Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/187

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search
This page needs to be proofread.
‎בכייה
‎בלביטס
170


בכייה, ‎v. ‎בכיה.

*בכיין, ‎בכין ‎m. ‎(preced. ‎ws.) ‎weeper. ‎Targ. ‎Esth. ‎II, ‎21 ‎(Esth. ‎R. ‎ib. ‎ברברי).

בכין ‎then, ‎v. ‎כן.

בכיר ‎m. ‎h. ‎a ‎ch. ‎(b. ‎h. ‎בכרה; ‎בכר) ‎early, ‎first-ripen- ‎ing, ‎opp. ‎לקיש ‎or ‎אפיל. ‎Snh. ‎18b ‎וכ׳ ‎ולקיש ‎ב׳ ‎אם ‎when ‎the ‎early ‎and ‎the ‎late ‎seeds ‎blossom ‎simultaneously ‎&c.; ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎18c ‎bot.; ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎58b ‎bot. ‎(corr. ‎acc.). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎61; ‎Koh. ‎R. ‎to ‎XI, ‎6 ‎(ref. ‎to ‎Koh. ‎b.) ‎זרעת ‎אאם ‎בב׳ ‎if ‎thou ‎hast ‎sown ‎in ‎the ‎early ‎season. ‎Ib. ‎הב׳ ‎the ‎early ‎seed. ‎Ib. ‎to ‎VII, ‎26 ‎וכ׳ ‎ב׳ ‎לסטים ‎לקיש ‎(read ‎ללס׳) ‎the ‎latest ‎of ‎the ‎robbers ‎is ‎the ‎first ‎to ‎be ‎hanged. ‎-- ‎Fem. ‎h. ‎בכירה. ‎Y. ‎Taan. ‎I, ‎64a ‎bot. ‎וכ׳ ‎הב׳ ‎the ‎early ‎rain ‎sets ‎in ‎on ‎the ‎third ‎(of ‎Marheshvan), ‎v. ‎בינוני. ‎[Y. ‎Sot. ‎III, ‎19a ‎top ‎ב׳ ‎תאינה, ‎v. ‎בעורה.]-- ‎Pl. ‎בכירות. ‎Y. ‎Dem. ‎I ‎beg. ‎21c ‎(Tosef. ‎ib. ‎I, ‎3 ‎בכורות). ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎56d ‎top ‎הב׳ ‎אלו ‎those ‎are ‎the ‎early-bearing ‎sheep; ‎(Y. ‎Shek. ‎III, ‎beg. ‎47b ‎הבכורות, ‎corr. ‎acc.).

בכירותא, ‎בכרותא ‎f. ‎ch. ‎=h. ‎בכורה ‎2). ‎Targ. ‎Gen. ‎XXV, ‎31 ‎(ed. ‎Berl. ‎בכו׳); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Ber. ‎7b ‎לבכירותיה ‎זבנה ‎(notזבניה) ‎he ‎(Esaw)sold ‎his ‎birthright;ib. ‎בכירותיה ‎שקלו ‎ליוסף ‎ויהביה ‎מיניה ‎Ms. ‎M. ‎(read ‎ויהבוה; ‎ed. ‎incorr.) ‎his ‎(Reuben's) ‎birthright ‎was ‎taken ‎from ‎him ‎and ‎given ‎to ‎Joseph ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note). ‎Sot. ‎13a ‎דזביני ‎נהי ‎וכ׳ ‎לבכירותי ‎though ‎I ‎sold ‎my ‎birthright, ‎have ‎I ‎ever ‎sold ‎my ‎plain ‎heir's ‎right?

בכיתא ‎(בכותא) ‎f. ‎ch. ‎(=h. ‎בכות, ‎בכית) ‎weeping. ‎mourning. ‎Targ. ‎Gen. ‎L, ‎4. ‎Targ. ‎Deut. ‎XXXIV, ‎8 ‎(Y. ‎בכותא); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎1b, ‎end, ‎Ar. ‎(missing ‎in ‎ed.); ‎Pesik. ‎Ronni ‎p. ‎142b; ‎v. ‎אליתא.

בכלוספין, ‎בכלופסין, ‎v. ‎כלופסין.

בכנא, ‎v. ‎בוכנא.

בכר ‎(b. ‎h.; ‎בד, ‎v. ‎בכי, ‎cmp. ‎בקר) ‎[to ‎break ‎forth,] ‎to ‎be ‎early. ‎[Kal ‎prob. ‎not ‎used] ‎Pi. ‎ביכר ‎1) ‎to ‎be ‎early, ‎produce ‎frst ‎fruits. ‎Tanh. ‎Vayhi ‎14; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎99 ‎(פירותיה) ‎מבכרת ‎has ‎early ‎crops, ‎opp. ‎מלקשת, ‎מאפלת. ‎[Ib. ‎end ‎מפירותיהם ‎מבכרין ‎read ‎מכבדין, ‎v. ‎כבד.]-- ‎2) ‎to ‎bear ‎for ‎the ‎first ‎time ‎(of ‎animals). ‎Bekh. ‎I, ‎3 ‎sq. ‎ביכרה ‎שלא ‎that ‎never ‎before ‎had ‎given ‎birth; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎(neut. ‎v.) ‎to ‎be ‎first ‎in ‎ripening. ‎Bicc. ‎III, ‎1 ‎and ‎sees ‎שבכרה ‎תאנה ‎a ‎fig ‎which ‎is ‎first ‎ripe, ‎שביכר ‎אשכול ‎a ‎cluster ‎of ‎grapes ‎which ‎&c. ‎Y. ‎Maasr. ‎I, ‎49a ‎top ‎וכ׳ ‎צמייא ‎משיבכר, ‎v. ‎צמייא. ‎Ib. ‎בנות ‎משביכירו ‎שבע, ‎v. ‎ברת. ‎Ib. ‎ביכירו, ‎משיבכרו ‎(v. ‎בחל ‎as ‎to ‎spelling). ‎-- ‎1) ‎(b. ‎h.) ‎to ‎recognize ‎as ‎first-born ‎(בכור). ‎B. ‎Bath. ‎130a ‎sq. ‎Hif. ‎הבכיר ‎same. ‎Bekh. ‎III, ‎2 ‎המבכירות ‎those ‎animals ‎which ‎have ‎given ‎birth ‎for ‎the ‎first ‎time. ‎Hithpa. ‎התבער ‎to ‎hasten. ‎Yalk. ‎Gen. ‎161 ‎מתבכרת ‎שהיא ‎בפירותיה, ‎v. ‎supfa.

בכר ‎ch. ‎same. ‎- ‎Pa. ‎בכר ‎1) ‎to ‎produce, ‎mature. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXXIII, ‎14 ‎וכ׳ ‎דמבכרא ‎which ‎his ‎land ‎pro- ‎duces. ‎-- ‎2) ‎to ‎recognize ‎as ‎first-born. ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XXI, ‎16. ‎Ithpa. ‎אתבר ‎to ‎be ‎dedicated ‎as ‎the ‎first-born. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XXVII, ‎26.

בכרא, ‎v. ‎בוכרא ‎I, ‎2.

בכרא, ‎v. ‎בוכ׳.

בכרותא, ‎v. ‎בכיר׳.

בכריא, ‎v. ‎בוכריא.

בל ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎בלי, ‎v. ‎Ges. ‎H. ‎Dict. ‎s. ‎v.) ‎not, ‎frequ. ‎used, ‎in ‎connection ‎with ‎a ‎verb, ‎in ‎the ‎sense ‎of ‎a ‎pro- ‎hibitive ‎law. ‎Erub. ‎100a ‎תגרע ‎בל ‎על ‎עובר ‎he ‎transgresses ‎the ‎law ‎which ‎says ‎'thou ‎shalt ‎not ‎diminish ‎therefrom' ‎(Deut. ‎XIII, ‎1). ‎Pes. ‎III, ‎3 ‎וכ׳ ‎יראה ‎בבל ‎עליו ‎שמוזהרים ‎concerning ‎which ‎we ‎are ‎cautioned ‎by ‎the ‎law ‎prohibit- ‎ing ‎leavened ‎things ‎to ‎be ‎seen ‎or ‎to ‎be ‎found ‎(Ex. ‎XIII, ‎7; ‎XII, ‎19); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎[Our ‎w. ‎is ‎also ‎applied ‎to ‎Bible ‎texts ‎in ‎which ‎לא ‎appears.]

בל ‎pr. ‎n. ‎Bel, ‎the ‎Babylonian ‎deity. ‎Ab. ‎Zar. ‎11b ‎בבבל ‎ב׳ ‎בית ‎the ‎temple ‎of ‎Bel ‎in ‎Babylon.

*בל ‎m. ‎(contr. ‎of ‎בהל, ‎cmp. ‎באלי) ‎care, ‎anxiety. ‎Dan. ‎VI, ‎15.

בלא, ‎v. ‎באלא.

בלא ‎m. ‎destroyer, ‎v. ‎בלעם.

בלא ‎to ‎be ‎worn ‎out, ‎v. ‎בלי.

בלא, ‎בלא ‎eithout, ‎v. ‎לא, ‎לא.

בלאות, ‎בליות ‎f. ‎pl. ‎of ‎בלי; ‎בלי) ‎outworn ‎garments. ‎Keth. ‎V, ‎8 ‎וכ׳ ‎בבלאותיהן ‎מתכסה ‎she ‎wears ‎her ‎winter ‎clothes ‎in ‎their ‎outworn ‎condition ‎in ‎the ‎summer. ‎Ib. ‎65b ‎ב׳ ‎מותר ‎the ‎entirely ‎outworn ‎clothes ‎(=שחקים ‎Mish. ‎l. ‎c.); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎the ‎woman's ‎right ‎to ‎claim ‎compensation ‎for ‎te ‎wear ‎or ‎ruin ‎of ‎the ‎things ‎which ‎she ‎brought ‎along ‎as ‎her ‎property ‎(v. ‎מלוג, ‎a. ‎ברזל ‎צאן). ‎Yeb. ‎X, ‎1 ‎ב׳ ‎ולא... ‎nor ‎can ‎she ‎claim ‎compensation ‎for ‎used ‎or ‎spent ‎prop- ‎erty ‎(but ‎may ‎take ‎the ‎things ‎in ‎what ‎condition ‎they ‎are, ‎v. ‎comment.). ‎Keth. ‎XI, ‎6. ‎- ‎[Y. ‎ib. ‎V, ‎30b ‎bot.; ‎XI, ‎34a ‎bot., ‎as ‎in ‎Mish. ‎ib. ‎7 ‎בליות.]]

בלאי, ‎Ned. ‎91b ‎Ar., ‎read ‎with ‎ed. ‎כלאי.

בלאי ‎m. ‎pl. ‎those ‎of ‎(the ‎family ‎or ‎town ‎of) ‎Bela, ‎in ‎Babylon, ‎(prob. ‎a ‎nickname). ‎Kidd. ‎70b; ‎v. ‎טלאי.

בלאים, ‎בלויים ‎m. ‎pl. ‎(b. ‎h. ‎בלואים, ‎בלויי׳, ‎v. ‎בלאות) ‎fragments, ‎rags. ‎Succ. ‎15b ‎sq. ‎כלים ‎בלאי ‎torn ‎pieces ‎of ‎garments. ‎Ib. ‎V, ‎3; ‎a. ‎e. ‎- ‎Hull. ‎107b ‎חמתות ‎בלאי ‎fragments ‎of ‎wine ‎bags. ‎--Kel. ‎XXVII, ‎5 ‎וכ׳ ‎נפה ‎בלויי ‎(eather) ‎pieces ‎from ‎a ‎winnow ‎or ‎sieve.

בלאין ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Jer. ‎XXXVIII, ‎11; ‎a. ‎e.

בלארי, ‎v. ‎בלנרין.

בלביטס, ‎read ‎בולבטס.