Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/938

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search
This page needs to be proofread.
‎שפר
‎שקד
1620


‎Num. ‎R. ‎s. ‎14 ‎זו ‎שפרים ‎. ‎. ‎ש׳ ‎באמרי ‎בירכו ‎he ‎blessed ‎him ‎with ‎speeches ‎of ‎beauty, ‎for ‎his ‎words ‎were ‎pleasing. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XVI, ‎6 ‎עלי ‎שפרו ‎מצות ‎של ‎שכרן ‎(not ‎מצוה) ‎(nohalath ‎means) ‎the ‎reward ‎of ‎good ‎deeds; ‎its ‎splendor ‎rests ‎on ‎me ‎a. ‎ס.

שפר ‎ch. ‎same; ‎constr. ‎שפר, ‎the ‎best ‎of ‎choice ‎of. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XLVII, ‎6 ‎ארעא ‎ש׳ ‎בית ‎(O. ‎בא׳ ‎בדשפיר). ‎Targ. ‎Deut. ‎XII, ‎11; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎ארג ‎ש׳, ‎v. ‎ארג. ‎- ‎B. ‎Mets. ‎14a ‎שבח ‎וכ׳ ‎ש׳, ‎v. ‎שעבוד. ‎- ‎נונא ‎ש׳, ‎v. ‎נון.

שפר ‎m. ‎(preced. ‎wds.) ‎beautiful, ‎pleasing. ‎- ‎Pl. ‎שפרים. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎14ba, ‎v. ‎שפר.

שפרגז, ‎v. ‎שיפרגז.

שפרנונא, ‎v. ‎גון.

שפרעם ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Shfaram ‎(ShefaAmr, ‎Neub. ‎Geogr. ‎p. ‎199), ‎north-west ‎of ‎Sepphoris, ‎near ‎bsha. ‎R. ‎Hash. ‎31b ‎(seat ‎of ‎the ‎Sanhedrin). ‎Ab. ‎Zar. ‎8b. ‎Tosef. ‎Mikv. ‎VI, ‎2.

שפרפרא, ‎שפרפרא, ‎שפרפ׳ ‎m. ‎(שפר) ‎brightness; ‎(cmp. ‎צצפרא) ‎early ‎morning, ‎morning ‎light. ‎Targ. ‎Esth. ‎X, ‎3. ‎Targ. ‎Job ‎III, ‎3 ‎(h. ‎text ‎נהרה). ‎Ib. ‎VII, ‎4 ‎(h. ‎text. ‎נשף). ‎Targ. ‎Is. ‎LVIII, ‎8 ‎(h. ‎text ‎שהר). ‎Ib. ‎LXII, ‎I(h. ‎text ‎נגה); ‎a. ‎fr.

שפרתא, ‎v. ‎שפיר.

שפש, ‎part. ‎Pu. ‎משופש, ‎v. ‎משופש.

שפשף, ‎שפשו, ‎v. ‎שפף, ‎שפף.

שפשף ‎m. ‎(v. ‎שוף ‎II) ‎paste, ‎a ‎small ‎board ‎on ‎the ‎hunter's ‎rod ‎smeared ‎over ‎with ‎glue. ‎Sabb. ‎VIII, ‎4(78b) ‎הש׳ ‎בדאש ‎ליתן ‎כדי ‎דבק ‎Bab. ‎ed. ‎(Mish. ‎a. ‎Y. ‎ed. ‎הששבשבת); ‎expl. ‎ib. ‎80a ‎וכ׳ ‎קנה ‎שבדאש ‎ש׳ ‎בראש ‎ליתן ‎כדי ‎(Ms. ‎M. ‎a. ‎O. ‎שבשבת; ‎Alf. ‎Ms. ‎שפשפת; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎3) ‎as ‎much ‎glue ‎as ‎is ‎required ‎to ‎put ‎on ‎the ‎top ‎of ‎the ‎'paste ‎board' ‎which ‎is ‎on ‎the ‎fowlerg' ‎reed.

שפשפתו, ‎v. ‎preced.

שפת ‎(b. ‎h.) ‎to ‎place, ‎pile, ‎esp. ‎to ‎place ‎the ‎cooking ‎vessel ‎over ‎or ‎by ‎the ‎fire. ‎Y. ‎Sabb. ‎I, ‎end, ‎4b ‎את ‎השופת ‎וכ׳ ‎הקדירה ‎if ‎one ‎sets ‎a ‎pot ‎over ‎coals ‎(on ‎the ‎Sabbath), ‎we ‎must ‎warn ‎him ‎&c. ‎Bets. ‎IV, ‎5 ‎וכ׳ ‎לשסות ‎to ‎place ‎a. ‎pot ‎on ‎them, ‎v. ‎נקף ‎I. ‎Hull. ‎84a ‎וכ׳ ‎ישפתו ‎מנה ‎מאה ‎iff ‎one ‎possesses ‎one ‎hundred ‎Maneh, ‎he ‎may ‎have ‎a ‎pot ‎put ‎on ‎the ‎stove ‎every ‎day. ‎Sot. ‎11b ‎וכ׳ ‎שתי ‎שופתות ‎they ‎put ‎on ‎two ‎pots, ‎one ‎for ‎hot ‎water, ‎and ‎one ‎with ‎fish; ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎1. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XXII, ‎16 ‎שופתין ‎. ‎. ‎. ‎דומה ‎הייתי ‎עליה ‎(not ‎שופכין) ‎I ‎was ‎like ‎a ‎stove ‎situate ‎between ‎two ‎roads, ‎on ‎which ‎the ‎travellers ‎do ‎their ‎cooking; ‎ed. ‎Bub. ‎עליה ‎קדידותיהן ‎ש׳; ‎Yalk. ‎ib. ‎687; ‎a. ‎fr. ‎- ‎[Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎III, ‎1 ‎הימנה ‎שפת, ‎v. ‎שפה ‎I.]

שפתא, ‎שי׳ ‎f. ‎= ‎סיפתא, ‎border, ‎lip. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XXVI, ‎4; ‎a. ‎fr., ‎v. ‎ספפתא. ‎-- ‎Yeb. ‎75b ‎משפתיה ‎ואימא ‎may ‎I ‎not ‎say, ‎it ‎refers ‎to ‎his ‎lip; ‎a. ‎e.

שפתה, ‎Tanh. ‎R'eh ‎5 ‎ש׳ ‎על ‎והושיבוהו, ‎quid?

שפתות, ‎שפתים, ‎v. ‎שפה.

שפתים ‎m. ‎du. ‎(b. ‎h.; ‎שפת, ‎cmp. ‎אשפת) ‎border- ‎mounds ‎(between ‎which ‎is ‎the ‎balk). ‎Sot. ‎11b ‎ונזקקות ‎ש׳ ‎בין ‎להן ‎and ‎they ‎had ‎intercourse ‎with ‎them ‎between ‎the ‎mounds ‎in ‎the ‎field; ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎1. ‎Yalk. ‎Zech. ‎574 ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎LXVIII, ‎14) ‎הירדן ‎ועבר ‎יהודה ‎ש׳ ‎בין ‎תשכבון ‎you ‎shall ‎ie ‎(in ‎peace) ‎between ‎the ‎borders; ‎Iudah ‎and ‎the ‎shore ‎of ‎the ‎Jordan.

ש, ‎p ‎שצים, ‎שצין, ‎v. ‎שיץ.

שצא, ‎שצי, ‎שציא, ‎שציו, ‎שצניתא, ‎v. ‎sub ‎שיצ׳.

*שצף, ‎Pi. ‎שצף ‎(= ‎שסף) ‎to ‎cut, ‎slash. ‎Sifra ‎Thazr, ‎Par. ‎5, ‎ch. ‎XVI ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎XIII, ‎56) ‎ישצפגו ‎יכול ‎ותוiא ‎וכ׳ ‎ויניחחנו ‎(Rab. ‎ישספגו, ‎ref. ‎to ‎I ‎Sam. ‎XV, ‎33) ‎from, ‎he ‎shall ‎rend ‎it.' ‎I ‎might ‎infer, ‎that ‎ha ‎should ‎slash ‎it ‎and ‎leave ‎it ‎in ‎its ‎place ‎&c.; ‎[Asheri ‎to ‎Neg. ‎XI, ‎5; ‎יתפרו, ‎glossator ‎ישפצגו ‎(v. ‎שפן) ‎patch ‎it ‎over; ‎R. ‎S. ‎to ‎Neg. ‎. ‎c. ‎יצפגו; ‎Yalk. ‎Lev. ‎553 ‎ישופנו].

שצת ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Shetseth, ‎a ‎Phcenician ‎border ‎town. ‎Y. ‎Dem. ‎II, ‎22d ‎top; ‎Tosef. ‎Shebi. ‎IV, ‎9 ‎שנ.

שק, ‎v. ‎שוק.

שק ‎m. ‎(b. ‎h.) ‎sack, ‎sackcloth. ‎Sifra ‎Sh'mini, ‎Par. ‎6, ‎ch. ‎VIII ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎XI, ‎32) ‎וכ׳ ‎מיוחד ‎שק ‎מה ‎as ‎sack, ‎which ‎is ‎specified, ‎is ‎something ‎spun ‎and ‎woven ‎&c.; ‎Sabb. ‎64a. ‎Sifra ‎l. ‎c. ‎וכ׳ ‎העשוי ‎שק ‎אלא ‎לי ‎אין ‎I ‎may ‎think ‎that ‎only ‎sackcloth ‎made ‎of ‎goats ‎hair ‎is ‎meant. ‎Succ. ‎20b; ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Bath. ‎IV, ‎14 ‎שק ‎של ‎a ‎mat ‎made ‎of ‎sackcloth. ‎Snh. ‎101a ‎וכ׳ ‎שק ‎חוגרת ‎התורה ‎the ‎Torah, ‎girt ‎with ‎sackcloth, ‎stands ‎before ‎the ‎Lord ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎שקים, ‎שעין. ‎Sabb. ‎62a, ‎v. ‎סק ‎II; ‎a. ‎e.

שק, ‎שקא ‎ch., ‎v. ‎סק, ‎בקא.

שקא, ‎שקא, ‎שוקא ‎m. ‎= ‎h. ‎שוק, ‎1) ‎joint, ‎leg. ‎Targ. ‎Es. ‎XXIX, ‎22; ‎27 ‎(O. ‎ed. ‎Berl. ‎ש׳; ‎oth. ‎eds. ‎a. ‎Y. ‎שו׳ ‎a. ‎שקא). ‎Targ. ‎Lev. ‎VII, ‎32, ‎sq. ‎(Y. ‎ed. ‎Vien. ‎שקא); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎שקין, ‎שקיא, ‎שי, ‎שו׳, ‎שק׳. ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XXVIII, ‎35; ‎Y. ‎ed. ‎Vien. ‎שקייא ‎(read; ‎שקייא; ‎Ms. ‎שקיין). ‎Targ. ‎Ps. ‎CXLVVII, ‎10 ‎שוקי ‎(constr.). ‎- ‎Y. ‎Shek. ‎V, ‎49a ‎bot. ‎ש׳ ‎חמון ‎look ‎at ‎the ‎legs ‎(of ‎Moses, ‎how ‎fat); ‎Y. ‎Bicc. ‎III, ‎65a ‎bot. ‎שקי ‎חזי ‎(ed. ‎Krot. ‎שאקי). ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎34 ‎שקיין ‎חמי ‎look ‎at ‎the ‎(poor ‎man's) ‎legs; ‎Yalk. ‎ib. ‎665 ‎שקין; ‎Koh. ‎R. ‎to ‎V, ‎13. ‎Hull. ‎63a ‎שקי ‎אריכי ‎tthose ‎with ‎long ‎legs, ‎v. ‎שקיטנא; ‎a. ‎e. ‎- ‎[Targ. ‎II ‎Sam. ‎XXII, ‎43 ‎שוקין, ‎some ‎ed. ‎ששקין, ‎read ‎שוקיןl. ‎-- ‎2) ‎shaf. ‎Gitt. ‎55b; ‎57a, ‎v. ‎דיספק.

שקא ‎= ‎שקע ‎to ‎sink, ‎break ‎down. ‎Kidd. ‎81b ‎ומית ‎ש׳ ‎he ‎sank ‎and ‎died ‎(feigned ‎a ‎sinking ‎spell ‎and ‎death). ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎17 ‎ביתא ‎ש׳ ‎some ‎ed., ‎v. ‎שקע.

שקד ‎(b. ‎h. ‎Nif.; ‎cmp. ‎next ‎w.) ‎to ‎bend, ‎twist, ‎plait.- ‎Part. ‎pass. ‎שקוד; ‎. ‎שקודה ‎(cmp. ‎שבשתא) ‎confused, ‎mistaken. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎14 ‎(ref. ‎to ‎נשקד, ‎ib.] ‎הייתי ‎ש׳ ‎וכ׳׳ ‎מעונותי ‎I ‎was ‎in ‎error ‎as ‎to ‎my ‎sins, ‎I ‎thought ‎that ‎he ‎would ‎forgive ‎me ‎all ‎my ‎sins, ‎when ‎I ‎heard ‎that ‎my ‎verdict ‎was ‎torn ‎up.