Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/62

by Yosef Karo

Laws of a piece from a live animal Contains four Seif 1 A piece taken from a live animal is forbidden whether it's domestic beast, wild animal or bird. 2 A limb that is separated from a living animal is forbidden, and flesh that is separated from a living animal is forbidden due to the prohibition of "flesh of an animal that was torn in the field". Even if the separation occurred while the animal is still alive, such as if a piece was cut off from its trachea or kidneys and the piece remains inside the animal, it is still forbidden. 3 A limb or flesh that is decomposed, if it cannot return to a living state - even if it was not separated before slaughter - it is forbidden. Note: See earlier in Section 55. The excess part that remains in a place that does not make the animal treif (improper for consumption) - it is permitted to eat it, and the principle of "like collecting the value of blood" is not cited, and it is considered decomposed limb (alternative: a lengthy explanation). A limb that is detached from its place in a location that does not make the animal treif - it is permitted to eat it even if there is no skin or flesh covering the majority (Rashba, Section 49). However, the custom is to be stringent even in this case (alternative: a lengthy explanation). 4 Male testicles that have been detached and are still covered in their membrane pockets - it is not forbidden by Torah law since it still contains some life, and therefore it is not putrefied. However, it is still forbidden to eat them due to the custom that Israel has practiced, not to eat them because they resemble a limb from a living animate being.

דיני אבר מן החי ובו ארבעה סעיפים: א • ב • ג • ד סעיף א אבר מן החי אסור בבהמה חיה ועוף סעיף ב אבר הפורש מן החי אוסר, ובשר הפורש מן החי אסור משום "ובשר בשדה טריפה". ואפילו הפורש מהבהמה ועדיין הוא בתוכה כגון שנחתך מהטחול או מהכליות ונשארה החתיכה בתוכה -- אסור. סעיף ג אבר או בשר המדולדלים, אם אינו יכול לחזור ולחיות -- אפילו אם לא פירש ממנו עד לאחר שחיטה -- אסור. הגה: ועיין לעיל סימן נה. יתרת העומדת במקום שאינה מטריף הבהמה -- מותר לאכלה ולא אמרינן כנטול דמי והוי כאבר מדולדל (א"ו הארוך). אבר הנשמט ממקומו במקום שאינו מטריף הבהמה -- מותר לאכלו אף אם אין עור ובשר חופין רובו (רשב"י סימן מט). אבל המנהג להחמיר גם בזה (א"ו הארוך). סעיף ד ביצי זכר שנתלשו ועדיין הם מעורים בכיסם -- אינו אסור מן התורה שהרי יש בו מקצת חיות ולפיכך אינו מסריח. ואף על פי כן אסור לאכלו ממנהג שנהגו ישראל שלא לאכלו מפני שדומה לאבר מן החי.