Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/83

by Yosef Karo

Laws of Fish and Salted Fish There are ten sections in this chapter: A • B • C • D • E • F • G • H • I • J Section A: Fish with scales and fins are explicitly mentioned in the Torah as pure. A scale is the part that can be easily peeled off, and the fins are the fixed coverings. Note: This applies only to fish that can be peeled by hand or with a utensil. If it is impossible to peel the fish with the skin, it is not considered a fin (Mishnah Torah, chapter 1, halacha 1). Even if a fish has only one scale and one fin, it is permissible. Even if it currently does not have scales and fins but will grow them later, or if it had scales and fins while in the water and they immediately disappeared when it became dry, it is permissible (Rambam, Mishnah Torah, chapter 1, halacha 1). Note: Some say that it is only permissible if the fin is located underneath its jaw, tail, or scale (Tur and Rash Scum, according to Be'er Yitzchak and Rash, in the name of Ramban). It is better to be strict in this regard. Section B: There are types of fish with very thin and imperceivable fins. If they were wrapped in a cloth or placed in a container filled with water and fins were found on them, they are permissible. Section C: Any fish with fins also has scales, but there are some that have scales but not fins. Therefore: - If a piece of fish is found with scales, it is not necessary to search for fins. - If fins are found on a fish, one should not eat it until it is determined that it has scales. Section D: If pieces of fish are found and one of them has fins: - If the pieces fit together, all of them are permissible; the presence of one fish is sufficient. - If they do not fit together, only the pieces with fins are permissible, and the rest are forbidden, even if all of them are salted together. Note: If a fish is found with a wide head and back, it is certainly permissible to eat it because it had fins. But if the fish is intact and fins are not visible, one should not rely on the head and back. Section E: Translation: The prohibition of mixing impure fish with pure fish is only Rabbinical in nature. Therefore, it is permissible to purchase salted pure fish from a non-Jew, even if they are placed together with impure fish in the same vessel, as long as they were not salted together. Note: There are some who prohibit purchasing fish if they are placed in the same container with impure fish. It is customary not to purchase them even if they only see that the salted impure fish are mixed on the table where they are being sold (Tur, Yoreh De'ah 194 and Shach, Yoreh De'ah 20 and Hagahot Sh"t 4 and 7 and Aruch, Klal 13 and Mordechai in the name of Tosafot Rabbi Yisrael). Except for in the case of salted herring and pickled herring, which are permitted in any case because they are definitely not salted with the impure fish due to the fact that it is not typical to salt them together (Mordechai). Note: Even regarding other types of fish, one should not impose strictness and verify if there are impure fish among them. And if one sees that the impure fish are soaked in water with the pure fish, even concerning salted herring, it should be prohibited (Hagahot Sh"t in the name of Maharai and Rabbi Yerucham). But there is no concern that they became soaked as long as one does not see it (Shach). And all of this is ideally, but retroactively, if they were already purchased, it is permissible in any case because the prohibition of mixing fish is Rabbinical, and we say perhaps they were not salted together initially and we do not have concerns about swallowing them from each other (Aruch). And this specifically applies when there is no animal fat on them, but if there is animal fat, it is forbidden by Torah law, and there is a doubt for strictness (Aruch). And in cases where the salted fish are dry, it is permissible in any case since the impure fish are also dry (Maharai in Beit Yosef). However, it is customary to be strict about this as well, if they are placed together (Maharai). Paragraph 6: A non-Jew who brings a barrel filled with fish from the sea, if glass vessels are present (meaning the Rishonim explain that it is kosher fish), and one is swimming in it, it is permitted, as this is an indication that it is pure fish. But if not, it is prohibited. And these matters apply in the case of a closed barrel. But if it is open, it is not permitted with less than two glass vessels, but if one is afraid that he might find glass vessels in the barrel, even with one it is not permitted. And some say that if there were many barrels and all of them were open, and one glass vessel is swimming in one of them (meaning kosher fish), all of them are permitted. If they were closed, and he opened one of them and found a glass vessel in it, it is permitted, and if he then opened another one and found a glass vessel in it, they are all permitted. And some say that with regards to the matter of being permitted through a glass vessel, these matters apply when there is no fish or pieces in it that contain thorns. But if they are all present, it is prohibited. Paragraph 7: Fishing nets should only be bought from an expert unless the Jewish person or non-Jew selling them says, "I salt them and remove them from pure fish." But if he says, "They are pure," he is not believed unless he is a person who is known for being reliable. Paragraph 8: Fish eggs, If both of their heads are rounded or sharp, they are impure (the same applies to their inner parts). If one head is rounded and the other is sharp, he should ask the Jewish person selling them if he says to him, "I salt them and remove them from pure fish," he may eat them. But if he says, "They are pure," he is not believed unless he is a person who is known for being reliable. And now the custom has spread to buy fish eggs indiscriminately, whether they are whole or soft, even from a non-Jew, as long as they are red. But the black ones are not eaten at all. Paragraph 9: A pure fish found in the intestines of an impure fish, whether it was found through the passage of digestion or through the mouth, whether it came out externally, it is pure. Paragraph 10: An impure fish found in the intestines of a pure fish is prohibited.

דין סימני דגים ודגים מלוחיםובו עשרה סעיפים: א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י סעיף א סימני דגים מפורשים בתורה כל שיש לו סנפיר וקשקשת טהור. וסנפיר הוא ששט בו, וקשקשת הן הקליפות הקבועות בו.   הגה: ודוקא שהם נקלפים ביד או בכלי אבל אם אי אפשר לקלפן מעור הדג לא מקרי קשקשת (המ"מ פ"א דמ"א). ואפילו אין לו אלא סנפיר אחד וקשקשת אחד -- מותר. ואפילו אין לו עתה ועתיד לגדלם לאחר זמן או שהיה לו בעודו במים והשירן מיד בעלותו ליבשה -- מותר. (רמב"ם ספ"א מהמ"א ורי"ף ור"ן וה"ה).   הגה: וי"א דאין להתיר בקשקשת אחת רק כשהיא עומדת תחת לחייו או זנבו או סנפירו (הטור והרא"ש לדעת ב"י ור"ן וה"ה בשם רמב"ן). וטוב להחמיר. סעיף ב יש מיני דגים שקשקשיהם דקים מאד ואינם ניכרים, ואם כרכוהו בבגד או נתנו אותו בכלי מלא מים ונמצאו קשקשים מותר. סעיף ג כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת. לפיכך מצא חתיכת דג שיש לו קשקשת -- אין צריך לחזור אחר סנפיר. מצא לו סנפיר -- לא יאכלנו עד שידע שיש לו קשקשת. סעיף ד מצא חתיכות דגים ויש באחת מהן קשקשת -- אם החתיכות מתאימות -- כולן מותרות; חזקה מדג אחד באו. ואם אינן מתאימות -- את שנמצאו בהן קשקשים מותרות והשאר אסורות, אפילו כולן מלוחות ביחד. הגה: ואם נמצא שם דג שיש לו ראש רחב ושדרה מותר לאכלו דודאי היה לו קשקשים. אבל אם הדג שלם ואין אנו רואים בו קשקשים אין לסמוך אראש ושדרה. סעיף ה ציר דגים טמאים אינו אלא מדרבנן. לפיכך מותר לקנות מהעובד כוכבים דגים מלוחים טהורים אע"פ שמונחים עם הטמאים בכלי אחד שמא לא נמלחו יחד. הגה: ויש אוסרים אם מונחין עם הטמאים בחבית אחת. וכן נוהגין שלא לקנותן אפילו אם רואים רק שמונחים עם הטמאים המלוחים בערבוב על השלחן שמוכרין אותם שם (ת"ה סי' קע"ד והגהות ש"ד וש"ד סימן כ' וא"ז וארוך כלל י"ג ומרדכי בשם תוספות הר"ר ישראל). מלבד בהערינ"ג ומרקדי"ש דמתירין בכל ענין דודאי אין נמלחים עם הטמאים משום דאין דרך למלחן עמהם (מרדכי). הגה: ואפי' בשאר דגים אין להחמיר לפשפש ולבדוק אם יש ביניהם דגים טמאים. ואם רואה שהדגים הטמאים שרוים במים עם הטהורים אפי' בהערינ"ג יש לאסרו (הגהות ש"ד בשם מהרא"י ור' ירוחם) אבל אין חוששין שמא נשרו כל זמן שאין רואים (שם). וכל זה לכתחלה אבל בדיעבד שכבר קנאן יש להתיר בכל ענין משום דציר דגים דרבנן ואמרינן שמא בתחלה לא נמלחו יחד ואין חוששין אח"כ לבליעחן זה מזה (ארוך). ודוקא דלית בהו שמנונית וסתם דגים מלוחים לית בהו שמנונית. אבל אם אית בהו שמנונית -- אסור מדאורייתא וספיקא לחומרא (שם). והיכא דהדגים מלוחים יבשים -- מותר בכל ענין מאחר דהטמאים ג"כ יבשים (מהרא"י בת"ה). ונהגו להחמיר גם בזה לכתחלה אם מונחים ביניהם (שם): סעיף ו עובד כוכבים שהביא חבית מלאה מציר דגים אם כולכית (פי' הערוך דג טמא וכן פירש"י ואחרים פירשו שהוא דג טהור) אחת שוטטת בו -- מותר, שזה סימן שהוא מדגים טהורים. ואם לאו אסור. והני מילי דסגי בכולכית אחת -- בחבית סתומה. אבל אם היתה פתוחה -- אינה ניתרת בפחות משתים, אבל באחת חיישינן שמא מעלמא אתא. ויש מי שאומר שאם היו חביות רבות וכולן פתוחות, וכולכית דהיינו דג טהור משוטט באחת מהן -- כולן מותרות. היו סתומות, פתח אחת מהן ומצא בה כולכית -- היא מותרת, שניה ומצא בה כולכית -- כולן מותרות. ויש מי שאומר דהא דשריא ע"י כולכית הני מילי כשאין בה דג או חתיכה שאין בהם קשקשים אבל אם יש בהם הכל אסור. סעיף ז קרבי דגים אינם נקחים אלא מהמומחה אא"כ אומר לו הישראלי (או עובד כוכבים) (ר"ן וכן משמע מרשב"א) המוכרם "אני מלחתים והוצאתים מדג טהור". אבל אם אמר לו "טהורים הם" -- אינו נאמן אא"כ היה אדם שהוחזק בכשרות: סעיף ח ביצי דגים, אם היו שני ראשיהם כדים (פי' עגולים ועבים ככדים) או חדים -- טמאים (וה"ה בקרביים נמי דינא הכי) (טור). אחד כד ואחד חד -- שואל לישראל המוכר אם א"ל "אני מלחתים והוצאתים מדג טהור" -- אוכל על פיו. ואם א"ל "טהורים הם" -- אינו נאמן אא"כ היה אדם שהוחזק בכשרות. ועכשיו פשט המנהג לקנות ביצי דגים בסתם בין שלימים בין נמוחים ואפילו מן העובד כוכבים ובלבד שיהיו אדומים אבל השחורים אין אוכלין אותם כלל: סעיף ט דג טהור שנמצא במעי דג טמא -- בין שנמצא דרך בית הרעי, בין נמצא דרך בית הבליעה, בין שיצא לחוץ -- טהור: סעיף י דג טמא שנמצא במעי דג טהור -- אסור (לשון רמב"ם פ"א מהמ"א דין ה'):