שבא (b. h.) pr. n. (the kingdom of) Sheba, in Arabia.
Targ. II Esth. I, 2; a. e. - B. Bath. 15b, v. מלכה. Ib.; Y. Sot.
V, end, 20d היה ש׳ מלכת בימי (Job) lived in the days
of the queen of Sheba; Gen. R. s. 57; a. e.
שבאה, שבויא m. =next w.- Pl. שבאי, שבויי. Lam. R. introd. (R. Job. 1) Moses said to them בחייכון אי ש׳ וכ׳ קטולי אתון you captors, oh, by your own lives, (I ad- jure you,) do not commit merciless slaughter. Keth. 23a וכ׳ לשבויינהי אוקמן (Rashi לשבוייהי) they let their captors stand outside of the college &c.
שבאי m. (שבה) captor, guardsman of captives. Snh. 104a, sq. Gitt. 58a וכ׳ ש׳ בה נתעלל the captor abused her the whole night; Yalk. Jer. 276. Tanh. ed. Bub. B'shall. 4 וכ׳ השבאיי את נטל he took (his son's) captor and put him on the rack, Yalk. Ex. 225; a. e. -- Pl. שבאים, שבאין. Midr. Till. to Ps. XVIII, 8 וכ׳ ושבו ש׳ באו captors came and led his son away; a. e.
שבב, Pi. שיבב (cmp. Arab. sabba a. deriv.) to chip, chisel. Koh. R. introd. ושבבה, v. סדק. - Trnsf. to chastise, discipline. Sot. 12a (play on שובב I Chr. II, 18, as an Agadic surname of Caleb) יצרו את ששי׳ he trained his inclination; (Rashi; עצמו את ששי׳, denom. of שובב, he turned himself aaway from the rest of the spies); Yalk. Chr. 1074 יצרו את ששבב; Ex. R. s. 1 עצמו את ששי׳. Sabb. 87a (play on וישב, Ex. XIX, 8) של דעתו שמשבבין דברים אדם wwords which chasten the mind of man (threats of punishment), opp. מושכין; (Rashi; things which repel the mind, v. supra).
שבבא, שבבותא, v. sub. שיב׳.
שבבין, שב׳, שיב׳ m. pl. (preced. art.; cmp. שיבא. a. שביבא) [chips or sparks,] name of a certain feminine ornament. Targ. O. Ex. XXXV, 22 שבבין or שבבין Ms. (ed. שבכין; Y. שיווין, שיו׳; h. text נזם). Targ. O. Num. XXXI, 50 Ms. (ed. שבכין; h. text צמיד). [V. Berl. Targ. O. II, p. 31; p. 4e.]
שבה, v. שבי.
שבהור, שבהורא, שי׳ m., שבהורתא, שי׳ f. (next w.) splendor, glory. Targ. Y. Deut. XXVVI, 19. Targ. Ps.VIII, 6. Targ. Prov. II, 7 (ed. Lag. סבהיי, read; סבהור). Targ. Ps. XCVI, 9 שבהורת constr.; a. fr. -- Pl. constr. שבהורי, שי׳. Ib. CX, 3. Targ. I Chr. XVI, 29.
שבהר (Shafel of בהר) to brighten, glorify. Targ. Ps. CXLIX, 4 Ms. (ed. ישבחו, corr. acc.; h. text יפאר). lhpa. אשתבהר 1)to be brightened. Targ. Y. IEx..XXXIV 29 (Y. II שבחו, ed. Ven. שברו, corr. acc.). Targ. dJob XXVII 13. -- 2) to glory, boast. Targ. Prov. XXV, 6. Ib. 14. Ib- XXVII, 1.
שבואל (b. h.) pr. n. m. Shebuel, proposed as a second- ary substitute (כינוי כינוי) for שבועה. Ned. 10b כינויי וכ׳ ש׳ דמי היכי דשבועה כינויין what are secondary sub- stitutes for sh'buuh? Like Sh'buel, Shhbuthiel, Sh'kkukel; וכ׳ משמע. . . ש׳ ש׳ but could Shbuel be used, as it may represent the proper noun Shebuel ben Gershom? Say Sh'bubel.
שבובאל Ekbubel, secondary substitute for שבועה. v. preced.
שבוחא, שבוטא, v. sub שיב׳.
שבוי, v. שבה.
שבויא, שבוייא, v. שבאה
שבוייתא, שבוייתא, v. שבייתא.
שבולא, שבולת, שבולתא, v. uf שיב׳.
שבוע m. (b. h.; שבע) 1) a period of seven days, week. - הבן שבוע, v. בן. - Pl. שבועות. Lev. R. s. 28 וכ׳ שבין ש׳ שבע the seven weeks between Passover and the Feast of Weeks; a. e. - 2) "year-week", a period of seven years, septennate (the jubilee being divided into seven septennates); also the seventh year, Sabbatical year. Snh. V, 1, v. חקירה. Gitt. 77a שנה ש׳ לאחר if a person says, 'give my wife a. letter of divorce (or to his wife, be thou divorced'), if I do not come back after the septennate', we must wait one year (after the Sabbatical year). Ned. VIII, 1 זה ש׳ וכ׳ הש׳ בכל אסור (not השבועה) if a person, during a Sabbatical year, vows abstinence, using the word 'this shabu a', he is bound the entire coming septennial period and the seventh year of the expiring Sabbatical period. Ib. וכ׳ אסור אחד ש׳ but if he says, 'one septennatr, he is bound from date to date, i. e. counting seven years from the day of the vow; a. fr. -- Pl. as ab. Y. Sabb. X, 17a top וכ׳ חל שלא ש׳ לשני אפשר אי it is not possible that during fourteen years the fourteenth day of Nisan should not occur on a Sabbath; Y. Pes. VI, 33a bot. שביעית לשני שיחול (corr. acc.).
שבועא m. שבועתא, שבעתא f ch. same, week. Targ. O. Gen. XXIX, 27, sq. ed. Berl. (oth. ed. שבועתא; ed. Ven. עעתא . . .). Targ. Lev. XXIII, 16. Targ. Job. I, 4 דשבעתא Ms. (ed. שבעא). Ib. 13 שבע׳ Ms. (ed. שבועע׳); a. e. - Pl. שבויכין, שבועיא, שבועי; שבוען. Targ. Deut. XVI, 9, sq. Targ. Lev. XXIII, 15; a. e. - Meg. Taao. ch. I; Taan. 17b; Men. 65a דש׳ חגא the Feast ofWeeks. Ib. 66a למימני מצוה ש׳ . . itt is proper to count (the Omer) by days and by weeks; Hag. 17b; R. Hash. 5a; a. e.
שבועא, שבועתא f. = next w. Targ. Y. I Deut. XXXII, 40 (ed. Vien. שבועה h. form; Y. II שבועייא). Targ. Ps. X, 12. Targ. Jud. XXI, 5; a. e. - Shebu. 26a דהכי ש׳ רב אמר I take an oath on it that Rab said thus. Ib. ליה דכיר שבועתיה he remembers his oath. B. Mets. 5b, a. fr. אש׳ חשיד, v.גו ch. Lev. RR. s. 29 (play on השביעי בחדש, Lev. XXIII, 24) וכ׳ דשבועתה ר...ירחא R. B. called it the month of the oath, for in it the Lord swore unto Abra- ham &c.; Pesik. Bahod., p. 154a; a. fr.
