Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/25

by Yosef Karo

Specification of the Laws of Tefillin	דיני תפילין בפרטות
Paragraph 1 — After putting on a tallit with tzitzit[1] one then puts on tefillin, due to [the principle of] ma`alin b'kodesh (progressive increase in sanctity). So, one who puts their tefillin pouch and their tallit into the same pouch must be careful not to put the tefillin container on top, so that he is not met with them first, in which case he'd be required to put them on before the tallit in order to avoiding passing over [the opportunity do perform] a commandment. Rem"a: One who has tefillin ready at hand but lacks tzitzit does not have to wait for tzitzit; instead he puts on the tefillin and when a tallit is brought to him he wraps himself in it (Divrei Atzmo)	סעיף א — אחר שלבש טלית מצוייץ יניח תפלין שמעלין בקודש והמניחין כיס התפלין והטלית לתוך כיס אחת צריכין ליזהר שלא יניחו כיס התפלין למעלה כדי שלא יפגע בהם תחלה ויצטרך להניחם קודם הטלית כדי שלא יעבור על המצוה. הגה: מיהו אם תפילין מזומנים בידו ואין לו ציצית אין צריך להמתין על הציצית אלא מניח תפילין וכשמביאים טלית מעטפו (דברי עצמו):
Paragraph 2 — One who is careful to wear a tallit kattan wears it and puts on tefillin at home and goes wearing tzitzit and tefillin[2] to the synagogue and wraps himself in the tallit gadol at there. Rem"a: And it is the universal custom to wrap oneself in the tallit gadol, say the blessing over it, and then put on tefillin and only after this walk to the synagogue.	סעיף ב — מי שהוא זהיר בטלית קטן ילבשנו ויניח תפלין בביתו וילך לבוש בציצית ומוכתר בתפילין לבית הכנסת ושם יתעטף בטלית גדול. הגה: והעולם נהגו להתעטף אף בטלית גדול קודם ולברך עליו ואחר כך מניח התפילין והולך לבית הכנסת
Paragraph 3 — The Rosh said the morning blessings up until "crown Israel with glory" (עוטר ישראל בתפארה) and then put on his tefillin and said "crown Israel with glory"	סעיף ג' — הרא"ש היה מסדר הברכות עד עוטר ישראל בתפארה ואז היה מניח תפילין ומברך עוטר ישראל בתפארה:
Paragraph 4 — One must be wearing tefillin during the [morning] reading of the Shema and during the tefillah.	סעיף ד — צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה:
Paragraph 5 — In putting on tefillin as God[3] commanded us, we put four parshiyot[4] inside [the tefillin boxes], those that have in them referene to the oneness of God and the exodus from Egypt, on the arm next to the heart and on the head next to the brain in order that we should remember the miracles and wonders that God performed for us because they teach us about His oneness and that he has the power and dominion in the highest places and the lowest places to do in them as he wishes and that one's soul, which is in the brain and in the heart is to be enslaved to God, that it is the source of unwanted desire and thoughts and with this one will remember the Creator and will reduce his [idle?] enjoyments. One puts on the tefillin shel yad[5] first and says the blessing "to place tefillin" (להניח תפילין) and then puts on the tefillin shel rosh[6] and does not say another blessing, as there is one blessing for the two of them. Rem"a: And there are those who say to bless on the shel rosh[6] "on the mitzvah of tefillin" (על מצות תפילין) even if one did not pause in between them (and this is the custom for Ashkenazim that one says two blessings, and it is good to always say after the second blessing "Blessed is the name of his glorious kingdom forever and ever" (ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד)	סעיף ה — יכוין בהנחתם שצונו הקב"ה להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו וישתעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו ויניח של יד תחלה ויברך להניח תפילין ואחר כך יניח של ראש ולא יברך כי אם ברכה אחת לשתיהם. הגה: ויש אומרים לברך על של ראש על מצות תפילין אפילו לא הפסיק בינתיים (הרא"ש הלכות תפילין) (וכן פשט המנהג בבני אשכנז שמברכין שתי ברכות וטוב לומר תמיד אחר הברכה השניה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד) (מהר"י בן חביב אגור סימן ל"ח):
Paragraph 6 — If one touches the tefillin shel rosh[6] first one must nevertheless skip the mitzvah and put on the tefillin shel yad[5] first and then put on the head tefillin shel rosh	סעיף ו — אם פגע בשל ראש תחלה צריך להעביר על אותה המצוה ויניח של יד תחלה ואחר כך של ראש:
Paragraph 7 — During the blessing, one pronounces the hay (ה) in להניח with a kamatz and not a patakh or a dagesh	סעיף ז — יברך להניח בקמץ תחת הה"א ולא בפתח ובדגש:
Paragraph 8 — One says the blessing for all commandments just before performing them, and so one says the blessing on the shel yad after putting them on the bicep but before tightening it because the tightening is the actual mitzvah Rem"a: And similarly for the shel rosh we bless before fastening it (Tur)	סעיף ח — כל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן (פירוש קודם. ויעבר את הכושי פירושו רץ והקדים לפניו). לפיכך צריך לברך על התפלה של יד אחר הנחה על הקיבורת קודם קשירתם שקשירתם זו היא עשייתן. הגה: וכן בשל ראש קודם שמהדקן בראשו (טור):
Paragraph 9 — One may not stop to talk between putting on the tefillin shel yad[5] and the tefillin shel rosh[6] and if one does stop one blesses on the shel rosh "on the mitzvah of tefillin" (על מצות תפילין). Rem"a: And since our custom is to say two blessings even if we do not pause, [if one paused] one must return and say on the shel rosh "to place" and also "on the mitzvah" [of tefillin]	סעיף ט — אסור להפסיק בדיבור בין תפלה של יד לתפלה של ראש ואם הפסיק מברך על של ראש על מצות תפילין. הגה: ולדידן דנוהגין לברך שתי ברכות אף אם לא הפסיק צריך לחזור ולברך על של ראש להניח גם על מצות (דברי עצמו):
Paragraph 10 — If one says something for the purpose of putting on tefillin one does not have to go back and make another blessing. If one hears the Shema, Kaddish or the Kedusha in between putting on the shel yad[5] and the shel rosh[6] one does not pause to respond; instead one should be quiet and listen and pay attention to what it is being said.	סעיף י — אם סח לצורך תפילין אינו חוזר ומברך אם שמע קדיש או קדושה בין תפלה של יד לתפלה של ראש לא יפסיק לענות עמהם אלא שותק ושומע ומכוין למה שאומרים:
Paragraph 11 — After one has tightened the shel yad on the arm one puts on the shel rosh before wrapping the strap around the arm[7] and there is an opinion that it is prohibited to take the shel rosh out of the bag until the shel yad is put on. Rem"a: And even if both are out of the bag it is not correct to open[8] the shel rosh until after putting on the shel yad. There is one who wrote to put on the shel yad while sitting and the shel rosh while standing (and in these countries this is not the practice; rather we put on both while standing).	סעיף י"א — אחר שקשר של יד על הזרוע יניח של ראש קודם שיכרוך הרצועה סביב הזרוע ויש מי שאומר שאסור להוציא תפלה של ראש מהתיק עד שתהא תפלה של יד מונחת. הגה: ואף אם שניהם לפניו חוץ לתיק לא יתקן לפתוח התפלה של ראש עד אחר הנחה של יד (מהרי"א ומהר"י בן חביב). יש מי שכתב להניח של יד מיושב ושל ראש מעומד (אגור בשם הזוהר סימן פ"ד). (ובמדינות אלו לא נהגו כן אלא שתיהן מעומד):
Paragraph 12 — If one puts on tefillin several times in the day one must say a blessing on them each time. If they fall out of place and one has to touch them to move them back to the proper place, one must say a blessing. Rem"a: And if one has to put only one of them back in place one blesses as if one has just put on one tefillin as discussed in Chapter 27. If one has moved them from their proper place even if one had thought to return them immediately one must say a blessing. Rem"a: And there are those who say not to make a blessing. (Tur Chapter 8 and this is our practice and is was already clarified in Chapter 8, paragraph 14). One who puts on tefillin shel yad and says the blessing and at the beginning of tightening it the tefillin-knot comes apart, requiring tying a new knot, if one's concentration has indeed not faltered, one does not need to make a new blessing. If the shel yad loosens before one puts on the shel rosh, one tightens the shel yad again and does not need to make a new blessing, but if one has already put on the shel rosh and only later does the shel yad come loose, one then has to tighten with a blessing. It is permitted to say a blessing on borrowed tefillin, but not on stolen tefillin.	סעיף י"ב — אם מניח תפילין כמה פעמים ביום צריך לברך עליהם בכל פעם. נשמטו ממקומם וממשמש בהם להחזירם למקומן צריך לברך. הגה: ואם מחזיר אחת מהם יברך כמו שמניח תפלה אחת כדלקמן סימן כ"ז (דברי עצמו). הזיזם ממקומם אדעתא להחזירם מיד צריך לברך. הגה: ויש אומרים שלא לברך (טור סימן ח' והכי נהוג וכבר נתבאר לעיל סימן ח' סעיף י"ד). מי שמניח תפילין של יד ובירך ובתחלת ההדוק נפסק הקשר של יד והוצרך לעשות קשר אחר אמנם לא הסיח דעתו אינו צריך לחזור ולברך אם הותר של יד קודם הנחת של ראש מהדקן ואין צריך לחזור ולברך אבל אם הניח של ראש ואחר כך הותר של יד מהדק ומברך מותר לברך על תפילין שאולין ולא על גזולין:
Paragraph 13 — It is the universal practice not to take off the tefillin until after the prayer "And [a redeemer] shall come to Zion" And there is one who wrote on the side of the kabbalah not to remove tefillin until one has said three kedushot and four kaddishes which is the case (??) after Mourner's Kaddish and this is the practice of the stringent (see Sefer Hamusar 84). And on the days that there is Torah reading[9] the practice is not to remove them until the Torah is returned to the ark. Rem"a: And this is the case in places where the Torah is returned to the ark after "And a redeemer shall come to Zion" (ובא לציון גואל) but according to the practice of countries where the Torah is returned to the ark immediately after the Torah reading one may not remove them except as on the other days of the week. On Rosh Chodesh[10] one removes them before the Musaf prayer. Rem"a: And this is the law during Chol Hamoed. And particularly in those places where they say "Kedushat Keter" during Musaf the practice is to remove them before Musaf in any place (Beit Yosef)	סעיף י"ג — נהגו העולם שלא לחלוץ תפילין עד אחר קדושת ובא לציון. ויש מי שכתב על צד הקבלה שלא לחלוץ עד שאמר בהם שלש קדושות וארבע קדישים דהיינו לאחר קדיש יתום והכי נוהגים המדקדקים (פתח עינים ספר המוסר פ"ד). וביום שיש בו ספר תורה נוהגים שלא לחלצם עד שיחזירו ספר תורה ויניחוהו בהיכל. הגה: והיינו במקום שמכניסין התורה לאחר ובא לציון גואל אבל לפי מנהג מדינות אלו שמכניסים התורה מיד לאחר הקריאה אין לחלצם רק כמו בשאר ימים (דברי עצמו). ביום ראש חודש חולצים אותם קודם תפלת מוסף. הגה: והוא הדין בחול המועד. ודוקא במקום שאומרים במוסף קדושת כתר מיהו נוהגים לסלקם קודם מוסף בכל מקום (בית יוסף): }}

1. prayer shawl with fringes
2. literally: crowned in tefillin
3. literally, the Holy One, Blessed Be He
4. sets of verses from the Torah
5. the tefillin worn on the arm
6. the tefillin worn on the head
7. The Arizal held that one should wrap around the arm before putting on the shel rosh (Magen Avraham) and this is the practice followed by many if not most communities
8. i.e. remove the box cover
9. Monday and Thursday (also Saturday but tefillin is not worn then)
10. first day of the Jewish month