t~voי, v. Lydd.-Scott Gr. Dict. s. v.; prob. of Semitic
origin sתג, denom. of אגן; as for ת=ט cmp. Syr. טגר
P. Sm. 1432 with Chald. תגרא) 1) frying pan; also
(interch. with טיגוון) a flour-dish prepared with oil.
Snh. 21a (ref. to ותצק, II Sam. XIII, 9) ט׳ מיני לו עשתה
she made for him oil-dishes. Men. 104b טיגון מיני ה׳
(most eds.) five sorts of oil-dishes (ref. to Lev. II, 1; 4;
5; 7; 14- 15). - Pl. טיגנין. Tosef. Ab. Zar. V (VI), 1;
VIII (IX), 2 הט׳ the frying pans. - 2) (cmp. Syr. טוגנא,
P. Sm. 1431) an engine of torture and exxecution. Pesik.
R. s. 43 הטיגנו בתוך נתנוהו (read; הטיגנן or הטיגנוון) they
put him into the teganon. - Denom. טגן, Pi. טיגן 1) to
fry, roast. Men. 50b (expl. תפיני, Lev. VI, 14; 21) אופה
מטגנה ואח״כ one baked it and then fried it with oil;
a. fr. -- Part. pass. מטוגן. Y. Ned. VI, beg. 39. [Ib. VI,
end, 40a, v. next w.-- 2) to torture, put to death. Pesik.
R. l. c. אותו וטיגס (Var. וטגים), read; אותו וטיגנו or
וטיגנוהו. -- Trnsf. to torture, agonize. Tanh. Vayiggash 9
וכ׳ טגנתה אתה thou causedst agony to thy father &c.
טיגנא I ch. same. Kidd. 44a הוא לט׳ ימא כמן (some ed. לטיגני) (his report of the proceedings of the college is) as direct as catching a fish from the lake and throwing it into the frying pan. Y. Ber. III, 6d לט׳ ימא מן from the lake into the pan, i. e. this is an immediate ap- plication of the lesson learned. -- Y. Kidd. II, 62b top והות לט׳ ימא מן it was a fresh report, v. supra; Y. Gitt. VI, 48a לטיגני.. .. --- Denom. טגן to fry with oil. Part. pass. מט, מטגנא. Targ. Y. Lev. VI, 14; VII, 12. -- Pl. מטגנן. Y. Ned. VI, end, 40a (not מטוגן).
*טיגנא II m. (~~~~~=~~~~~~, v. Low Pfl. p. 372) rue. Ab. Zar. 28a bot.
טיגנו, טיגנון, טיגני, טיגס, v. טיגן, טיגנא.
טיגרוס, v. טג׳.
טידיינא, v. טירינא.
טיהר, טהר m. (v. טהרה) bright sky after rain. Ber. 59a Ms. F.; Y. ib. IX, 13; Yalk. Is. 335 שמים נראה בטהרו (read; רקיע).
טיהרא, טה׳ ch. 1) same. Ber. 59a bot. אימת בטיהריה מתחזי Ms. M. (ed. only אימתי) when is the sky seen in its brightness?-- Pl. טיהרין, טה׳. Targ. Jer. IV, 11 ט׳ רוח a clearing, sweeping wind (h. text צח). -- 2) (cmp. Targ. Jer. l. c.) cold wind, cold (cmp. אסתנא). Lam. R. introd. (R. Joh. 1) ובקייטא בט׳ in cold weather and in summer heat. -- 3) (cmp. צהרים) midday. Targ. O. Deut. XXVIII, 29; a. fr. -- Yoma 59a, a. e., v. טהר. Sabb. 63a בט׳ שרגא a lamp at noon (useless thing); Hull. 60b; a. fr. -- Pl. טיהריא. Targ. Ps. XcI, 6 Ms. (ed. sin), Ib. XXXVII, 6 Ms. (ed. sing.).
טיהרי, טיהרירי, טיהררי, טה׳ m. pl. (preced . עs. XcI, 6) middiiydemons during the summer. Targ. Cant. IV, 6 טהרי ed. Lag. - Targ. Y. I Deut. XXXII, 24 (some ed. incorr. טיהרדי).
טיוטא m. (טייט) blotting, filling a blank with dots or blotg. B. Bath. 163a (commentaries use h. form טיאוט a. טיוט). [Targ. Prov. IX, 17 Ar. ed. Koh. s. v. טיטויא, v. טימורא.]
טיול, טיולא m. (טול) walking, going errands. Targ. Job XXIX, 15 רגליא ט׳ Ms. (ed. only ט׳; ed. Lag. טייול), v. טייל.
*טיוסין m. pl. (טוס; v. P. Sm. 1443) highflying, proud. Ex. R. s. 15 (some ed. טויסין). -- V. טייסן.
טיופא, v. טיפא.
טיופא, v. טייפה.
טיח m. (b. h.; טוח I) plaster, lining of vessels. Tosef. Kel. B. Kam. IV, 19, sq. [read, as R. S. to Kel. V, 11] עצמו בפני לעמוד הט׳ יכול אם if the lining can stand by itself (form a vessel of itself); v. הטח.
טיחה f. (preced.) plastering. Neg. XII, 6; Sifra. Metsora, Neg., Par. 6, ch. IV.
טיחיא, טח׳ m. (preced) smearing with a fatty substance, glasing. M. Kat. 17a בתנורא ט׳ כי ביה ומהניא and (the excommmunication) retains its effect on him as does the gla~ing on the tiles of the oven. Pes. 30a ההוא ט׳ ביה דטחו תנורא an oven which they smeared with fat for glazing purposes; Zeb. 95b טיחייה בה דאטחו (Ms. R. 2 טחויי . . טחו; Ms. K. טחיי 'iin which they baked cakes smeared with fat', Rashi; v. טחיי). טט c. (b. h. טנט, v. טגן;cmp. ג;Assyr. ftu)lmoist,. viscid substance,] plaster, clay, mud. Pes. 55a, v. גריד. M. Kat. 7a, v. טוח I. Mikv. VII, 1 חנרוק הט׳, v. רקק. Ib. 7 העבה ט׳ thick clay; a. fr. -- [Sabb. 67a ט׳ בר son of mud, a demon, prob. a Var. lect. of טינאא בר.]
טיטויא, Targ. Prov. IX, 17 Ar. (Var. טיוטא, טיטורא) a. some ed., a corrupt. of טימורא.
טיטוס pr. n. m. Titus (Flavius Sabinus Vespasianus), Roman general, later emperor, captor of Jerusalem. Targ. Lam. I, 19. -- Gitt. 56b; a. fr. (mostly with the by- name 'the wicked'). -- [SSot. IX, 14 (49b) ט׳ של פולמוס, v. Frankel Monatssch. 852, p. 393 sq.]
טיטורא, v. טיטויא.
טיטיון, Esth. R. to I, 2, v. טמיקון, a. טמיון. טיטס pr. n. m. (v. טיטוס) Tuas. Y. Ber. III, 6c; Y. Bicc. III, 65d ט׳ בר יודה. - Y. Ter. VIII, 45c bot. ט׳ בר חריה,
*טיטרוס m. (= טרטרוס, טרטר׳, v. טרי, with format. ס; cmp. אטלס) a perforated vessel, spriukler, strainer. Kel. II, 6 (Var. סיטרוס).
טיטרטון m. (~~~~~~~) tetarton (quart), a liquid measure, about one quart of a pint. Y. Sabb. VIII, beg. 11a; Y. Shek. III, 47b bot.; Y. Pes. X, 37a top ט׳
