א) וברצונו מקצר ומסתפק א"ע בכ"מ רק בסיום מלת וכו' וז"ל שם: וקבלה בידי שאינו רואה פני גיהנם מי שהוא בקי במשניות וכו'. ומ"ש שקבלה בידו שהבקי במשניות אינו רואה פני גיהנם כן ראיתי בספר חזון נחום ס' קדשים למורינו הרב וכו' לאחר פטירתו של אדם כשדנין אותו לגיהנם קורא לכל שבט ושבט שיצילהו ואין עונה וכשקורא לאשר משיב קראת משנה מימיך, אם אומר לו "הן" מיד מוציא אותו מגיהנם בזכות המשנה, וזש"ה מאשר שמנה לחמו, אותיות משנה, והוא נותן מעדני מלך - עדן של מעלה וכו' ע"ש.

ואולי בשביל זה זכה התלמוד בבלי למלוך על הירושלמי ולנצחו שהלכה כמותו בכל מקום (וע' שבת קמ"ה, פסחים ל"ד, כתובות ע"ה, ב"מ פ"ה, וסנהדרין כ"ד) על שרחל היתה עקרת הבית ועי"ל על דהוא מאוחר בזמן והלכה כבתראי בכ"מ וכידוע דחתימת התלמוד בבלי נחתמו על ידי רבינא ור' אשי ור' יוסי (ד"א ר"ס) וע"כ עיקר תלמודנו ועסקנו אך בו הוא, ומ"ש המשכילים האחרונים החכמים בעיניהם בטעמא משום ששכן הענ"ן על שמי ארץ יהודה ור"ל ששמשו בו הקראים בראשונה בזמן שעלה ענן עם בנו לארץ ישראל וחששו החכמים אולי זייפו באיזה מקומן וח"ו לומר כן, ורחמנא ליצלן מהאי דעתא, אחרי דהחכמים הראשונים שהי' בו אז ודאי יותר הי' מרגישים בו ומריחים ריח רע של מינות שנקנט בו בחוש ריח החזק שלהם, וטובה צפורנן של הראשונים מכריסן של בנים (ושמעתי לפרש מליצה זו על פי משז"ל בשיעור חימום עד שכריסו של תינוק נכוית בו, ומשום דכריסו של תינוק מרגיש מהרה אף בחימום קצת, גם ידוע דצפורנן של אדם אינו מרגיש כ"כ כמו בשר האדם), ובפרט דמצינו כ"פ שהרגישו אפילו בבלי בכמה מקומות דאיזה יד תלמיד טועה שולט בו, וממנו יצאו הדברים, אזי מיד הודו ולא בוש דתלמוד חיצון או טועה כתב כן (ועיין רש"י ביצה ל"ד ותוס' זבחים ק"ד).

(נב) וצ"ע של"ה דגם עוד בזמן רס"ג היה נמצא פי' לירושלמי לרבי יעקב בר אפרים ז"ל ומה שהאריך הקראי סב"י הידוע לברר בראי' קלושה וקל"ה כמות שהוא דלה ורזה דרס"ג לא היה בקי בירושלמי עי"ש ופשוט דממקום א' לבד עוד לא נוכחנו של"ה נמצא אתו הירושלמי ול"ה מעיין בו דאולם נעלם ממנו לפי רגע מאמר זה דהי' גם מלחמת חרב בין תלמידי ב"ש וב"ה בגזרת י"ח דבר עי"ש.

(נג) ובשנת שס"ט נדפס פה קראקא ש"ס ירושלמי עם פי' קצר לא נודע למי וכעת זכינו לקרן אור "פני משה" על סדר זרעים ומועד גם כן ועל ש"ס ברכות לר"ש סיריליאוו מגנצא (תרל"ה) וכעת נדפס מחדש הירושלמי עם ב' פירושים יקרים בשם חי' רידב"ז לח"א זמנינו ואח"ז בווילנא עם המפו' ועם קצת הג"ה שלי גם כן.

(נד) אספו ולקטו רבינו יעקב בר' חננאל צקלי או סקלי בהמח"ס תורת המנחה והובא לעיל סי' מ"ו וכמש"ש בהקדמתו דאסף מדרשי חז"ל עה"ת בספר מיוחד ונקרא בשם תלמוד תורה ע"ש, נמצא בכת"י בגנזי אוקספורד וכ' שם דהיה בשנת צ"ז לאלף (וזה לא כביר היה נמצא בכ"י בק"ק פ"ב תח"י מוכר בספרים א') מידידי מו"ה אלי' קאפל נ"י וע"ל אות יו"ד ל"ד ובאוצר הס' של הגביר גינצבורג פאריז נמצא כ"י על סדר ויקרא.

(נה) באתי לעורר כאן דבסוף ספר שבט מוסר דו"ו נמצא הרבה השמטות לספר מדרש תלפיות (ועמש"ל אות שי"ן כ"ד).

(נו) וגם לר"נ בן הקנה הוא מכונה, ונדפס מקרוב עם פי' לחכם אחד ורמזי שמואל יכונה.

(נז) ומיוחס לר' ישמעאל או לר"ע וכדמשמע בפנים הספר.

(נח) והוא להראב"ד ושאר ראשונים ונדפס בווארשא עם הג"ה לחכם אחד.

(נט) ואולי כוונתו לפתוח לנו שערי ציון להודיענו איך שהרבה לספר שם בשבח מעלות הס' ונדפס בירושלים (תר"ל) עם ביאור לחכם אחד בשם אפר יצחק ותולדות אהרן ומשה.

(ס) ור"ל ראשונה בוויניציא שנ"ח ואח"כ בפראג תל"ו עם פירוש רחב וכו' וכן נדפס באיזמיר עם פי' לוח ארז להר"ח פאלאגי, וכן נדפס כ"פ עם פירוש קצר ישועות יעקב וכעת נדפס עם פי' מאורי אש לחכם אחד סדילקאוו תקצ"ה וכן עם פירוש רתמים צופים.

(סא) ועיין תוס' ב"מ קי"ד ע"א וכתובות ק"ה ע"ב וסמ"ג לאוין רל"ד.

(סב) ואף דבאמת כן הוא בספר המעריך ערך תנחומא והוכפלה דבריו גם בערך בייא עי"ש, אולם מלשון הערוך בעצמו ערך אובא נראה להיפך עי"ש, וכ"ז איננו שוה לנו במ"ש בשער הס' התנחומא דפוס ראשון (קושטא רפ"ב) וז"ל מדרש תנחומא הוא הילמדנו, הרי הילקוט מזכיר שניהם מקומות אין מספר הרי לפניך דהאי לחודא קאי והאי לחודא קאי, ומקרוב נדפס גם הילמדנו מכת"י ישן נושן עם ביאור והג"ה לחכם אחד, והוכיח שם בהקדמה דהיה נמצא בידי הראשונים ב' מדרשי תנחומא, הארוך והקצר, מלבד ספר הילמדנו עי"ש. וצ"ע דלא הביא כזאת גם בשם הערוך עי"ש וכמ"ש המח' כאן בשמו.

(סג) אין זה תמוה כ"כ אחר שרצה להעלים שמו מצד ענותנותו יתירא ואיך יזכיר שם אביו הרא"ש ולגלה סודו בן מי זה העל"ם ולהזכירו בסתם בלי תואר "אבא מארי" וכדומה אין זה כבוד אב, ואף גם בדרך זה בקושי התירו וכמש"ל ריש ח"א בארוכות ע"ש, ואולי עיקר הראיה על שהביא בכמה מקומות דברים שהם מתנגדים לשי' אביו הרא"ש ז"ל כמו בברה"מ ביום הכפורים דלא יזכיר יום הכפורים עי"ש סימן פ' היפך ממ"ש טור או"ח סי' תרי"ז בשם אביו עי"ש, ואך גם מזה אין סתירה דמצינו כזאת גם בטור כמה פעמים.

הערה (סד): גם מזה לק"מ דאולי הי' זקנו מצד השני בשם ר' בנימן או זקנו הזקן (?? יחיאל זקנו הי' נקרא על שם זקנו הזקן).

הערה (סה): ואולי צ"ל ספר הקנינים ומקומו לעיל באות ק' (ועי' שה"ק שפת"י וסה"ד ולעיל בהג"ה שם עי"ש).

הערה (סו): ועוד קודם זה שנת שע"ט בק"ק בזיל והוא להר' יש"ר מקדניא ומ"ש והוא בשמות ר"ל בשמות הספרים שבסה"ד אות ת' שם, ואך מ"ש בשם ספר אהל יעקב ותורת הקנאות המה סובבים רק על ספר בחינת הדת המיוחס לו גם כן על שהרשה לו לדבר קצת יותר מהראוי וכן לא יעשה (וע"ל אות א' צ"ט) ואמנם מי יודע אם באמת המה יוצאים מפה קדוש ונובעים ממקור נאמן.

הערה (סז): והי' אבד"ק הוראדנא ושמ"ך (שנת תקי"ט) והג"מ ברוך אבד"ק פיורדא היה חתנו ונשאר אחריו בכתובים גם על שו"ע אה"ע וחי' על ש"ס, ובש"ס דפוס ווילנא נדפסו הגהותיו, ועיין מ"ש בספר נר תמיד על מסכת כריתות בהקדמה ובספר צמח מנחם פר' לך ובספר שער השמים שער הקרבן עי"ש (ועיין מ"ש עוד בזה בהג"ה ש"ץ סוף הספר).

הערה (סח): ותחת יריעות משכנותי נמצא ספר זה מדפוס ישן נושן מבלי נזכר שם שם מקום וזמן הדפוס, ובו סדר גיטין כתובה וחליצה וביאורם עי' רמ"א ר"ס כ"ז.

הערה (סט): ונדפס עם הג"ה לחכם אחד בק"ק ברלין (תרנ"ח) בשם ספר השטרות וצע"ק על הרב מהר"ח ברודא אבד"ק פראג מה שהוסיף על המו"ל ספר מגן אבות שם צד קע"ב עי"ש.

הערה (ע): נדפס פ"א בק"ק מנטובה שי"ח עם פסקים ולפי זה צע"ק על בעל נפש דוד פר' במדבר במה שמתמה על בעל העקידה דנעלם ממנו תיקוני זוהר תקון י"ח עי"ש וספר העקידה נדפס עוד בשאלוניקו שנת רפ"ב.

הערה (עא): ובפירוש התיקונים כ"י (מיוחס למהרחו"ו) כ' בזה"ל הקדמת התיקונים נראה דהוא לאמוראים והתיקונים לרשב"י וחבריו וע"ס קדמות הזוהר סי' ד' עי"ש, ונדפס בווילנא עם פירוש הגר"א וכעת נדפס עם ביאור חדש באר לחי רואי לחכם אחד.

הערה (עב): נקרא תרגום רב יוסף, ותרגום ד"ה המיוחס לרב יוסף סגי נהור נדפס מקרוב מכ"י בעיר טאהרן.

הערה (עג): נדפס עם פירוש קצר מלוקט להג"מ דוד במו"ה יעקב משברשין (שנת פ"ה פרא"ג) חתן הגאון בעל עמק ברכה (עי"ש פר' קדושים) ונמצא חתימתו בין הגאונים החתומים על תקנת ד' ארצות בעיר גראמניץ (שד"ם) שלא לקנות כתר הרבנות בכסף או על ידי שום השתדלות ובין הגאונים הללו הי' גם המהרש"א מהר"ם לובלין ועוללות אפרים, גם נמצא חתימתו בין המסכימים לספר תיקוני זבח למהר"ם ברוינשווייג (שמ"ב).

הערה (עד): ובספר נפש דוד עה"ת (להג"מ טעבלי מליסא) כתב דרש"י לא ראה תרגום יונתן והביא כמה ראיות על זה עי"ש, וגם אני הפעוט הבאתי סמוכין לו ?כמה מקומות, ולדוגמא אביא לך מפרשת וישב ותקרא את שמו שלה פסקת עי"ש, ול"ה כן מתרגום יונתן עי"ש.

וכן לדעתי אינו מוגה כ"כ ולראיה מפרשת וירא (בראשית כא, ט) מגחך לפולחנא נוכראה וגחין לה' ולענ"ד צ"ל להיפך וגחין לפולחנא נוכראה ומגחך לה' וכדאיתא ביונתן פרשת תולדות (פ' ל"ה) והוון מגחכן לפולחנא נוכראה עי"ש. ועוד בהרבה מקומות צריכין תיקון. וכמחי' הרה"ח מוהר"י קנאבלך שליט"א מדאמבראווא הערני דבשער הספר מתרגום יונתן דפוס הראשון איתא בזה"ל: מתורגם מהחכם יונתן בן עוזיאל עיי"ש, מוכח דהוא חכם קדמון בימי הגאונים וצ"ע.

הערה (עה): ובזה יונח לן דקדוק א' ע' רש"י (מגילה כו, ב) דמייתי ראיה בפי' מלת קמטרא מתרגום (יחזקאל, כז) באמלין זהוריתא דמחתין בקמטרין עי"ש, ואח"כ בסמוך הביא לו ראיה למלת מחית מתרגום (בראשית, לט) ותנח בגדו ואיחתתי' ע"ש, דצע"ק דלא הביא על זה גם כן מפסוק הנ"ל, אלא ודאי דרש"י מהדר ליה יותר אתרגום אונקלוס כשמצא לו מקום.

הערה (עו): וז"ל שם דעת בעל הערוך דתרגום יב"ע הוא תרגום ירושלמי (והדברים שנאמר בשם הירושלמי הוא רק נוסחאות שונות), ותרגום אונקלוס נקרא בשם תרגום בבלי, ולענ"ד דתרגום יב"ע לא תרגם התורה וזולת מה שהזכירו חז"ל יש ראיה עצומה דתרגום המתיחס ליב"ע נזכר עיר קוסטנטינא בפרשת בלק שנבנית כמה שנים אחר מותו עכ"ל, וכ' על זה הגאון בעל מרכבת המשנה (ח"ב פ"א) מה' מ"א וז"ל ואני בהיותי בקוסטנטינא שנת תקל"ט ראיתי שקורין המגילה בי"ד וט"ו והראתי להם דברי בעל מוסף הערוך וצ"ע עי"ש, ואל"ק דנבנית עוד הפעם מחדש על ידי מלך קוסטנטין וקראה על שמו וכעיר פטרבורג (ועי' הג"ה ש"ץ סוף הספר).

הערה (עז): ומ"ש בספר היוחסים רבינו שמואל הספרדי ט"ס וצ"ל הסרדי ובתוך ספר קבוצת קונטרסים (דפוס ירושלים) נדפס ממנו גם כן קונטרס א'.

הערה (עח): ועיש"ש גיטין פ"ד סכ"ד ושו"ת מהרש"ל סי' פ"א, וזאת צריכנא למנדע דכל מקום שנזכר ר"י מרבורג או ר"י מניישטאט הוא מוהר"י איסרלאן ושמ"ך שנת ר"ך בן ע' שנה.

הערה (עט): נקרא תשב"ץ קטן והוא לרבינו שמשון בר' צדוק תלמיד מהר"ם מרוטנברורג ומשמשו כל ימי משך ישיבתו במגדל ענשהיים ומ"ש בשער הספר (דפוס קרימונא שט"ז) שמואל הוא טעות סופר.

הערה (פ): וע"ל אות שי"ן סי' קכ"א בהג"ה מנחם ציון שם ופליטת ספרי"ם אות שי"ן עי"ש, וראיתי במקום אחר דתשובת אשכנזית שהביא הבית יוסף כונתו למהר"ם מרוטנבורג ומהרי"ל ועיין מגן אברהם סימן יג סק"ח ובד"ה סי' תנז ובברכ"י יו"ד סי' שנ"ז.

הערה (פא): נדפס זה מקרוב בעיר וויען מכ"י.

הערה (פב): שמיטת כתבים ראינו כאן, באשמת המעתיק מלשון הזהב וההדרת של המחבר ז"ל שהיה בדפוס ליווארנא (תקנ"ו). וכאן בקונטרס אחרון לבד עלו בו שבע שמיטו"ת ומסתפק א"ע רק במלה קצרה "וכו'".

הערה (פג): וצ"ל שם שהוא מקשט הכלה הכלולה במשאו ומתנו בקושיות ותירוצים עד שידע ההלכה על בוריה הרי זה קישוט הכלה כראוי.

הערה (פד): כאן נלקה בחסר וכצ"ל: "העוסק בה לשמה ניצול מלילי"ת כי תלמוד כמספר שמה להכניעה וגם בגי' במחל"ת להכניעם כמ"ש המקובלים. ומה טוב לעסוק בתלמוד בבלי וירושלמי להכניעם, וה' לא ימנע טוב להולכי בתמים, תמים גי' תלמוד ונוסף עוד (יו"ד) על שם המחשבה, משך חכמ"ה".

הערה (פה): ואף כאן עיקר חסר מן הספר וכצ"ל תלמוד בבלי גי' תקכ"ד כמנין פרקי סדרי משנה כמשז"ל ואפשר לרמוז דבזכות המשנה נגאל בעזה"י כמשז"ל ע"פ גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם, והנה משיח בן דוד גי' תכ"ד, וי' ספירות דמ' כל א' כלולה מעשר הם ק', וזהו מספר תקכ"ד, כי בזכות המשניות יהיה תקון למ' ויבא משיח בן דוד, ורמוז זה במספר תלמוד בבלי כי תלמוד להכניע ת"פ גי' תלמוד ועל ידי זה יבא גואל בב"א.

הערה (פו): וכן כאן מכל טוב אל יחסרנו, וכצ"ל כאן: "ואני בעניי פירשתי דעל ידי שהבירור בו בפרק מקליפות הי' למטה וצריך טורח".

הערה (פז): עוד לתשלומין לשון המחבר וכצ"ל: "ועל ידי זה הם מבררין ניצוצי הקדושה בכח התורה ובעסק התורה בקדושה ביררו כל ניצוצי הקדושה השייכים לתורה מערי פרס ועלתה בידם".

הערה (פח): וז"ל שם שהיה רש"י באשכנז היתה התורה קודם ספרד וכמ"ש הרא"ש בתשובה כלל כ' סי' ב' וכלל נ"ה סי' ט' ועיין גם כן טור אורח חיים סי' תקפ"ה.

הערה (פט): חסר הסיום וז"ל שם:
וכבר נודע דכל הגליות הם לברר ניצוצות הקדושות אשר בארץ ההוא ומצרים ירד בראשונה לברר ניצוצי הקדושה של אדה"ר וע"ר בארץ השעבוד בכח השכינה ביררו כל ניצוצי הקדושה ולכן נצטוו לא תוסיפו לראותם, וגם על ידי התורה מבררים ניצוצי הקדושה ואפשר שלכך נקראת התורה לחם כמו שאמר הפסוק "לכו לחמי בלחמי" ואמרו חז"ל כל אכילה ושתיה שבקהלת הוא על התורה והוא רמז דכשם על ידי אכילה ושתיה גופנית מבררים ניצוצי הקדושה כן על ידי אכילה ושתיה רוחנית עסק התורה מבררים ניצוצי הקדושה וכבר פירשנו בעניתינו דכל עניני ישראל בכלל ופרט וגם כשהאדם הולך מעיר לעיר הכל היא סיבה לברר ניצוצי הקדושה והוא מ"ש פרק קמא דחגיגה ר' ור"ח הווי שקלי ואזלי באורחא דבלכתם הכל נשבעי"ן ונוטלים ניצוצי הקדושה וזה שקלי ואזלי. וזה אפשר כונת הכתוב "וארח צדיקים כאור נוגה", שמבררים ניצוצי הקדושה עד שמתברר מנוגה, הולך ואור וכו' כמ"ש במק"א. ובזה פירשו הראשונים תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו שאנו אוכלים לברר, והגלות לברר, וע"פ הקדמות אלו יסודתם בהררי קדש רבינו האר"י ז"ל אז תשכיל במה שרמזנו בסמוך וה' יאיר עינינו ומשגיאות יצילנו ומתורתו נפלאות יראנו כי"ר.

הערה (צ): וז"ל שם אחר חתימת הספר:

המקום ברחמיו ורוב חסדיו יזכנו לאור כל הכתוב לחיים.

ואגב אורחא אמרתי לסיים בדבר טוב וז"ל שם בש"ס (למה נקרא תלמוד בבלי) אר"י בלולה במקרא במשנה בש"ס עי"ש, ומדקדקין שם אקושיית הגמרא והרי חכמי בבלי יסדוהו, וכן עד"ז נקרא תלמוד ירושלמי (עח"א ג' שם) ואפשר ליישב קושיא דעיקר קושייתם היה על שם בבל דהוא לכאורה לשון מגונה הוא וכמש"ה על כן קרא שמו בבלי כי שם בלל ה' וגו' ומתרץ הש"ס על שהם שהוא בלולה במקרא במשנה וכו'. ודו"ק.

שארית ציון[עריכה]

הערה (ש'צ קכב): סי' ט"ז. תולדות יצחק. ועיין מ"ש שם בהגה מנחם ציון וא"ל עוד דכונתו לספר תולדות יצחק להג"מ יצחק הכהן דרשן ודיין פ"ק קראקא חותן משה הג"מ משה דרשן ב"ר שמואל מחליש בהמ"ס דרש משה עה"ת על דרך פלפול כדרכם נדפס בלבוב ע"ס בראשית ואני ראיתיו כלו בכתי"ק והיה נמצא בו הסכמת הגאון פנ"י בעצם כתי"ק ובפנקס הקהל דפ"ק נמצא חתימתו משנת תכ"ה י"ד סיון אחר חתימת הג"מ אריה ליב פישלש המכונה (הויכר ר' ליב) ונפטר ט"ו אייר תל"א בהג"מ זכריה מענדל הנקרא ר' מענדל קלויזנר ולפמ"ש בספר זכריה משלם (פפד"א תקל"ו) והיה מכונה גם כן בשם זכריה הנביא.

הערה (ש'צ קכג): סי' י"ג. תולדות אדם וחוה. דפוס קושטא רע"א. ועיין ח"א מערכת יו"ד סי' שפ"ב שכ' המחבר דספר הזה נדפס מלא טעיות בסיבת מעתיקים שונים עי"ש. ולפי זה לא קשיא כל כך קושיית הבית יוסף או"ח סי' פ"ג עי"ש. ועיין ש"ך חו"מ סי' של"ב עי"ש. וחלק שני הוא ספר מישרים נדפס עם באור ר"ח אלגאזי קושטא תכ"ט בשם נתיבות משפט וע"ל מערכת נו"ן סי' נ"ב עי"ש.

הערה (ש'צ קכד): סי' ל"ו. תורת אמת. למוהר"א ששון ואולי מ"ש בשפתי ישנים שפת אמת הוא ט"ס עי"ש.

הערה (ש'צ קכה): סי' מ"ם. תורת החטאת. המנהג פה בכל שנה ושנה מתאספים ביומא דהלולא ובאים אנשים לאלפים מקרוב ומרחוק להשתטח על קברו ואומרים תהלים ותפלות, והרב דמתא אומר דברי כבושין ועניני מוסר וגם פלפלת כל שהוא לישב דברי הרמ"א במקומות הצ"ע הן בשו"ע או בתו"ח שתפסו עליו האחרונים, ומרבין בצדקה לטובת נשמתו, ויגן עליהם זכותו, וגם בכל השנה כולה מי שהוא שרוי בצער ובצרה ר"ל משתטחין על קברו ומרבין בתפלה וצדקה מצאו כאן פדות ורוחה, ונסו יגון ואנחה, ויושעו מתוך לוחציהם ודוחקיהם.

הערה (ש'צ קכו): סי' נ"ו. סוכה חידושי הריטב"א. ומ"ש המחה"ש או"ח סי' תרכ"ט "וכ"כ הרשב"א" צ"ל "הריטב"א" עי"ש.

הערה (ש'צ קכז): סי' ס"ח. תנחומא. וזה לא כביר נדפס בווארשא ביאור על התנחומא בשם קול הרמ"ז, גם אנכי הדל חברתי ביאור מספיק ופירוש על התנחומא ו"בית ארזים" יכונה, וה' יהיה בעוזרי להוציאו לאורה בימינו בקרוב.

הערה (ש'צ קכח): סי' ע'. תניא. ועיין מה שהאריך הגאון המחבר כאן. ויותר נ"ל שהיה נמצא בידי הראשונים עוד ספר תניא מא' מגדולי הראשונים. וקצת ראיה לזה משו"ת מהרי"ק שרש קמ"ד ס"א הובא דבריו בבית יוסף יו"ד נדה סי' קצ"ד עי"ש. וע"כ נקרא זה בשם תניא רבתי - מכלל דאיכא זוטרא. וזה מקרוב נדפס מחדש תניא רבתי עם ביאור והגה לחכם אחד. וצע"ק על שלא העיר שם בהקדמה כלל מזה. ובס"ס תניא אי' בזה"ל נשלם מנהג אבות ס' התניא ש' ה"א וע"ד לב"ע. (נדפס ראשונה רע"ד).

הערה (ש'צ קכט): סי' צ"ב. תקנות ר"ג. וכן הובא בבאה"ג יו"ד סי' של"ד עי"ש.

הערה (ש'צ קל): סי' צ"ו. תרגום. ועיין מ"ש הרמב"ם במורה ח"א פכ"ו[3] על האונקלוס איך מפליא לפרש הפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו וגו'", עי"ש. ומק"ח פ' ויגש ע"ש. וז"ל תשובת הגאונים (בס' נהרות דמשק) וז"ל: "ושמענו מפי חכמים הקדמונים דענין גדול עשה הקב"ה באונקלוס הגר שנעשה תרגום על ידו", עי"ש. ובל נעלם מאתנו מ"ש היפ"ת פרשת ויגש ע"ד הרבות שם (בר"ר צג, ג) "תפוחי זהב וגו' תרגום עקילס הגר חזורין דדהב וכו'", וזה לשונו: "זה אינו אונקלס הגר דלא תרגם הכתובים דיש בו קץ משיחא, והטעם דהם תרגמו על פי הקבלה אבל עקילס הגר לא תרגם רק לפרש הענינים וע"ד תרגום רב יוסף", עי"ש. וידוע דאונקלס התגייר בימי הלל ור"ג ותרגם כל המקרא בלשון הבבלי, ועקילס בן אחיו של אדריינוס התגייר בימי ר"א ור"י, ל"ז שנים אחר החורבן ותרגם כל המקרא בלשון יון.

הערה (ש'צ קלא): סי' ע"ז. תפארת למשה. ובסוף ספרו שם דפוס ברלין תקל"ו איתא דבסוף ימיו ש' אמ"ת נתקבל לאבדפ"ק קראקא ע"ש, וצ"ל דלאחר שנתקבל לרב דפ"ק נטרפה השעה פתאום בעו"ה כי מעולם לא שמענו שמעו בפ"ק ואף אבותינו לא ספרו לנו, ואך זאת היא נפלאת בעיננו, כי בשנת אמ"ת היה הג"מ יצחק חריף שוכן בתוכינו, ונפטר אח"ז הו"ר ש' תמ"ג, ואולי גם אז היו משתמשין בשתי מלכים בפ"ק כמו בשנים קדמוניות, או שנתקבל אז רק לראב"ד, ולא לאב"ד, וגם מחמת שהי' הג' מוהרי"ח מורינו הרב יצחק חריף אז מופלג בזקנה, וכבוד ידידי המנוח הרב בעל כלילת יופי רוצה לומר דט"ס הוא וצ"ל ש' באמ"ת, וגם רוצה להחליט לפי השערתו דלכך לא בא הנה לשכון כבוד בתוכינו על שהי' עומד אז לנגדו הג"מ גבריאל מקראקא אבד"ק נ"ש שהיה חתן הרהג"מ ישכר בעריש בהג"מ העשל זצ"ל להנחיל כסא כבוד חותן זקנו ז"ל, ולמלא מקום הגאון מוהרי"ח בא הנה הגאון הקדוש הג"מ אהרן תאומים הי"ד שנהרג בק' חמעלניק בש"ק ב' אב שנת ת"ן ולמחרתו הוליכו גופו הטהור והקדוש לק"ק פינטשוב ושמ"ך ושם מנוחתו כבוד (ועיין שארית ציון ח"א סי' יו"ד).

הערה (ש'צ קלב): תוספתא ובתיו"ט ב"ק פ"ב מ"ה ד"ה דיו וכו' כתב וזה לשונו: "כיון דאפקתי' מהסגר א' אוקמה אב' הסגרות וכן מוכח בתוספתא דמסכת אבות", עי"ש. וצע"ג דלא מצינו כלל תוספתא למסכת אבות ובלי ספק יש שם איזה שבוש וצריך תקון[4].

הערה (ש'צ קלג): תקון שובבים להרמ"ז. באתי כאן להעיר ע"ד אחד כלפי מ"ש החכם בעיניו הוא ה' גרעטץ או קרעטץ[5] על הגאון הקדוש הזה שהיה תלמיד תלמידו של הרח"ו (הוא ר' בנימין הלוי) שהי' נתפס ח"ו לחרמו של צבי ולחשוד אותו שעמד לימין ש"ץ ימ"ש, בשביל שמצא מציאה באיזה מקום דחוק ורחוק לתלות בו קו חשד בחנם כמו ברמב"ם ובעל נחלת שבעה, ולא נתן רסן לפיו הטמא לתלות בוקי סרוקי על לא דבר, ובאמת מצינו להדיא בהיפך בס"ס שו"ת דבר שמואל בק' זכרון לבני ישראל שהודיע דעתו יחד עם עוד רבנים אחרים נגד ש"ץ ונביא השקר נחמיה חיון עי"ש.

פליטת ספרים[עריכה]

א) - תאמי צביה למהרצ"ה.

ב) - תהלות ה' , על תהלים לבעל שבט מוסר (שאלוניקו תקצ"ו).

ג) - תהל"י תהלי"ם, לר' חנניא בר יקר (דפוס קושטא) כולל כל ספרי תהלים ע"ד חרוז ולא כמ"ש בסה"ד דהוא פירוש על תהלים כמו שהעתקתי דבריו בחלק א' עי"ש. ואולי על ידי חרוזים אלו יאר לו אור חדש בפירוש על תהלים.

ד) - תולדות אברהם (ברודא), חי' כתובות וקידושין נדפס עם ספר כתונת יוסף לחתנו (פירטה תקכ"ט).

ה) - תולדות אהרן, מ"מ הפסוקים לר"א מפיזארו על ש"ס (פרידברג שד"ם), ועם תולדות יעקב מ"מ לירושלמי (א"ד תי"ב).

ו) - תולדות יעקב, שיטה על מס' ביצה לר"י קשטרו (דפוס ירושלים).

ז)*) - תולדות נח, ביאור על מדרש רבה לר"נ דיין מקראקא (קראקא ש"ץ) ואח"כ נדפס בווילנא עם המ"ר.

ח)*) - תולדות יעקב, דרושים עה"ת לר"י איילנברג מקראקא (פירטה תפ"ו).

ט)*) - תולדות יצחק עה"ת, למו"ה יצחק הכהן דרשן ודיין דקראקא.

י) - תוס' חדשים, ליקוטי חי' משניות וחי' מהר"ש אבד"ק א"ד ולהג"מ שמשון חסיד (ווילנא תקע"ח) וע"ל אות נ' סי"א.

יא) - תוספות רבינו אלחנן על עבודה זרה.

יב) - תוספות על מועד קטן למהר"ם ב"ב הובא במרדכי בשם תוספות הרב ז"ל עי"ש.

יג) - תוספות מעילה, לאו היינו תוס' דשאר מס' (יד מלאכי) ולפי זה ל"ק כ"כ קושיית תפארת ישראל מעילה פ"ה עיי"ש.

יד) - תוספות הוריות בש"ס קטן (ד"א תפ"ז) נדפס בשער הספר בזה"ל: תוספות הוריות מכ"י הג"מ אלי' איטינגן בהמ"ס ברית הלוי ומש"ש בסופו צ"ע ויותר נ"ל דהוא לא' מהראשונים וקצת ראיה לזה דבשו"ת בנימן זאב סקל"א במיא ד"א משמו ע"ש והוא ספר ברית הלוי עה"ת.

טו) - תוספות ביצה, וז"ל הגאון בשו"ת פני יהושע ח"ב ס"ד וכן קבלתי דרוב דברי רש"י ותוס' ביצה הם מוטעים ומעורבים מפירושים אחרים עי"ש.

טז) - תוספות ראשון לציון על משניות להג"מ ישעיה פיק הג"ה ומ"מ בש"ס (וויען תקע"ה).

יז) - תוס' יום הכפורים ע"ס שמות בארץ.

יח) - תוספי סמ"ג להרא"ם, עיין ח"א א' קע"ב, חי' על הסמ"ג ובעודו בחיים חיותו הביאו בנו ר' ישראל לביה"ד (בקושטא רפ"ו).

יט) - תורת הבית הקצר להרשב"א (קרימונה שכ"ו).

כ) - תורת ה' תמימה, דרשות הרמב"ן לפני המלך והשרים (דפוס לייפציג).

כא) -תורת המנהגים, הובא בכלבו הלכות פסח ואולי הוא ספר המנהגות להר' אשר (וע"ל מ' קל"ו).

כב) - תורת יקותיאל על יו"ד להג"מ רפאל הכהן אבד"ק אה"ו (ברלין תקל"ב).

כג) - תורת נזיר, להר' אברהם מיטאל חי' מס' נזיר ובסופו ק' שמות גיטין ונדפס עם ספר פרי עץ לר' יצחק אלבלי (שאלוניקו תקפ"א).

כד) - תורת משה, שו"ת למהר"ם בן מהרח"ש שאלוניקו תקכ"ז ועיין ח"א מ' קכ"ו.

כה)*) - תורת חן, שו"ת להרב מו"ה ח"ן [חיים נתן] דמביצר ודברי ח"ן בס"ס עבודת עבודה.

כו) - תורת משה (אלשיך), עה"ת, ראש וראשון לדרשנים עה"ת על דרך מוסר ויראת שמים.

כז) - ספר התחכמוני לר' יהודה בר' שלמה אלחריזי (א"ד תפ"ט) ועיין מנורת המאור נר ד' כלל ח"ג פ"ב בפירוש נפש יהודה שם עי"ש.

כח) - תיבת גומא עה"ת, לבעל פמ"ג ע"ס מאירת עינים לאביו גם נכלל בו ספר שושנת העמקים כללי ש"ס לבעל פמ"ג וזכה לשם הכולל רב פנינים פפד"א תמ"ג ונדפס מחדש עם הערות לחכם אחד.

כט) - התופת והעדן לר' עמנואל הצפרוני בעל הביאור על משלי וע"ל אות ב' בסופו בק"א.

ל) - ספר התכונה לרלב"ג, הובא בסה"ד ואולי הוא ספר חשבון המולדות שהובא בספר מצרף לחכמה.

לא) - ספר התכונה למהרחו"ו נדפס בירושלים תרכ"ו כולל מסלול והכוכבים וסדר תנועתם.

לב) - ספר תחבושת בדקדוק וספר תענוג נפש במוסר לר' משה קמחי (עסה"ד).

לג) - תועליות הרלב"ג, תמצית מפירושו עה"ת נדפס מנטובה ר"מ והוא נעלה על כל ספרי מדות.

לד) - תורת משה להר"מ ן' אדרת נדפס בליווארנא תקס"ב על המשניות, עיין ח"א שם.

לה) - תחלת דברי שמואל לר"ש בר' פנחס מקשן (פראג שס"א).

לו) - תפוחי זהב, קצור ר"ח לר' יחיאל מילי מנטובה שפ"ג.

לז) - תפארת ישראל לר"ש דוראן דרושים ומגילת ספר על אסתר ומאמר סעודת פורים לרי"ץ גיאת עם פירוש רשב"ץ (דו"ו ש"ס).

לח) - תפארת ישראל, הל' נדה לבעל או"ת עם הערות לנכדו (קארלסרוהא תקל"ג).

לט) - תפארת יהונתן להנ"ל עה"ת (אוסטרהא תקפ"ה).

מ) - תפלה למשה על תהלים לר"מ אוסטרר[6], בעל מחבר ספר ערוגת הבושם על שיר השירים וע"ל ע' צ"ג.

מא) - ספר התמונה, מיוחס לר' נחוניא בן הקנה (קאריץ תקמ"ד).

מב) - תקות אנוש לר"י מטראני על משלי איוב ור"מ קמחי ור"ז מברצלוני (ברלין תרכ"ח).

מג) - תפוחי זהב על מגלת רות וזוהר על רות נקרא סוד ישרים הו"ל על ידי הר"א טריווש (טוהינגן ש"ך).

מד) - תקון עולם, ליקוטי תקנות גאוני ד' ארצות משנת שמ"ז עד תמ"ג.

מה) - תיקוני תשובה, נדפס עם ספר ויחל משה.

מו) - תקון שובבי"ם, להרמ"ז (דו"ו תנ"ז).

מז) - תיקוני תשובה להגאון צדיק נשגב מו"ה אריה ליב פישלש הנקרא הויכר ר' ליב ד' קראקא תכ"ו והוא בלשון אשכנז ומצוה לחדש אורו.

מח)*) - תיקוני זבח, הלכות שו"ב למה"ר משה בר' מרדכי ברוינשווייג מקראקא עם ביאורים והגהות משולשות ונקראים בשם תקון הזבח זבחי ריב וזבחי צדק מלוקטים מפוסקים הראשונים ועל דיני בדיקות בשם בדק הבית תקון הבדק ומחזיק בדק (פראג שס"ד) והגאון מהרא"ז על שזכה שהגיע ספר זה לידו ה"ל שמחה יתירה כשמחה בקציר.

מט) - ספר התשבי לר"א הבחור ובו כללים כמספר תשבי (דפוס איזנא ש"א) ובהקדמת פמ"ג לאו"ח תמצא הרבה הערות עליו ע"ש.

נ) - ספר התשובה להר"ם המאירי, ועיין בחלק א' מערכת מ' סי' ס"ה שהביא בשם המאירי דמסכת אבות פירשה בחבור התשובה עי"ש.

נא)*) - תוספות ביכורים על משניות, עודנו בכ"י לש"ב הרה"ח מוהרצ"ה קרמל ז"ל.

הגהות וויקיעורכים[עריכה]

  1. ^ המילים בסוגריים המרובעות הושלמו כאן מתוך הגהות מנחם ציון בפנים הספר- ויקיעורך
  2. ^ הרב דניאל טירני - ויקיעורך
  3. ^ נ"ל שיש להגיה כאן אל פרק כ"ז, שם מדבר על תרגום אונקלוס - ויקיעורך
  4. ^ עיין שם בדברי התיו"ט, שהתוי"ט רק מצטט את דברי התוספות בבבא בתרא קיא א - ויקיעורך
  5. ^ אולי הכוונה אל צבי (היינריך) הירש גְרֶץ - ויקיעורך
  6. ^ ככל הנראה טעות, ושם הספר "דרש משה" כפי שמופיע כאן - ויקיעורך