Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/436

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search
This page needs to be proofread.

חביל, ‎ימאח׳ ‎(v. ‎חבלא ‎II) ‎pr. ‎n. ‎Habel ‎Yamma ‎(district ‎of ‎the ‎sea), ‎a ‎Babylonian ‎district ‎(v. ‎Berl. ‎Geogr. ‎p. ‎34, ‎sq.; ‎Neub. ‎Geogr. ‎p. ‎327). ‎Kidd. ‎72a; ‎Y. ‎ib. ‎IV, ‎65d ‎top ‎(not ‎חבול); ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎37 ‎חבל.

חבילא I ‎f. ‎(חבל) ‎injury, ‎loss. ‎M. ‎Kat. ‎28b ‎לאזלא ‎ויי ‎לא׳ ‎ויי ‎(Ms. ‎M. ‎לחבולא) ‎woe ‎for ‎him ‎that ‎is ‎gone, ‎woe ‎for ‎the ‎loss ‎- ‎Bekh. ‎8b ‎חביליה ‎שוי ‎דלא ‎מנא ‎(Rashi ‎חבליה) ‎a ‎utensil ‎which ‎is ‎not ‎worth ‎the ‎dammmage ‎which ‎it ‎causes.

חבילא II ‎(v. ‎next ‎w.) ‎bundle. ‎- ‎Pl. ‎חבילין. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎14 ‎(prov.) ‎ח׳ ‎תרין ‎אשתרו ‎חבלא ‎חד ‎אשתרי ‎if ‎one ‎rope ‎is ‎uniied, ‎two ‎bundles ‎are ‎loosened. ‎[Ar. ‎ed. ‎Koh., ‎a. ‎ed. ‎Wil. ‎חבלין.]

חבילה ‎f. ‎(חבל ‎2) ‎1) ‎connection, ‎whatever ‎is ‎in ‎a ‎con- ‎nected ‎state. ‎Kel. ‎XVIII, ‎9 ‎וכ׳ ‎ח׳ ‎מיטמאת ‎המטה ‎a ‎couch ‎gets ‎unclean ‎only ‎when ‎commbined, ‎and ‎can ‎berome ‎clean ‎again ‎&c., ‎opp. ‎איברים; ‎Succ. ‎16a. ‎-- ‎2) ‎bundle, ‎load, ‎bag- ‎gage, ‎ltggage. ‎Y. ‎Ter. ‎X, ‎47b ‎top, ‎v. ‎זיר. ‎B. ‎Mets. ‎72b ‎וכ׳ ‎ח׳ ‎המוליך ‎if ‎one ‎carries ‎a ‎load ‎(as ‎a ‎messenger) ‎from ‎one ‎place ‎to ‎another ‎(where ‎prices ‎are ‎higher). ‎Kidd, ‎65b ‎עמהם ‎וח׳ ‎and ‎have ‎luggage ‎with ‎them. ‎B. ‎Mets. ‎78a ‎דוaל ‎ח׳ ‎כשבאת ‎when ‎the ‎working ‎man ‎has ‎left ‎a ‎bundle ‎(of ‎tools) ‎with ‎him ‎(as ‎a ‎pledge ‎that ‎he ‎will ‎come ‎to ‎work); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎חבילות, ‎חבילין, ‎constr. ‎(mostly) ‎חבילי. ‎Sabb. ‎XVIII, ‎2 ‎וכ׳ ‎קש ‎ח׳ ‎bundles ‎of ‎straw ‎&c. ‎-- ‎Y. ‎Ber. ‎VII, ‎beg. ‎11a ‎ח׳ ‎מג׳from ‎three ‎different ‎bundles ‎(of ‎hyssop). ‎B. ‎Kam. ‎10a ‎bot. ‎בח׳ ‎מרבה ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎sing.) ‎one ‎adding ‎bundles ‎(of ‎dry ‎twigs) ‎to ‎the ‎fire. ‎-- ‎Ber. ‎49a, ‎a. ‎e. ‎אין ‎ח׳ ‎ח׳ ‎מצות ‎עושין ‎we ‎must ‎not ‎perform ‎religious ‎duties ‎bundle-wise ‎(but ‎pay ‎attention ‎to ‎each ‎singly). ‎Erub. ‎54b ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XIII, ‎11) ‎מתמעטת ‎ח׳ ‎ח׳ ‎. ‎. ‎עושה ‎אם ‎Ms. ‎O. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎if ‎one ‎studies ‎bundle-wise ‎(too ‎many ‎subjects ‎at ‎a ‎time), ‎his ‎learning ‎will ‎decrease ‎(ed. ‎מתמעט ‎he ‎will ‎become ‎poorer ‎in ‎learning). ‎B. ‎Mets. ‎84b ‎וכ׳ ‎תשובות ‎ח׳ ‎הקפתנו ‎Ms. ‎M. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎thou ‎hast ‎surrounded ‎us ‎with ‎bundles ‎of ‎arguments ‎which ‎contain ‎no ‎substance; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎band, ‎bandage. ‎Ab. ‎Zar. ‎10b, ‎sq. ‎ח׳ ‎נתפרדה ‎the ‎bond ‎(of ‎friendship ‎between ‎the ‎two ‎nations) ‎is ‎severed ‎-- ‎Pl. ‎חבילין. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎I4; ‎Yalk. ‎Job ‎905 ‎ח׳ ‎ח׳ ‎. ‎. ‎עשוייה ‎consists ‎of ‎cells, ‎convolut- ‎ions ‎and ‎bands ‎(muscles). ‎-) ‎pledge, ‎v. ‎חבולה.

חבין, ‎Tosef. ‎Kil. ‎III, ‎15, ‎v. ‎היגה.

חבינאות, ‎v. ‎חביננות.

חביננא, ‎v. ‎חכיננא.

חביננות, ‎חביננותא ‎f. ‎(חבן, ‎denom. ‎of ‎חובא, ‎v. ‎P. ‎Sm. ‎118 ‎1, ‎to ‎fold ‎hands ‎in ‎the ‎bosom) ‎idleness. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXXI, ‎27 ‎דחבננותא ‎ולחמא ‎ed. ‎Lag. ‎(Var. ‎חכינאנות, ‎ed. ‎Wil. ‎חכינ׳, ‎corr. ‎acc.). ‎Ib. ‎XXII, ‎13 ‎בחבננותיה ‎ed. ‎Lag. ‎(Var. ‎a. ‎ed. ‎WVil. ‎בחכינ׳, ‎corr. ‎acc.).

חביץ, ‎Y. ‎Peah ‎I, ‎16a ‎ח׳ ‎בר, ‎v. ‎חובץ ‎I.

חביץ ‎m. ‎(חבץ) ‎a ‎dish ‎offlour, ‎honey ‎and ‎oil ‎beaten ‎into ‎a ‎pulp; ‎קדרה ‎ח׳ ‎a ‎habits ‎boiled ‎in ‎a ‎po. ‎Br. ‎36b, ‎v. ‎אברושך. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎4.

חביצא ‎ch. ‎1) ‎same. ‎Ber. ‎37b; ‎Men. ‎75b ‎חביצה ‎(fem.; ‎Ms. ‎M. ‎חמעא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note). ‎Y. ‎Ned. ‎VI, ‎beg. ‎39c. ‎-- ‎2) ‎דתמרי ‎ח׳ ‎a ‎cake ‎of ‎pressed ‎dates. ‎B. ‎Mets. ‎99b ‎(Ar. ‎חיבוצא, ‎Ms. ‎H. ‎הוצצא).

חביר־, ‎v. ‎חבר.

חבירא, ‎חב׳, ‎v. ‎הבירא.

חבירה, ‎חבירת, ‎חבירתא, ‎v. ‎חבר. ‎a. ‎חברא.

חבישה ‎f. ‎(חבש) ‎imprisonment. ‎Snh. ‎78b ‎לן ‎מנא ‎ח׳ ‎whence ‎do ‎we ‎derive ‎the ‎right ‎of ‎committing ‎to ‎prison ‎(to ‎await ‎the ‎result ‎of ‎wounds ‎afflicted) ‎-- ‎Y. ‎Yeb. ‎XII, ‎12d ‎bot. ‎וכ׳ ‎דר׳ ‎ח׳ ‎בית ‎the ‎prison ‎where ‎R. ‎Akiba ‎was ‎con- ‎fined.

חבית ‎f. ‎(חבב, ‎as ‎גזית ‎fr. ‎גזז, ‎v. ‎Fl. ‎to ‎Levy ‎Talm. ‎Dict. ‎II, ‎202) ‎an ‎arched, ‎pouched ‎vessel, ‎(earthen) ‎wine ‎jug. ‎B. ‎Kam. ‎lIII, ‎1 ‎(27a, ‎identical ‎with ‎כד); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Kel. ‎II, ‎שייטין ‎של ‎ח׳ ‎the ‎swimmers' ‎bottle ‎(used ‎for ‎practic- ‎ing). ‎-- ‎Pl. ‎חביות. ‎Ib. ‎2 ‎לודיות ‎ח׳ ‎Lyddean ‎ugs, ‎smaller ‎than ‎לחמיות ‎Bethlehem ‎bottles. ‎Nidd. ‎6b, ‎v. ‎גוףI ‎h.; ‎a. ‎fr.

חביתא ‎ch. ‎same. ‎B. ‎Kam. ‎27a. ‎Sabb. ‎74b ‎ח׳ ‎דעביד ‎who ‎makes ‎an ‎earthen ‎jug ‎(on ‎the ‎Sabbath); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎חבייתא. ‎Ib. ‎110a ‎ח׳ ‎אתרתי ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎חביתא) ‎on ‎two ‎jugs.

חביתים, ‎חביתין ‎f. ‎pl. ‎(b. ‎h. ‎חכתים; ‎חבת, ‎cmp. ‎חבץ, ‎חביץ) ‎a ‎sort ‎of ‎cakes ‎(cmp. ‎מחבת). ‎Y. ‎Yoma ‎I, ‎beg. ‎38a ‎בח׳ ‎תמיד ‎נאמר ‎the ‎word ‎tamid ‎is ‎used ‎in ‎con- ‎nection ‎with ‎hdbittin ‎(Lev. ‎VI, ‎13). ‎Ib. ‎מעכבת ‎ח׳ ‎אין ‎(sub. ‎הקרבת) ‎the ‎offering ‎of ‎the ‎cakes ‎at ‎the ‎High- ‎priest's ‎inauguration ‎is ‎no ‎indispensable ‎requirement. ‎Men. ‎XI, ‎3 ‎כ׳ג ‎חביתי ‎the ‎cakes ‎at ‎the ‎Highpriest's ‎in- ‎auguration.

חבל ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎חבב) ‎1) ‎to ‎seize, ‎to ‎take ‎a ‎pledge. ‎Mekh. ‎B'shall., ‎Vayassa, ‎. ‎lI, ‎a. ‎e., ‎v. ‎חבולה. ‎-- ‎B. ‎Mefs. ‎IX, ‎13 ‎(115a) ‎הריחים ‎את ‎החובל ‎he ‎who ‎seizes ‎mill- ‎stones ‎(for ‎his ‎debt); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎twist ‎(v. ‎חבל); ‎to ‎do ‎violence, ‎unshape; ‎to ‎infict ‎a ‎wound, ‎to ‎hurt ‎(followed ‎by ‎ב ‎of ‎the ‎object). ‎B. ‎Kam. ‎VIII, ‎1 ‎בחבירו ‎החובל ‎he ‎who ‎ijures ‎his ‎neighbor. ‎Sabb. ‎XIV, ‎1. ‎Ib. ‎106a ‎חובל ‎לכלבו ‎בצריך ‎one ‎who ‎wounds ‎(an ‎animal ‎on ‎the ‎Sabbath ‎is ‎guilty) ‎when ‎he ‎needs ‎the ‎blood ‎for ‎his ‎dog. ‎Ib. ‎חובל ‎בעלמא ‎one ‎who ‎wounds ‎generally ‎(not ‎for ‎a ‎purpose); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎to ‎writhe, ‎travail, ‎v. ‎Pi. ‎Nif. ‎נחבל ‎1) ‎to ‎be ‎seized. ‎Yalk. ‎Ex. ‎351 ‎ליחבל ‎שניתן ‎ביום ‎(B. ‎Mets. ‎114b ‎לחבול) ‎which ‎may ‎be ‎seized ‎as ‎a. ‎pledge ‎in ‎day ‎time. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎injured. ‎Tosef. ‎B. ‎Kam. ‎IX, ‎29 ‎וכ׳ ‎הנחבל ‎מן ‎. ‎. ‎. ‎. ‎שלא ‎אע״פ ‎although ‎the ‎injurer ‎does ‎not ‎ask ‎the ‎injured ‎(to ‎pray ‎for ‎him), ‎the ‎injured ‎must ‎pray ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎Pi. ‎חיבל ‎1) ‎to ‎injure, ‎wound; ‎to ‎unshape, ‎ruin, ‎spoil. ‎Ber. ‎51a ‎לחבל ‎.. ‎. ‎לי ‎יש ‎I ‎have ‎permission ‎to ‎injure ‎(kill). ‎B. ‎Kam. ‎91b ‎בעצמו ‎לחבל ‎to ‎mutilate ‎one's ‎self. ‎-- ‎Kel. ‎XIV, ‎2 ‎משיחבל ‎from ‎the ‎moment ‎he ‎batters ‎(the ‎tube, ‎for ‎fitting ‎it ‎into ‎the ‎top ‎of ‎the ‎staf); ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Mets. ‎IV, ‎5 ‎משיחבול, ‎v. ‎חבר. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎10 ‎(play ‎on ‎חבל, ‎Prov. ‎XXIII, ‎34) ‎וכ׳ ‎יעל ‎שחבלתו ‎whom ‎Jael ‎mutilated ‎on ‎his ‎53*