A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/תקימה - תקל
תקומה f. (b. h.; קום) rising, preservation; existence; restoration. Sabb. 66b, v. אבן. Ex. R. s. 31 0 אומרים היו וכ׳ ת׳ להם שאין they (the gentiles) said that they (Israel) would not rise again, for 1he Lord has rejected them. Ib. s. 42 לעולם ת׳ להם אין . . . מניח אם if I leave lsrael (to their fate) and go down the mountain, there will be no restoration for them forever; a. e.
תקומה ch. same. Targ. O. Lev. XXVI, 37 ed. Berl. (Ms. II תקומא; ed. סיעדא). Targ. Y. II Gen. XV, 12.
תקון, תקונא, v. sub תיכ׳.
תקוע, קועה (b. h.) pr. n. pl. Tekoa, near Bethlehem in Judea. Men. VIII, 3 (85b) לשמן אלפא ת׳ (Mish. ed. תקועה) Tekoa was the first choice for oil (for the Temple); Tosef. ib. IX, 5. Tosef. Shebi. VII, 1b. Tosef. Erub. VIII (V), 6; Sabb. 147b; EErub. 91a; Men. 72a (v. Neub. Geogr. p. 128 sq.).
תתקועא m. (תקע) one that blows the Shofar. - Pl. תקועיא. R. Hash. 30a (twice) תקיעתא . . . מסיים הוה כי ת׳ מקל . .. איניש שמע לא ביבנה (not ביבנה תקיעה, v. Rabb. D. S. a. l. note) when the reader closed the Musaf prayers (on the New Year's day, v. וקיגתא), one could not perceive (his own) voice in his ear on account of the noise made by those (individuals) who blew the Shofar (outside); [Rabb. D. S. a. l. quotes the second time; דיחידאי יא תקיע, Ms. M. דיחידאי תקיעתא, the blowings of individuals; owing to these variants glossators in later editions added דיחידאי both times in brackets].
תקועאה m. (תקוע) of Tekoa. - Pl. תקועייא. Y. B. Mets. X, beg. 12a.
תקועה, v. חקוע.
תקוף verb, v. תקף.
תקוף m. (תקף) 1) strength, power; help, protection. Targ. Deut. VIII, 17 (O. ed. Vien. תקף). Targ. O. a. Y. I ib. XXXII, 15, v. צלח. Targ. O. Gen. XV, 1 (h. text מגן). Targ. Ex. XIII, 10. Targ. O. Deut. XXXIII, 29 ed. Berl. (ed. Vien. תקיף); Y. I ib.; a. fr. -- 2) attack. Targ. Job XVI, 14 (h. text פרן). -- V. תוקפא.
תקופה f. (b. h.; קוף) turn, cycle. Ber. 59b בתקופתה, v. חבה. R. Hasb. 8a (Tosaf. pl.); a. e. -- Esp. turn of the sun, solstice ניסן תקופת vernal eguinox;תמו ת sunomer solstice; תשרי ת׳ autumnal equinox; טבת ת׳ mwinter solstice. Erub. 56a. Suh. 11b; Tosef. ib. II, 2 הת׳ ועל . . שלשה על we declare a eap-year for three reasons; o n account of tlh e spring c p, on account of the frits of the trees, and on account of the solstice; a. fr. -- Pl. תקופות. Ab. III, 18 ת׳ the calcu-- lation of cycles (astronomy), v. פרפרת. Sabb. 75a היודע וכ׳ ומזלות ת׳ לחשב he who understands the science of cycles and planets and does not practice it; a. e.
תקיל, v. תקל II.
תקין, v. תקן.
תקין m. (preced.) 1) established, firm (corresp. to h. נכון). Targ. Prov. IV, 18. Ib. XXIV, 3 (ed. Wil. מתקן, Ihpa. of תקן). Ib. XVI, 12. Targ. O. Gen. XLI, 32 (ed. Berl. תקין; ed. Vien. תקין; Y. תקיף); a. fr. -- 2) right, good (corresp. to h. טוב, ישר). Targ. Gen. XIX, 8 (O. ed. Vien. תקן). Targ. O. iib. I, 31. Targ. Ex. XVIII, 17. Targ. II Sam. XVIII, 4(ed. Wil. תקין); a. fr. -- P. תקינין, תעיניא, הקנין, תקניא. Targ. Ps. VII, 11 Ms. (ed. תריצי). Targ. ISam. XIX, 4. Targ. Zech. VIII, 4. Targ. Ps. XI, 7; a. fr. - Peom. קשנאc, תקנא. Targ. Jer. XXXI, 8. Targ. I Sam. II, 24; a. fr. -- Pl. הקשנן, תקנן. Targ. Ez. XVIII, 25. Targ. Ps. CXIX, 5; a. fr.
תקיעא m. the blowing of the Shofar. - Pl. תקיעיא, v. תקועא.
תקיעה f. (תקע) blowing the Shofar; esp. t'ki ah, a succession of connected notes (v. שבר I). R. Hash. 34a, v. שבר I. Ib. 30a ויובל רוה תקיעת blowing on the New Year's day and in announcing the jubilee. Ib. IV, 9 (33b) שיעור וכ׳ ת׳ (not תקיעות) the value of a tki ah is equal to the length of three tru oth; a. fr. -- Pl, תקיעות. Ib. ח׳ סדר וכ׳ שלש the order of the blowing of the Shofar is this three soundings, each consisting of three tunes (t'ki'ah, tru oh, ti ah)). Ib. 34a ואחת אחת לכל ת׳ שתי ttwo tkki othe for each sounding; וכ׳ ת׳ ושש תרועות שלש three tru oth and six tki oth are sounded on the New Year's day. Ib.b ttop וכ׳ בתשע ת׳ תשע if one sounded the nine tunes within nine hours during the day; a. fr.
תקיעותא ch. same. Targ. Ps. C., 3 דשופרא ת׳ (Ms. תיקעיתא).
תקיעתא, תקיעתה same; pl. תקיעתא, תקיעתה. Y. Succ. IV, 54b bot. בשבתא ת׳ תעבדון לא (= דת׳ יומא) do not arrange the calendar so as to make the New Y ear's Day fall on a Sabbath; a. e. - Esp. the prayers on the Nep Year interspersed with blowing the cSbofar, the AMusaf of the New כeams Day. R. Hash. 30a, וכ׳ ת׳ מסיים, v. תקועא. Lev. R. s. 29 דרב בת׳ in the New Year's prayers composed by Rab; Tanh. Haaz. 4; Y. R. Hash. I, 57a תקיעיתא (corr. acc.); Yalk. Num. 782; Pesik. Bahod., p. 150a; Dirshu, p. 156b; Y. Ab. Zar. I, 39c top רב דבי ת׳; a. e.
תקיף, v. תקף.
תקיף m. (b. h.; תקף) strong, powerful. Sifre Deut. 307 הת׳ הצור the roclk' (Deut. XX XII, 4) means, the mighty; Yalk. ib. 942. -- tem. תקיפה. Keth. 26b; a. e.
תקיף, תקיפא ch. same, strong, mighty; protector; hard, stern, severe. Targ. Deuut. I, 28 (h. text רם). Ib. X X X II, 15 (h. textמור). Targ. Ps. XX V III, 1. Ib. XXX V II, 35 (h. texxt עריין). Targ. Is. XIX, 4(h.textעז). Targ. O. Deut. XXVIII, 50 אפין ת׳ (h. text פנים עז); a. fr. -- B. Mets. 64a ת׳ איניש ואי וכ׳ הוא and if it is a hard-hearted man that is not likely to give presents; a. e. -- Pl. תקיפין, תקיפיא, הקיפי. Targ. Ex. I, 9 (Y. ed. Vien. תקפין). Targ. Is. XIII, 11. Ib. X, 33 (h. text גבהים). Targ. Ez. III, 6 (h. text עמקי; ib. 5 עמקי, עמיקי). Ib. 7; a. fr. -Snh. 11a sq. תקיפי בין מאי Ms. F. (ed. תקקיפאי), v. ענותנא; Meg. 28b; Taan. 23b;a. e. -- Peom. דקיפא,. הקיפתא. Targ. EEx. XIII, 9. Targ. Is. XXIII, 7 (ed. Wil. תקיט׳; h. text עליזה). Ib. XLVII, 7. Targ. Cant. VIII, 6; a. e. -- Keth. 62a; a. e.