may soften her hair by pressing it against her (the priest's
daughter's) hair. -- 2) (denom. of עונג, with ref. to Is.
LVIII, 13, and callest the Sabbath a delight') to celebrate
pleasurably, to ermyoy. Sabb. 118b וכ׳ השבת את המענג כל
to him who observes the Sabbath with enjoyments, his
heart's desires are granted. Ib. מענגו במה wherewith does
one make it enjoyable? Tanh. B'resh. 2 ענגהו enjoy it
(the Sabbath). Pesik. R. s. 23, end ומענגים באים הם ובשבת
(prob. to be read; ומתענגים) and on the Sabbath they
come and enjoy themselves,
Hithpa.התענג to emjoy one's self; to indulge in luxuries..
Ib. וכ׳ שואל בשבת מתענג שהוא כל whoever enjoys the
Sabbath may ask, and the Lord will grant (v. suprra).
Midr. Till. to Ps. CXLIX מתענגים הצדיקים . . . בא come
and see how the righteous enjoy luxuries (in the here-
after). Ib. וכ׳ ואומרים מתענגים והם and they act like
persons used to comforts, saying, it is impossible to sleep
in this bed &c.; a. e. - [Deut. R. s. 7, end וכ׳ מתענגים היו
they enjoyed themselves by rolling in the flavored grass;
prob. to be read; מתעגגים fr. עגג, v. גבעע.]
ענג ch. same; Pa. עניג 1) to soften the skin by oint- ment, bathing &c.; to feel comfortable. Taan. 25a יהיבנא בהון דמעגגת .. לך I shall give thee, in the world to come, thirteen rivers of balsam oil clear as Euphrates andTigris in which thou shalt find pleasure. - 2) to celebrate merriily. Tanh. B'resh. 2 וכ׳ במאכל לענוגיה to celebrate it (the Sabrr- bath) joyfully with eating &c.
2נג, v. עונג.
גנד, Tosef. Kel. B. Mets. V, 5 כלי שענדיהו, read;שעודיהו, v. עוד.
ענה, 2נה, v. עני h. s. ch.
צנו, v. עניו.
*ענוא, ענווא f., constr. ענות (v. ענוה I) a divine grant, supply. Targ. Y. Ex. XVI, 13 Ar. (ed. אנחות). -- [Targ. Y. I ib. XV, 27 ענווא (some ed. עניא), read; עינא or עיינא]
ענובא, 2נובאm. (ענב) loop, noose. Pl. ענובין, ענוביא. ענוב׳. Targ. Ex. XXVI, 4, sq. (ed. Berl. ענובב, Y. ed. ענוב׳, also עגוב׳); a. e.
ענוביי, v. עכמאי.
ענוג, v. עינוג.
ענוה I, (עניה) f. (כנה I) divine response to prayer. yield, fertility; (Maim. refers to Hos. II, 23, sq.). Peah I, 2; 1b. VI, 7, v. נבה 2; a. e.
ענוה II f. (b. h.; ענהII) humility, lowliness, meekness, kindness. Sot. IX, 15 (49a) וכ׳ ע׳ בטלה רבי משמת with Rabbi's death ceased humility and fear of sin. Ib. 49b אנא דאיכא ע׳ היתני לא do not read (in the Mishnah) ׳humility, for there am I (striving after it). Arakh. 16b לעעה שלא ע׳ humility not for its own sake (e. g. you forbear to rebuke a friend, making yourself believe that you are unworthy to do so, whereas in fact you only fear to incur your friend's ill will). Y. Shek. II, end, 47c חטא וראת לידו מביאה ע׳ ע׳ לידי מביאה קדושה holiness leads to meekness, meekness leads tto fear of sin; Ab. Zar. 20b. Ib. מכולן גדולה ע׳ humility is the greatest virtue of all. Ab. d'R. N. ch. VII ע׳ ביתך בני למד (pot למוד) train the members of thy household to be kind (to strangers). Der. Er. Zutta, ch. V דראה ע׳ הדר ע׳ חכמה הדר the beauty of wisdom is modesty, the beauty of modesty is fear of sin. Tanh. Bresh.1; Y. Sabb I, 3c top, a. e., v. סולייס; a. fr.
ענווא, ענוון, ענוונא, ענוותן, ענוותנות. צנוותנותא, v. sub ענו׳ (wi h one Vav).
ענוי, ענויא, ענוייא, ענון, v. sub עיג׳.
ענון, ענונא, עינו׳m. h. ניוz. Targ. Prov. XV. 33. Ib. XVI, 19; a. e. -- Y. Kil. IX, 32b סגין ע׳ הוה ר׳ Rabbi wtas extremely meek; Y. Keth. XII, 35a עינוון; (Gen. R. s. 33 ענותן). Y. Snh. VI, 23c bot. וכ׳ סגי הוא ע׳ he is very kind and will believe thee; ib. X, 28c; a. fr. -- Pl. ענוני. Targg. Prov. III, 34.
ענות, v. ענוא.
ענותאי, v. ענותנא.
ענותן, ענוו׳, עינ׳m. (tormed f. עניו=(ענו, humble. forbearing; kind. Snb. 88b ברך ושפל ע׳ forbearing and low-kneed (polite). Sabb. 30b bot. וכ׳ ע׳ אדם יהא לעולם one should always be meek (patient) like Hillel, opp. קפדן impatient; (Ab. d'R. N. eh. XV ענו). Sabb. 31a הלל עי׳ וכ׳ ינוחו O thou forbearing Hillel, blessings rest upon thy head; a.fr. -- Pl. ענותנין, ענוו׳, עי׳. B. PMets. 84b bot. שלשה הן ע׳ three persons are known for their humility. Ab. d't. N. ch. VII וכ׳ ע׳ ביתו ובני ענוותן . . בזמן when a man is kind (to strangers), and his household kind &c.; a. e.
ענותן, עניתנא, עניו׳, עינ׳ch. saee. Terg. Num. XII, 3. Targ. Zeph. III, 12 (h. text עני); a. . -- Pl. ענותנין, ענותניא, ענותני, ענו׳, עי׳. Targ. Ps. IX, 13. Ib. 19. Ib. LXIX, 33; a. fr. - Snh. 11a sq. תקיפי בין איכא מאי חזי תא בתראי לע׳ . . (Ms. M. לענותאי) come and see the difference between the rigorous rulers of former days and the mild of these latter days.
ענותנות, ענוו׳, עינ׳f. (preced.) humility, patience, condescension. Meg. 31a אתה. . . גדולתו מוצא שאתה מקום כל ענוותנותו מוצא wherever (in the Scriptures) you find a. description of the greatness of the Lord, you also find a. description of his condescension (towards the lowly). Sabb. 31a וכ׳ של עינותנותו Hillel's patience brought us under the wings of the Divine Presence (caused us to embrace the Jewish religion); Ab. d'R. N. ch. XV עניתנותך וכ׳ הביאני (read; הביאתני) thy patience brought me &c. Gen. R. s. 74; Pesik. Shimm'u, p. 116b, a. e. ולא . . קפדנותן בנים של ענותנותן rather the angry mood of the fathers (Jacob) than the patience of the sons (David); a. fr. - Snh. 19b, sq., v. תוקף.
