A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/עוז - עוכבניין

From Wikisource
Jump to: navigation, search

‎כו ‎the ‎Lord ‎iis ‎strength ‎(with ‎ref. ‎to ‎Ps. ‎XCIII, ‎1). ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎VIII, ‎3 ‎וכ׳ ‎תורה ‎אלא ‎ע׳ ‎אין ‎'strength ‎means ‎the ‎Law, ‎as ‎we ‎read ‎(Ps. ‎XXIX, ‎11) ‎\&c.; ‎Mekh. ‎B'shall., ‎Shir., ‎s. ‎3 ‎וכ׳ ‎עוי ‎אין ‎'my ‎strength ‎(Ex. ‎XV, ‎2) ‎means ‎\&c. ‎Ber. ‎16b ‎בעוך ‎תתכסה ‎clothe ‎thyself ‎in ‎thy ‎maiesty; ‎a. ‎fr.

‎עוז ‎II ‎m. ‎name ‎of ‎a ‎bird, ‎prob. ‎black ‎eagle ‎(b. ‎h.

‎עזניה). ‎Kel. ‎XVII, ‎14; ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Mets. ‎VII, ‎5. ‎- ‎V. ‎עוזיא.

‎כוזאI, ‎עזא ‎m. ‎(cmp. ‎preced.) ‎name ‎of ‎a ‎bird ‎of ‎prey, ‎prob. ‎sea-eagle. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XI, ‎13; ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Deut. ‎XIV, ‎12 ‎(h. ‎text ‎פרס). ‎- ‎V. ‎עוזיא, ‎a. ‎ער.

‎עוזא ‎II, ‎עוזה, ‎ע׳ ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Txa, ‎1) ‎one ‎of ‎the ‎brothers ‎that ‎accompanied ‎the ‎Ark ‎to ‎Gibeah. ‎Sot. ‎35a; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎4. ‎Ib. ‎s. ‎21; ‎ac ‎e. ‎-- ‎2) ‎name ‎of ‎a ‎fallen ‎angel. ‎Yoma ‎67b ‎ועזאל ‎ע׳ ‎מעשה ‎the ‎deed ‎of ‎l. ‎and ‎Azael ‎(who ‎came ‎down ‎and ‎had ‎connection ‎with ‎the ‎daughters ‎of ‎man, ‎v. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎VI, ‎4). ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎34 ‎עזא ‎ומה ‎וכ׳ ‎ועזאל ‎when ‎l. ‎a. ‎Azael. ‎. ‎... ‎sinned ‎on ‎coming ‎down ‎\&c. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎11, ‎end ‎ועזאל ‎עזה. ‎-- ‎[Yalk. ‎Gen. ‎44 ‎שמחזי ‎ועזאל; ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎VI, ‎4 ‎ועוזיאל ‎שמחזי]

‎עוזיא ‎m. ‎(v. ‎עוז ‎II) ‎name ‎of ‎a ‎bird ‎of ‎prey, ‎prob. ‎black ‎eagle. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XI, ‎13 ‎(ed. ‎Vien. ‎עזיא); ‎Deut. ‎XIV, ‎12 ‎(ed. ‎Amst. ‎עזיא; ‎ed.Vien. ‎עז׳; ‎h. ‎text ‎עזניה); ‎v. ‎אזא.

‎עוזיאל, ‎2ז׳ ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎xziel ‎1) ‎thie ‎father ‎of ‎Jonathan ‎the ‎translator. ‎B. ‎Bath. ‎133b, ‎a. ‎fr., ‎v. ‎יונתן. ‎-- ‎2) ‎name ‎of ‎two ‎Amoraim. ‎M. ‎Kat. ‎5a ‎ע׳ ‎דר׳ ‎בריה ‎בר ‎ע׳ ‎ר׳ ‎רבה ‎R. ‎. ‎grandson ‎of ‎R. ‎II. ‎the ‎elder; ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎80b ‎bot. ‎חונייה ‎דר׳ ‎בריה ‎ע׳ ‎ר׳, ‎Y. ‎Bets. ‎III, ‎62a ‎top; ‎a. ‎e. ‎- ‎V. ‎Pr. ‎M'bo, ‎p. ‎119b. ‎-3) ‎name ‎of ‎a ‎fallen ‎angel, ‎v. ‎עזאל, ‎a. ‎עודא ‎II.

‎עוווה, ‎2׳,עוזיהו ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎zziah, ‎ing ‎of ‎Judah. ‎M. ‎K.l. ‎7b ‎לע׳וכ׳ ‎לו ‎היה ‎לא ‎יותם ‎Jotham ‎was ‎begotten ‎by ‎. ‎after ‎the ‎latter ‎was ‎declared ‎a ‎leper; ‎Tosef. ‎Neg. ‎VIII, ‎6. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎20; ‎Yalk. ‎ib. ‎35. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎4 ‎ע׳ ‎נצטרע ‎ידו ‎שעל ‎on ‎account ‎of ‎it ‎(the ‎offering ‎of ‎frankincense) ‎l. ‎became ‎a ‎leper. ‎Ib. ‎s. ‎7 ‎שבקש ‎ע׳ ‎זה ‎וכ׳ ‎בתחום ‎להכנס ‎that ‎is ‎b. ‎wlio ‎attempted ‎to ‎encroach ‎on ‎the ‎domain ‎of ‎priesthood; ‎a. ‎e.

‎(עוזרד.) ‎עוזרר ‎I ‎m. ‎(v. ‎היזרר ‎a. ‎זרר; ‎populary ‎conceived ‎as ‎a ‎transposed ‎reduplic. ‎of ‎זער) ‎[smal ‎anl ‎shrunk,] ‎medlar, ‎crab-apple; ‎sorh-apple. ‎[Tosef. ‎Kil. ‎I, ‎3 ‎אוזרד, ‎v. ‎חיזרר.] ‎- ‎Pl ‎עוזררים, ‎עוזררין, ‎(עוזרד׳). ‎Kil. ‎I, ‎4 ‎(Y. ‎ed. ‎עזרדים) ‎sorb-apples ‎(Maim.). ‎Maasr. ‎I, ‎3 ‎(Ms. ‎M. ‎חזררין, ‎Y. ‎ed. ‎הזרדין). ‎Dem. ‎I, ‎1 ‎(Y. ‎ed. ‎עז׳); ‎Ber. ‎40b, ‎expl. ‎טולשי; ‎a. ‎e.

‎(עוזרך.) ‎עוזרר ‎II ‎m. ‎(preced.) ‎shrunk, ‎hardened ‎(reed). ‎- ‎Pl ‎עוררין, ‎(עוזרד׳). ‎Erub. ‎34b ‎עוזרר׳ ‎Ms. ‎M. ‎(or

‎עודררין; ‎ed. ‎עוזרדין). ‎[Ib. ‎והיגין ‎ע׳אטדין ‎Rashl, ‎v. ‎ורד ‎II.]

‎עוו, ‎והP ‎(b. ‎h.) ‎[to ‎be ‎curved, ‎bent, ‎crooked; ‎to ‎curve ‎\&c..] ‎to ‎pervert, ‎do ‎wrong. ‎Yoma ‎III, ‎8 ‎וכ׳ ‎פשעתי ‎עויתי ‎I ‎have ‎done ‎wrong, ‎I ‎have ‎transgressed ‎\&c. ‎Ib. ‎VI, ‎2 ‎עוו ‎וכ׳ ‎פשעו ‎thy ‎people ‎Israel ‎has ‎done ‎wrong ‎\&c.; ‎a. ‎fr. ‎Pi. ‎עיוה ‎1) ‎to ‎subvert, ‎lay ‎waste ‎(cmp. ‎הפך). ‎Hull. ‎60b ‎(play ‎on ‎עוים, ‎Deut. ‎II, ‎23) ‎מקומן ‎את ‎שעיוו ‎Ar. ‎a. ‎Rashi ‎B ‎g ‎c ‎עיות ‎(ed. ‎שעיותו) ‎they ‎laid ‎waste ‎their ‎home ‎deserted ‎it); ‎Yalkk. ‎Deut. ‎809; ‎Yalk. ‎Josh. ‎22 ‎שעוו. ‎-*2) ‎to ‎curve ‎one's ‎self ‎(like ‎a ‎serpent, ‎v. ‎עויא), ‎wrigglc. ‎Ib. ‎הרבה ‎לאלוהות ‎שעיוו ‎Ar. ‎they ‎wriggled ‎before ‎many ‎deities ‎(ed. ‎שאיוו, ‎v, ‎אוה ‎I).

‎עוי ‎I ‎ch. ‎same, ‎to ‎curve. ‎׳Targ. ‎Ps. ‎LIX, ‎5 ‎עווין ‎לא ‎עד ‎ed. ‎Lag. ‎(oth. ‎ed. ‎עוין ‎לא ‎על) ‎without ‎making ‎a ‎curve ‎(deviation) ‎(Ms. ‎עוויא). ‎Af ‎אעוי ‎tc ‎be ‎wrong. ‎Ib. ‎CVI, ‎6 ‎(ed. ‎Lag. ‎עותנא, ‎v. ‎עות). ‎Ithpe. ‎אתעוי ‎to ‎be ‎wronged. ‎Targ. ‎Prov. ‎XVIII, ‎19 ‎(v, ‎however, ‎עדר ‎II).

‎עוי ‎II, ‎Pa. ‎עוי ‎(cmp. ‎ביח) ‎to ‎cry; ‎Yoma ‎77a ‎ע׳ ‎כ׳ ‎ביה ‎דאשגה ‎וליכא ‎(missing ‎in ‎later ‎eds.; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.) ‎he ‎cried ‎and ‎qried, ‎and ‎none ‎minded ‎him. ‎Yeb. ‎71b ‎מעוי ‎דלא ‎היכא ‎if ‎the ‎infant ‎(on ‎putting ‎its ‎head ‎forth ‎the ‎first ‎time) ‎did ‎not ‎cry. ‎Sabb. ‎134a ‎דלא ‎ינוקא ‎האי ‎מעוי ‎if ‎an ‎infant ‎does ‎not ‎cry ‎(breathe). ‎Sot. ‎12a ‎כי ‎בהדייהו ‎ומעוי ‎, ‎. ‎היכי ‎in ‎order ‎that ‎it ‎should ‎hear ‎them ‎and ‎cry ‎with ‎them; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Hull. ‎53a ‎מעואי ‎קא ‎איהו ‎when ‎he ‎(the ‎lion) ‎roars.

‎עויא, ‎עוייא ‎עוו׳ ‎f ‎(עוי ‎I) ‎= ‎h. ‎גון ‎curee. ‎wrong. ‎inigiity. ‎TargPs. ‎LiX, ‎5 ‎Ms. ‎(v. ‎עויI). ‎Targ. ‎Ex. ‎XXvIII ‎38 ‎עוית ‎(עויית) ‎constr. ‎(ed. ‎Berl. ‎עוית ‎pl.). ‎Targ. ‎Ps. ‎LI, ‎7 ‎(ed. ‎Wil. ‎עויא); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎עויין, ‎עוייתא, ‎עוו׳. ‎Ib. ‎CXXX, ‎3 ‎(ed. ‎Wil. ‎עוין). ‎Targ. ‎Lev. ‎XVI, ‎21; ‎a. ‎fr.

‎עויא, ‎עוייא ‎עוו׳I ‎. ‎(v. ‎עוה) ‎= ‎חסויא ‎serpet ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎26 ‎(play ‎on ‎עוים, ‎v. ‎כוה) ‎ע׳. ‎. ‎בגלילא ‎Ar. ‎(ed. ‎איויא) ‎in ‎Galilee ‎they ‎call ‎a ‎serpent ‎'ivya ‎(for ‎hirya).

‎עויא ‎II ‎pr. ‎n. ‎m. ‎׳vya. ‎an ‎Amora. ‎B. ‎Bath. ‎129b; ‎133a, ‎sq. ‎(Ms. ‎M. ‎עווא; ‎Ms. ‎R. ‎עוירא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎notes).

‎עוילא, ‎עוילה ‎m. ‎1) ‎= ‎b. ‎h. ‎עויל, ‎boy. ‎Gen. ‎B. ‎s. ‎Se ‎(ref. ‎to ‎ob ‎XXI, ‎11) ‎ע׳. ‎. ‎. ‎בערביא ‎in ‎Arabia ‎they ‎call ‎a. ‎child ‎aivila; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎5, ‎beg.; ‎Yalk. ‎Job908. ‎- ‎2).wrong- ‎doer, ‎v. ‎עולא.

‎עוין, ‎v. ‎עון ‎ch.

‎עויר... ‎כוירא ‎i. ‎צוו׳, ‎עו׳.b. ‎ער. ‎tind ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XXI, ‎18. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎IV, ‎11; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎רבתי ‎(מאת׳ ‎חד ‎7), ‎v. ‎נאקתא. ‎Gitt. ‎69a ‎וכ׳ ‎ע׳ ‎ליה ‎ונימא ‎and ‎let ‎the ‎blind ‎man ‎say ‎to ‎him ‎\&c. ‎B. ‎Kam. ‎85a ‎עינא ‎ע׳, ‎v. ‎אסי. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎30, ‎v. ‎סמי; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Sabb. ‎151b ‎תרתי

‎ועיורא ‎תכלא ‎shall ‎I ‎be ‎both, ‎childless ‎and ‎blind? ‎(v. ‎next ‎w.)-- ‎Pl. ‎עיורין. ‎Targ. ‎Lam. ‎IV, ‎14.

‎עוירא ‎II ‎f ‎(preced.) ‎blindness. ‎Ned. ‎81a, ‎v. ‎ערבוביתא. ‎-- ‎Sabb. ‎15i1b ‎ועיורא ‎תיכלא ‎תרתי ‎(Rashi) ‎shallI ‎suffer ‎both, ‎bereavement ‎and ‎blindness?

‎עוירא ‎III ‎pr. ‎n. ‎m. ‎׳dvira, ‎an ‎Amora. ‎Hull. ‎42b; ‎55b; ‎s. ‎fr. ‎- ‎V. ‎כויא ‎II.

‎עוית ‎Pa ‎of ‎בוה.

‎עוות ‎f ‎(עוה) ‎convulsion. ‎Hull. ‎60b ‎(play ‎on ‎עוים, ‎v. ‎עוה) ‎ע׳ ‎אוחזתו ‎אותם ‎הרואה ‎שכל ‎whoever ‎saw ‎them ‎was