Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/48

by Yosef Karo

Contains 12 Seif 1 A Keivah (Keivah/abomasum is the pocket [the wider first part] of the beast's intestines. Because the food enters the Keres/rumen and at the end of the Keres there's whats called the Pantsh shaped like a hat (or bonnet) and also known as Beit haKosot/honeycomb-tripe/bonnet and the food goes from Beit haKosot to the Hemses/omasum/tripe and from the Hemses to the Keivah/abomasum and from the Keivah to the Dakin/small[er] intestines) that is punctured - it's treif. And if the chelev that's on the inside of the curve seals the puncture it's kosher, but if it's on the arched side it doesn't seal it. {Kaf haChaim: The Keivah is bow shaped and the chelev that's on the outside curve is called d'akashta and the chelev inside the curve is called d'iyyaytra ...} 2 A Keres that's punctured - it's treif, and there's nothing that can seal it for behold the chelev that's on it is assur. Rema: If worms are found inside the Keres it's kosher, for they grow in the excrement or the beast ate them. (ש״ד סימן מ״ז) 3 The hide that covers most of the Keres, which is the part of the belly where if it's ripped then the Keres will come out - if this flesh is torn it's treif, even though the tear doesn't reach the Keres until it's visible; rather, since the majority of the thickness of this flesh is torn or it's missing - it's treif. What's the size how long this tear has to be? A Tefach. And if it's a young beast and a majority of the flesh covering the Keres is torn, even though the torn length isn't a Tefach it's treif since most of it is torn. 4 If a portion of this flesh was cut out in a circular or oblong piece, if it was larger than a sela coin, which is large enough to fit three date pits alongside each other - snugly if there's food remnants around it when [it's eating] or as an empty space when there's no food in [it] at all, behold it's treif, for if it gets stretched this hole will stretch to a tefach. 5 If this flesh is decayed to the point that a vet would remove it then it's considered like it's missing. Rema: But we are not versed in what flesh a vet would remove therefore wherever the flesh's appearance is changed its rule is the same as being missing (Mordekhai and B"Y in the name of H"M) 6 A needle found in the cavity of the Keivah or Keres, its rule is the same as for a needle found in the Beit haKosot. 7 If the Hemses and Beit haKosot are stuck together, if they're punctured where they're connected even if the hole goes from one to the other - it's kosher. But if the hole is on other sides where they're not stuck together, then if the puncture goes from one side to the other it's treif, otherwise it's kosher, whether it's on the Hemses or Beit haKosot. Rema:These are some who forbid it in the Hemses even without a through puncture (Tur in the name of Rashi, U"T l.v. and T"H #165). 8 If there's found in one of them, submerged a needle or thorn but it's not pierced from one side to the other, we turn it inside out and check it from outside. If there's found on it a blood clot it's definitely pierced through and it's treif, otherwise it's kosher (Tos., H"M p. 6 in the name of Samak, and all the poskim) (even if there's only a little bit of the external peel that's not pierce) (see the previous siman, #21). Provided they they haven't salted or rinsed it, even then thick end toward the outside. Rema: But some are lenient to permit it if it's not pierced from one side to the other and it's been rinsed and salted or it's lost and he did not check from outside if there was a blood clot (thus is the intimation in Hagahot, Samag, Rambam and Rosh further down; see inside). And there's reason to rely on this if there's a big loss. And if the needle passed from one side to the other and is still submerged in it we check it. If there's found a blood clot around the needle (all the more so if on it) (Mord' and poskim, which is Sh"S Arukh PA"T daf 51, and Ketuvot 76), it's known that before Shechita it was totally pierced and it's treif, otherwise after shechita he pressed it and it went through therefore it's kosher, if they haven't salted and rinsed it, for since the needle is still there, if it has gone through then he's refreshing the blood around it, but when the needle isn't in present it's forbidden when it's totally pierced even if there's no blood clot. Rema: Any place that needs checking, if they didn't check it for instance the needle was lost or removed from there - it's treif, for it's like it was rinsed and salted (Rashba #760). Some say in these times when are not expert in performing checks it can be ruled treif if the needle pierced it from both sides even if no blood clot is found and no rust, for we do not rely on this, on our checking, once it's been pierced from both sides (A"Z and O"H) and that's the practice. A needle or thorn that's found in the Hemses or Beit haKosot inside it or stuck in them, the rule is it's kosher in all regards and needs no checking (H"M). And some are lenient that even if the needle pierced from one side it needs no checking from outside if there's a blood clot on it (Rambam and Rosh), and one may rely on them if it's a big loss and it's impossible to check for instance it's salted, rinsed or lost. 9 If rust is found on it it's the same rule as when a blood clot is found on it. Rema: Same if rust is found outside against the needle if it's pierced from one side - it's treif as if a blood clot is found there (B"Y). 10 That which we said, if from one side then it's kosher, it means from the inside facing the intestines, for it it's the surface facing the cavity even if it's not pierced at all but just there's found a needle in the abdominal cavity it's treif. 11 A needle that's found in the Korkeban (gizzard) and it's entirely submerged in the thickness of the flesh and there remains approximately a half thumbreadth from the side of the chamber and also from the outside so the needle was not eaten and there is no sign of puncture neither inside nor out, we ascribe it [to some other reason] and we are lenient. Rema: Because the needle came from inside so it's like in pierced from only one side, and if there's no blood clot on it from outside it's kosher (Rashba). But some are stringent and prohibit it even when in such cases (Hagahot S"D in the name of Maharam and A"W l.v.) and we should heed their words if it's not a great loss. 12 If a minor found a needle found lodged in its Keres it's preferable to be stringent and forbid it based on him if he's sharp enough to understand the matters involved in this.

דיני טריפות בקיבה ובכרס ובו שנים עשר סעיפים: סעיף א קיבה (קיבה הוא כיס שבמעי הבהמה שהמאכל נכנס לכרס ובסוף הכרס שקורין פאנץ עשוי ככובע וקרוי בית הכוסות והמאכל נכנס מבית הכוסות להמסס ומהמסס לקיבה ומהקיבה לדקין) שניקבה -- טריפה. ואם החלב שעל היתר סותם הנקב כשרה אבל שעל הקשת אינו סותם: סעיף ב כרס שניקב טריפה ואין לו דבר שיסתום אותו שהרי החלב שעליו אסור: הגה: תולעים שנמצאו בכרס כשר דמן הפרש הן גדלים או הבהמה אכלה אותן. (ש״ד סימן מ״ז): סעיף ג בשר החופה את רוב הכרס והוא המקום מן הבטן שאם יקרע יצא הכרס אם נקרע בשר זה טריפה אע״פ שלא הגיע קרע זה לכרס עד שנראית אלא כיון שנקרע רוב עובי הבשר הזה או ניטל טריפה וכמה שיעור הקרע הזה בארכו אורך טפח ואם היתה בהמה קטנה ונקרע רוב אורך הבשר החופה את הכרס אע״פ שאין באורך הקרע טפח טריפה הואיל ונקרע רובה: סעיף ד אם נקדר הבשר הזה בעיגול או באורך אם היה יתר מכסלע והוא כדי שיכנס בו ג' גרעיני תמרה זו בצד זו בדוחק אם יש בה אוכל הנשאר סביבותיה כשאוכלים אותה או בריוח כשאין בהם שום אוכל כלל הרי זה טריפה שאם ימתח קרע זה יעמוד על טפח: סעיף ה אם נתמסמס בשר זה עד שהרופא גוררו חשוב כניטל: הגה: ואין אנו בקיאין בבשר שהרופא גוררו ולכן כל מקום שנשתנה מראית הבשר דינו כניטל (מרדכי וב״י בשם הגהות מיימוני): סעיף ו מחט שנמצא בחלל הקיבה או הכרס דינו כמחט שנמצא בבית הכוסות: סעיף ז המסס ובית הכוסות דבוקין זה בזה ואם נקבו במקום חבורן אפילו הנקב מפולש מזה לזה כשרה ואם הנקב בשאר צדדים שאינם דבוקים יחד אם הנקב מפולש מעבר אל עבר טריפה ואם לאו כשירה בין בהמסס בין בבית הכוסות: הגה: ויש אוסרין בהמסס אפילו בלא נקב מפולש (טור בשם רש״י וא״ו הארוך ות״ה סימן קס״ה) והכי נהוג אם לא במקום הפסד מרובה שאז יש לסמוך אמכשירין: סעיף ח אם נמצא באחד מהם תחובה מחט או קוץ ולא ניקב מעבר אל עבר הופכין אותו ובודקין אותו מבחוץ אם נמצא עליו קורט דם בידוע שניקב כולו וטריפה ואם לאו כשרה (תוס' והג״מיי פ״ו בשם סמ״ג וכל הפוסקים) (אפילו לא נשאר רק מעט מעור החיצון שלא ניקב) (עיין ס״ק כ"א). והוא שלא מלחו ולא הדיחו ואפילו ראש העב שלו לצד חוץ: הגה: ויש מקילין להתיר אם לא ניקב מעבר לעבר והודח ונמלח או שנאבד ולא בדק מבחוץ אם היה עליו קורט דם (כך משמע בהגהות סמ״ק ורמב״ם ורא״ש דלקמן וע״פ) ויש לסמוך עלייהו במקום הפסד מרובה: ואם עבר המחט מעבר אל עבר ועודנו תחוב בו בודקים אותו אם נמצא קורט דם סביב המחט (וכל שכן עליו) (מרדכי ופוסקים והוא ש״ס ערוך פא״ט דף נ״א וכתובות דף ע״ו) בידוע שקודם שחיטה ניקב כולו וטריפה ואם לאו אחר שחיטה דחק ועבר וכשרה אם לא מלחו ולא הדיחו דכיון שהמחט עודנו שם אילו עבר מחיים היה הדם סביבו אבל כשאין המחט לפנינו אסו' כשניקב כולו אפי' אין בו קורט דם: הגה: כל מקום שצריך בדיקה אם לא בדקוהו כגון שנאבד או לקחו המחט משם טריפה דהוי כאילו הדיחו ומלחו (רשב״א סימן תש״ס) יש אומרים דבזמן הזה דאין אנו בקיאין בבדיקות יש להטריף אם נקבה המחט משני צדדין אפילו לא נמצא קורט דם ולא חלודה דאין אנו סומכין בזה על בדיקתנו מאחר דניקב משני צדדין (א״ז ואו״ה) והכי נהוג. מחט או קוץ הנמצאים בהמסס ובית הכוסות בחללו ולא נתחב בהן כלל כשר בכל ענין ואין צריך שום בדיקה (הגהות מיימוני) ויש מקילין דאפי' בניקב המחט מצד אחד אין צריך לבדוק מבחוץ אם יש עליו קורט דם (רמב"ם והרא״ש) ויש לסמוך עלייהו אם הוא הפסד מרובה וא״א לבדוק כגון שנמלח או הודח או נאבד: סעיף ט אם נמצא עלי' חלודה דינה כנמצא עלי' קורט דם: הגה: וכן אם נמצא חלודה מבחוץ נגד המחט אם ניקב מצד אחד טריפה כאילו נמצא שם קורט דם (בית יוסף): סעיף י זה שאמרנו מצד אחד כשרה היינו מבפנים כלפי הרעי דאי צד שבחוץ כלפי חלל הגוף אפי' לא ניקב כלל אלא שנמצא מחט בחלל הגוף לו טריפה: סעיף יא מחט שנמצאת בקורקבן וכולה נבלעת בעובי בשרו ונשאר כחצי אצבע מצד הכיס גם מצד החוץ שלא היתה המחט אוכלת ולא היה ניכר שום נקב לא לצד פנים ולא לצד חוץ תולין להקל: הגה: דהמחט בא מבפנים והוי כניקב מצד אחד ואם אין עליו קורט דם מבחוץ כשר (רשב״א) ויש מחמירין ואוסרין אפילו בכי האי גוונא (הגהות ש״ד בשם מהר"ם וא״ו הארוך) ויש לחוש לדבריהם אם לא בהפסד מרובה: סעיף יב קטן שמצא מחט תחוב בכרס, יש להחמיר ולאסור על פיו אם הוא חריף לידע ולכון בדברים אלו.