Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/4

by Yosef Karo

השוחט לשם עבודת כוכבים או לשם דבר אחר – מה דינו

ובו שבעה סעיפים:

One who slaughters for idolatry or for another purpose — what's the rule?

Contains 7 Seif.

Seif 1 One who shechts for the sake of idolatry: even if the did not mean to serve [the idolatry] in this shechita, rather his intent during the shechita was to sprinkle its blood or burn its fat for idolatry — behold it's zivchei methim/ offerings to the dead and forbidden to benefit from. Seif 2 He shechted for no particular reason, then after thought to sprinkle its blood or burn its fat for idolatry — behold it's safek/ doubted [possibly] offered to the dead. Seif 3 A Yisrael who shechted a gentile's beast: Even if the gentile meant for idolatry, it's kosher. But if the Yisrael intended that the gentile sprinkle it for idolatry, it's invalid (and forbidden to benefit from. Beit Yosef). Seif 4 A Yisrael shechting his fellow's beast for idolatry does not invalidate it, for he surely only meant to hurt him. And if partners have share in it, some say even his partner's share is forbidden. But some say in this case as well he only meant to hurt his partner and it's not forbidden. And if they served him a warning and he transgressed the warning, behold it's forbidden as by other mumars (Tur. and see below #145:8). Seif 5 One who shechts for the sake of mountains or valleys, for the sun or moon, star or constellations, seas or rivers — he doesn't have the rule of sacrificing for idolatry to forbid [total] benefit from it, but his shechita is invalid [for a Jew to eat] even if he didn't intend to serve them but rather for healing and so forth of the nonsense that the heathen say. Seif 6 [If someone] shechted for the name the ministering angel of a mountain, or for the name of an angel of other things: whether he shechted for the name of the archangel Mikhael, or for the littlest slimy thing [shilshul] in the sea (meaning a kind of worm), behold it's [considered] a sacrifice to for the dead and forbidden to benefit from. Seif 7 Yishmaelim (Islamists) who do not let Yisrael shecht unless they turn and face El Qibla (meaning, to face east), as is their religious practice, it's not like shechting in the name of mountains. Nevertheless it's proper to annul that practice and scold whoever does it (because we are careful in this. Rashba #345).

סעיף א השוחט לשם עבודת כוכבים: אפילו לא חישב לעובדה בשחיטה זו, אלא חישב בשעת שחיטה לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודת כוכבים – הרי זה זבחי מתים ואסורה בהנאה. סעיף ב שחט סתם, ואח"כ חשב לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודת כוכבים – הרי זה ספק זבחי מתים. סעיף ג ישראל ששחט בהמתו של גוי: אפילו חישב הגוי לעבודת כוכבים – כשרה. ואם ישראל חשב שיזרוק הגוי לעבודת כוכבים – פסולה. (ואסורה בהנאה. בית יוסף). סעיף ד ישראל ששחט בהמת חבירו לעבודת כוכבים – לא אסרה, שודאי לא נתכוין אלא לצערו. ואם יש לו שותפות בה – יש אומרים שאוסר גם חלק חבירו. ויש אומרים דגם בזה אינו מכוין אלא לצער שותפו ולא לאסור. הגה: ואם התרו בו ועבר התראה – הרי זה אוסר כשאר מומרים (טור. ועיין לקמן סימן קמ"ה סעיף ח'). סעיף ה השוחט לשם הרים וגבעות, לשם חמה ולבנה, כוכבים ומזלות, ימים ונהרות – אין לו דין תקרובת עבודת כוכבים לאוסרה בהנאה, אבל שחיטתו פסולה, אע"פ שלא נתכוין לעבדה אלא לרפואה וכיוצא בה מדברי הבאי שאומרים העובדי כוכבים. סעיף ו שחט לשם שר של הר, או לשם שר אחד משאר הדברים: בין ששחט לשם מיכאל השר הגדול, בין ששחט לשם שר של שלשול קטן שבים (פירוש, מין תולעת) – הרי זה זבחי מתים ואסור בהנאה. סעיף ז ישמעאלים שאינם מניחים ישראל לשחוט אלא אם כן יהפוך פניו לא"ל קיבל"א (דהיינו שיהפוך פניו נגד מזרח) כמנהג חוקותיהם – אינו דומה לשוחט לשם הרים. ומכל מקום ראוי לבטל המנהג ההוא ולגעור במי שעושה כן. (הואיל ומקפידים על כך. רשב"א סימן שמ"ה).