לימא, v. אמא II.
לימוד, למוד m. (b. h. למד) teaching, learning, study (interch. with תלמוד);training;habit. Kidd. 40b שהל׳ גדול ל׳ וכ׳ study is more (than practice), for study leads to practice; B. Kam. 17a; Meg. 27a (Ms. M. תלמוד). Hor. 13a משכחים הל׳ את cause man to forget what he has learned; ib,b וכ׳ ל׳ משיב brings back to recollection the study ofseventy years. Ex. R. s. 43 ל׳ לשון (the root ירה in Hif.) means to teach. Ber. 7b מלמודה יותר . . גדולה the ministrations (of the disciples to the doctors) of the Law are more val- uable than the direct teaching of it. Tanh. Ki Thetse 1 וכ׳ למודו מבקש he seeks for the enjoyments to which he has been used and fails to find them; a. fr. -- Pl. לימודים, לימודין, למ׳. Snh. 65b; Y alk. Deut. 918 (expl. מונן, v. עון) (who says) יפות חטין . . לימודי it is usual for the wheat crops to be fine in the ante-Sabbatical years; Tosef. Sabb. V II (VIII), 14; Sifre Deut. 171 יפות להיות. . ל׳ the ante- Sabbatical years are usually good (in crops); Sifra K'dosh. Par. 3, ch. VI יפות להיות . . . למודות.
לימודים, לימודין, למ׳ m. pl. (למד) [functions.] 1) mortised shingles or boards used as frames. Kel. V, 9 ׳ לו ועששה . . . תנור an oven which came in parts from the workshop and which (after being put up) was sur- rounded with a frame. Ib. לימודיו את סלק ed. Dehr. (oth. ed. למ׳) if the frame was removed; Tosef. ib. B. Kam IV, 12. Ib. VII, 9 וכ׳ ל׳ . . . . תנור של עין a chimney ffue which is lined with boards. Tosef. Pes. V II, 1. M. Katt. II, 2 וכ׳ ל׳ לו עושה he makes a frame of shingles and covers the vat that the wine may not get sour; a. e. -- 2) a sort of common bread, shingles. Tosef. Hall. I, 7; Y. ib. I, enl, 58a פטורה ל׳ עשאה if he made the dog's dough', into shiogles', it is exempt (f om Hallah); Ber. 3sa כל׳ ed.; v. כעך.
לימון, לימיז, Tosef. Bekh. V, 9, prob. a. Var. Lect. to ליפי, v. לופין.
לימין, לימן harbsr, v. למין.
לימין, Tosef. Dem. III, 12, v. לומא.
*לימצא (Provencal, corresp. to French limace) snail. Gen. R. s. 51, beg., a gloss to סיליי כיליי, v. עיפויא.
לין =אינלין, v. היי.
לין, v. eל.
לין, Y. Sabb. II, 5a ל׳. . ל׳ מהרכין, red; להון=לון.
לינא, לינה, v. ל.
לינה f. (לון I) night-rest, staying over night, lodging. Y. Maasr. II, 49b top טובלת אינה ל׳ taking a night-lodging (on the road to Jerusalem) does not make Tebel (v. טבל II). Ib. לשביתה ל׳ בין מה why should there be a distinction between a night-rest and a day-station? --- b. מגלגל אאדם בל׳ one has to put up with a night's lodging (cannot help taking it and is contented with an improvised meal) &c., v. גלגל. Hull. 91b ל׳ בלא ויפטר. צדיק this righteous man (Jacob) has come to my lodging place (Beth El), and shall he be suffered to go without the hospitality of a. night's rest-- Y. Sot. II, 18a, a. fr. בל׳ נפסלין become untit. for use by being kept over night. Ex. R. s. 1; a. fr. -- Geo. R. s. 60 (ref. to ללין, Gen. XXIV, 23, a. ללון, ib. 25) ל׳ הרבה לינות אחת lodging for one, .. for many. - Plt, לינות Num. R. s. 12, beg. (ref. to יתלונן, Ps. XC, 1) הרבה ׳ שם שלן where he (Moses) lodged many nights (Ex. XXXIV, 28). Lev. R. s. 20; a. fr.
ליניא ליניה f. (inea) line; string. Tanh. B'midbr. ed. Bub,,23 וכ׳ של אחת ל׳ one string of fne pearls; (Tanh. ib. 20 אחרת סחורה; ed. Const. לנוח, ed. Ven. לוח, corr. acc.); Yalk. Is. 316 ליטמא (corr. acc.; Num. R. s. 4, beg. פרגמטיס). Cant. R. to I, 10 בלוניא; Yalk. ib. 983 כלינייס, כלוניא, read; כליניא, v. הרז.
לינייס, v. preced.
לינפה, Yalk. Gen. 127, v. נינפי.
ליסטא, ליסטאה m. ch. =ליסטיס, robber. B. Mets. 84a, v. ליסטיותא. Koh. R. to VII, 26 [read:] ליליא בההוא וכ׳ ותקף ל׳ נפק that night tthe robber (with his band) marched out, but the guard was close behind them. Esth. lR. to I, 12 וכ׳ דל׳ הן (not דליסטאות), v. הן. Lev. R. s. 30 ליסטא ההוא איתציד; Yalk. ib. 651 וכ׳ ל׳ ההוא איתסב uhat robber was captured. Snh. 106b (in a gentile record con- cerning Balaam) ל׳ פנחס . . . כד when Phineas, the robber, slew hiim; a. e. -- Pl. ליסטיא, ליסטין, ליסטאי, לס׳. Targ. ob IV, 11 (Ms. טסיא . . .). Targ. Jud. V, 11. -- Pesik. Shub., p 165b (synon. with גייסות). Gen. R. s. 60; Y. Shek. V. 48a ttop; a. fr.
ליסטאות, v. preced.
ליסטות f. (denom. of ליסטיס) robber's life, lawless- ness. Kidd. 30b ל׳ מלמדו שאינו כל whosoever does not teach him (his son) a trade, trains him for robbery; a. e. -- Pl. ליסטיות. Yeb. 25b ל׳ עי נתפס he was arrested on account of robberies (that had been committed). Snh. 4eb לל׳ יצא turned to lawlessness; (Ms. M. לליסיא = .~מet~).
ליסטטירין, ליסטטרין, read; ליסטירין.
ליסטיותא, לס׳ ch. = preced. art. B. Mets. 64a (ap- plied to Resh Lakish) ידע בליסטיותיה לסטאה (Ms. F. בלסטאה) the (former) robber understands his handicraft (knows the nature of deadly weapons).
ליסטיס, ליסטס, לס׳ (reqn. incorr. עים .) m. (צgn) 1) robber, pirate, freebooter, in gen. rover. Targ. Y. Gen. XXI, 13. -- B. Kam. 57a, a. fr. מזויין ל׳, v. דן; B. Mets. 43a; 58a לסטין (corr. acc.). Y. Ber. IX, 13b top; a. fr. -- Pl. ליסטים, ליסטין, לס׳. Gen. R. s. 64 (v. גרר II) שנכנסו וכ׳ ל׳ rovers had come to his house and revelled with him tthe whole night. Sabb. 10a; Pes. 12b ל׳ מאכל the meal-time of the lawless (prize-fighters &c., cmmp. לודים);
