A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/המונייא - הממא
דמלכוותא ה׳ אחריהם the hosts of kingdoms were greedy for them (to have a foothold in their country). Lam. R. to I, 17 formerly I used to go up to the Temple ה׳ ה׳ חגיגה של in (singing) troops of pilgrimage. Lev. R. s. 33 לע״ז הו׳ הומניות נעשים הייתם (corr. המו׳) ye used to form troops (noisy processions) for idolatry; v. דיאוניסין.
המונייא, Cant. R. to V, 14, read; חמוניה (v. המי); v. Pesik. B'shall. p. 90b.
המטליא f. (a popular corrupt. of ~~~~~~~, v. Sm. Ant. s. v. Eupatorium) liver-wort, in gen. herbs uscd for cooling the blood (cmp. חומצן). Y. Ned. VII, beg. 40b וכ׳ אפומליא במיני (read; אפוטליא or אימט׳) the various kinds of hepatoria, e. g. Napu, Melissophylon and Colo- casia. -- Tosef. Maasr. III, 7 וכ׳ בה נהגו אמיטל׳ (Var. המטל׳) for hepatoria the scholars allowed no exemption &c. Tosef. Ab. Zar. IV (V), 11 וכ׳ המיטליא (Var. המוט׳) hep. &c. preparel by gentiles; Y. ib. II, 41d, Y. Sabb. I, 3c bot. מוט׳ הרי (read ההימ׳); Ab. Zar. 38b החמטליא Ms. M. (ed. המט׳). Ib. וכ׳ ה׳ היא ed. (Ms. M. ח׳) hemtalia is (egally) the same as &c., v. פסיליא. Cmp. חומטריא.
המי, המה (b. h.; cmp. המם) to be noisy, excited. with אחר to rush after, be greedy, envious &c. -- Cant. R. o VIII, 11 המו, v. המון a. המונות. Part. הומה, v. infra; fem. הומיה. Y. M. Kat. III, beg. 81a (in a riddle) בירכתי ה׳ ביתה she (the soul?) is restless in the corners of her house. Midr. Till. to Ps. LXXVII הומים are in com- motion. Pi. המה same, to covet (with אחר). Lev. R. s. 22 (ref. to בהמון אוהב, Koh. V, 9) הממון אחר ומהמה שהומה מי כל whosoever is greedy and covetous for money; ib. הומה תורה אחר ומה׳ ambitious to accumulate learning; a. e. Part. pass. . מהומת anxious. Nidd. 5a, v. בית. -- Denom. ממון.
המי, המא ch. same, to be excited, to roar, rumble. Targ. Jer. IV, 19. Ib. V, 22; a. e. --[Targ. Prov. XXVIII, 27 מהמי Ar., v. חמא.]
המיה, המייה f. (b. h.; preced.)= המון, din of a large city. Sifre Deut. 43 [readn] מפוטיולין רומי של ה׳ קול, v. המון a. פוטיולין.
המיונס (corr. המיונוס) m. (~~~~~~~) mule whose sire is an ass. Gen. R. s. 82, end; Y. Ber. VIII, 12b top (expl. ימם, Gen. XXXVI, 24); v. המייפוס.
המייה, v. המיה.
המיין m. (Pers. hemyin, Pl. in Levy Targ. Dict. s. v. המינא) belt, girdle. Erub. X, 15 (04b). - Pl. המיינין. Succ. V, 3 (51a) מפקיעין היו ומהמייניהן ed. Y. a. Ms. M. (v. Rabb. D. S. a. l. note) out of their (old) belts they made wicks.
המיינא, המינא, הימ׳ ch. same. Taag. O. Ex. XXXIX, 29 (ed. Berl.; oth. ed. המ׳); a. fr. -- Erub. 94a וכ׳ המייניה שקילו Ms. M. (ed. הימני׳, corr. acc.) take his belt and tie &c. Meg. 27b להמיינאי משכנתיה I pawned my belt. Zeb. 19a וכ׳ המיינאי לי מדלי הוה (Ms. M. הימינאי) my belt had slipped upward and he himself pulled it down. -- Sabb. 59b הימיינא. - Pl. המיינין, המי׳, המייני, הי׳. Targ. O. Ex. XXVIII, 4 (ed. Berl.; oth. ed. ה׳). -- Sabb. l. c., v. קמרא.
המיינטון, Y. Sabb. VII, 10c top, v. אמיינטון.
*המייפוס o. המיפוס m. (~~~~~~~, 8.) hatf- horse, a mule whose sire is a horse. Gen.R. s. 82, end (expl. ימם, Gen. XXXVI, 24) המיסו (corr. acc., in oppos. to המיונס);Y. Ber. VIII, 12b top היימים אמרין ורבנן (corr. acc.).
המים m. (המם) confused in mind, delirious. Y. Gitt. VII, beg. 48c, expl. קורדייקוס.
המין, v. הימ׳.
המינא, v. המיינא.
המינא m. (~~~~~, hemina) hemina, a liquid measure, half a setarius (nearly half a pint English). -- Pl. המינין. Targ. II Esth. lI, 8 (ed. Lag. המינון, corr. acc.).
המיסו, v. המייפוס.
המיצתא, v. הימוצתא.
המירום, המירוס, v. next. w.
המירם (prob.) pr. n. m. Hamiram, a person from whom certain secular books are named; ה׳ ספרי (cmp. סירא בן, לנה בן, תגלא בן). Yad. IV, 6 (comment. מירס, מירם); Y. Snh. X, 28a top ה׳ ספרי (contrad. to ספרים החיצונים). Hull. 60b worth to be burnt מירון כספרי Ar. ed. Koh. s. v. מרום (Var. המירוס,מרון, missing in ed.). [Con- jectures; Homeros (Homer); llp.ep~otu (iil.a ) diariies; symbolical name='the Loord remove them'. V. Koh. Ar. Compl. s. v. מרום.]
המירס, v. preced.
המלטא, v. הימלטא.
המלתא, v. הימלתא.
המם (b. h.; cmp. המי) 1) to confound. Tanh. Vayera 22 וכ׳ והלך הממו He confounded him (took him by surprise), and thus he (A braham) went to sacrifice his son; Gen. R. s. 55. -- Mekh. B'shall. s. b (ref. to Ex. XIV, 24) הממן ערבבן He confounded them, He brought confusion into their ranks; ib. . 2; a. e. -- 2) to stir up, 5weep (v. next w.). Lam. R. introd. (R. Abbahu 2) (expl. הכביד, Is. VIII, 23, and ref. to Targ. Is. XIV, 23) כבמכביד הממם he swept them as with a broom (Num. R. s. 23, end, a. e. הכבידן, v. כבד); Yalk. Is. 282 במכבד ה׳. [הומם, denom. of מום q. v.]
המם I ch. same; Pa. המם, or Af. אהמם to sweep. Targ. Is. XIV, 23 (h. text טאטא).
המם II, tthpa. אתהמם (denom. of מום) to mutilate one's self (b. התגודד). Targ. O. Deut. XIV, I (ed. Berl. 4