עפייץ, v. עפי.
עפיץ, Ab. Zar. 39a, read; עפיין.
עפל (b. h.) to swell, rise. - V. עופל. Hif. העפיל to act rashly, be foolhardy. Sabb. 97a מן הוה המעפילים Ms. M. (v. Rabb. D. S. a.l. note; ed. מויעפילו) he was one of the foolhardy (Num. XIV, 44); Yalk. Num. 749 המעפילין.
עפל, v. עופל.
עפלא pr. n. Ofla, name of a gate ofJerusalem. Targ. Zeph. I, 10 (v. עופל); v. עופא II.
עפעפים m. Du. (b. h.; עפעף, Pilp. of עפף or עוף) [wings,] eye-lids. Sabb. בע׳ שיער מרבה . . . פוד eye-paint advances the growth of the eye-lashes; Pesik. Aniya, p. 135a. Ber. 60b כפעפי, v. תנומה.
עפף (reduplic. of עוף II) to fiy around. Midr. Till. to Ps. XVIII, 5 וכ טסות הצרות עפפוני אלא אפפוני תקרי אל read not afafuni (with א) but dfafunt (with ע׳),troubles come fying over me like birds; Yalk. Sam. 157.
עפף (v. עוף I) to double, bend, curve. Targ. Is. II, 4; Mic. IV, 3 ויעפפון (Levita ויעופפון, Pol. of עוף; h. text כתת). - Sabb. 134a לעפפיה, Rashi, v. עיף II. Pa. עפף to double, roll up. Part. pass. מעפ; f. מעפפא. Targ. IKings XIX, 6 מע׳ חררא a rolled up cake (h. text רצצפים עגת). -- Hull. 51b ומעפף עוף (not ומגופף), v. עיף II.
Vעפץ, v. אפץ.
עפץ m. (v. אפצא) gall-nut. Y. Gitt. II, 44b top אין דיוש ע׳ בו untanned ink, v. מילא I.
עפצא, v. אפצא.
עפר, pl. עפרים, v. עופר.
עפר, Pi. עיפר (b. h.; denom. of עפר) to cast dust, cover with muddtt. Hithpa.התעפר to be soiled. Lam. R. introd. (R. Abbahu 6) בעפר ומתעפרים .. ישנים והם they sleep on the bare earth and become soiled with dust; ib. to III, 13.
עפר (b. h.; עפר to be thick, cmp. אבק; v. עופר) dust, mud, sand, mortar. Gen. R. s. 14 (ref. to Gen. II, 7) זכר ע׳ וכ׳ זכר ע׳ מביא היוצר נקבה אדמה 'afar represents the male element, ddamah, the female; the potter takes male dust (coarse sand) and female earth (soft clay), in order that the vessels be strong. Sot. II, 2 מתחתיה ע נוטלhe (the priest) takes earth from under it (the marble slab). Ib. 16a מצינו ע׳ שקרוי אפר we find that ashes are likewise called 'afar; Hull. 88b;Gen. R.s. 49b. Ib. סוטה עפר the dust used in prepar- ing the Water ofealousy; כיסוי ע׳ the earth or ashes used for covering up the blood at slaughtering (Lev. XVII, 13); Num. R. s. 9. Ib. תחזדר זכתה לא ואפר ע׳ ואנכי . . זכתה לעפרה if she is worthy (innocent), let a son descend from her like Abraham, of whom it is written, And I am dust and ashes (Gen. XVIII, 27); if she is unworthy, let her return to her native dust. Ib. העגל זהב ע׳ the gold dust of the calf. Y. B. Mets. VIII, end, 11a שחור ע׳ black potter's earth; a. fr. -Gen. R. s. 94 יצחק של עפרו (ed. Wil. אפרו), v. אפר. - Pl. עפרות, constr. עפרות. Num. R. l. c. (ref. to העפר ומן, Num. V, 17) [readנ] טחן אשר הזהב ע׳ זהו this refers to the gold dust which he (Moses) made by grind- ing (Deut. IX, 21). Gen. R. s. 26 וכ׳ בע׳ בקיאים שהיו they were experts on the qualities of soil like serpens; a. e.
פראych. same. Targ. Lev. XIV, 45. Targ. Prov. VIII, 26 (h. text עפרות); a. fr. -- B. Bath. 73b וכ׳ ומורח ע׳ שקיל הוה he took up dust and smelt of it and said, this is the road &c. Ib. 16a דאיוב לפומיה ע׳ earth into Job's mouth (stop him) Ib. 171b וכ׳ דרב מעפריה לן יהיב מאן O, that some one would give us some of the dust of Rab and Samuel, and we should put it into our eyesl (i. e. we surely revere the memory of Rab and Samuel, yet we differ with them); Ab. Zar. 53b; Hull. 68b. Snh. 108b והוה חרבי והוו ע . . we threw dust and it turned into swords;a. fr.
עפרורין m. pl. (preced.) דדהבא ע׳ gold-dust. Targ. Job XXVIII, 6 (ed. Lag. עפרותין, corr. acc.).
עפרורית f. (preced.) sandy matter in grain. B. Bath. (3b לא וע׳ but sand (as an admixture) need he not accept? Ib. 94a לסאה ע׳ רובע . . . עדשים the purchaser of lentils must accept one fourth of a Kab of sand for each S'ah; a. e.
.עפרוריןv. ,עפרותין
עפריא pr. n. pl. (v. next w.) ׳dfaraya. Y. Bicc. III, 65d וכ׳ דמע׳ שמעון Simeon, a native of 'A. (a Palestinian) has not been appointed b
עפריים, ח׳ (b. h. חפרים Josh. XIX, 19) pr. n. pl. Afarayim, Hdfarayim (Hafaraim). Men. VIII, 1s3b) ע׳ Bab. ed. (some ed. עפור׳ Ms. M. הפריים; Mish. ed. ח׳; v. Rabb. D. S. a. l. note). Ib. 85a לע׳ מכניס אתה תבן (Ms. M. לח׳) wouldst thou carry straw to . ; Gen. R. s. S6, end לעפרים; Ex. R. s. 9.
עפרן, Targ. Cant. V, 14 וע׳ ברקן, read with ed. Lag. זעפרן ב׳ (v. זעפרנא) safron-colored smaragd.
עפרתים pr. n. pl. Efrathayim. Y. Sabb. XIV, 14c bot. מע׳ יעקב חוניא ר׳ R. Hunia Jacob of ׳E. (perh. עפריים?).
עפש, Pi. עיפש to grow mouldy, decay. Pes. 15b; 45b וכ׳ שעיפשה הפת bread that is spoiled so as to be unfit for man to eat &c. Tosef.iib. II (III), 4שיבשו או שעיפשו which have become mouldy or dried up. Tosef. Ter. IX, 10 פת שעיפישה (ed. Zuck.). Tanh. Mick. 7עפשה . . . פת tthe bread in our vessels has become mouldy. Y. Yoma III, 41a bot. לא מעפשת היתה it never grew mouldy; Bab. ib. 38a מתעפשת; Tosef. ib. II, 5; Y. Shek. V, 48d bot. מתע׳; a. e. Hithpa. התעפש, Nithpa. נתעפש same, v. supra. Gen. R. s. 31 וכ׳ יתעפשו ולא ירקבו שלא that they (the fruits in the ark) should not rot, or mould, or be disfigured.
עפש ch., Ithpa. איעפש same. Men. 23b מיעפשא לכי when the bread is spoilt.
