A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/עוז - עוכבניין

From Wikisource
Jump to: navigation, search

‎the ‎Lord ‎is ‎strength ‎(with ‎ref. ‎to ‎Ps. ‎XCIII, ‎1). ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎VIII, ‎3 ‎וכ׳ ‎תורה ‎אלא ‎ע׳ ‎אין ‎'strength' ‎means ‎the ‎Law, ‎as ‎we ‎read ‎(Ps. ‎XXIX, ‎11) ‎&c.; ‎Mekh. ‎B'shall., ‎Shir., ‎s. ‎3 ‎וכ׳ ‎עוי ‎אין ‎my ‎strength ‎(Ex. ‎XV, ‎2) ‎means ‎&c.; ‎Ber. ‎16b ‎בעוך ‎תתכסה ‎clothe ‎thyself ‎in ‎thy ‎majesty; ‎a. ‎fr.

‎עוז ‎II ‎m. ‎name ‎of ‎a ‎bird, ‎prob. ‎black ‎eagle ‎(b. ‎h. ‎עוניה). ‎Kel. ‎XVVII, ‎14; ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Mets. ‎VII, ‎5. ‎-- ‎V. ‎עוזיא.

‎עוזא ‎I, ‎זאb ‎m. ‎(cmp. ‎preced.) ‎name ‎of ‎a ‎bird ‎of ‎prey, ‎prob. ‎sea-eagle. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XI, ‎13; ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Deut. ‎XIV, ‎12 ‎(b. ‎text ‎פרס). ‎-- ‎V. ‎עוזיא, ‎a. ‎ער.

‎עוזא ‎1I, ‎עוזה, ‎ב׳ ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎~eza, ‎1) ‎one ‎of ‎the ‎brothers ‎that ‎accompanied ‎the ‎Ark ‎to ‎Gibeah. ‎Sor. ‎35a; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎4. ‎Ib. ‎s. ‎21; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎name ‎of ‎a ‎fallen ‎angel. ‎Yoma ‎67b ‎ועזאל ‎ע׳ ‎מעשה ‎the ‎deed ‎of ‎b. ‎and ‎Azael ‎(who ‎came ‎down ‎and ‎had ‎connection ‎with ‎the ‎daughters ‎of ‎man, ‎v. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎VI, ‎4). ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎34 ‎עזא ‎ומה ‎וכ׳ ‎ועזאל ‎when ‎b. ‎a. ‎Azael. ‎. ‎.. ‎sinned ‎on ‎coming ‎down ‎&c.; ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎11, ‎end ‎ועזאל ‎עעזה. ‎-- ‎[Yalk. ‎Gen. ‎44 ‎שמחזי ‎ועזאל; ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎VI, ‎4 ‎ועוזיאל ‎שמחזי]

‎עוזיא ‎m. ‎(v. ‎עוז ‎II) ‎name ‎of ‎a ‎bird ‎of ‎prcy, ‎prob. ‎black ‎eagle. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XI, ‎13 ‎(ed. ‎Vien. ‎עזיא); ‎Deut. ‎XIV, ‎12(ed. ‎Amst. ‎זיא; ‎ed.Vien. ‎עז׳; ‎h.ttextעזניה); ‎v. ‎סזא.

‎עוזיאל, ‎ע׳ ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎~aziel, ‎1) ‎tthe ‎father ‎of ‎Jonathan ‎the ‎translator. ‎B. ‎Bath. ‎133b, ‎a. ‎fr., ‎v. ‎יונתן. ‎-- ‎2) ‎name ‎of ‎ttwo ‎Amoraim. ‎M. ‎Kat. ‎5a ‎ע׳ ‎דר׳ ‎בריה ‎בר ‎ע׳ ‎ר׳ ‎רבה ‎R. ‎C. ‎grandson ‎of ‎R. ‎b. ‎the ‎elder; ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎80b ‎bot. ‎חונייה ‎דו׳ ‎בריה ‎ע׳ ‎ר׳, ‎Y. ‎Bets. ‎III, ‎62a ‎top; ‎a. ‎e. ‎--V. ‎Fr. ‎M'bo, ‎p. ‎119b. ‎-3) ‎name ‎of ‎a ‎fallen ‎aogel, ‎v. ‎אזאל, ‎a. ‎עוזא ‎II.

‎עוזיה, ‎עוזיהו, ‎ע׳ ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎~zziah, ‎king ‎of ‎Judah. ‎M. ‎Kar. ‎7b ‎לע׳וכ׳ ‎לו ‎היה ‎לא ‎יותם ‎Jotham ‎was ‎begotten ‎by ‎b. ‎after ‎the ‎latter ‎was ‎declared ‎a ‎leper; ‎Tosef. ‎Neg. ‎VIII, ‎6. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎20; ‎Yalk. ‎ib. ‎35. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎4 ‎ע׳ ‎נצטרע ‎ידו ‎שעל ‎on ‎account ‎of ‎it ‎(the ‎oftering ‎of ‎frankincense) ‎b. ‎became ‎a ‎leper. ‎Ib. ‎s. ‎7 ‎שבקש ‎ע׳ ‎זה ‎וכ׳ ‎בתחום ‎להכנס ‎that ‎is ‎b. ‎who ‎attempted ‎to ‎encroach ‎on ‎the ‎domain ‎of ‎priesthood; ‎a. ‎e.

‎(עוזררעוזרד ‎I ‎m. ‎(v. ‎חיזרר ‎a. ‎חזרי; ‎populardy ‎conceived ‎as ‎a ‎transposed ‎reduplic. ‎of ‎זער) ‎[smal ‎and ‎shrunk,] ‎muedlar, ‎crab-apple; ‎sorb-apple. ‎[Tosef. ‎Kil. ‎I, ‎3 ‎אוזרד, ‎v. ‎חיזרר,]- ‎Pl. ‎עוזררים, ‎עוזררין, ‎(עוזרד). ‎Kil. ‎I, ‎4 ‎(Y. ‎ed. ‎עזרדים) ‎sorb-apples ‎(Maim.). ‎Maasr. ‎I, ‎3 ‎(Ms. ‎M. ‎חזררין, ‎Y. ‎ed. ‎חזרדין). ‎Dem. ‎I, ‎1(Y. ‎ed. ‎ע׳); ‎Ber. ‎40b, ‎expl. ‎טולשי; ‎a. ‎e.

‎(עוזרר(,שוזרד ‎II ‎m. ‎(preced.) ‎shrunk, ‎hardened ‎(reed). ‎l. ‎עוזררין, ‎(עוזרד). ‎Erub. ‎34a ‎עוזיר׳ ‎Ms. ‎M. ‎(or ‎עודררין; ‎ed. ‎עוזרדין). ‎[Ib. ‎והיגין ‎אטדין ‎ע׳ ‎Rashi, ‎v. ‎ורד ‎II.]

‎עוי, ‎עוה ‎(b. ‎h.) ‎[to ‎be ‎curved, ‎bent, ‎crooked; ‎to ‎curve ‎&c.,] ‎to ‎pervert, ‎do ‎wrong. ‎Yoma ‎III, ‎8 ‎וכ׳ ‎פשעתי ‎כויתי ‎I ‎have ‎done ‎wrong, ‎I ‎have ‎transgressed ‎&c.; ‎Ib. ‎VI, ‎2 ‎עוו ‎וכ׳ ‎פשעו ‎thy ‎people ‎Israel ‎has ‎done ‎wrong ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎Pi, ‎עיוה ‎1) ‎to ‎subvert, ‎lay ‎waste ‎(cmp. ‎הפך). ‎Hull. ‎60b ‎(play ‎on ‎עוים, ‎Deut. ‎II, ‎23) ‎מקומן ‎את ‎שעיו ‎Ar. ‎a. ‎Rashi ‎R. ‎s. ‎4 ‎ע׳ ‎נצטרע ‎ידו ‎שעל ‎on ‎account ‎of ‎it ‎(the ‎offering ‎of ‎(ed.שעיותו) ‎they ‎laid ‎waste ‎their ‎home(deserted ‎it); ‎Yalk. ‎Deut. ‎809; ‎Yalk. ‎Josh. ‎22 ‎שעוו. ‎---2) ‎to ‎curve ‎one's ‎self ‎(like ‎a ‎serpent, ‎v. ‎עויא), ‎wriggle. ‎Ib. ‎הרבה ‎לאלוהות ‎שעיו ‎Ar. ‎they ‎wriggled ‎before ‎many ‎deities ‎(ed.שאיוו, ‎v, ‎אוה ‎I).

‎עוי ‎Ich. ‎same, ‎to ‎curve. ‎Targ. ‎Ps. ‎LIX, ‎5 ‎עווין ‎לא ‎עד ‎ed. ‎Lag. ‎(oth. ‎ed. ‎עוין ‎לא ‎על) ‎without ‎making ‎a ‎curve ‎(deviation) ‎(Ms. ‎עוויא). ‎Af ‎אעויי ‎to ‎be ‎wrong. ‎Ib. ‎CVVI, ‎6 ‎(ed. ‎Lag. ‎עותנא, ‎v. ‎עות). ‎thpe. ‎אתעוי ‎to ‎be ‎wronged. ‎Targ. ‎Prov. ‎XVIII, ‎19 ‎(v., ‎however, ‎עדר ‎II).

‎עוי ‎II, ‎Pa. ‎עוי ‎(cmp. ‎צוח) ‎to ‎cry; ‎Yoma ‎77a ‎ע׳ ‎ע׳ ‎ביה ‎דאשגח ‎וליכא ‎(missing ‎in ‎later ‎eds.; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a.l.) ‎he ‎cried ‎and ‎cried, ‎and ‎none ‎minded ‎him. ‎Yeb. ‎71b ‎מעוי ‎דלא ‎היכא ‎if ‎the ‎infant ‎(on ‎putting ‎its ‎head ‎forth ‎the ‎first ‎time) ‎did ‎not ‎cry. ‎Sabb. ‎134a ‎דלא ‎ינוקא ‎האי ‎מעוי ‎if ‎an ‎infant ‎does ‎not ‎cry ‎(breathe). ‎Sot. ‎12a ‎כי ‎בהדייהו ‎ומעוי ‎היכי ‎in ‎order ‎that ‎it ‎should ‎hear ‎them ‎and ‎cry ‎with ‎them; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Hull. ‎53a ‎מעואי ‎קא ‎איהו ‎when ‎he ‎(the ‎lion) ‎roars.

‎עויא, ‎עוייא, ‎עוו׳ ‎f. ‎(עוי ‎I) ‎= ‎h. ‎עו ‎curve; ‎wrong, ‎inigiilg. ‎Targ. ‎Ps. ‎LiX, ‎5 ‎Ms. ‎(v. ‎עיי ‎I). ‎Targ. ‎Ex. ‎XXVIII ‎38 ‎עוית ‎(עויית) ‎constr. ‎(ed. ‎Berl. ‎עוית ‎pl.). ‎Targ. ‎Ps. ‎LLl, ‎7 ‎(ed. ‎Wil. ‎עויא); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎עויין, ‎גוייתא, ‎עו׳. ‎1b. ‎CXXX, ‎3 ‎(ed. ‎Wil. ‎עוין). ‎Targ. ‎Lev. ‎XVI, ‎21; ‎a. ‎fr.

‎עויא, ‎עוייא, ‎עוו׳ ‎Im. ‎(v. ‎עוה)= ‎חויא, ‎serpent. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎26 ‎(play ‎on ‎עוים, ‎v. ‎עוה) ‎ע׳ ‎. ‎. ‎בגלילא ‎Ar. ‎(ed. ‎איויא) ‎in ‎Galilee ‎they ‎call ‎a ‎serpent ‎'ivya ‎(for ‎hirya).

‎עויא ‎II ‎pr. ‎n. ‎m. ‎lvya. ‎an ‎Amora. ‎B. ‎Bath. ‎129b; ‎133a, ‎sq. ‎(Ms. ‎M. ‎עווא; ‎Ms. ‎R. ‎עוירא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎. ‎notes).

‎עוילא ‎עוילה ‎m. ‎1 ‎= ‎b. ‎h. ‎עויל, ‎boy. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎36 ‎(ref. ‎to ‎Job ‎XXI, ‎111) ‎ע׳ ‎. ‎. ‎. ‎בערביא ‎in ‎Arabia ‎tthey ‎call. ‎a. ‎ehild ‎dvila; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎5, ‎beg.; ‎Yalk. ‎Job ‎908. ‎- ‎2)wrong- ‎doer, ‎v. ‎עולא.

‎עוין, ‎v. ‎עון ‎ch.

‎עויר.. ‎עוירא ‎I.. ‎עון׳, ‎עו׳=h. ‎עיד, ‎blind. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XXI, ‎18. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎IV, ‎11; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎רבתי ‎(מאת ‎חד ‎7), ‎v. ‎נאקתא. ‎Gitt. ‎69a ‎וכ׳ ‎ע׳ ‎ליה ‎ונימא ‎and ‎let ‎the ‎blind ‎man ‎say ‎to ‎him ‎&c.; ‎B. ‎Kam. ‎85a ‎עינא ‎ע׳, ‎v. ‎אסי. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎30, ‎v. ‎סממי; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Sabb. ‎151b ‎תרתי ‎ועיודא ‎תכלא ‎shall ‎I ‎be ‎both, ‎childless ‎and ‎blind? ‎(v. ‎next ‎w.)-- ‎Pl. ‎עיורין. ‎Targ. ‎Lam. ‎IV, ‎14. ‎עוירא ‎II ‎f. ‎(preced.) ‎blindness. ‎Ned. ‎81a, ‎v. ערבוביתא. ‎-- ‎Sabb. ‎151b ‎ועיורא ‎תיכלא ‎תרתי ‎(Rashi) ‎shall ‎Isuffer ‎both, ‎bereavement ‎and ‎blindness?

‎עוירא ‎III ‎pr. ‎n. ‎m. ‎vira, ‎an ‎Amora. ‎Hull. ‎42b; ‎55b; ‎a. ‎fr. ‎- ‎V. ‎עויא ‎II.

‎עוית, ‎Pa. ‎of ‎גות.

‎עוית ‎f. ‎(עוה) ‎convulsion. ‎Hull. ‎60b ‎(play ‎on ‎עוים, ‎v. ‎עוה) ‎ע׳ ‎אוחזתו ‎אותם ‎הרואה ‎שכל ‎whoever ‎saw ‎tthem ‎was