Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/158

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search
This page needs to be proofread.

מרות ‎f. ‎intoxicating ‎drink, ‎v. ‎מרוא.

מרות ‎f. ‎(מר) ‎1) ‎authority, ‎dominion. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎40 ‎(play ‎on ‎ממריה) ‎בתוכה ‎. ‎. ‎. ‎. ‎שמרותו ‎ארן ‎(not ‎לתוכה) ‎the ‎district ‎in ‎which ‎the ‎lordship ‎of ‎the ‎world ‎resides; ‎ואף ‎וכ׳ ‎על ‎הוא ‎מ׳ ‎המקום ‎and ‎the ‎place, ‎too, ‎is ‎the ‎ruler ‎of ‎all ‎other ‎places ‎(ref. ‎to ‎בעלתה, ‎I ‎Chr. ‎XIII, ‎6, ‎as ‎a ‎surname ‎of ‎Zion, ‎v. ‎בעלה). ‎Ber. ‎48a ‎(in ‎Chald. ‎dict.) ‎דלא ‎חזית ‎קא ‎מ׳ ‎מקבלי ‎you ‎see ‎that ‎they ‎(the ‎Pharisees) ‎recogniae ‎no ‎(royal) ‎authority. ‎-- ‎2) ‎dommestication. ‎Sabb. ‎106b ‎(v. ‎דרור) ‎מ׳ ‎מקבלה ‎שאינה ‎it ‎does ‎not ‎submit ‎to ‎domestication. ‎Tosef. ‎B. ‎Kam. ‎I, ‎4 ‎מ׳ ‎היו ‎אם ‎Var. ‎in ‎ed. ‎Zuck. ‎(sub. ‎של; ‎ed. ‎מרום, ‎מרוס; ‎ed. ‎Zuck. ‎תרבות) ‎if ‎they ‎(the ‎animals) ‎were ‎domesticated, ‎opp. ‎המדבר ‎מן ‎באו.

מרותא, ‎מרותא, ‎מרוו׳ ‎ch. ‎same, ‎authority, ‎domin- ‎ion ‎(v. ‎מריא). ‎Targ. ‎ISam. ‎I, ‎11 ‎(v. ‎מורה ‎II). ‎Targ. ‎Ez. ‎XVI, ‎9 ‎מרותא ‎ed. ‎Wil.; ‎a. ‎fr. ‎--Gen. ‎R. ‎s. ‎55 ‎(play ‎onמריה) ‎דעלמא ‎מרוו׳ ‎אתר ‎ed. ‎Wil. ‎(oth. ‎ed. ‎מרותא) ‎the ‎seat ‎of ‎the ‎dominion ‎of ‎the ‎world, ‎v. ‎preced. ‎- ‎Plמרוותא, ‎v. ‎מר.

מרזב ‎m. ‎(ררזב, ‎transpos. ‎of ‎ברז; ‎cmp. ‎בריז) ‎1) ‎tube, ‎spout; ‎esp. ‎the ‎movable ‎tabe ‎attached ‎to ‎the ‎roof ‎gutters ‎(מזחילה). ‎B. ‎Bath. ‎III, ‎6 ‎חזקה ‎לו ‎אין ‎המ׳ ‎no ‎claim, ‎based ‎on ‎undisturbed ‎use, ‎can ‎be ‎made ‎for ‎the ‎special ‎position ‎of ‎the ‎pipe ‎discharging ‎the ‎water ‎into ‎the ‎neighbor's ‎yard; ‎expl. ‎ib. ‎58b; ‎Y. ‎ib. ‎III, ‎end, ‎14b ‎מקום. ‎. ‎יש ‎בחצר ‎המ׳ ‎מקום ‎וכ׳ ‎קילוחו ‎the ‎right ‎of ‎a ‎pipe ‎for ‎the ‎discharge ‎of ‎water ‎into ‎the ‎neighbor's ‎court ‎can ‎be ‎claimed ‎on ‎the ‎basis ‎of ‎undisturbed ‎use, ‎but ‎not ‎the ‎special ‎place ‎of ‎its ‎discharge; ‎(Tosef. ‎ib. ‎II, ‎13 ‎צינור). ‎Yob. ‎75b ‎כמ׳ ‎if ‎the ‎mutilated ‎membrum ‎has ‎the ‎shape ‎of ‎a ‎spout ‎(leaving ‎the ‎urinary ‎canal ‎unprotected). ‎Sabb. ‎146b ‎מ׳ ‎משום ‎גזירה, ‎it ‎is ‎forbidden, ‎lest ‎he ‎shape ‎a ‎regular ‎tapping ‎tube ‎(v. ‎ברזא ‎I). ‎- ‎2) ‎a ‎sort ‎of ‎cape, ‎having ‎the ‎shape ‎of ‎a. ‎gutter, ‎formed ‎by ‎throwing ‎the ‎edges ‎of ‎a ‎garmment ‎over ‎the ‎shoulders ‎backward. ‎Ib. ‎147a, ‎v. ‎כיסא.

מרזבא, ‎מרזיבא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Job ‎XXXVIII, ‎25 ‎מר׳ ‎(ed. ‎Lag. ‎מרזי׳). ‎-- ‎Hull. ‎105b ‎מרזי׳ ‎תותי ‎אותבוה ‎they ‎put ‎it ‎under ‎a ‎spout. ‎Gitt. ‎69a ‎מרזב׳ ‎תותי. ‎-- ‎Pl. ‎מרזבין, ‎מרזבי, ‎מרזביא, ‎מרזי׳. ‎Targ. ‎Kob. ‎II, ‎8 ‎(h. ‎text ‎שדה ‎ושדות). ‎Targ. ‎Job ‎XXVIII, ‎4; ‎a. ‎e. ‎- ‎Snh. ‎109a; ‎M. ‎Kat. ‎25b ‎דציפורי ‎מ׳ ‎the ‎spouts ‎of ‎the ‎roofs ‎of ‎Sepphoris.

מרזבנא ‎m. ‎(Pers. ‎marzban, ‎Vullers ‎II, ‎1161) ‎[cus- ‎todian ‎of ‎borderland,] ‎prefect, ‎dnke. ‎-- ‎Pl. ‎מרזבני. ‎Meg. ‎6b ‎(Ms. ‎O. ‎מרזובנן, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎notes ‎70 ‎a. ‎90).

ברזבתא, ‎v. ‎מרזפתא.

מרזו, ‎v. ‎רזי.

מרזובות ‎f. ‎pl. ‎(v. ‎מרזופא) ‎hammers, ‎as ‎instruments ‎of ‎torture. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎27 ‎ובמגלבין ‎במ׳ ‎Ar. ‎(ed.; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎10, ‎beg.; ‎Cant. ‎R. ‎to ‎V, ‎16 ‎ובזפת ‎בנור, ‎read; ‎במרזפות ‎or ‎במרזפתא) ‎with ‎hammers ‎and ‎whips.

מרזובלי ‎m. ‎pl. ‎(דזב, ‎transpos. ‎of ‎ברז, ‎as ‎in ‎מרזב; ‎cmp. ‎בוריא ‎II, ‎חוצלת ‎&c.) ‎mats ‎(used ‎for ‎partitions), ‎mat- ‎ting. ‎Succ. ‎20a, ‎explaining ‎הוצלות ‎(v. ‎חוצלת) ‎מ׳ ‎(some ‎ed. ‎מרזובלים); ‎ib. ‎וכ׳ ‎מזבלי. ‎מ׳ ‎מאי ‎what ‎is ‎maruble ‎R. ‎A. ‎(udging ‎by ‎phonetic ‎resemblance) ‎says, ‎bags ‎filled ‎with; ‎foliage; ‎R. ‎S. ‎says, ‎real ‎matting. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎של ‎מ׳ ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎מרזובלים).

מרזובנן, ‎v. ‎מרזבנא.

מרזוח ‎m., ‎p ‎מרזוחים ‎(v. ‎מרזח) ‎banquetes. ‎merry- ‎makers. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎5 ‎(ref. ‎to ‎Am. ‎VI, ‎7) ‎[read:] ‎מרזח ‎מהו ‎מ׳ ‎מרזח ‎סרוחים ‎what ‎is ‎mireah ‎s'ruhiom?h ‎The ‎banqueting ‎of ‎the ‎feasters.

מרזופא ‎m. ‎(רזף, ‎transpos. ‎offפרז; ‎cmp. ‎מרזב) ‎hammer ‎(= ‎h. ‎מקקבת). ‎-- ‎Pl. ‎מרזושין. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXIII, ‎10 ‎(h. ‎text. ‎הלם, ‎v. ‎הלם). ‎Ib. ‎LXXIV, ‎6 ‎כבמ׳ ‎מחין ‎(some ‎ed. ‎בכמר׳, ‎ed. ‎Wil. ‎במ׳, ‎corr. ‎acc.; ‎h. ‎text ‎יהלמ׳). ‎- ‎V. ‎מרזפתא.

מרזח ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎זחח ‎or ‎זווח, ‎with ‎ר ‎inserted) ‎merry- ‎making, ‎banguet, ‎also ‎the ‎banguet ‎given ‎to ‎mourners ‎to ‎cheer ‎them ‎up. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎5, ‎v. ‎מרזוח. ‎-- ‎[M. ‎Kat. ‎28b, ‎v. ‎מר ‎II.) ‎-- ‎Pl. ‎מרזחים, ‎מרזחין, ‎מרזי׳. ‎Sifre ‎Num. ‎13 ‎חזרו ‎מ׳ ‎להם ‎לעשות ‎they ‎(the ‎Moabites) ‎again ‎arranged ‎(idolat- ‎rous) ‎banquets ‎for ‎them. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VII, ‎1, ‎end ‎סופדין ‎הכל ‎מ׳ ‎לו ‎עושה ‎. ‎all ‎people ‎lament ‎and ‎clap ‎hands ‎over ‎the ‎death ‎of ‎the ‎righteous ‎man ‎(Samuel), ‎and ‎this ‎wicked ‎man ‎(Nabal) ‎holds ‎banquets; ‎Yalk. ‎Sam. ‎134; ‎Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎XXIII. ‎Esth. ‎R. ‎to ‎I, ‎2; ‎ib. ‎to ‎I, ‎9; ‎a. ‎e.

מרזי׳מרזחאch.1)same. ‎Keth.69a,v.infra. ‎Pl.מרזחין, ‎מרזיחין. ‎Targ. ‎Am. ‎VI, ‎7. ‎Targ. ‎Y. ‎INum. ‎XXV, ‎2v. ‎Simre ‎Num. ‎13 ‎1, ‎quot. ‎in ‎preced.). ‎-- ‎Esp. ‎(banguet) ‎exhilaratin, ‎the ‎mourner; ‎מ׳ ‎בי ‎(בית) ‎the ‎place ‎of ‎the ‎mourners ‎meal. ‎Targ. ‎Jer. ‎XVI, ‎5. ‎-- ‎Keth. ‎69a ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎בי ‎יתיב ‎מאן ‎who ‎sits ‎at ‎the ‎head ‎at ‎mourners' ‎meals? ‎expl. ‎ib,b ‎אבל ‎מ׳ ‎מהו ‎(be-)mareha ‎means ‎(house ‎of) ‎mourning ‎(ref. ‎to ‎Jer. ‎l.c.). ‎- ‎2) ‎(v. ‎מרזוח) ‎pl. ‎מרזחייא ‎those ‎who ‎cheer ‎the ‎mourners. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎I, ‎3 ‎ed. ‎rrf. ‎(v. ‎מסחריא). ‎-- ‎Y. ‎Ber. ‎III, ‎6a ‎top ‎(reprehending ‎the ‎excesses ‎at ‎mourners ‎meals). ‎תקבלון ‎לא ‎מ׳ ‎למחר ‎.. ‎(not ‎מזרח׳) ‎after ‎my ‎death ‎do ‎not ‎receive ‎to- ‎day ‎mmourning ‎(condolence)and ‎to-morrow ‎merry-makers.

מרזיבא, ‎v. ‎מרזבא.

מרזיח, ‎מרזיחא, ‎v. ‎מרזח, ‎מרזחא.

מרזמא, ‎v. ‎מורזמה.

מרזפתא ‎f. ‎= ‎ארזפתא ‎I, ‎hammer. ‎Targ. ‎Jud. ‎IV, ‎21 ‎(quot. ‎in ‎Rashi ‎to ‎Ber. ‎34a ‎top; ‎ed. ‎אר׳). ‎-- ‎Ber. ‎34a ‎מחינן ‎דנפחא ‎במ׳ ‎ליה ‎we ‎strike ‎him ‎with ‎a ‎smith's ‎hammer, ‎i. ‎e. ‎he ‎must ‎be ‎taught ‎his ‎duty; ‎Meg. ‎25a ‎(some ‎ed. ‎אר׳). ‎Tanh. ‎Huck. ‎1; ‎(Gitt. ‎56b ‎אר׳).

מרח ‎(b. ‎h.; ‎sec. ‎r. ‎of ‎רוח) ‎to ‎soften; ‎to ‎poultice. ‎Pi. ‎מירה ‎1) ‎to ‎strike ‎a ‎plaster, ‎rub ‎a ‎salve; ‎in ‎gen. ‎to ‎mash, ‎crush. ‎Tosef. ‎Sabb. ‎V ‎(VI), ‎6 ‎בשבת ‎הממרח ‎he ‎who ‎mashes ‎ingredients ‎for ‎a ‎plaster ‎on ‎the ‎Sabbath; ‎Erub. ‎102b; ‎Y. ‎ib. ‎X, ‎26c. ‎-- ‎Sabb. ‎75b ‎וכ׳ ‎הממ׳רטיה ‎he ‎who ‎spreads ‎and ‎presses ‎the ‎poultice ‎over ‎a ‎sore; ‎Y. ‎ib. ‎VII, ‎10d ‎top. ‎Ib. ‎XXII, ‎3 ‎(146a) ‎he ‎must ‎not ‎put ‎on ‎wax ‎שהוא ‎מפני ‎ממרח ‎(Mish. ‎Pes. ‎מממריח, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎90) ‎be--