Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/99

by Yosef Karo

Contains seven Seif. 1 If a piece of carrion (unkosher meat) containing both meat and bones falls into a pot of permissible food, the bones of the prohibited item join with the permissible item to nullify the prohibition. It is unnecessary to state that the bones of the permissible item join with the permissible item. However, the marrow within the bones of the prohibited item joins with the prohibition, while the substance of the pot does not join with either the prohibition or the permissible item. Note: Some adopt a stringent stance not to mix the bones of the prohibition with the permissible item to nullify it. However, in a case of loss, it is permissible to rely on leniencies and permit it, as it is the primary ruling. 2 This applies specifically when a piece of carrion falls into the pot of permissible food while it is still fresh. However, if it was first cooked and then fell into the pot of permissible food, the bones within it join with the prohibition because they absorbed from the meat of the carrion while it was being cooked. 3 With regards to other prohibitions, except for the mixture of meat and milk, a piece swallowed from the prohibition joins to nullify the prohibition. Note: This is not practiced, as it is generally accepted that in all prohibitions, a piece becomes carrion, as mentioned above in section 92. 4 When assessing a sauce, a mixture, or pieces, we assess the permissible and prohibited elements as we explained, even if there was more permissible substance originally, and it reduced during cooking and then became mixed with the pot. These are the details concerning a substance of one species mixed with another. However, if it is of the same species, we also assess what the pot swallowed, even if it stands at the edge of the pot. We assess it with careful estimation, and it is seen as if it were in its original form. However, if it dissolves and vanishes due to the light, it does not join, as it has entirely vanished. 5 One should not nullify a prohibition initially, even if it fell into permissible food without a significant enough amount to nullify it. One should not add more permissible substance to nullify it. If one nullified it or added more, if it was unintentional, it is permissible. However, if it was intentional, one is forbidden from nullifying it. Likewise, one who became nullified through it (i.e., the food item) is forbidden from selling it even to another Jew, so that they do not benefit from what has been nullified. Note: This specifically applies to dry substances mixed with dry or wet substances, according to those who say that we do not regard a piece as carrion, as mentioned above in section 92. However, a piece that was swallowed from the prohibition does not join after something permissible was added later, as we say concerning a piece that became carrion (Responsa of Rabbi Solomon ben Abraham Adret, Section 945). Some say that even in cases where we do not say a piece became carrion, it does not nullify the permissible item unless something permissible was added before the mixture was known. However, if the mixture was known before, what was added afterward does not nullify it. Based on this, the knowledgeable authority should have nullified a prohibition to investigate whether the permissible item was added afterward. However, this is not practiced. 6 One should not nullify a Rabbinic prohibition by mixing it with permissible items, nor should one add to it. This is similar to nullifying a Biblical prohibition, and this is the accepted practice, and it should not be changed. (Tur in the name of the Rosh and in Terumat HaDeshen, Section 54, and in the gloss of Sha'arei Dura, Section 39, and Re'ah in Bedek HaBayit, Ran, Mordechai, and Agudah in the first chapter of Beitza). If a prohibition was nullified, such as if there was a measure (shiur) corresponding to it, and something prohibited was added afterward, it returns and is reinstated as prohibited. This applies regardless of whether it is of the same kind or different, whether it is dry or moist, and whether it was known in the meantime or not known (gloss of Sha'arei Dura, Section 39). For example, if a olive-sized piece of milk fell into water and was nullified within sixty parts, and then it fell from the water into a pot of meat, it is permissible to use it even though there is no sixty parts of the meat against the milk because it was nullified in the water (as explained in the lengthy section of prohibitions and permissions, Section 24), and the same applies in similar cases. 7 If a small amount of a prohibition is swallowed into a kosher vessel, and it is customary to use that vessel abundantly with permissible items, it is permissible to use it initially since the prohibition is minimal, and it is impossible to impart its taste. Therefore, if something prohibited was swallowed into a pot or into bottles and the like, it is permissible to use them initially, even on the same day, as it is impossible to impart its taste. However, if it was swallowed into a vessel that is usually used occasionally for something minimal, such as a bowl and the like, it is forbidden to use it, even in abundance, due to the decree lest one uses it for something minimal and it imparts its taste.

דין אם העצמות מצטרפין לבטל איסור ושלא לבטל איסור לכתחילה ובו שבעה סעיפים: סעיף א חתיכת נבילה שיש בה בשר ועצמות שנפלה לקדירת היתר עצמות האיסור מצטרפים עם ההיתר לבטל האיסור ואין צריך לומר שעצמות ההיתר מצטרפים עם ההיתר אבל המוח שבעצמות האיסור מצטרף עם האיסור וגוף הקדירה אינה מצטרפת לא עם האיסור ולא עם ההיתר: הגה: ויש מחמירים שלא לצרף עצמות האיסור עם ההיתר לבטל (הגה אחת בשערי דורא סי' מ משם אור זרוע) ובמקום הפסד יש לסמוך אמקילין ומתירין כי כן עיקר: סעיף ב במה דברים אמורים שעצמות האיסור מצטרפים עם ההיתר כשנפלה חתיכת הנבילה לקדירת היתר כשהיא חיה אבל אם נתבשלה תחילה ואחר כך נפלה לקדירת היתר עצמות שבה מצטרפים עם האיסור לפי שבלעו מבשר הנבילה כשנתבשלה לבדה: סעיף ג בשאר איסורים חוץ מבשר בחלב חתיכה הבלועה מאיסור מצטרפת לבטל האיסור: הגה: ואין נוהגין כן כי קי"ל בכל איסורים חתיכה נעשית נבילה כדלעיל סימן צ"ב: סעיף ד משערים ברוטב ובקיפה (פירוש הדק הדק של בשר ותבלין המתאסף בשולי קדרה) ובחתיכות ומשערים ההיתר והאיסור כמו שבא לפנינו אע"פ שהיה בהיתר יותר מתחילה ונתמעט בבישולו ונבלע בקדרה והני מילי במין בשאינו מינו אבל אם הוא מין במינו משערין גם במה שבלעה הקדרה ועומד בדופני הקדרה ומשערים זה באומד יפה ורואים אותו כאילו הוא בעין אבל מה שכלה ואבד מחמת האור אינו מצטרף שזה כלה לגמרי: סעיף ה אין מבטלין איסור לכתחילה ואפילו נפל לתוך היתר שאין בו שיעור לבטלו אין מוסיפין עליו היתר כדי לבטלו. עבר וביטלו או שריבה עליו אם בשוגג מותר ואם במזיד אסור למבטל עצמו אם הוא שלו וכן למי שנתבטל בשבילו (ואסורים למכרו גם כן לישראל אחר שלא יהנו ממה שבטלו) (איסור והיתר הארוך כלל כ"ד) ולשאר כל אדם מותר: הגה: ודוקא שנתערב יבש ביבש או אפילו לח בלח למאן דאמר שאין אומרים בו חתיכה נעשית נבילה כדלעיל סי' צ"ב אבל חתיכה שבלעה איסור לא מהני שנתוסף אחר כך ההיתר דהא אמרינן ביה חתיכה נעשית נבילה (רשב"א סימן תצ"ה) ויש אומרים דאפילו במקום דלא אמרינן חתיכה נעשת נבלה לא מהני ההיתר לבטל אלא אם נתוסף קודם שנודע התערובת אבל אם נודע התערובת קודם לא מהני מה שנתוסף אחר כך ולפי זה היה צריך החכם המורה לבטל איסור לחקור אם נתוסף ההיתר לאחר שנודע (איסור והיתר הארוך כלל ל"ז) ולא נהגו כן: סעיף ו איסור של דבריהם אין מערבין אותו בידים כדי לבטלו ואם עשה כן במזיד אסור אבל אם נפל מעצמו ואין בהיתר כדי לבטלו מרבה עליו ומבטלו: הגה: ויש אומרים דאין לבטל איסור דרבנן או להוסיף עליו כמו באיסור דאורייתא וכן נוהגין ואין לשנות (טור בשם הרא"ש ובתרומת הדשן סימן נ"ד ובהגהת שערי דורא סי' לט ורא"ה בבדק הבית ור"ן ומרדכי ואגודה פ"ק דביצה). איסור שנתבטל כגון שהיה ס' כנגדו, ונתוסף בו אחר כך מן האיסור הראשון -- חוזר וניעור ונאסר; לא שנא מין במינו לא שנא מין בשאינו מינו, לא שנא יבש לא שנא לח, לא שנא נודע בינתיים או לא נודע בינתים (הגהת שערי דורא סימן ל"ט). כזית חלב שנפל למים ונתבטל בס' ואחר כך נפל מן המים לקדירה של בשר מותר אע"פ שאין בבשר ס' נגד החלב שהרי נתבטל במים (באיסור והיתר הארוך כלל כ"ד) וכל כיוצא בזה: סעיף ז אם נבלע איסור מועט לתוך כלי כשר אם דרכו של אותו כלי להשתמש בו בשפע היתר מותר להשתמש בו לכתחלה כיון שהאיסור מועט ואי אפשר לבוא לידי נתינת טעם ולפיכך איסור משהו שנבלע בקדרה או בתוך קנקנים וכיוצא בהם מותר להשתמש בו לכתחלה ואפילו בבן יומו לפי שאי אפשר לבא לידי נתינת טעם אבל אם נבלע בכלי שדרכו להשתמש לעתים בדבר מועט כקערה וכיוצא בה אסור להשתמש אפילו בשפע גזירה שמא ישתמש בה בדבר מועט ויבא לידי נתינת טעם: [1]