Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/56

by Yosef Karo

Contains ten Seif. 1 If the Tzomet haGiddim (the convergence of sinews, the term being related to [Song 4:3] mibaad l'tzamatekh/ from behind your mass of hair) is missing or severed - it's treif, even if the whole bone is intact. 2 Tzomet haGiddim occur on a beast on the middle bone (tibia) on its outside such that the tail falls upon it. But there's an opinion that it's on the inside facing the cavity. Rema: And it's proper to be strict and follow both views (B"Y ...) but the first view is the main one (which is the view of Rashi, Tesefot, Rosh and gedolei France and Germany). 3 They begin above the Arkum (talus, astragalus, ankle bone, knucklebone) which is the small bone that connects the Shuk (tibia) to the Arkuba ("knee;" metatarsals) that is sold with the head. This is the bone that children play with and it's called "Koril," and above it these sinews attach and converge, ascending and spreading out on the Shuk until they become soft and go back to looking like flesh. 4 If it's severed or absent facing the Arkum it's kosher. Above the Arkum which is where the butchers hang it - it's treif. 5 Their length is from where they start converging, up to where they spread out in the flesh of large catttle, 16 thumbreadths, but there's someone who says it's 4 breadths, and in small beasts the Sages gave no length except their appearance and texture, for as long as they're white, hard and thick they have the rule of Tzomet haGiddim. But where they start turning soft or they're small and fine they don't have the rule of Tzomet haGiddim. And where they're not so white but just somewhat white and they glisten like glass it wouldn't be Tzomet haGiddim. 6 There are other Giddim, sinews, that are enveloped inside these like male inside female, but these are not included in the category of Tzomet haGiddim. 7 The Tzomet haGiddim in a beast are three: one thick one and two thin ones. If just the thick on is severed it's permitted since behold two remain. If both the thin ones are severed it's permitted since behold the thick one is bigger than them together so behold the whole Tzomah only missing a minority of it. If the majority of all of them is severed it's treif (verb. Rambam Shechita 8:18) Rema: The thick sinew is the one that they part when they hang the beast and it lies over the two, and they're stick to the flesh and bone (Morekhai in the name of Rabya). 8 In a bird they are on the middle bone [drumstick] like on a beast, 16 of them, and if the majority of one of them is severed it's treif (Ramban and Ran). 9 The sign that shows where the Tzomet haGiddim ends, is the same in a bird as in small beasts. Rema: And whoever is versed in determining its span, can measure any bird in proportion to its size. Wherever it's hard it's Tzomet haGiddim and wherever it's soft it's not Tzomet haGiddim (Piskei Mharai #141). And whoever is not versed in measuring it, should measure by a thumbreadth in a bird from where it starts (ibid. per Maharil) but Tzomet haGiddim is never longer than half your middle finger (Rokeach #404). But we are not versed in measuring Tzomet haGiddim in birds because it's hard to check and easily treiffed, therefore whenever there's a wound at the Tzomet haGiddim, even if it's just swollen and bruised, since it would need checking and we're not versed in birds - it's treif (Mordekhai ...). 10 If the bone broke at the Tzomet haGiddim then it mended and healed well there are those that permit it if the appearance of the flesh that's over the fracture is unaltered, but some forbid it until he checks the Tzomet haGiddim (which is the main opinion, and for us who are not versed in checking birds it's treif) (Rosh ...).

דיני טרפות בצומת הגידים ובו עשרה סעיפים: סעיף א ניטלו צומת הגידין (פי' מקום שהגידין נקשרין יחד לשון מבעד לצמתך) או שנפסקו טריפה אע"פ שכל העצם קיים: סעיף ב צומת הגידין הם בבהמה בעצם האמצעי כלפי חוץ שהזנב נופל עליו ויש מי שאומר שהם כלפי פנים לצד חלל הבהמה: הגה: ויש להחמיר כשתי הסברות (ב"י בשם ל"י בן חביב וכ"פ מהר"מ אלשקר תשו' מ"ה) אבל הסברא ראשונה היא עיקר (היא סברת תוס' ורש"י והרא"ש וגדולי צרפת ואשכנז): סעיף ג התחלתם למעלה מהערקום והוא עצם קטן שמחבר השוק לארכובה הנמכרת עם הראש ועצם זה הוא שמשחקים בו התינוקות שקורין קוגי"ל ולמעלה ממנו מתחברים וצומתים גידים אלו ועולים ומתפשטים בשוק עד שמתרככים וחוזרים כעין בשר: סעיף ד נפסקו או ניטלו כנגד הערקום כשרה. למעלה מהערקום והוא המקום שהטבחים תולין בו טריפה: סעיף ה שיעור ארכן ממקום שמתחילין להיות צומתים עד שמתפשטים בבשר בבהמה גסה י"ו אצבעות ויש מי שאומר שהוא שיעור ד' אצבעות ובבהמה דקה לא נתנו חכמים שיעור אלא במראיתן ובמישוש שכל זמן שהם לבנים קשים ועבים יש להם דין צומת הגידין אבל כשהם מתחילים להתרכך או שהם קטנים ודקים אין להם דין צומת הגידים ובמקום שאין לבנים כל כך אלא לבנים קצת ומזהירים כעין זכוכית לא הוי צומת הגידים: סעיף ו יש גידים אחרים שנבלעים באלו כזכרות בנקבות ואותם אינם בכלל צומת הגידים: סעיף ז צומת הגידים בבהמה ג' אחד עב ושנים דקים נחתך העב לבדו מותרת שהרי נשארו שנים נחתכו השנים הדקים מותרת שהרי העב גדול משניהם והרי לא ניטל כל הצומה אלא מיעוטו נחתך רובו של כל אחד מהם טריפה (לשון הרמב"ם פ"ח מה"ש דין י"ח): הגה: הגיד העב הוא אותו שמפרידין כשתולין הבהמה והוא מונח על השנים והם דבוקים בבשר ובעצם (מרדכי בשם ראבי"ה): סעיף ח בעוף הם בעצם האמצעי כמו בבהמה והם י'"ו ואם נפסק רובו של א' מהם טריפה (רמכ"ן ור"ן): סעיף ט סימן מקום שכלים צומות הגידים בעוף כסימנם בבהמה דקה: הגה: ומי שבקי לשער יוכל לשער בכל עוף לפי גדלו ולפי קטנו כל זמן שהם קשים הוי צומת הגידים ובמקום שמתרככים לא הוי צומת הגידים (פסקי מהרא"י סי' קמ"א) ומי שאינו בקי לשער ישער ברוחב אצבע בעוף ממקום שמתחילין (שם בשם מהרי"ל) ולעולם אין צומת הגידין למעלה מחצי עצם האמצעי (רוקח סי' ת"ד) ואנו אין בקיאין בבדיקת צומת הגידין של עוף משום דקשה לבדוק ובקל הוא נטרף ולכן בכל מקום דאיכא מכה במקום צומת הגידין אפילו אינו רק נפוח ונצרר הדם מאחר שהיה צריך בדיקה ואין אנו בקיאין בעוף הוא טריפה (מרדכי פרק בהמה המקשה וא"ו הארוך ואגודה והאחרונים): סעיף י נשבר העצם במקום צומת הגידים ונקשר ונתרפא יפה יש מתירין אם לא נשתנה מראית בשר שעל השבר ויש אוסרין עד שיבדוק צומת הגידין. (וכן עיקר ולדידן דאין אנו בקיאין בבדיקת העוף טריפה) (רא"ש ומהרא"י בהגהת ש"ד ומ"ש ד"מ ות"ח בשם ב"י אינו נכון כמ"ש בהגהת ד"מ):