A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/אילס - אימיקנטרון

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search

‎ttrees. ‎B. ‎Bath. ‎16b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎5 ‎דסדום ‎א׳, ‎v. ‎אמבוניא. ‎-[א׳ ‎קלא, ‎א׳ ‎תלא, ‎v. ‎s. ‎קלא ‎a. ‎תלא ‎respectively.]

אילס, ‎v. ‎אליס.

אילסרין, ‎v. ‎אלצרין.

אילפא I, ‎אלפא ‎f. ‎(אלף, ‎ילף; ‎Assyr. ‎elippu) ‎ship, ‎raft. ‎Targ. ‎Jon. ‎I, ‎3; ‎a. ‎e. ‎--Lev. ‎R. ‎s. ‎12, ‎beg. ‎א׳ ‎כהדא ‎like ‎the ‎ship ‎tossed ‎about ‎on ‎high ‎sea. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎III, ‎2 ‎(prov.) ‎at ‎the ‎time ‎thou ‎tiest ‎thy ‎Lulab ‎(for ‎the ‎Feast ‎of ‎Booths) ‎אלפך ‎קטר ‎tie ‎thy ‎ship ‎(cease ‎navi- ‎gation). ‎Ab. ‎Zar. ‎10b ‎וכ׳ ‎לאי׳ ‎לה ‎ווי ‎woe ‎to ‎the ‎ship ‎which ‎leades ‎without ‎having ‎paid ‎its ‎toll ‎(of ‎a ‎convert ‎who ‎died ‎before ‎circumcision). ‎-- ‎Trnsf. ‎the ‎body ‎of ‎a ‎chicken ‎(chest-bone ‎resembling ‎a ‎ship). ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎נסבית ‎(רבתי) ‎וכ׳ ‎אי׳ ‎הדין ‎I ‎took ‎for ‎myself ‎this ‎ship ‎(of ‎the ‎chicken), ‎for ‎in ‎a ‎shipI ‎came ‎&c. ‎-- ‎Pl. ‎אילפיא. ‎Targ. ‎Ps. ‎CIV, ‎26; ‎a. ‎e.

אילפא II ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Ilfa, ‎an ‎Amora. ‎Taan. ‎21a; ‎a. ‎fr. ‎[In. ‎Talm. ‎Y. ‎חילפיי]. ‎R. ‎Hash. ‎17b ‎א׳ ‎וא״ל ‎אילפי ‎IIfay ‎or, ‎some ‎say, ‎fa ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.)

אילפי, ‎v. ‎preced.

אילפס, ‎אילקט, ‎אילקטי, ‎v. ‎אל׳.

אילת I, ‎v. ‎אילה.

אילת II, ‎איילת ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎(not ‎bibl. ‎אילת) ‎Ayeleth, ‎one ‎day's ‎journey ‎south ‎of ‎Jerusalem. ‎Maas. ‎Sh. ‎V, ‎2; ‎Bets. ‎5a ‎עלת ‎ed. ‎(Ms. ‎M. ‎איילת); ‎R. ‎Hash. ‎31b ‎אילת ‎ed. ‎(Ms. ‎M. ‎עיילת; ‎Ms. ‎L. ‎עלת ‎corr. ‎into ‎עיי׳; ‎Ms. ‎2 ‎עגלת; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note). ‎[Bets. ‎a. ‎R. ‎Hash. ‎l. ‎c. ‎read ‎מן ‎הדרום ‎for ‎הצפון ‎מן ‎a. ‎vice ‎versa.] ‎Cmp. ‎איל.

אילתא, ‎איילתא, ‎אילתא ‎f. ‎(h. ‎אולה) ‎hind, ‎roe. ‎Targ. ‎Jer. ‎XIV, ‎5; ‎a. ‎e. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎9; ‎a. ‎e. ‎-- ‎א׳ ‎דשחרא ‎(v. ‎אילה) ‎morning ‎dawn. ‎Y. ‎Ber. ‎lI ‎2a; ‎a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎איילתא, ‎איילאתא. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXIX, ‎9; ‎a. ‎e.

אים ‎(או, ‎v. ‎איבה) ‎to ‎feel ‎aversion, ‎fright. ‎Denomin. ‎אימה. ‎Pi. ‎איים ‎(denom. ‎of ‎אימה; ‎with ‎על) ‎to ‎impress ‎with ‎aawe, ‎forewarn ‎(witnesses). ‎R. ‎Hash. ‎20a ‎העדים ‎על ‎מאיימין ‎we ‎may ‎try ‎to ‎intimidate ‎&c. ‎Yoma ‎4b ‎עליו ‎לאיים ‎to ‎im- ‎press ‎him. ‎Sot. ‎I, ‎4; ‎a. ‎e.

אימא, ‎v. ‎אמא.

אימא I ‎distaff ‎v. ‎אימה ‎II.

אימא II, ‎אמא, ‎אימה ‎f. ‎ch. ‎(=h. ‎אם) ‎1) ‎mother, ‎frequ. ‎my ‎mother; ‎v. ‎אבא. ‎Targ. ‎Gen. ‎III, ‎20; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Ber. ‎18b ‎לא׳ ‎לה ‎אימא ‎tell ‎my ‎mother; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎זקינה ‎א׳ ‎grandmother. ‎Meg. ‎27d. ‎-- ‎2) ‎trnsf. ‎the ‎flesh ‎of ‎a ‎stone ‎fruit. ‎Sabb. ‎143a ‎אימן ‎אגב ‎חזיין ‎may ‎be ‎handled ‎on ‎ac- ‎count ‎of ‎the ‎flesh ‎(with ‎which ‎they ‎were ‎surrounded ‎when ‎Sabbath ‎cause). ‎- ‎Pl. ‎אימהתא, ‎אמהתא. ‎Targ. ‎Jer. ‎XVI, ‎3; ‎esp. ‎the ‎arch-mothers ‎of ‎the ‎Israel. ‎nation. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XVII, ‎9; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Kid. ‎82a ‎דינוקי ‎א׳ ‎the ‎mothers ‎of ‎school ‎children. ‎[V. ‎also ‎אימהII.]

אימא III ‎pr. ‎n. ‎f. ‎[or ‎title; ‎cmp. ‎אבא]. ‎Imma. ‎Y. ‎Git. ‎I ‎43c; ‎Shebi ‎VI, ‎36c ‎top ‎שלום ‎א׳ ‎Imma ‎(Mother) ‎Shalom.

אימאוס, ‎v. ‎אמאוס.

אימה I ‎mother, ‎v. ‎אימא ‎II.

אימה II ‎f. ‎(אמם, ‎אם ‎to ‎gather; ‎cmp. ‎אומה ‎a. ‎עמם ‎I ‎in ‎Ges. ‎H. ‎Dict.) ‎distaf. ‎Kel. ‎XI, ‎6 ‎(Ar. ‎אימא, ‎Var ‎.עימא).

אימה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎אים) ‎fear, ‎awe. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎9; ‎Y. ‎Sot. ‎I, ‎beg. ‎16b ‎אמה ‎של ‎דבר ‎מתוך ‎אלא ‎(read ‎אימה) ‎but ‎from ‎a ‎solemn ‎conversation ‎(v., ‎however, ‎Maim. ‎Sotah ‎IV, ‎18 ‎a. ‎comment.). ‎R. ‎Hash. ‎17a; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎אימות. ‎Sabb. ‎77b ‎הן ‎א׳ ‎חמש ‎there ‎are ‎five ‎sorts ‎of ‎fear. ‎[Tanh.. ‎Tsav ‎2 ‎שירוף ‎אימת ‎(אימות), ‎v. ‎אימוס.]

אימהות, ‎v. ‎אם.

אימהן, ‎v. ‎אימתן.

אימולוגים, ‎v. ‎אומולוגייא.

אימום, ‎v. ‎אמום. ‎[Tosef. ‎Kid. ‎IV, ‎s ‎באימום ‎read ‎בבימוס.]

אימונים ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VII, ‎11, ‎v. ‎אמאוס.

אימוס ‎Sabb. ‎141b, ‎v. ‎אמום.

*אימוס ‎m. ‎(contr. ‎of ‎מיאוס=אמאוס; ‎מאס) ‎disfigur- ‎ation. ‎שירוף ‎א׳ ‎one ‎disfigured ‎by ‎burns. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎9 ‎ש׳ ‎א׳ ‎ונעשה ‎and ‎he ‎(Nebucadn.) ‎became ‎&c. ‎[Tanh.Tsav. ‎2 ‎(ed. ‎Buber ‎3) ‎עליו ‎שירוף ‎אימת ‎ונעשה ‎and ‎the ‎frightt(repul- ‎siveness) ‎of ‎a ‎burned ‎face ‎was ‎put ‎upon ‎him. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XXII ‎אמבירוס, ‎read ‎אמפורוס, ‎ia~pgo~, ‎fire- ‎scathed.]

אימור, ‎v. ‎אמר.

אימורים, ‎אמורים, ‎אימורין I ‎m. ‎pl. ‎(אמר, ‎v. ‎Ges. ‎H. ‎Dict. ‎. ‎v.; ‎cmp. ‎Deut. ‎XXVI, ‎17 ‎sq.) ‎devoted ‎ojects, ‎sacrifices. ‎Succ. ‎55b ‎וכ׳ ‎הרגלים ‎אמורי ‎(Mish. ‎ib. ‎אימ׳) ‎are ‎not ‎the ‎festive ‎Emurim ‎(v. ‎infra) ‎the ‎Lord's, ‎i. ‎e. ‎to ‎be ‎offered ‎on ‎the ‎altar? ‎Answ. ‎ברגלים ‎שאמור ‎מה ‎Emure ‎&c. ‎means, ‎whatever ‎is ‎consecrated ‎as ‎offering ‎for ‎festivals. ‎--Esp. ‎Emurim, ‎Emurin, ‎those ‎portions ‎of ‎sacrifices ‎ofered ‎on ‎the ‎altar. ‎Pes. ‎71a ‎וכ׳ ‎חגיגה ‎אימורי ‎the ‎Emurim ‎of ‎the ‎pilgrim's ‎feast ‎offering. ‎Zeb. ‎I, ‎2; ‎a. ‎fr..

אימורים, ‎אימורין, ‎אמו׳ II ‎m. ‎pl. ‎(מור, ‎ימר) ‎exchange ‎(cmp. ‎חליפין ‎as ‎to ‎pl.). ‎א׳ ‎בני ‎hostages ‎in ‎place ‎of ‎their ‎parents. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎III, ‎13 ‎ed. ‎(Ar. ‎אימרייא ‎q. ‎v.). ‎V. ‎also ‎אמוריא.

אימורין, ‎v. ‎preced. ‎ws.

*אימטין ‎m. ‎pl. ‎(=איתמ׳, ‎play ‎on ‎מיטה ‎and ‎אמיטתא) ‎those ‎who ‎go ‎to ‎bed ‎with ‎the ‎setting ‎in ‎of ‎darkness ‎(a ‎witty ‎expression ‎made ‎up ‎in ‎oppos. ‎to ‎שיחרין, ‎v. ‎שחר). ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎47 ‎דא׳ ‎תורה ‎למדו ‎learn ‎the ‎teachings ‎of ‎those ‎who ‎rested ‎well ‎by ‎night ‎(as ‎better ‎fitted ‎to ‎teach).