Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/956

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search
This page needs to be proofread.
‎שתיא
‎שתל
1638


שתיא II ‎f. ‎= ‎h. ‎מהיה ‎II, ‎foundation. ‎Targ. ‎Kon. ‎III, ‎11. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XXVIII, ‎30 ‎שתיה ‎(Hebr. ‎form).

שתיה, ‎שתייה I ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎שתה ‎I) ‎drinking, ‎satiety. ‎gratification. ‎Yoma ‎VIII, ‎1 ‎וכ׳ ‎ובש׳ ‎באכילה ‎. ‎. ‎. ‎יום ‎on ‎the ‎Day ‎of ‎Atonement ‎it ‎is ‎forbidden ‎to ‎eat, ‎or ‎to ‎drink ‎&c. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎41b ‎bot. ‎Succ. ‎49b; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎21 ‎ש׳ ‎לשון ‎וכ׳ ‎(the ‎word ‎שכר) ‎expresses ‎gratification, ‎satiiety ‎&c., ‎v. ‎שביעה, ‎a. ‎רוייה; ‎(Y. ‎Succ. ‎IV, ‎54a ‎top ‎חיבה, ‎v. ‎חבה). ‎Nidd. ‎24b ‎וכ׳ ‎מרובה ‎שששייתו ‎מי ‎he ‎that ‎drinks ‎more ‎than ‎he ‎eats ‎&c.; ‎a. ‎fr.

שתיה, ‎שתייה II ‎f ‎(שתה ‎II) ‎foundation. ‎Yalk. ‎Ps. ‎63 ‎עולם ‎שתיית, ‎v. ‎משתית. ‎Ib.; ‎Yoma ‎V, ‎2 ‎הארון ‎משניטל ‎וכ׳ ‎וש׳ ‎. ‎. ‎. ‎since ‎the ‎Ark ‎disappeared, ‎there ‎was ‎a ‎stone ‎in ‎its ‎place, ‎. ‎. ‎which ‎was ‎called ‎foundation ‎stone; ‎Snh. ‎26b. ‎Y. ‎Yoma ‎V, ‎42c ‎העולם ‎הושתה ‎שממנה ‎ש׳ ‎אבן ‎. ‎. ‎. ‎למה ‎why ‎was ‎it ‎called ‎foundation ‎stone? ‎Because ‎from ‎it ‎was ‎the ‎world ‎founded ‎(or ‎started, ‎v. ‎שתה ‎II); ‎Lev. ‎R.s. ‎20; ‎Yoma ‎54b ‎וכ׳ ‎הושתת ‎שממנה; ‎Tosef. ‎Yoma ‎III ‎(II), ‎; ‎a. ‎e.

שתיי, ‎v. ‎שתאי.

שתייה, ‎v. ‎שתיה.

שתיך, ‎v. ‎שתך.

שתיל, ‎v. ‎שתל.

שתיל ‎m. ‎(b. ‎h.) ‎plant, ‎set, ‎v. ‎שתל.

שתיל, ‎שתילא ‎ch. ‎same. ‎- ‎Pl. ‎טתילין, ‎שתילייא. ‎Targ. ‎rs. ‎CXXVIII, ‎3. ‎Targ. ‎Jer. ‎XXXI, ‎5 ‎(ed. ‎Lag. ‎שיתלין; ‎h. ‎text ‎נטעים).

שתים, ‎v. ‎שנים.

שתימה ‎f. ‎(שתם) ‎boring, ‎opening. ‎Tosef. ‎Ab. ‎Zar. ‎VII ‎(VIII), ‎15 ‎הש׳ ‎על ‎. ‎. ‎. ‎אם ‎(Var. ‎השתייה ‎incor.) ‎if ‎he ‎is ‎suspected ‎of ‎taking ‎wine ‎out ‎by ‎boring ‎a ‎hole ‎(and ‎closing ‎it ‎up ‎agoiin).

שתיק, ‎v. ‎שתק.

שתיקה ‎f. ‎(שתק) ‎silence. ‎Yeb. ‎87b, ‎a. ‎fr. ‎כהודאה ‎ש׳ ‎דמיא ‎silence ‎is ‎tantamount ‎to ‎admission. ‎Zeb. ‎115b ‎פעמים ‎וכ׳ ‎הש׳ ‎על ‎. ‎at ‎times ‎one ‎keeps ‎silence ‎and ‎is ‎rewarded ‎for ‎his ‎silence, ‎at ‎times ‎one ‎speaks ‎&c. ‎Ab. ‎III, ‎13, ‎v. ‎סייג. ‎Pes. ‎99a ‎וכ׳ ‎לחכמים ‎ש׳ ‎יפה ‎silence ‎becometh ‎the ‎wise, ‎how ‎much ‎more ‎the ‎stupid; ‎Treat. ‎Der. ‎Er. ‎Zutta ‎ch.VII. ‎Sot. ‎39a ‎(ref. ‎to ‎Neh. ‎VIII, ‎5) ‎ש׳ ‎אלא ‎עמידה ‎אין ‎standing ‎means ‎being ‎silent; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎78a; ‎Tosef. ‎iib.II, ‎12; ‎Bets. ‎20b ‎ש׳ ‎זו ‎מה ‎what ‎does ‎silence ‎mean? ‎(i. ‎e. ‎better ‎be ‎silent).

שתיקות ‎f. ‎same. ‎Gitt. ‎IV, ‎8 ‎יפה ‎שתיקותיך ‎לה ‎אומר ‎וכ׳ ‎he ‎may ‎say ‎to ‎her, ‎silence ‎is ‎more ‎profitable ‎to ‎thee ‎than ‎speech ‎(by ‎raising ‎your ‎claim ‎you ‎may ‎endanger ‎your ‎legal ‎status); ‎Yeb. ‎65a.

שתיקותא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXII, ‎ג ‎(h. ‎text ‎דומיה). ‎Ib. ‎XCIV, ‎17 ‎(some ‎ed. ‎שתקוו; ‎h. ‎text ‎דומה); ‎a. ‎e. ‎-Taan. ‎9b ‎ש׳ ‎עליה ‎קביל ‎he ‎resolved ‎to ‎keep ‎silence. ‎Ber. ‎62a, ‎v. ‎קבלא ‎III; ‎a. ‎e.

שתית ‎f. ‎h. ‎= ‎next ‎w. ‎Sabb. ‎156a; ‎Ber. ‎38a ‎שתות ‎(corr. ‎acc.).

שתיתא ‎f. ‎(Syr. ‎שחתיתא, ‎P. ‎Sm. ‎4130; ‎cmp. ‎שחת ‎II) ‎flour ‎of ‎unripe ‎barley ‎mixed ‎with ‎honey; ‎also ‎a ‎drink ‎prepared ‎of ‎four ‎&c. ‎(cmp. ‎Dat. ‎ptisana). ‎Erub. ‎29b ‎ש׳ ‎וכ׳ ‎תדי ‎. ‎.. ‎for ‎shattitha ‎.. ‎take ‎two ‎ladleruls ‎of ‎roasted ‎barley ‎&c. ‎Ber. ‎38a. ‎Ab. ‎Zar. ‎38b ‎שתיתאה ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎notes ‎9, ‎10); ‎Yalk. ‎Sam. ‎151 ‎שתיתא. ‎Snh. ‎67b ‎אאמר ‎ש׳ ‎קריבו ‎he ‎said ‎to ‎them, ‎give ‎me ‎a ‎drink ‎of ‎water, ‎and ‎they ‎offered ‎him ‎shattitha; ‎a. ‎e.

שתיתאה, ‎v. ‎preced.

שתיתאהשתיתאי, ‎שתיתיm. ‎(שתא)sixth. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎I, ‎31 ‎תי ‎. ‎. ‎. ‎ed. ‎Berl. ‎(oth. ‎ed. ‎a. ‎Y. ‎תאי ‎. ‎. ‎., ‎not ‎תאי ‎. ‎.., ‎תאי ‎. ‎.). ‎Targ. ‎II ‎Sam.II, ‎5; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pem. ‎שתיתיתא. ‎Targ. ‎Ex. ‎XXVI, ‎9; ‎a. ‎e.

שתך, ‎a ‎שתך ‎(sec. ‎r. ‎ofגישך; ‎cmp. ‎שוכתא) ‎to ‎become ‎rust-eaten, ‎rust-colored. ‎Taan. ‎8a ‎(ref. ‎to ‎הנחש ‎ישוך ‎אם ‎וכ׳, ‎Koh. ‎X, ‎11) ‎וכ׳ ‎כנחשת ‎עליו ‎משתכין ‎. ‎. ‎. ‎אם ‎Rashi ‎(ed. ‎omitting ‎עליו) ‎when ‎thou ‎seest ‎a ‎generation ‎over ‎whom ‎the ‎heavens ‎are ‎rust-colored ‎like ‎copper, ‎so ‎as ‎to ‎let ‎down ‎no ‎dew ‎or ‎rain; ‎(Ar.משותכין; ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎וכ׳ ‎שמשתכת ‎דקיע...; ‎ed. ‎Pes. ‎a. ‎oth. ‎שמשותן ‎שמשתכין ‎דור ‎a ‎generation ‎whose ‎suns ‎are ‎red-colored ‎&c.; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎5).

שתך, ‎שתיךch. ‎same, ‎to ‎be ‎rust-bitten. ‎B. ‎Mets. ‎26a ‎top ‎טפי ‎דשתיך ‎(Ar. ‎דאשתיך, ‎with ‎prefixed ‎א) ‎when ‎the ‎coin ‎found ‎in ‎the ‎ground ‎is ‎very ‎much ‎attacked ‎by ‎rust ‎(show- ‎ing ‎that ‎it ‎has ‎been ‎in ‎the ‎ground ‎a ‎very ‎long ‎time). ‎Pa. ‎ששתך ‎1) ‎to ‎maake ‎rusty, ‎brittle. ‎B. ‎Bath. ‎19a ‎משום ‎לקדרה ‎לה ‎דמשתכי ‎because ‎they ‎(the ‎boulders, ‎v. ‎סלע) ‎would ‎eat ‎away ‎the ‎pot ‎(placed ‎between ‎them). ‎- ‎2) ‎to ‎get ‎rusty. ‎Sabb. ‎102b ‎וכ׳ ‎דמשתכי ‎כיון ‎they ‎would ‎not ‎do ‎that ‎(keep ‎their ‎needles ‎in ‎a ‎hole ‎in ‎the ‎ground), ‎because ‎they ‎would ‎get ‎rusty.

שתל ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎שית) ‎to ‎set, ‎plant. ‎Yoma ‎38b ‎. ‎. ‎ראה ‎ודור ‎דוי ‎בכל ‎ושתלן ‎עמד ‎the ‎Lord ‎saw ‎that ‎the ‎righteous ‎men ‎were ‎few, ‎so ‎he ‎planted ‎them ‎in ‎every ‎generation ‎(distributed ‎them ‎&c., ‎ref. ‎to ‎ISam. ‎II, ‎8; ‎cmp. ‎שתת ‎II). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎26; ‎Yalk. ‎Ps. ‎845 ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎XCII, ‎14) ‎נח ‎זה ‎וכ׳ ‎ששתלו ‎this ‎refers ‎to ‎Noah ‎whom ‎the ‎Lord ‎planted ‎in ‎the ‎ark. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎61 ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎I, ‎3) ‎וכ׳ ‎הקב'ה ‎לששתלו ‎(Abraham) ‎whom ‎the ‎Lord ‎planted ‎in ‎the ‎land ‎of ‎Israel. ‎Snh. ‎37b ‎(play ‎on ‎שלתיאל, ‎1Cor. ‎III, ‎17 ‎שאלת׳) ‎אל ‎ששתלו ‎הנשתלין ‎כדרך ‎שלא ‎whom ‎the ‎Lord ‎planted ‎(caused ‎to ‎be ‎begotten) ‎not ‎in ‎the ‎ordinary ‎way ‎of ‎those ‎that ‎are ‎planted ‎(he ‎having ‎been ‎begotten ‎in ‎prison); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎שתול; ‎f. ‎שתולה; ‎pl. ‎שתולים ‎ac. ‎Yalk. ‎.c. ‎מערוגה ‎ש׳ ‎. ‎. ‎כגן ‎וכ׳ ‎like ‎a ‎garden ‎that ‎is ‎planted ‎bed ‎by ‎bed; ‎(Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎X0II,14 ‎נטוע). ‎Num. ‎R. ‎s. ‎3 ‎t ‎בבית ‎הם ‎ש׳ ‎שהם ‎עד ‎וכ׳ ‎so ‎long ‎as ‎they ‎are ‎planted ‎(seated ‎in ‎rows), ‎they ‎are ‎in ‎the ‎house ‎of ‎God, ‎that ‎is ‎to ‎say, ‎the ‎children ‎at ‎school; ‎a. ‎e. ‎Hif. ‎השתיל ‎(of ‎roots) ‎to ‎spread. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎3 ‎(ref. ‎to