Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/111

by Yosef Karo

Contains seven Seif. 1 Two pots, one containing permitted food and the other containing forbidden food, and in front of them are two pieces, one of permitted food and one of forbidden food. If the piece is from a Rabbinic prohibition, such as the fat of the sciatic nerve, and they fall into each other, they are permitted. We say that the forbidden fell into the forbidden, and the permitted into the permitted. Even if the permitted piece in the pot is not greater than the one before it, the same ruling applies. The same applies if there was only one pot of meat and one of these two pieces fell into it, and it is not known which one fell in. We assume that the permitted one fell, even if the permitted piece is not greater than the forbidden one. Similarly, if there was only one piece of a Rabbinic prohibition here, and there are two pots, one containing permitted food and one containing forbidden food, and it is not known into which one it fell, we lean toward leniency. 2 When does this apply that we are lenient in all these cases even when the permitted food isn't more than the forbidden? When the forbidden isn't also more than the permitted. But if the forbidden is greater than the permitted we are not lenient. 3 If the prohibition is of Torah origin, we do not lean toward leniency until the permitted food is greater than the forbidden food, so that the prohibition is nullified according to Torah law. 4 If the permitted food is greater than the forbidden food to nullify it according to Torah law, we lean toward leniency. For example, two pots, one containing kosher meat and the other containing carrion, and a piece of carrion falls into one of them. If the permitted food in the pot is slightly greater than the piece of carrion, we lean toward leniency, because Torah law nullifies a substance with the same substance by majority, but the sages required that both pots be of the same type, and the prohibition be of a different type. We do not lean toward leniency until the permitted food outweighs the forbidden food by sixty times. 5 If there are two pots of permitted food, and a prohibition falls into one of them, and it is known into which one it fell, and there is not enough in one of them to nullify the prohibition, but together they have enough to nullify it, both pots join together to nullify it. Moreover, even if one pot is in one house and the other in another, they still join together. This applies even if there are a hundred pots, especially when they belong to one person, as they are likely to mix. But if they belong to two different people, they do not join together. 6 There are stricter opinions that even when they belong to one person, one should not lean toward leniency. However, in case of loss, it is permissible to permit based on the doubt. Nevertheless, one should not eat until they are mixed together, as then the prohibition would have been nullified (Aruch HaShulchan, Chapter 26, citing Maharshal). 7 If there are two pots of permitted food, and a prohibition falls into one of them, and it is not known into which one it fell, and neither pot contains enough to nullify the prohibition, but together they have enough to nullify it, both pots join together to nullify it. Even a hundred pots are treated the same, especially when they belong to one person. But if they belong to two different people, they do not join together.

דין כלים טריפות שנתערבו בכשרות ובו שבעה סעיפים: סעיף א שתי קדרות אחת של היתר ואחת של איסור ולפניו שתי חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור אם החתיכה היא מאיסור דרבנן כגון שומנו של גיד ונפלו אלו לתוך אלו מותרים שאנו תולין לומר האיסור נפל לתוך האיסור וההיתר לתוך של היתר ואפילו אם ההיתר שבקדרה אינה רבה על שלפניה וכן הדין אם לא היה כאן אלא קדירה אחת של בשר שחוטה ונפל בה אחת מאלו השתי החתיכות ואין ידוע איזו היא אנו תולין דשל היתר נפלה אפילו אין ההיתר רבה על האיסור או אם לא היה כאן אלא חתיכה אחת מאיסור דרבנן ויש שתי קדירות אחת של היתר ואחת של איסור ואין ידוע לאיזו נפלה גם בזו תולין להקל: סעיף ב במה דברים אמורים שתולין בכל אלו להקל אפילו אין ההיתר רבה על האיסור שאין האיסור גם כן רבה על ההיתר אבל אם האיסור רבה על ההיתר אין תולין להקל: סעיף ג היה האיסור של תורה אין תולין להקל לומר לתוך האיסור נפל עד שיהא ההיתר רבה על האיסור כדי שיתבטל בתוכו מדברי תורה: סעיף ד היה ההיתר רבה על האיסור כדי שיתבטל בתוכו מדברי תורה תולין להקל כיצד שתי קדרות אחת של בשר שחוטה ואחת של נבילה ונפלה חתיכת נבילה לתוך אחת מהן אם ההיתר שבקדרת ההיתר רבה קצת על חתיכת הנבילה תולין להקל לפי שדבר תורה מין במינו בטל ברוב אלא שחכמים הצריכו ששים היו שתי הקדירות ממין אחד והאיסור ממין אחר אין תולין להקל עד שירבה ההיתר ששים על האיסור: סעיף ה היו כאן שתי קדרות של היתר ולפניהם שתי חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור ונפלה אחת לתוך זו ואחת לתוך זו אסורות שתיהן אפילו באיסור דרבנן אם אין בשום אחת כדי לבטל האיסור אבל אם יש באחת מהן לבטל האיסור שתיהן מותרות: סעיף ו היה כאן שתי קדירות של היתר ונפל איסור לתוך אחת מהן וידוע לאיזו נפל וחזר ונפל איסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפל אני אומר למקום איסור הראשון נפל גם השני אבל אם נפל איסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפל ואחר כך נפל איסור לתוך אחת מהן וידוע לאיזו נפל שתיהן אסורות: הגה: ודוקא שאין ס' לבטל האיסור שנפל שם אבל אם היה ס' לבטל האיסור שנפל שם הוי כאילו לא נפל שם איסור כלל (ב"י בשם הרשב"א): סעיף ז היו כאן שתי קדרות של היתר ונפל איסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפל ואין באחת כדי לבטל האיסור ויש בשתיהן כדי לבטלו שתיהן מצטרפות לבטלו ולא עוד אלא אפילו אחת בבית ואחת בעליה מצטרפות והוא הדין אפילו למאה בד"א בששתיהן של אדם אחד לפי שכל שהן של אדם אחד עתיד להתערב אבל אם הם של שני בני אדם אין מצטרפות: הגה: ויש מחמירים דאפילו באדם אחד אין להקל ולצורך הפסד יש להתיר באדם אחד ומיהו אין לאכלו אלא לאחר שיערבנו יחד דאז כבר נתבטל האיסור (בארוך כלל כ"ו בשם מהרי"ש):