Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/285

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search
This page needs to be proofread.

סונקליטוס, ‎סונקליטיקוס, ‎סונקתדרוס, ‎v. ‎sub ‎סנק׳.

סוס ‎tm ‎be ‎bright, ‎glad, ‎v. ‎שוש.

סוס ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎Nold. ‎Mand. ‎Gr. ‎p. ‎147) ‎horse. ‎Pes. ‎113b. ‎Succ. ‎26b ‎הס׳ ‎שינת ‎the ‎(short) ‎sleep ‎of ‎the ‎horse, ‎v. ‎נשמא. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VIII, ‎9 ‎וכ׳ ‎פרסי ‎ס׳ ‎ראית ‎אם ‎when ‎thou ‎seest ‎the ‎Persian ‎horse ‎(Parthian ‎cavalry) ‎tied ‎&c. ‎Snh. ‎II, ‎5 ‎סוסו ‎על ‎on ‎the ‎king's ‎horse; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Gen. ‎R. ‎s. ‎95, ‎end ‎לקבלי ‎הס׳ ‎(read; ‎לקבלך) ‎tthe ‎horse ‎is ‎before ‎thee ‎(has ‎been ‎surrendered), ‎v. ‎בוצלא.] ‎- ‎Pl. ‎ססוסים, ‎ססוסין. ‎Snh. ‎II, ‎4. ‎Ib. ‎21b ‎הבטלנין ‎ס׳, ‎v. ‎טלן; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎9 ‎נקבות ‎ס׳ ‎mares. ‎-- ‎Feom. ‎סוסה. ‎Ib. ‎Pirke ‎d'R. ‎El. ‎ch. ‎XLII; ‎סוסיא. ‎- ‎Pl. ‎סומיות. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎26, ‎end ‎נקבות ‎ס׳, ‎v. ‎supra.

סוסא ‎ch. ‎same, ‎v. ‎סוסיא.

סוסביל ‎m. ‎a ‎species ‎of ‎locusts. ‎Ab. ‎Zar. ‎37a, ‎expl. ‎קמצא ‎אייל.

סוסה, ‎v. ‎סוס.

סוסיא I ‎h. ‎h., ‎she-horse, ‎v. ‎סוס.

סוסיא ‎c. ‎ch. ‎=h. ‎סוס. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXXII, ‎9 ‎(Ms. ‎סוסא). ‎Ib. ‎XXXIII, ‎17 ‎סוסא. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XV, ‎1; ‎a. ‎fr. ‎- ‎ag. ‎9b, ‎v. ‎ברזא ‎II. ‎Snh. ‎105b ‎ס׳ ‎(א) ‎רכבת ‎לא ‎מ'ט ‎why ‎didst ‎thou ‎not ‎come ‎riding ‎on ‎horseback ‎?; ‎a. ‎fr. ‎---[Ab. ‎Zar. ‎4a ‎דאית ‎ס׳ ‎ליה, ‎v. ‎סיסיא.]- ‎Pl. ‎סוסין, ‎סוסון, ‎סוסותא, ‎סוסווו. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XV, ‎1. ‎Targ. ‎Gen. ‎XLIX, ‎17. ‎Targ. ‎Is. ‎XXX, ‎16 ‎סוסוון ‎ed. ‎Lag. ‎(ed..Wil. ‎סוסותא; ‎some ‎ed.סוסוותן ‎our ‎horses). ‎Targ. ‎Ex. ‎XIV, ‎23 ‎סוסות ‎constr.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎9 ‎(ref.. ‎to ‎סוסיך ‎Hab. ‎III, ‎8) ‎[read;] ‎סגיין ‎סוסוון ‎horses ‎in ‎the ‎plural.

*סוסיא II ‎m. ‎(b. ‎h. ‎סוס ‎or ‎סיס) ‎swallow. ‎Targ. ‎Is. ‎XXXVIII, ‎14 ‎דאחיד ‎כס׳ ‎(h. ‎text ‎עגור ‎כסוס). ‎- ‎[Targ. ‎Jer. ‎VIII, ‎7 ‎(h. ‎text ‎ועגור ‎סוס) ‎וסנוניתא ‎כורכיא, ‎-ffrom ‎which ‎it ‎would ‎appear ‎that ‎our ‎w. ‎is ‎meant ‎for ‎horse.]

סוסיתא, ‎סוסיתהpr. ‎n. ‎pl. ‎Susitha(Hippos)district ‎of ‎Hippos ‎(Hippene, ‎Jos. ‎Bell. ‎Jud. ‎III, ‎3, ‎1). ‎Tosef. ‎Ohol. ‎XVIII, ‎4 ‎(gentile ‎towns ‎in ‎Palestine) ‎וחבירותיה ‎ס׳ ‎כגון ‎(Var. ‎ססיססית) ‎like ‎S. ‎and ‎her ‎sister ‎towns. ‎Tosef. ‎Shebi. ‎IV, ‎10 ‎סוסיתה ‎תחום ‎Var. ‎ed. ‎Zuck. ‎(ed. ‎ציצית, ‎ציציתה) ‎the ‎district ‎of ‎S.; ‎Y. ‎Dem. ‎II, ‎22b ‎top ‎כ׳. ‎Y. ‎Shebi. ‎VI, ‎36c ‎bor. ‎ס׳ ‎זו ‎טוב ‎ארן ‎the ‎land ‎of ‎Tob' ‎(Jud. ‎XI, ‎3) ‎that ‎is ‎the ‎district ‎of ‎S. ‎Ib. ‎VIII, ‎38a ‎לטבריא ‎ס׳ ‎מן ‎from ‎S. ‎to ‎Tiberias. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎31; ‎s. ‎32 ‎לסוסתא ‎טבריא ‎כמן ‎(ed. ‎Leipz. ‎לסיסטא; ‎corr. ‎acc.) ‎as ‎the ‎distance ‎(on ‎the ‎Lake ‎of ‎Tiberias) ‎from ‎T. ‎to ‎S. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎23 ‎לט׳ ‎ס׳ ‎. ‎. ‎כגון ‎as ‎hostile ‎as ‎S. ‎to ‎T.; ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎2 ‎סוסיתן ‎(corr. ‎acc.); ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎17; ‎a. ‎e.

*סוסכינתאf ‎(=סכסכ׳; ‎cmp. ‎סיכא ‎I ‎a ‎סכין) ‎a ‎cutting ‎pain ‎in ‎the ‎bladder, ‎stone. ‎Yeb. ‎64b ‎(Ar. ‎ססגוניתא).

סוסריתא, ‎v. ‎סרסיא.

סוסרנא ‎m. ‎(r~~~~) ‎a ‎garment ‎made ‎of ‎goat-skin ‎mitth ‎the ‎hair ‎on. ‎-- ‎Pl. ‎סוסרניה. ‎Y. ‎Ned. ‎VII, ‎end, ‎40c ‎כגון ‎ס׳ ‎אילין ‎(not ‎סוסרנה) ‎like ‎those ‎garments ‎made ‎of ‎goat- ‎skins ‎(the ‎hair ‎of ‎which ‎is ‎not ‎used ‎for ‎clothing). ‎-- ‎V. ‎סיסרנון.

סוסתא, ‎v. ‎סוסיתא.

סוע, ‎v. ‎סיע. ‎[Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XIV, ‎42 ‎ויסוע ‎some ‎ed., ‎v. ‎שוע ‎ch.]

סועד ‎m.. ‎v. ‎סעד.

סוערא, ‎סוערה, ‎v. ‎סעורא.

סוערה ‎f. ‎(b. ‎h.;= ‎מסוערה, ‎v. ‎סער ‎II) ‎storm-beaten, ‎restless. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎32; ‎Yalk. ‎Is. ‎339 ‎וכ׳ ‎מערערתא ‎ס׳ ‎smrah ‎(Is. ‎LI)V, ‎11) ‎means ‎stirred ‎up, ‎for ‎the ‎nations ‎have ‎stirred ‎her ‎(Israel) ‎up ‎(with ‎ref. ‎to ‎Ps. ‎CXXXVII, ‎7). ‎[Pesik. ‎R. ‎l. ‎c. ‎המצות ‎מן ‎ס׳, ‎read, ‎with ‎Yalk. ‎l. ‎c., ‎ענייה]

סוערן, ‎v. ‎סעורנא.

סוף I ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎סוף ‎II) ‎reed, ‎bulrush. ‎- ‎ס׳ ‎ים ‎the ‎sea ‎of ‎Suf ‎(Red ‎Sea). ‎Sot. ‎12a ‎sq. ‎(ref. ‎to ‎בסוף, ‎Ex. ‎II, ‎3) ‎וכ׳ ‎ס׳ ‎ים ‎אומר ‎רא ‎R. ‎E. ‎says, ‎that ‎means ‎the ‎sea; ‎R. ‎S. ‎says, ‎itt ‎means ‎dgam ‎(v. ‎אגם ‎II, ‎2); ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎1. ‎Ib. ‎s. ‎22 ‎ס׳ ‎ים ‎קריעת ‎the ‎splitting ‎of ‎the ‎Red ‎Sea ‎(for ‎the ‎passage ‎of ‎the ‎Israelites); ‎Y. ‎Ber. ‎I, ‎3 ‎bot.; ‎a. ‎fr.

סוף ‎ch. ‎same, ‎only ‎with ‎ים, ‎ימא. ‎Targ. ‎Ex. ‎XIII, ‎18. ‎Targ. ‎Jon. ‎II, ‎6; ‎a. ‎fr.

סוף II ‎(b. ‎h.) ‎to ‎cut; ‎to ‎be ‎cut ‎of; ‎toend. ‎Tanb. ‎B'resh. ‎12 ‎וכ׳ ‎הטובים ‎וספה ‎and ‎destroys ‎the ‎good ‎and ‎the ‎bad. ‎Pi. ‎סייף ‎to ‎cut, ‎diminish; ‎to ‎exterminate ‎(corresp. ‎to ‎b. ‎h. ‎כלה). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎100 ‎וכ׳ ‎לסייף ‎יכול ‎מי ‎who ‎can ‎an- ‎nihilate ‎the ‎dust? ‎. ‎. ‎the ‎beasts ‎of ‎the ‎field ‎&c. ‎Ib. ‎s. ‎42 ‎וכ׳ ‎עצמך ‎את ‎ומסייף ‎הולך ‎אתה ‎מה ‎Var. ‎in ‎Yalk. ‎ib. ‎73 ‎for ‎מססרס ‎(ed. ‎מסיים) ‎why ‎wilt ‎thou ‎reduce ‎(weaken) ‎thyself ‎among ‎thy ‎enemies? ‎(v. ‎Tanh. ‎Vayera ‎3). ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מסוייף ‎(denom. ‎of ‎סוף); ‎f ‎pl. ‎מסוייפות ‎lef ‎to ‎the ‎end, ‎ripening ‎late; ‎opp. ‎בכיד, ‎בכורה. ‎Y. ‎Dem. ‎I, ‎beg. ‎21 ‎הבכירות ‎והמכ׳(Tosef. ‎ib. ‎I, ‎3 ‎והסייפות ‎הבכורות). ‎Y. ‎Shebi. ‎IV, ‎end, ‎35c; ‎a. ‎fr. ‎Nithpa. ‎נסתייף ‎to ‎be ‎late ‎in ‎ripening, ‎to ‎be ‎left ‎on ‎the ‎tree ‎beyond ‎cutting ‎time. ‎Y. ‎Dem. ‎I, ‎beg., ‎21c ‎וכ׳ ‎נסתייפו, ‎v. ‎סוף ‎a. ‎סופת.

סוף ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎finish; ‎to ‎destroy. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Num. ‎XXXIII, ‎52 ‎תסופון ‎(Y. ‎Iתסשון ‎a. ‎תסייפון). ‎Targ. ‎Lam. ‎IV, ‎I1; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎to ‎cease. ‎Targ. ‎Is. ‎XIV, ‎4. ‎Targ. ‎Lev. ‎XXVI, ‎20. ‎Targ. ‎Prov.II, ‎22; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Part. ‎סייף. ‎Ib. ‎XI, ‎31; ‎a. ‎e. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎X, ‎15 ‎וכ׳ ‎ספת ‎. ‎. ‎מביני ‎between ‎the ‎two ‎(disputing) ‎that ‎unfortunate ‎woman ‎(Jephthah's ‎daughter) ‎perished; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎3, ‎end ‎וכ׳ ‎ספת ‎לדין ‎דין ‎בין ‎(some ‎ed. ‎נספת, ‎corr. ‎acc.). ‎Pa. ‎סייף ‎to ‎fnish; ‎to ‎consume, ‎ruin. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XLIV, ‎12 ‎Ar. ‎(ed. ‎פסק). ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XIX, ‎9. ‎Ib. ‎XXVI, ‎16; ‎a. ‎e. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎מסייף. ‎Targ.IKings ‎XIV, ‎10. ‎-- ‎Yalk. ‎Gen. ‎133 ‎סייפת, ‎v. ‎סוב. ‎Af. ‎אסיף, ‎אסיף ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XXXII, ‎22 ‎(ed. ‎Berl. ‎אפ׳; ‎ed. ‎Vien. ‎אס׳; ‎h. ‎text ‎אכלה). ‎Ib. ‎23 ‎(h. ‎text ‎אספה). ‎Targ. ‎Zeph. ‎I, ‎3; ‎a. ‎fr. ‎122