Translation:Ben Ish Chai/Hilkhot Chanukah

by Yosef Chayim

Preface

The author wrote: I will mention additionally in this parashah the ways of Chanukah, which most years I explain b"hy in parashat vayeshev. אמר המחבר יצ"ו אזכיר עוד בפרשה זו הלכות חנוכה אשר רוב השנים אני דורש אותם בעזה"י בפרשת וישב:

"Uvagefen sheloshah sarigim; vehi keforachat `altah nitzaH, hivshilu ashkeloteyha `anavim/And in the vine were three tendrils; and as it was blooming, its bud shot up, and its clusters ripened into grapes." It seems we ought to explain with the help of Heaven -- gefen/grape vine is Yisrael who are likened to a gefen, which is a weak and tender tree but is fruits are very good, since they contain food and drink. Similarly Yisrael even though they are tender and weak they make good fruits in Torah and mitzvot. Also the gefen does not accept other grafts, so it does not blend with other trees. Similarly Yisrael it is written of them (Num. 23:9), "Lo, it is a people that shall dwell alone," and it is impossible for a man of Yisrael to assimilate completely into the sitra achra and blend into it completely; rather, he will ultimately go out from it and be repaired via several reincarnations, for Hashem Yitbarakh makes considerations so that no one be rejected. And I say that the three sarigim/tendrils correspond to the [soul levels of] nefesh-ruach-neshamah/life-spirit-soul which are found in Yisrael specifically, since the nations of the world only have nefesh from the klipah of `asiyah. And the repair of Yisrael is in three levels. The first is keforachat/as it is blooming -- in teshuvah [return to God] in contemplation of the heart, and afterwards `altah nitzah/its bud shot up -- teshuvah in deed, but it is [done] out of yir'ah/awe of God, and afterwards hivshilu ashkeloteyha `anavim/its clusters ripened into grapes -- teshuvah from ahavah/love of God, that the transgressions will be reversed to merits, and I will explain the term bishul to hint to the modesty of teshuvah, as in (Michah 6:8), "vehatzne`a lechet `im Eloheikha/and you shall walk modestly with your God," that if one does teshuvah modestly he will better succeed in it. And it is known that whatever cooks in a pot, if they cover the pot it will cook better and faster. Or, his [?] saying is understood, that three tentrils correspond to thought, speech and deed, which the Torah and the mitzvot need to be in the three of them, and Yisrael will not be complete without these three together.

"ובגפן שלשה שריגים והיא כפורחת עלתה נצה הבשילו אשכלותיה ענבים", נראה לפרש בסיעתא דשמיא - "גפן" אלו ישראל שנמשלו לגפן, שהוא עץ חלש ורך אך פירותיו טובים מאד שיש בהם אכילה ושתיה, כן ישראל אע"פ שהם רכים וחלשים עושים פירות טובים בתורה ומצות, גם הגפן אינה מקבלת נטיעה אחרת שלא תתערב בשאר אילנות, כן ישראל כתוב בהם "הן עם לבדד ישכן" ואי אפשר שיטמע איש ישראל בסטרא אחרא ויתערב בה לגמרי, אלא סופו לצאת ממנה ויתוקן ע"י כמה גלגולים כי השי"ת חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, ואמר שלשה שריגים כנגד נר"ן (נפש רוח נשמה) שנמצאים בישראל דוקא, דאומות העולם אין להם אלא נפש מן קליפה דעשיה. ותיקון של ישראל הוא שלשה מדרגות, ותחלה היא "כפורחת" - בתשובה שבהרהור הלב, ואח"כ "עלתה נצה" - תשובה במעשה, אך היא מיראה ואח"כ "הבשילו אשכלותיה ענבים" - תשובה מאהבה, שהזדונות יתהפכו לזכיות, ואפקה בלשון "בישול" לרמוז על הצניעות של התשובה כמה שנאמר: "והצנע לכת עם אלהיך" שאם יעשה תשובה בצניעות יצליח בה יותר, וידוע שכל דבר המתבשל בקדרה - אם יכסו הקדרה יתבשל בטוב וגם במהרה. או יובן אומרו: "שלשה שריגים" - כנגד מחשבה ודבור ומעשה, שרציך שיהיו התורה והמצות בשלשתם וישראל לא יהיו שלמים אלא בשלשה אלו ביחד:

Hence the completeness of the Torah and the mitzvot is only in these three, therefore the Torah is called ohr/light and the mitzvah ner/lamp/candle (Prov. 6:23), "ki ner mitzvah vetorah ohr," that is, since the candle includes three things together: itself, the wick, and the oil that is inside the lamp. And if one of them is missing the lamp will not perform. And likewise the light has three colors corresponding to the three, and therefore on Chanukah a miracle was performed for them with the light of the menorah/Candelabrum which is composed of three: as a whole, the oil, and the wick. And also the light is composed of three shades, hinting they they were privileged to this miracle since their holy service was complete in thought, word and deed, and therefore Yosef the servant of Hashem since he served Hashem Yitbarakh with pure service in those three, a miracle was performed for him during the slander made by the wife of Potifar, because of the fire, hinting to the three mentinoed, since it is known what is written in the Targum Yonatan ben Uziel that she brought an egg white and put it on the bed to strengthen the slandder, and as Yonatan wrote (Gen. 39:14), "See, he brought us a Hebrew man to play around with us" -- "see" specifically. But later it got stuck because of the fire and her lies were found out and he was not killed. And this is (Ps. 97:11), "Ohr zaru`a latzadik/Light is sown for righteous" -- zaru`a/sown [is the same letters as] `ozer/help. Latzadik/for the righteous -- this is Yosef who is called the plain title "tzadik." And therefore it is called chanu kah -- which [kah, chaf-hei] is the word "light" which is the twenty-fifth word in the Torah, for from Bereishit/For the first[born] to yehi ohr/Let there be light you will find the word "light" is the twenty-fifth word, therefore the miracle began on the twenty-fifth of the month.

נמצא שלימות התורה והמצות הוא רק בשלשה אלו, לכן התורה נקראת אור והמצוה נר דכתיב: "כי נר מצוה ותורה אור", והיינו כי הנר כולל שלשה דברים ביחד: הוא עצמו, והפתילה, והשמן שבתוך הנר. ואם יחסר אחד מהם לא יעשה הנר פעולתו, וכן נמי האור יש בו שלשה גוונים כנגד שלשה הנזכרים, ולכן בחנוכה נעשה להם הנס באור המנורה, שהיא משולשת בכללי, ושמן, ופתילה. וגם האור שלה משולש בשלש גוונים. לרמוז שזכו לנס זה על אשר היתה עבודת הקודש אצלם שלימה במחשבה ודיבור ומעשה, ולכן גם יוסף הע"ה מפני שעבד את השי"ת עבודה תמה בשלשה הנזכרים, נעשה לו נס בדיבת אשת פוטיפר מחמת האש שרמוז בו שלשה הנזכרים, דידוע מ"ש בתרגום יונתן בן עוזיאל שהיא הביאה חלבון ביצה והניחה על המטה לחזק הדיבה, וכמ"ש יונתן בפסוק: "ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו", ראו דייקא. ואח"כ נבדק זה ע"י האור ונתבררו שקרים שלה ולא נהרג, וזה שנאמר: "אור זרוע לצדיק". "זרו"ע" - עוז"ר. "לצדיק" - הוא יוסף שנקרא צדיק בסתם. ולכן נקראת חנו כ"ה - היא תיבת אור, שהיא תיבה של חמש ועשרים שבתורה, כי מן "בראשית" עד "יהי אור. תמצא תיבת אור היא תיבה של כ"ה, ולכן הנס התחיל בכ"ה לחודש, לז"א:

"Yehi ohr, vayhi ohr/"Let there be light," and there was light." Yehi is gematria 25. Yehi/Let there be on it a miracle of light. And therefore in the merit of the completeness of the service in the three mentioned they were saved from the three decrees that the Greeks decreed: To annul Shabbad, the New Moon, and circumcision. And also in the merit of the Torah which is five books, He protected and anulled the three decrees, the acronym of which is chamesh/five, which is an acronym for Chodesh/New Moon, Milah/Circumcision, Shabbat. Also the miracle was with oil, the translation of which [in Aramaic] is mashach, an acronym of the same. And therefore the miracle was performed at the end of the month and continued eight days, in order that Shabbat and also Rosh Chodesh would be available in these days. And therefore on the first night three blessings were ordained:

"יהי אור - ויהי אור", "יהי" - עולה כ"ה. יהי בו נס של אור. ולכן בזכות שלימות העבודה בשלשה הנזכרים ניצולו מן שלשה גזירות שגזרו היונים: לבטל שבת, וחדש, ומילה. וגם זכות התורה שהיא חמש ספרים, הגין לבטל שלשה גזירות דראשי תיבות שלהם: "חמש" שהוא ראשי תיבות חדש מילה שבת. גם הנס היה בשמן, שתרגומו מש"ח ראשי תיבות הנזכרים. ולכן הנס נעשה בסוף החדש ונמשך שמונה ימים, כדי שיזדמן באלו הימין שבת וגם ר"ח, ולכן בלילה הראשונה נתקן שלשה ברכות:

Halakhot

The blessings to recite א

On the first night we recite three blessings: lehadlik (to light the nerot...), she`asah nissim (Who did miracles...), and shehechiyanu (Who has made us alive...). And the poskim z"l gave a mnemonic sign: `Aseh lekha seraf, vesim oto `al nes, ure'eh oto chai/Make yourself a fiery angel, and put it on a nes/banner-pole/miracle, and see it live; they also hinted with the letters of their count, [since they are] three [blessings], since their acronym is SHeLoSHaH -- SHe`asah, Lehadlik, SHehechiyanu, [plus the additional paragraph/song] Hanerot halalu etc. And after lighting the first lamp, say hanerot halalu etc., in the beautifully established phrasing which has thirty-six words, like the number of lamps of the eight days. And one's wife and children should stand during the blessings and lighting of all the lamps.

בליל ראשון מברכים שלשה ברכות להדליק ושעשה נסים ושהחיינו, ונתנו הפוסקים ז"ל סימן עשה לך שרף ושים אותו על נס וראה אותו וחי, גם נרמזו באותיות מספרם שהוא אותיות שלשה שגם בם סימנם שלש"ה ר"ת שעשה להדליק שהחיינו הנרות הללו וכו', ואחר שהדליק נר א' יאמר הנרות הללו וכו', בנוסח המתוקן יפה שיש בו ל"ו תיבות כמנין הנרות של כל שמונת הימים, ויעמדו אשתו ובניו בשעת הברכה ובשעת הדלקת כל הנרות:

ב "Lehadlik ner chanukah"

Even though on Shabbat the wording of the blessing is lehadlik ner shel Shabbat, for the lamps of chanukah we say Lehadlik Ner Chanukah without "shel", in order that the person reciting the blessing have in mind the acronym "NaChaL" which is a holy name hinted in the acronym of "Notzer Chesed La'alafim/who preserves kindness on thousands [of generations]" and in the acronym of "Nafsheinu Chikta Lashem/Our soul has waited upon Hashem," for they too were saved because they trusted in Hashem Yitbarakh and awaited His salvation. And I said, with the help of Heaven, that this is why the miracle was in the month of Kislev, for its first and last letter are Chaf-Vav like the gematria of Hashem's name, and the remaining letters in the middle are an acronym for "Lepurkankha Savarit Hashem" which is an [Aramaic] translation of the verse "Lishuatekha kiviti Hashem/I have longed for your salvation, Hashem."

אע"ג דבנרות שבת נוסח הברכה הוא להדליק נר של שבת, בנרות של חנוכה מברכין להדליק נר חנוכה ואין אומרים של כדי שיכוין המברך בר"ת נח"ל שהוא שם קדוש הרמוז בר"ת נוצר חסד לאלפים ובר"ת פסוק נפשינו חכתה לה', שגם הם ניצלו בשביל שבטחו בהשי"ת וציפו לישועתו, ואמרתי בס"ד דלכן היה הנס בחודש כסליו דראשו וסופו כ"ו מספר שם הוי"ה, ואותיות הנשארים באמצע הם ר"ת לפורקנך סברית יהו"ה, שהוא תרגום של פסוק לישועתך קויתי ה':

Shehechiyanu ג

If someone did not say shehechiyanu on the first night he should say in on the second night. And an avel/mourner also says shehechiyanu but an onen (a mourner before burying his dead) should light without saying a blessing, and if it is possible to light through an agent that is proper and preferable.

אם לא בירך שהחיינו בליל ראשון יברך בליל שני, וגם האבל יברך שהחיינו, אבל אונן ידליק בלא ברכה ואם אפשר בשליח נכון ועדיף יותר

Where to put the menorah ד

It is a mitzvah to put it in the one handbreadth adjacent to the doorway, even at this time when we light it indoors. And if the mezuzah is not on the right side then he should put it on the right side, and if there is a mezuzah he should put it on the right of a person who enters, and hence three mitzvot are together, for a man enters clothed in tzitzit which is the talit katan he is wearing, and their acronym is tzemach (tzadi mem chet) -- tzitzit, mezuzah, chanukah, and in this merit our righteous Mashiach should come whose name is Tzemach, and it will be fulfilled, "Pitchu she`arim veyavo goy tzadik ki yamin usmol tifrotzi/Open the gates, that the righteous nation may enter in ... For you shall spread about on the right and on the left" (Isa. 26 and 54). And when one puts the chanukah by the doorpost of the left doorway on the first night he should put the lamp on the other side of the chanukah lamp which is far from the doorway, and on the second night put the second lamp next to it so that it be closer to the entrance than the first, and that is the one he begins lighting, until on the eighth night that additional light will be right next to the entrance, and that is the one he begins lighting, in order that he turns to the right during lighting each night. But if the mezuzah is not on the right, in which case he puts the chanukah on the right, he should do the opposite, on the first night placing the lamp closest to the entrance, and on the second night putting next to it, and so on, in order that each night he turns right as he lights the additional light.

מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח אפילו בזה"ז שמדליקין בפנים, ואם אין מזוזה בימין יניחה בימין, ואם יש מזוזה יניחנה בשמאל הנכנס, והרי שלשה מצוות ביחד כי האדם הנכנס ולובש ציצית שהוא טלית קטן שעליו ור"ת שלהם צמ"ח ציצית מזוזה חנוכה, ובזכות זה יבא משיח צדקינו צמ"ח שמו, ויתקיים פתחו שערים ויבא גוי צדיק כי ימין ושמאל תפרוצי, וכשיניח החנוכה על מזוזת הפתח בשמאל יניח בלילה הראשונה את הנר בקצה השני של מנורת החנוכה שהוא הרחוק מן הפתח, ובליל שני יניח נר השני בצידו שיהיה קרוב לתח יותר מן הראשון, ובו מתחיל להדליק עד שנמצא בליל שמיני אותו נר הנוסף יהיה סמוך לפתח ממש, ובו מתחיל להדליק כדי שיפנה לצד ימין בהדלקה בכל לילה, אבל אם אין מזוזה בימין דאז מניח החנוכה בימין יעשה להפך דמניח בליל ראשון הנר קרוב לפתח, ובליל שני מניחו בצידו וכעזה"ד כדי שיהיה בכל לילה פונה לצד ימין כשהוא מתחיל להדליק נר הנוסף

How high to place it ה

One places it higher than three tefachim (handbreadths, approx. 3.5 in.), and it is a mitzvah to place it under ten tefachim. But bedi`eved (after the fact) if he put it higher than ten, he fulfilled his obligation. But according to the sod/mystical meaning it is good to place it a little higher than seven tefach, and if he put it higher than twenty amot he did not fulfill the obligation.

מניחה למעלה משלשה טפחים, ומצוה להניחה למטה מעשרה טפחים, ובדיעבד אם הניחה למעלה מעשרה יצא, וע"פ הסוד טוב להניחה מעט למעלה משבעה, ואם הניחה למעלה מעשרים אמה לא יצא י"ח:

Where to light it ו

צריך להדליקה במקום ההנחתה, ואפילו אם בעה"ב חולה ושוכב על מטתו אין מביאין לו נרו חנוכה להדליקה אצל מטתו ויניחו אותה אח"כ במקומה, כי צריך להדליקה במקום הנחתה, ולכן אם אינו יכול לקום להדליק במקום הנחתה יעשה שלי להדליקה במקום הנחתה, ויכול החולה לברך והשליח ידליק בחדר ההוא לפניו תכף ומיד וכאשר העלתי בס"ד בתשובה בסה"ק רב פעלים:

When to light it ז

The time to light is is when the stars emerge, and when the time arrives one must not eat or study until he lights, and if he began to eat or study he must interrupt and light. If he did not light when the stars emerged he should light and say the blessings as long as the people of the household are awake, but if they are sleeping he should light without saying blessings. But two awake are sufficient.

זמן ההדלקה הוא בצאת הכוכבים, וכשהגיע הזמן לא יאכל ולא ילמוד עד שידליק, ואם התחיל לאכול או ללמוד פוסק ומדליק אם לא הדליק בצאת הכוכבים ידליק ויברך כל זמן שבני הבית נעורים, אבל אם ישנים ידליק בלא ברכה, מיהו די בשנים נעורים:

חMust have a fuel to burn a half hour

It is necessary to put enough oil in it to burn for at least a half hour, and if it did not have enough oil to burn a half hour when it was lit, even if he adds oil to it after lighting he does not fulfill his obligation. And if said the blessings and lit and afterwards felt that it did not have oil, he should extinguish it and add oil to it and light again but not say the blessing again, therefore each man should inspect before the blessing to see if it has enough oil, for sometimes his wife puts the oil and it happens to get spilled out, therefore he should look first and afterwards bless and light.

צריך שיתן בה שמן שידליק לפחות חצי שעה, ואם לא היה בה שמן שיעור הדלקה חצי שעה בשעה שהדליקה, אפילו אם הוסיף בה שמן אחר ההדלקה לא יצא י"ח, ואם בירך והדליק ואח"כ הרגיש שלא היה בה שמן יכבנה ויוסיף בה שמן ויחזור וידליקנה אך לא יברך פעם שנית, על כן כל אדם יתן עיניו קודם ברכה לראות אם יש בה שמן כשיעור, כי יזדמן שאשה הניחה שמן כשיעור ונשפך מן הנר ע"י איזה מקרה לכך יראה תחלה ואח"כ יברך וידליק:

ט If the wind extinguished it

If he lit it and the wind extinguished it, if he put it in a place where the wind is strong such that it cannot stand up to it, he did not fulfill his obligation, and he must put it in a proper place and light it without saying a blessing. But if he put it in a place where the wind is not strong and it accidentally blew out he is not strictly obligated to light it, but if he is stringent and lights it, blessed is he.

אם הדליקה וכיבה הרוח אם הניחה במקום שליטת הרוח שאינה יכולה לעמוד בו לא יצא י"ח, וצריך שיניחנה במקום הראוי וידליקנה בלא ברכה, אבל אם הניחה במקום שאינו שולט הרוח וקרה לה מקרה וכבתה אינו זקוק מן הדין להדליקה, ואם החמיר להדליקה ברוך יהיה:

י If he forgot to say the blessing

If someone lit the Chanukah lamp and forgot to say the blessing, if he has not finished lighting the lamps he should say it and light the remaining ones, even though the remaining ones are for enhancement. But if he has finished lighting all the lamps and then realized, even if he realized toch kedei dibur [within the time it takes to say "Shalom Aleikha Rabi"] he should not say the blessing of lehadlik, for there is a disagreement in this and a rationality to it, but the blessing of she`asah nissim and also the blessing shehechiyanu he should say even if he did not remember until after lighting all of them. So did I bring up bs"d in a responsa in my holy book Rav Pe`alim: If he lit one lamp and before lighting the remaining ones spilled, or if they were mistaken and did not prepare the [number of] lamps necessary for that night, that they forgot one lamp and he did not detect this until he said the blessing, he should not chatter, but wait until they bring him the one that completes the number and light it, and if he chatted he should not recite the blessing.

הדליק נ"ח ושכח ולא בירך אם עדיין לא גמר הנרות יברך ברכת להדליק וידליק הנשארים, אע"פ דאלו הנשארים הן מן ההידור אבל אם גמר הדלקת כל הנרות ואח"כ נזכר אפילו שנזכר תוך כדי דיבור לא יברך ברכת להדליק, משום דאיכא פלוגתא בזה וסב"ל, אבל ברכת שעשה נסים וכן ברכת שהחיינו יברך אותם אפילו שלא נזכר אלא עד שגמר הדלקת כולם כן העליתי בס"ד בתשובה בסה"ק רב פעלים: ואם הדליק נר אחד וקודם שהדליק השאר נשפכו, או אם טעו ואל הזמינו נרות הצריכים לאותה לילה ששכחו מהם נר א' ולא הרגיש בזה אלא עד שבירך, לא ישיח אלא ימתין עד שיביאו לו האחד המשלים המנין וידליקנו, ואם שח לא יברך:

Lighting in the synagogue יא

We light it in the synagogue and say the blessings, but the one who lights needs to light in his house too. If he is a lodging guest he should not say the blessing at his home since he already said the blessing at the synagogue, since safek berakhot lahakel prevails for us. And similarly if the first night of Chanukah fell on Shabbat night, when we say shehechiyanu and he already lit at home and said shehechiyanu, and he comes to the synagogue and all the congregation who were in the synagogue in order to pray arvit already lit at their homes and said shehechiyanu at home, he should not say shehechiyanu at the lighting at the synagogue since he and all the congregation already said shehechiyanu at home, for I had doubt about this thing in my holy book Mekabtzi'el which I have not resolved for us, and safek berakhot lehakel, and see the Rav Zer`a Emet siman 96; and the Rav the Mechaber z"l cites him.

מדליקין בבית הכנסת ומברכים, אך צריך זה המדליק להדליק בביתו ג"כ, אם הוא אכסנאי אינו מברך בביתו שהחיינו מפני שכבר בירך בבית הכנסת דקי"ל סב"ל, וכן אם חל ליל א' של חנוכה בליל שבת סמברכין בו שהחיינו וכבר הדליק בביתו ובירך שהחיינו, ובא להדליק בבית הכנסת וכל הקהל שהיו בבית הכנסת כדי להתפלל ערבית כבר הדליקו בביתם ובירכו שהחיינו בביתם, לא יברך שהחיינו בהדלקת בית הכנסת מפני שכבר הוא וכל הקהל בירכו שהחיינו בביתם, דמספקא לן בדבר זה בסה"ק מקבציאל ולא איפשיט לן וסב"ל ועיין להרב זרע אמת סי' צ"ו והביאו הרב מחב"ר ז"ל:

Olive oil is best; what if left under a bed יב

Olive oil is the choice execution of the mitzvah, and if he left the oil under his bed he should not light the Chanukah lamp with it, nor the Shabbat lamp, because a ruach ra`ah/bad spirit dwells on any food item under the bed, and since it became repulsive for eating it becomes repulsive for the mitzvah, because of "hakrivehu na lepechatekha/Present it now to your governor" (Mal. 1:8), but if the oil is so bitter that it is inedible, the evil spirit does not dwell on it and it is permitted.

שמן זית מצוה מן המובחר, ואם הניח השמן תחת המטה לא ידליקו בו נר חנוכה ולא נר שבת, משום דכל מידי דאכילה שורה עליו רוח רעה תחת המטה, וכיון דנמאס לאכילה נמאס למצוה, משום הקריבוהו נא לפחתיך, אבל אם השמן הוא מר דאינו בר אכילה אינה שורה עליו רוח רעה ושרי:

Make the lamps the same; good for shamash to be different יג

Do not light some lamps of oil and some of wax, in order that people not say that two people lit, and also this is not an enhancement of the mitzvah, therefore it is good that the bodies of the lamps too be equal in size, appearance and type, for the sake of enhancing the mitzvah. And it is good that the additional lamp which we call the shamash should be made differently than the Chanukah lamps, in order that it be recognizable that this is not included in the Chanukah lamps, and this is what I do.

אין להדליק קצת נרות משמן וקצת משעוה, כדי שלא יאמרו שני אנשים הדליקו ועוד אין בזה הידור מצוה, ולכן טוב שגם גוף הנרות יהיו שוין בגודלן ומראיהם ומינם משום הידור מצוה, וטוב שזה נר הנוסף שקורין שמש יעשהו משונה מנרות חנוכה, כדי שיהא ניכר שאין זה בכלל נ"ח וכן אני נוהג:

יד

אסור להשתמש לאורה בין תשמיש קדושה בין תשמיש חול, אבל לנר הנוסף מותר ויש מחמירין גם בנר הנוסף, וכפי הסוד אם נהנה מאורה עושה פגם גדול שיתאחזו החיצונים באור העליון וכנז' בדברי רבינו האר"י ז"ל, וכל זה הוא רק בזמן שיעור המצוה:

טו

סומא אשתו מדלקת, ואם אין לו אשה ישתתף בפריטי, ואם יש לו בית בפ"ע ידליק ע"י סיוע של אדם אחר אך לא יברך:

טז

המנהג פה עירינו יע"א הבן אע"פ שהוא גדול, לא ידליק בעודו בחור אלא יסמוך על אביו, ואם נשא אשה ידליק בחדר שלו שהוא ישן שם, אך לא יברך אלא יעמוד אצל אביו כשהוא מברך ויכוין לברכות של אביו ואח"כ הולך ומדליק בחדרו

יז

ב' או ג' בעלי בתים שאוכלין כל א' בפ"ע ודרים יחד ישתתפו בפריטי כדין אכסנאי, וידליקו כל אחד לילה אחת בידיו:

יח

טוב ליתן לאחד מבניו הקטנים להדליק בידם נר הנוסף כדי לחנכם במצות, שגם בזה הנר הנוסף יש קצת מצוה, וכן אני נוהג וראוי לעשות כך, אבל לא יתן להם להדליק מנרות של חיוב ודלא כמאן דהתיר בזה:

יט

קטן שהגיע לחינוך לא ידליק בשביל אחרים, ואין מדליקין נר חנוכה מנר חנוכה על ידי אמצעי:

כ

נר חנוכה מדליק קודם נר שבת, ואע"פ שהאיש הוא המדליק נר חנוכה והאשה מדלקת נר שבת, תמתין אשתו שלא תדליק נר שבת עד שידליק הבעל נר חנוכה, ויש בדבר זה טעם ע"פ הסוד כנז' בדברי רבינו האר"י ז"ל שאם ידליקו נר שבת קודם, עושה פגם ח"ו, מיהו אם השבת הוא בליל ז' או ח' שיש נרות הרבה והאשה רוצה למהר מחמת הזמן שלא נשאר עת מרווח, אז תוכל להדליק נר שבת אחר שהדליק הבעל נר אחד בלבד ולא תמתין עד שידליק הכל, וצריכין להזהר בערב שבת שיתפלל מנחה ואח"כ מדליקין, ולא יעשה מנהג בורים שמדליקין נ"ח ואח"כ מתפללים דהוי תרתי דסתרי:

כא

במוצאי שבת בבית הכנסת מדליקין נ"ח ואח"כ מבדילין, אבל בבית מבדיל ואח"כ מדליק נ"ח וזו הדרך הנכונה יותר:

כב

בחנוכה אין הולכים לבית הקברות ביום יארציי"ט כנהוג , ומי שיש לו יארציי"ט בתוך ימי חנוכה ילך קודם חנוכה, אבל הולכין להשתטח על קברות הצדיקים זיע"א, וכן המנהג פה עירינו שהולכין על מצבת אדונינו יהושע כה"ג בתוך ימי חנוכה בער"ח:

כג

ביום כ"ד כסליו ילמדו בספר חגי סי' ב' בעשרים וארבע וכו' עד סוף הספר, ויש סגולה לשמירה לומר כל לילה אחר הדלקת נר חנוכה שבעה פעמים ויהי נועם וכו', ומזמור יושב בסתר וכנז' בספר מל"ח יע"ש:

כד

אוכלין מאכלי חלב בחנוכה זכר לנס שנעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב שהיה ממלכי יון והמעשה הובא בספר חמדת ימים, ונס זה נעשה קודם נס העקרי של חנוכה בכמה שנים, אך הואיל ואותו אויב היה ממלכי יון וגם הוא היה רוצה להעבירם על דת לכך עושין לנס זה ג"כ זכר בימי חנוכה, ע"ד שאמרו לאכול זרעונים בפורים זכר לנס של דניאל ע"ה וחביריו ע"ה, ונ"ל בס"ד לרמוז טעם בחלב לשלשה מצות שגזרו לבטלם שהם חודש שבית מילה ומסרו ישראל עצמן עליהם, דאות ח' דחלב הוא אות ראשונה של חודש, ואות ב' דחלב הוא אות שנית של שבת, ואות ל' דחלב הוא אות שלישי של מילה:

כה

במזמור ארומממך ה' כי דליתני שאומרים קודם ה' מלך בשחרית אין צריך להתחיל לומר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ככתוב בסידורים, ובנוסח על הנסים יאמר חשמונאי בחיר"ק כמ"ש הפר"ח ז"ל, גם יאמר לשכחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, גם יאמר וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו:

כו

בכל שמונת ימי חנוכה יאמרו בית יעקב ומזמור היום, ואחריו מזמור שיר חנוכת הבית, וקודם מזמור היום יאמר היום יום פ' בשבת, ולא יסיים לומר שיר שהיו הלוים אומרים על הדוכן כדרכו בשאר ימים, ופה עירינו בגדאד יע"א היה מנהגם שלא לומר בחנוכה בית יעקב ולא מזמור של היום אלא אומרים מזמור חנוכה דוקא, ומזה כמה שנים תהילות לאל עשיתי המנהג לומר בית יעקב ומזמור היום ג"כ כנז"ל ונתיישב זה המנהג בעזה"י:

כז

צריכין הנשים להזהר שלא יעשו מלאכה בעוד שהנרות של חנוכה דולקות כי כן קבלו עליהם מזמן קדמון ומפרוש בבית יוסף ובלבוש טעמים על מנהג זה, ואנא עבדא אמרתי טעם ע"פ הסוד כי מצינו מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכינור שיש תוספת קדושה אל המלכות העליונה בחנוכה כמו ענין ר"ח, דבחנוכה מקבלת הארותיה מן ההוד ע"י עצמה שלא ע"י בחי' התפארת, שאינה טפילה אל בחי' התפארת כמו בימי החול, ולכן מאחר שהנשים מושרשים הם במלכות שיש לה תוספת בחנוכה, על כן עשו תוספת לעצמן באיסור עשיית מלאכה להתקדש בכך בשעת הדלקת הנרות דוקא והוא טעם נכון בעזה"י: וכתב בשו"ג ראוי שיזהרו הנשים שלא לעשות כבוד ומעשה מחט וכן שאר מלאכות ביום ראשון וביום אחרון של חנוכה וכ"ש בר"ח יעו"ש, ועיין מל"ח סי' ז"ך אות ס"ה יע"ש וכך אני דורש בציבור שטוב להזהר בזהה, ורק לאותם הנשים שפרנסתם ע"י מלאכה אין להחמיר בזה, ושאלתי להרה"ג החסיד מהר"א מני נר"ו להודיעני מנהג עה"ק תוב"ב בדבר זה וכתב לי שמנהגם לעשות מלאכה בכלל מימי חנוכה, אמנם יש להם קבלה שאם אשה נפלה בסכנה תדור נדר לא לעשות מלאכה בחנוכה ותנצל, ויש נודרים יום אחד ויש נודרים שני ימים כפי מה שירצו אך הנשים הבאים מחו"ל כל אשה אינה משנה מנהג שהיה לה בחו"ל עכ"ד נר"ו:

כח

ירבה בסעודת שבת של חנוכה יותר משאר שבתות, וכ"ש אם חל בו ר"ח ג"כ, וכן ירבה בר"ח טבת שהוא בתוך ימי חנוכה בשביל פרסום הנס, ומנהגינו להדליק שמן למאור לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס זיע"א ביום ר"ח טבת, ויזהר בהלל של חנוכה כי אפילו בחג המצות אין אומרים הלל גמור וכאן אומרים הלל גמור שמונה ימים, על כן יאמר אותו בכונה ובשמחה רבה: