hood (this world); Lev. R. s. 26 (some ed. עולם, h. form);
דקושטא ע׳ the world of truth (the hereafter). Sot. 10b,
a. fr. דאתי ע׳ the world to come (ss h. הבא עולם). -- ע׳ בית
the house of eternity (euphem. for the house of death')
burial ground, cemetery. Lam. R. to I, 5. Lev. R. s. 12,
beg.; a. e. -- Kidd. 80b דע׳ אינשי common people (opp. to
scholars). - ע׳ כל, ע׳ כולי (abbrev. כע), v. כולא. Ber. 36b
פליגי לא כיע all the authorities mentioned agree; a. v. fr. --
בעלמא in a general way, merely. Targ. Y. Lev. XXVI, 24;
28. -- Sabb. 103b, v. בגלטורי. Ib. 9b בע׳ להזיע merely to
sweat (not to bathe); בע׳ לעיוני merely to examine (not
to do any labor); a. v. fr. -- Pl. עלמין, עלמייא; constr. עלמי.
Targ. Ps. IX, 8. Targ. O. Ex. XV, 18; a. fr. -Targ.Is. XLII, 11
עלמיהון בתי their graves (v. supra).
עלמה, v. עלם II.
עלמות, v. עלימות.
עלמא, pl. עלמן, v. עולים.
עלמין pr. n. pl. Almin (Elymais, Neub. Geogr. p. 381). Snh. 94a עלמין כי אמרי ע׳ מטו כי when they (the exiles) came to Almin, they said, it is like our world (erusalem; Rashi; like the house of eternities, the Temple).
עלמת pr. n. pl. Mlmath (Youth). Targ. II Sam. III, 16 (ed. Wil. עלמת); ib. XVI, 5 (h. text בחורים, בחרים).
עלע, v. לעל II.
עלע, עלעא, עי׳ f. =h. צלע, side, rib. Targ. O. Gen. II, 22 (Y. cd. Vien. עילאה; ib. 21 עלאה). -- Trnsf. beanm, board. Targ. Y. II Gen. XLIV, 19 אבא בית מן ע׳ a board of my father's house (a member of the family &c.). -- Pl. עלעין, עיל׳. Targ. Gen. III, 21.
עלעול, עי׳ c. (עלעל I) whirlwind, hurricane. Cant. R. to III, 4 (ref. to כסופות, Is. XXI, 1) יותר קשה ע׳ לך אין וכ׳ ומכסיף . . הזה העי׳ מן there is no wind more vehement than that which comes from the north and rises and makes pale the creatures in the south. -- Pl. עלעולין, עי׳. Koh. R. to VII, 1 [read;] מזדווגת היא ע׳ כמה how many storms the ship may encounter.
עלעול, עלעולאch. same. Targ. Is. XXIX, 6 (h. tcxt רעם). Targ. Job IV, 15 (h. text שערת ); a. fr. -- Trnsf. mis-- fortune, trouble. Targ. Y. INuum. XXI, 14 דסבירותא ע׳ tthe misfortune of leprosy (h. text סופה; v. Ber. 54a bot.). Targ. Job XXXVIII, 1 דצערא ע׳; ib. XL, 6 עלעוליתא (ed. Lag. עלעולתא). - Pl. עלעולין. Targ. Jer.IV.13. Targ. EEz. XIII, 11; a. e. -- Y. Ber. II, 5a וכ׳ וע׳ רוהין אתון (ed. Krot. עלעולי) winds and storms (demons) came and tore him away from me; Lam. R. to I, 16.
עלעוליתא, עלעולתא f. v. preced.
עלעיתא f. (= עלעלתא, v. עלל, a. עילה) pretext, op- portunity. Targ. II Esth. I, 16.
עלעל, עיל׳ I (reduplic. of עלל) to drive about, hurl. Kil. VII, 7 וכ׳ שעלעלה הרוח if a wind cast grape vines over standing grain.
בלעל ch. same. Targ. Job XXVII, 21.
עלעל, עי׳ II (transpos. of לעלע, reduplic. of לוע; cmp. געגע) to sip. Hull. 22b משיעלעלו Ar. (ed. משיעלעו) when they are old enough to sip (expl. ib. by ref. to יעלעו, Job XXXIX, 30; misinterpreted by Abayi, as if fr. עלעא, to bleed from the side, when the wing is severed); Tosef. ib. I, 15 מששלעלו ed. Zuck., read with Var. משעילעלו.
עלף I (b. h.; cmp. עלם I, II), Pi. עילף to enclose, encase (cmp. Arab. galaf). - Part. pass. מעולף; f מעולפת. Gen. R. s. 54 וכ׳ שני מבין המע׳ thou (Ark) encased between the two Cherubs; (Midr. Sam. ch. XII כרובים בשני המפוארה; Ab. Zar. 24b עדיים בעדי מפוארת).
עלף II (b. h.; cmp. חלף) to turn, change. Hithpa. התעשף, Nithpa. נתעף (interch. with התעלפה, formed fr. a noun עלפה, v. Ez. XXXI, 15) 1) to change of, take turns. Tosef. Taan. I, 8 עליה מתעלפין היו ולא וכ׳ they did not change off (in watching) over it, but one sat &c. -- 2) to be overcome, faint, swoon. Hull, 3b ׳ ולא . . . לפנינו שחט when he cut in our (the judges') presence, without being overcome (hishand not trembling); ib. יתעלף שמא (Ar. יתעעלפה) lest his hand tremble; ib. ברי נתעלפתי שלא לי I am sure that my hand did not tremble. Sabb. 9b יתעלפה שמא he may swoon (in the vapor bath). Nidd. 69b יתעלפה שמא he may be in a swoon (and not really dead). Midr. Sam. ch. XXIII ומתעלפים, v. עוף I; a. e. Pa. עות same. Part. מעולף; . מעולפת; pl. מעולפים, עולפין; מעולפות. Mekh. B'shall. Shir., s. 6 ולא מוציאין לא הים מריח מע׳ מכניסין neither inhaling nor exhaling, being overcome by the smell of the sea; Yalk. Ex. 248; Yalk. Job 927. -- Cant. R. to V, 14 (ref. to מעלפת, ib.) כחן מעולפ׳ וכ׳ (through the study of the Law) the strength of man is broken, though it had been as hard as sapphires; [prob. to be read; מעלפת (lPi.) it makes faint &c.].
עלף ch. same; Pa. עלף to be overcome with weakness. Hull. 3b חיישינן לא לעלופי we do not apprehend a sudden weakness of hands in slaughtering.
עלפה v. עלף II.
עלץ (b. h.) to rejoice. Erub. 53b.
עלצה, v. עליצה.
עלקא, עלקה, v. עלוקא. כלוקה.
עלת f. (עלל) [turning about,] ladle. Erub. 53b (in enigmatic speech) וכ׳ נקפת ע׳, v. נקף I. Ib. [read] דעדי וכ׳ בכד ע׳ ותיקפי . . . כתר (v. Rabb. D. S. a. l. note) shall the crown (stopper) of another (jug) be removed, that the ladle may float like a ship &c. ?
עלתא, 2f.=h. עולה, burnt offering. Targ. Gen. XXII.2; a. fr. - Targ. O. Num. XXVIII, 10, a. e. עלת constr., ed. Berrl. (oth. ed. עלת; Y. עולת); Targ. Y. ib. 6 עלת. -Pl. עלוון, עלון. על׳, על׳. Targ. Ps. LXVI, 13 (not עלווון). Ib. 15; a. fr. 137
