פלפלת. פלפלתא, v. פלפל. פלפלא.
פלץ (b. h.) to split, shatter. Nithpa. נתפל to be split, cracked. Midr. Till. to Ps. LX, ed. Bub. הארן רעשה האלו הדברים יואב לו שאמר בשעה להכותו דוד עומד ונמצא תחתיו ונתקפלה עליהם פלצהrנת when Joab said to him (Moab) these words, the earth quaked; it was split around them, and folded itself under his feet, and presently David stood there to smite him (Moab).
*פלצור m. a kind of snare (Arab. wahak). Kel. XXIII, 5. Yalk. Num. 762 (gloss; הקרון עגול whed; Syr. פלצורא, פלסורא press, P. Sm. 3161, sq.).
*פלק to split, create a gaping wound. Gitt. 69a הדרי ליה ופלקו עילויה Ar. (ed. only עילויה הדרי) they (the demons) will come back and wound him.
פלקא m. (preced.) fissure, wound. Koh. R. to VI, 11 וכ׳ פ׳ חד או he receives either a wound &c., v. פפדעא.
פלקתא פיל׳ f. =h. פלגש. Targ. Y. Gen. XXXVI, 12. Ib. XXII, 24. Targ. IChr. I, 32 (some ed. פלקתא); a. e. - Pl. פיקתין, פיל׳. Ib. III, 9. Targ. Y. Gen. XXV, 6 (ed. Vien. פלק׳); a. e.
פלש I to divide, go through. Pi. פילש 1) to penetrate, go from end to end, perforate, v. infra. -- 2) to search. Num. R. s. 14; Y. Snh. X, 29b bot.. (play on התרועעי פלשת עלי, Ps. LX, 10) להם לפפלש עלי וכ ריעים לעשותן טובים מעשים it is for me to search for their good deeds and make them friendly to wards one another. - 3) (with אחר) [to dig aftter,] to go to extremmes. Lam. R. to I, 1 (היתה) פלשה לא והיא הדין מדת אחר פלשו לא הם אחריהם (Ar. פיל׳) they (the Israelites) did not go to the extreme of rebellion against Justice, and she (Justice) did not go to the extreme in punishing them; (Var. in Ar. חיפשו, חיפשה); ib. to II, 4; 5; Yalk. Hos. 521. Pu. פולש to be perforated. Y. Succ.III, 53a פ׳ ולא ניקב מבפנים (not פילש) if the Ethrog is punctured but not per- forated within (all through the skin). -- Part. מפולש; f. מפולשת; pl. מפולשים, מפולשין; מפולשות. Bab. ib. 36a קב מפ׳ a puncture going through (into the fesh). Sabh. XVI, 1 מפ׳ (מבוי) an open alley, expl. ib. 117a an alley opening into a street, not closed by a legally required fictitious partition, v. לחי. Erub. IX, 4, a. e. המפ׳ גשרים, v. גשר. Y. ib. VIII, 25b top (ref. to פיוסרוס) . . אין לעולם וכ׳ העולם מסום מפ׳ we never call a road a public area. (v. רשות), unless it is cut through from one end of the world to the other, i. e. runs in a straight line. Tosef. Kil. II, 1 וכ׳ מפ׳ שלשה תלמים three furrows running from one end of the field to the other. Gen. R. s. 70; Yalk. ib. 124 (play on בנות, Gen. XXIX, 16 eבונות) קורות כשתי וכ׳ המפ׳ like two joists extending from one end of the world to the other, the one reared princes &c. Gen. R. s. 44 (ref. to ומאציליה, Is. XLI, 9) וכ׳ שבה ממפ׳ from the parts of the world that have been gone through (ex- plored) have I called thee; a. fr.
פלש II (b. h.; cmp. פלפל II, a. פולסא) to roll in, cover with. Hithpa. התפלש, Nithpa. נתפלש to rol ons's self, cover one's self. Gitt. 58a באפר ונתלשח קרעתו (not קרעתה) she rent it (the shirt) and rolled herself in the dust; Yalk. Jer. 276.
פלש ch. Ithpa. אתפגש same. Targ. Mic. I, 10.
פלשתאה m. ch. =next w. Targ. I Sam. XVII, 23; a. fr. -- Pl. פלשתאי. Ib.; a. fr. - Num. R. s. 14 (fr. Targ. Is. XI, 14) פ׳ ית לממחי tto beat the Philistines.
פלשתי m. (b. h.) Philistine.- Pl. פלשתים. Sot. VIII, 1 וכ׳ באו פ׳ the Philistines came with boastful reliance on &c., v. נפחון. Midr. Till. to Ps. LX. Num. R. s. 14 ארן פ׳ Philistia; a. fr.
*פלתא f.pl. (פול or פלל to split) fins. Pesik. Par. p. 35a דנוני ט׳ Vers. in Ar., v. חרספיתין.
פלתה, Y. Shebi. VIII, 38b top, v. פלל.
פלתי m. (b. h.) gent. n. Plethi, Pelethi; (collect.) the body-guard of David; (homilet.) the lrim and Tummim; (oth. opin.) the Sanhedrin. Ber. 4a; Snh. 16b, v. מופלא.
פלתנים, Yaulk. Deut. 942, v. פתלן.
פם, v. פום.
פמוט m. a shaft with a receptacle for a lamp, a plain candlestick Men. 28a מקרי פ׳ ההוא such a candlestick without branches is named pamot (and not m'norah); Yalk. Ex. 369 פסוק (corr. acc.). Sabb. 44a עליו שהדליקו פ׳ שבת באותה Ms. M. (v. Rabb. D. S. a. l. note) a lampholder on which a lamp has been burnt on that (the present) Sabbath day. Y. ib. III, 6a top (also פומט), contrad. to נר. -- Pl. פמוטות. Bab. ib. 121b.
פמוליניא, v. פמלניא.
פמיאס, פמייס, v. פנייס.
פמילאות, v. פמליאות.
פמילייא, פמליא פמ׳ f. (amilia) the slaves in a household, family servants; frequ. divine agencies, ministers. Targ. Oant. I, 15. - Y. Sot. V, 20c bot. . . . אאיוב וכ׳ פמילייא ומגדולי Job was one of Pharaoh's servants and of the grandees of his household. Hull. 7b; Snh. 67b מעלה של פ׳ the heavenly household, v. כששף. Ber. 16b sq. מטה של ובפ׳ מעלה של בפ׳ שלום שתשים let peace reign in. the heavenly household and in the household here below (thy servants on earth). Num. R. s. 4, beg. (ref. to Gen. XXVIII, 13) וכ׳ שלו ופפ המלך ראה he saw the King, andd his attendants stood by him to guard him. Sifra K'dosh. beg.; Yalk. Lev. 604, v. חקה; a. 7r.
פמיס, v. פנייס.
