Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/454

by Yosef Karo

With Which Matzo Does One Not Fulfill His Obligation	באיזה מצה אינו יוצא ידי חובתו
Paragraph 1 - One does not fulfill his obligation with bran-flour [matzo] or coarse bran-flour [matzo], but he can knead the dough with bran-flour or coarse bran-flour and then fulfill his obligation. One fulfills his obligation with very pure flour, and we do not say that this is not the bread of affliction. Rem"a: It is good a priori not to make the matzo too wide, because then it is like a cake (Mahar"i Weil).	סעיף א - אין יוצאין לא בפת סבין ולא בפת מרסן, אבל לש הוא את העסה בסבין ובמרסן שבה ויוצא בה. ויוצא במצה מסלת נקיה ביותר, ואין אומרים אין זה לחם עני. הגה: וטוב לכתחלה שלא לעשות המצה רחבה יותר מדי, דהוי כאשישה (מהר"י ווייל).
Paragraph 2 - One can fulfill his obligation with dogs' dough, as long as the shepherds eat from it, and if not, one cannot fulfill his obligation, because it is not watched for the sake of [the mitzvah of] matzo. Rem"a: This is from the Ramba"m, but there are those who say that the reason is that it is not called bread when the shepherds do not eat from it, and this is correct (Tur Yoreh Deah chapter 33 and Ras"h in his commentary on the first chapter of Tractate Hallah).	סעיף ב - עסת הכלבים, בזמן שהרועים אוכלים ממנה יוצאים בה, ואם לאו אין יוצאין בה, שאין זו משמרת לשם מצה. הגה: כך הם דברי הרמב"ם, אבל יש אומרים הטעם משום שאינו קרוי לחם כל זמן שאין הרועים אוכלים ממנה, וכן נראה עקר (טור יורה דעה סימן ש"ל, ור"ש בפירוש דמסכת חלה פרק קמא).
Paragraph 3 - There is nobody today who knows how to mix flour in hot water to make a richer grain. Therefore, all types of such mixing are forbidden.	סעיף ג - ליכא בזמן הזה דידע למחלט, הלכך כל מין חליטה אסור.
Paragraph 4 - One does not fulfill his obligation with stolen matzo. This is limited to stolen matzo, but if one steals wheat or flour and makes matzo, he can fulfill his obligation with it, because he acquired it by changing it, and he only owes money. (Regarding a blessing, see below at the beginning of chapter 649.)	סעיף ד - אין אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה. במה דברים אמורים, כשגזל מצה, אבל אם גזל חטים או קמח ועשאו מצה, יוצא בה, שקנאה בשנוי, ודמים לבד הוא חיב לו. (ולנין ברכה, עין לקמן ריש סימן תרמ"ט).