A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/חסחוס - חסית
from the cartilages (inward). -- Pl. חסחוסים, סין. . .. gris- les. Pes. VII, 11 (84a) Y. ed. (Mish. a. Bab. ed. הסחוסין; Ms. M. 2 also הסחיסין, v. Rabb. D. S. a. l. note 30). -- Y Snh. VIII, beg.26a הסוקים אכלו, read ח אכל. -- V. חסחסית.
חסחוס ch. same. Targ. Am. III, 12 (h. text בדיל& Targ. Y. Lev. VIII, 23 (h. text תנוך, v. גדירא); a, e.
חסחף, Targ. Y. IIDeut. XXXII, 11 מח׳, read; מחפחף, v. חפף I.
חסחסות f. (v. חסחוס) the system of cartilages of the ear, helix and anti-helix. Bekh. 40b אחת בח׳ . . אזניו (Rashi חסחיס, read; חסחוס) double ears with one system of &c. -- Pl. חסחסיות. Ib. -- V. חסיסה.
*חסי, חסא (cmp. חסד II) to be scraped. Denom. חסיא. Af. אחסי to revile, sneer at. Targ. I Sam. I, 6 ומרגזה לה ומחסא ארתח פנינה Ar. s. v. מחס (ed. differ. vers.). V. מחוסא.
חסיא c. (preced.) scrubby, lean. - Pl. fem. חסיין. Targ. Y. Gen. XLI, 3 (some ed. חסכן; v. 4 חסירן); ib. v. 19.
חסיד m. (b. h.; חסד I) kind, God-fearing, submissive, pious, abstemious. Tem. 15b אחד בח׳ מעשה דאמר היכא כל וכ׳ whereverwe read (inTalmudic writings), t is reported of a pious mau', either R. Juda b. Baba it meant or &c. Sot. III, 4 שוטה ח׳ a foolish saint. Ab. V, 10 ח׳ ... שלי he who says, Mine is thine and thine is thine, is a hasid. Ib. 11; a. v. fr -- Pl. סידים ד. Ber. V, 1 הראשונים ח׳ the pious men of olden days; a. v. fr.
.ch. 1) same. Targ. Ps חסידא ,חסיד ,חסיד XVVIII, 26; a. fr. - B. Kam. 30b ח׳ למיהוי . . . . האי he who desires to be a conscientious man (in business) let him live up to the laws laid down in N'gikin (v. נזק). B. Bath. 7b; a. fr. -- Frequ. as a distinguishing surname. M. Kat. 17a. Ber. 29b; a. fr. -- Pl. חסידיא, חסידי. Targ. Ps. CXLV, 10; a. e. -- Hull. 122a, a. e. דבבל ח׳ the meek men of Babylonia, opp. תקיפי. M. Kat. 17a דח׳ למערתא to the cave where the pious were buried; a. fr. -- em. חסידא, חסידתא. Sabb. 77b, v. אסיתא. - 2) graceful. Targ. Prov. XI, 16. Ib. XVII, 8.
חסידה f. 1) fem. of חסיד; v. also חסודה, s. v. חסד l. - 2) (b. h.) sttor. Hull. 63a, v. דיה; שעושה ח׳ . . . ולמה וכ׳ חסידות and she is named 'the kind because she acts kindly with her kind; Midr. Till. to Ps. CIV, 17. Ex. R. s. 35.
חסידות f. (חסיד) piety, scrupulousness, abstemious- ness;kindness. Hull. 63a,v. preced. - B. Mets. 52b;Hull.1130b, a. fr. ח׳ מדת the conduct of a very scrupulous persoo. Ab. Zar. 20b; Y. Sabb. I, 3c top; a. fr.
חסידותא ch. same. Targ. Cant. III, 6; a. e., v. חסדותא. -- Snh. 110b לחסידותדה ר״ע שבקה R. Ak. has abandonned his (usual) kindness, i. e. his harsh opinion does not agree with the liberality shown elsewhere.
חסידתא, v. חסיד.
הסיך m. חסיכא c. (חסך II, v. חסוך II and חשיך II) rubbed of, lessened; (of animals or plants) stunted, lean. Men. 29a האי כילי ח׳ ומי Ar. (ed. חסר; Rashi to Taan. 11a; חסיכי, pl.) is there so much reduction (oss in weight by smelting)-- Pl. חסיכי; fem. חסיכן, חסיכתא. Targ. Gen. XLI, 19; 20; 27 (interch. with חסיר׳ aa. חסיי׳, v. חסיא). -- Pes. 48a ח׳ חיטיpoor wheat.
חסיכנא m. (preced.) a little less. Targ. Is. XXVI, 12 מחובנא ח׳ a little less that our sins deserved (h. text גם, cmp. גמם).
חסיל, v. חסל.
חסיל m. (b. h.; חסל) [the peeler,] name of a species of locusts. Snh. 94b. Y. Taan. III, 66d, v. חסל.
חסילא, ח׳ m. (חסל) weaned child, infant. Targ. Is. XI, 8 (h. text גמול); a. e.
חסים m., v. חסם.
חסימה I f. (חסם I) muzzling, the law forbidding muezling (Deut. XXV, 4). B. Mets. 88b על מצווה אתה חסימתו thou art warned not to muzzle him. Ib. 89a כל בח׳ איתנהו מילי all things (animals) are implied in the law &c. Ib. 90b הוא מעלייתא ח׳ it is a real case of muz- 2ling; a. fr.
חסימה II f. (חסם II) 1) =חיסום, steel-edge. Tosef. Kel. B. Mets. III, 7. -- 2) varnish, glaze. Ib. I, 3 (quot. n R. S. to Kel. XI, 4), v. מחסומית,
חסין, Ex. R. s. 43 ח׳ קאלא, v. קאלוחסין.
חסין, חסינא m. חסינתא f (חסן I) strong; hard. Targ. Ez. XXIII, 31 (32). Targ. Am. II, 9; a. e. -- Pl. חסינין, חסיניאא;f. חסינן, חסינתא. Targ. O. Deut. XXVIII, 23. Targ. Is. XXVIII, 2. Ib. XXI, 1; Targ. Deut. X, 21 mighty deeds.
חסינה f. (v. חסנא) [storage.] a wicker work used for purposes of storage. Kel. XVI, 5.
חסיסא m., m. חסיסי (חסט, v. תסיא) stunted grains used for parching, v. אבשונא. Ned. 49b. Pes. 40b.
חסיסה f. (contr. of חסחסות=(חסחיסה. Tosef. Bekh. 1V, 13חסו ed. Zuek. (Var. חסי׳).- Pl. חסיסות. Ib.
חסיר, חסירה, v. חסר.
חסיר, חסיר m. (חסר) wanting, less; reduced, lean (v. חסיא a. חסיך). farg. Prov. VII, 7; a. fr. -- Pem. חסירא, חשי׳. Pl. חסירן, חס׳. Targ. Gen. XLI, 3; 4; a. e. -- V. also חסר ch.
חסירותא, חסירו׳, חסרו׳ f. (preced.) want, ab- sence. Targ. O. Deut. XX VIII, 48; a. e. -- V. חוסרנא.
חסית I f. (=חססית; חסס, cmp. Ar. hassa) peeling plants, alliacea, leek plants. Ter. X, 10 הח׳ עם אלא (Ms.