stitute nouns into verbs) must be considered as if he had
said manzirna. Ned. 10b [read;] מפזחנא מנזחנא מנזקנא.
מנזירנא, מנזרנא (v. preced.) I wil be a Nazir. Y. Naz. I, beg. 51a (not מנזד), v. preced.
מנח m. ch. = h. מנוח, 1) rest, relief. Targ. O. Gen. VIII, 9. Targ. Deut. XXVIII, 65 (Y. some ed. מנח). Targ. Ps. CXVI, 7מנחיכי (Ms. ניח׳, Regia נוח׳). - 2) going to rest, decline (v. next w.). Targ. Gen. III, 8 יומא מנח (h. text דוח).
מנחה f. (b. h.; גוה; cmp. נהת) 1) [laid down,] offer- ing, present. --- Pl. מנחות. Num. R. s. 13 הביאו שלשלמה וכ׳ מ׳ האומות as the nations brought gifts to Solomon &c.; a. e. - Esp. (in ritual) meal-offering. Men. I, 1 חוטא מנחת the sinner's meal-oftering (Lev. V, 11 ). Ib. X, 6 (68b) מנחת בהמה the meal-offering connected with animal offfering (e. g. Lev. VII, 13). Ib. XII, 3 וכ׳ מ׳ ליg הרי I vow a. minhah of barley; a. v. fr. -- Pl. as ab. Ib. I, ; a. fr. -- M'nahoth, name of a treatise of the Mishnah, Tosefta, and Talmud Babli of the Order of Kodashim. - 2) (cmmp. preced. 2) [decline,) afternoon (corresp.tto b. h. ביןהערבים); המ׳ תפלת (or מנחה) afternoon-prayer, AMinhah. Ber. IV, 1 (26a) הערב עד המ׳ תפלת the AMinhah may be read until sunset; ib. 26b וכ׳ הערבים בין של סמיד שהרי . המ׳ תפלת the Minhah may be read &c., because the daily sacrifice of the afternoon could be oftered until sunset. Ib. פלג עד המ׳ up to the middle of the afternoon. Ib. גדולה מ׳ (מ׳ קקמא) the large (first) afternoon, i. e. the time from six and a half hours after sunrise to sunset (the day being divided into twelve hours); קטנה מ׳ (אחרונה מ׳) the smaller (Iater) afternoon, i. e. from nine and a half hours tto sun- set. Ib. אחרונה מ׳ פלג the middle of the late (small) after- noon. Ib. top מ׳ התפלל ולא טעה if by mistake he failed to read the Minhah; a. fr.
מנחם (b. h.) pr. n. m. lMenahem, 1) King of Israel. Yalk. Kings 236 (from Seder Olam). -- 2) name of the Messiah to come. Snh. 98b. Y. Ber. III, 5a top; Lam. R. to I, 16; Pirke d'R. El. ch. XIX יוסף בן עמיאל בן מ׳. -- 3) M., associate judge of Hillel. Hag. II, 2. Ib. 16b יצא המלד לעבודת מ׳ M. resigned from the judgeship to enter the King's (Herod's) service. -- 4) M. bar Simai, surnamed the son of saints. Pes. 104a; Ab. Zar. 50a; (Y. ib. III, 42a top קדשים קודש איש נחום). - 5) name of several scholars. Y. Maasr. V, end, 52a M. bar Mabsima. - Y. Erub. VII, 24c top. - Tosef. ib. XI (VIII), 10 גליא איש מ׳ (Keth. 60a נחום). Tosef. Shebu. I, 7 זו גם איש מ׳, v. גמזו. - Tosef. Keth. V, 1; a. fr.
מנחרותא, v. מנהרותא.
מנחש m. (b. h. נחש) diviner, v. נחש.
מנחש, מנחשא ch. same. Targ. O. Deut. XVIII. 10. -- Pl. מנחשין, מנחשיא. Targ. Y. Lev. XXVI, 30; a. e.
מנחתא, מנח׳ f. ch. =h. מנחה, 1) offering; meal of- fering. Targ. Lev. II, 1; a. fr. -- Pl. מנחותא. Targ. O. Nmm. XVVIII, 9 ed. Berl. (ed. ממנחת׳). -- 2) afternoon, afternoon prayer, Minhah. Targ. I Kings XVIII, 29. -- Y. Pes. V, 30a top. - Sot. 39b דתענית במ׳ in the Minhah of the fast-day. -- Pl. מנחתא. R. Hash. 31a דשבתא במ׳ in the Minhah of Sabbath days; a. e.
מנטולין f. (correct מנטי׳, mantela, ~~~~~, of Semitic origin, v. מטול II) napkin, handkerchief. Y. Ber. III, 6a bot. וכ׳ אמ׳ דרקק quot. in Asheri to Ber. 24b (ed. איצטלין, Rashba טיילין אם, Var. עצטלין אם, corr. acc., and read; מותר for אסור) who spits into his handkerchief. -- Pl. same. Gen. R. s. 5; s. 28 ובמנוולין, ובמנולין (corr. acr..), v. מטול II.
מנטר מי׳ m. (נטר) 1) indn. of נטר) למ׳ דמסיר the charge of. Targ. Y. Num. III, 36 (O. ל׳ למיטר דמסיר ed. Berl., oth. ed. למטר). -- 2) [guard,] border, edge of a cloak (corresp. to Lat. clavus). Targ. Y. Ex. XXVIII, 31; 34. -- Trnsf. (like clavus) tunic. Targ. I Chr. XV, 27.
מנטרומין, v. מגיסטיר.
מני, מ׳ ארע pr. n. Land of Minni (supposed to be Hinyas in Armenia). Targ. Ps. XLV, 9; (Targ. Jer. LI, 27 הורמיני).
מני pr. n. m., v. מגא.
מני, v. מגו.
בני a weight, v. מנה.
מני, מנה (b. h.) to divide, distribute; to count. Bekh IX, 7 וכ׳ אחד בשבט ומונה (Bab. ed. 58b א׳ ומונין) and he counts with the rod, one, two &c. Ib. דבוצין מנאם if he counted them while they were crouching. Shebu. 34a bot, וכ׳ לך מניתי מנה (not מניתיך, v. Rabb. D. S. a. . note) I counted (delivered) to thee a Maneh (as a oan) in he presence &c.; ib.b R. Hash. 12a וכ׳ למבול מונין ישראל חכמי the Jewish scholars count the dates of the flood in ac-- cordance with R. El. (beginning the year with Tishri), and the astronomical calendar in accordance with R. J. (beginning with Nisan). Pesik. R. s. 15, beg. ללבנה מונין אין וכ׳ we count by the moon (fix the date of the new month) only when seen after sunset. Succ. 29a, a. fr. ללבנה מונין regulate the seasons by the moon (have a lunar year). Men. 65b, a. e. וכ׳ ימים מנה count the required number of days and proclaim (one day as) uhe New Moon Day. Yoma V, 3; a. fr. -- Part. pass. מנוי; f. מנויה; pl. מנויים, מנויין, מנוין; מנויות a) counted. Taan. 8b המ׳ דבר that which has been counted (is known by number). Bekh. IX, 7 המ׳ מן אחד one of the sheep already counted. -- b) classifed; (pl.) class. Hag. 17b עצרת אף למנוייו חדש מה למנוייו (עצרת ee ע׳ של שבוע) as the New Moon festival belongs to its class (of days), so does the Pentecost (which is determined by counting weeks) belong to its class (of weeks), i. e. the pilgrim's sacrifice (חגיגה) may be offered -during the entire eighth week from Passover; R. Hash. 5a למנויו. -c) (v. Nif.) entered for a share in the sacrifce. Zeb, V, 8 למנויו אלא נאכל אינו can be partaken of only by those regaistered for it. Pes. V, 3 (6a) לאוכליו שלא שחטו למנוייו ושלא (Bab. ed. למנויו) if while slaughtering he had 10a
