Translation:Ben Ish Chai/Year One/Ki Tetze

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search


"Lo-yihyeh bekisekha even va'even, gedolah u'ketanah. Lo yihyeh beveitekha eifah ve'eifah, gedolah u'ketanah/You shall not have in your pocket a stone and a stone, a large and a small. You shall not have in your house an eifah and an eifah, a large and a small." It appears to me, bs"d regarding what we said in another place regarding that the mistake of Adam HaRishon resulted in lamed-tet/La"T (=39) curses, and Yisrael via the tikkun that they do in the three ahavah(=13)/loves which are ahavah in deed, ahavah in speech, and ahavah in thought, which add up to La"T, and also the three times "ahavah" which are written in the paragraph of "ve'ahavta et Hashem Eloheikha bekhol levavkha u'vechol nafshekha u'vchol me'odekha" which are ahavah with your two yetzers/inclinations ["good" and "evil"] and with your life and money, behold three times ahavah is gematria 39. With this we reverse La"T/39 which is a term of curse to the permutation Ta"L ["dew""], and with this we draw down life and abundance from the TaL letters of A"V Sa"G Ma"H and Ba"N, and therefore on Shabbat there are prohibitions of Ta"L melakhot. And all this is for Yisrael, as is written, "habocher be`amo Yisrael be'ahavah/Who elects His people Yisrael in love" i.e. for the sake of love, but with those subservient to idolatry the permutation La"T remains which is a term of curse, and therefore for Yisrael the name כוז"ו will be awakened, the number of which is Ta"L, to open their graves in the future at the Resurrection. This is not the case with the idolaters by whom Ta"L remains. And behold, the difference between the permutation Ta"L and the permutation La"T is that with Ta"L the lower-value letter preceeds the larger-value letter, and also it is in aleph-bet-gimel-dalet order, which is not the case with La"T where the larger-value letter preceeds, and it is in reversed order. And it is known that the letters are called avanim/stones as mentioned in Sefer Yetzirah, and therefore for Yisrael who go in the straight way and the right-hand way have the permutation Ta"L which is the straight order, unlike the idolaters who go in the back and have the permutation La"T in reverse order. And behold the imbalance of weights in his house, a large and a small eifah, i.e. his buying with the large one and selling with the small one, this is a hard and bitter yoke from two sides, therefore for this the letters Ta"L get reversed to La"T, tit-for-tat, because he buys with the large and sells with the small, hence doing injustice with both of them. And his evil modus operandi is as follows. First he uses the large one to wrongly buy with, and afterwards he uses the small one wrongly to sell with, because the usual way is the merchant buys from the customer and right afterwards sells to him, hence he does his injustice first with the large and then with the small, therefore it is justice that the letters Ta"L get reversed for him to La"T because this permutation is the large before the small letter. And it is known that the body is called kis/pocket since it is a pocket and confinement for the soul. And this is why it says "lo yihyeh lkha bekisekha" i.e. in your body "even va'even gedolah u'ketanah" i.e. let not the letters La"T rule in your body which are the big letter first and the smaller letter after, and one thing depends on the other, which is "Lo yihyeh beveitekha eifah ve'eifah, gedolah u'ketanah" i.e. doing this injustice, buying with the large and selling with the small.

לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדוה וקטנה, נ"ל בס"ד עמ"ש במ"א דבחטא אדה"ר נעשה ל"ט קללות, וישראל ע"י תיקון שעושין בג"פ אהבה שהם אהבה במעשה אהבה בדיבור אהבה במחשבה שהם מספר ט"ל וגם עוד ג"פ אהבה הכתובהה בפ' ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובככל נפשך ובכל מאודך שהם אהבה בשני יצריך ובנפש ובממון הרי ג"פ אהבה גי' ט"ל, בזה מהפכים ל"ט שהוא לשון ארירה לצירוף ט"ל, ובזה ממשיכים חיים ושפע מן ט"ל אותיות של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, ולכן יש בשבת אזההרה בט"ל מלאכות וכל זה בישראל כמ"ש הבוחר בעמו ישראל באהבה ר"ל בעבור אהבה, אבל העכו"ם ישאר אצלם צירוף ל"ט שהוא לשון ארירה, ולכן לישראל מתעורר שם כוז"ו שמספרו ט"ל לפתוח קברותיהם לעתיד בתחיה, משא"כ העכו"ם דנשאר אצלם צירוף ל"ט, והנה ההפרש בין צירוף ט"ל ובין צירוף ל"ט שצירוף ט"ל אות הקטן במספר קודם הגדול במספר, וגם הוא בסדר ישר של אבג"ד, משא"כ צירוף ל"ט אות הגדול קודם והוא בסדר אחור, וידוע שהאותיות נקראו אבנים כנז' בספר יצירה, ולכן לישראל שהולכים דרך ישר ודרך ימין אצלם יש צירוף ט"ל שהוא סדר ישר, משא"כ עכו"ם שהולכים לאחור יהיה אצלם צירוף ל"ט שהוא בסדר אחור, והנה המעוות במשקלות יש בביתו איפה ואיפה גדולה וקטנה, והיינו הוא קונה בגדולה ומוכר בקטנה וזה עול קשה ומר משני צדדין, ולכן לזה יתהפכו אותיות ט"ל לאותיות ל"ט מדה כנגד מדה, כיון שהוא קונה בגדולה ומוכר בקטנה נמצא עושה עול בשתיהם, וסדר רשעתו הוא כך דתחילה ישתמש בגדולה בעול לקנות בה ואח"כ ישתמש בקטנה בעול למכור בה, כי הדרך הוא דבתחילה החנוני יקנה מן התגר ואח"כ ימכור על יד על יד, נמצא עול שלו עושהו תחילה בגדולה ואח"כ בקטנה, ולכן בדין הוא שיתהפכו לו אותיות ט"ל לאותיות ל"ט כי בצירוף זה אות הגדולה קודמת לאות הקטנה, וידוע דהגוף נקרא כיס שהוא כיס ונרתק לנפש, וז"ש לא יהיה לך בכיסך ר"ל בגופך אבן ואבן גדולה וקטנה ר"ל לא ישלטו בגופך אותיות ל"ט שהם תחלה אות גדולה ואחריה אות קטנה, ודבר זה תלוי בזה והוא שלא יהיה בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה והיינו עשיית העול שיקנה בגדולה וימכור בקטנה:

In another manner it seems to me bs"d we should ask first why it speaks of weights that are even va'even carried in your pocket -- is it not the case that the weights are not sitting in one's pocket, but rather they are laid in his house and his store like the eifah? And also why did it divide them in two parts, even va'even, eifah va'eifah, gedolah u'ketanah. And also we can ask why is this sin called "to`avat Hashem/a disgust to Hashem". And it seems to me bs"d earlier what the Rav HaMekubal Mahara"sh Mordechai z"l in wrote in handwriting [??] regarding the verse "me'oznei tzedek avnei tzedek... ani Hashem Eloheikhem/just scales, just stones... I am Hashem your God" (Lev. 19:31), that it is known that there are four biles in a person, which are the red bile and black bile and yellow [green?] bile and white bile, and they have bounded measures for sustaining a person, and if one surpasses the other the sickness comes to the person, and if it surpasses exceedingly without bound he dies and when they are balanced they are the mainstay of a man's health, and I heard from one Rav that: The scales correspond to the name of Hashem, since the chain that is in the middle of the bar, which is called in Arabic "Shailala," corresponds to the letter yud and the bar corresponds to vav and the two pans correspond to the two heis which receive influx from the male letters yud vav and bestow onto the world in measured fashion what they need and what they can endure, and therefore someone who does weighing that is short does not see a sign of blessing, and of this it says "me'oznei tzedek avenei tzedek... ani Hashem Eloheikhem" to hint that the scales hint to the names "ani Hashem Eloheikhem," since the balanced names are hinted, so how could somebody measure with it injustly, God forbid? End quote.

ובאופן אחר נ"ל בס"ד, וי"ל תחלה למה במשקלות שהם אבן ואבן נקיט בכיסך והלא המשקלותת אינו מניחם בכיסו אלא גם המה מונחים בביתו וחנותו כאיפה, ועוד למה חלקם לשתי חלוקות דהול"ל אבן ואבן איפה ואיפה גדולה וקטנה, ועוד י"ל למה קרא לעבירה זו תועבת ה', ונ"ל בס"ד בהקדים מ"ש הרב המקובל מהר"ש מרדכי ז"ל בכ"י ע"פ מאזני צדק אבני צדק וכו' אני ה' אלהיכם, דנודע ארבע מרות יש באדם שהם מרה אדומה ומרה שחורה ומרה ירוקה ומרה לבנה, ויש להם שיעור מוגבל לקיום האדם ואם תתגבר האחת על חברתה יתהוו חולאים באדם, ואם תתגבר ביותר לבלי חוק ימות וכשהם שקולים זהו עיקר בריאות האדם, ושמעתי מרב אחד שהמאזניים הם כנגד שם הוי"ה דהשלשלת שבאמצע העמוד שקורין אותה בערבי שיילאל"א כנגד אות יו"ד והעמוד כנגד וא"ו וב' כפות כנגד ב' ההי"ן המקבלים שפע מן אותיות י"ו הזכרים, ומשפיעים לעולמות בקו המדה מה שצריך להם ומה שיכולים לסבול ולכן השוקל חסר אינו רואה סימן ברכה, ולז"א מאזני צדק אבני צדק וכו' אני ה' אלהיכם לרמוז כי המאזניים רומזת לשמי אני ה' אלהיכם שרמוז שמי במאזניים ואיך תשקול בה עול ח"ו עכ"ד:

And behold it is known that the biles of a man are contained in a kis/pouch, and the mainstay of the health of a man is that they be in the even measure that Hashem Yitbarakh allotted them in nature, that one of them not overpower the others, and if a man does with the scales that one pan rises over the other in an unjust and deceptive fashion, then too will the balance in the biles that is natural for them be spoiled, and one will exceed the other improperly, and by this will there be a great spoiling of the man's health and he will become ill. And this is why it says "lo yihyeh bekisekha" which is the pouch of the bile. "Even va'even" are the two biles that you have there. "Gedolah u'ketahah" denotes that one should not exceed the other so that they be "gedolah u'ketanah," but rather they should be balanced and even. If you wish it to be this way, then you need to be careful that "lo yihyeh lekha beveitekha eifa ve'eifah gedolah u'ketanah," because if you ruin this then also the balance of the biles in your body will be spoiled so that they not be balanced together, rather one will overcome the other and then the two of them will be one "gedolah" and one "ketanah," and this it why it says "lema`an ya'arichun yameikha `al ha'adamah" because the health of a man and his life depend on this, that one bile not overcome the other. And do not say, Why should this sin be so severe that it affects the health of a man? For this it says "to`avat Hashem Eloheikha, kol-`oseh eleh/An abomination of Hashem your God are all who do this" since he blemishes the name YHW"H as mentioned.

והנה ידוע דהמרות של האדם מוטלים בכיס, ועיקר בריאות האדם הוא שיהיו שקולים במדה שקצב להם השי"ת בטבע שלא תעלה ותתגבר אחת על חברתה, ואם האדם יעשה במאזניים שתעלה כף זו על חברתה בדרך עול ומרמה, אז גם במרות יתקלקל המשקל המוטבע בהם ותעלה אחת על חברתה שלא כראוי, ובזה יהיה קלקול גדול בבריאות האדם ויחלה, וז"ש לא יהיה לך בכיסך הוא כיס המרה אבן ואבן הם שתי המרות שיש לך שם, גדולה וקטנה ר"ל לא תתגבר אחת על חברתה שיהיו אז גדולה וקטנה, אלא יהיו שקולים ושוים, אם תרצה כך אז צריך אתה להזהר שלא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה, כי אם תקלקל בזה אז גם משקל המרות שבגופך יתקלקל שלא יהיו שקולים ביחד אלא תגבר אחת על חברתה ויהיו אז שתיהם אחת גדולה ואחת קטנה, ולז"א למען יאריכון ימיך על האדמה כי בראיות האדם וחייו תלויה בזה שלא יתגברו המרות אחת על אחת, וא"ת למה כ"כ יהיה חמור עון זה שנוגע בחיות האדם לז"א כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה שהוא פוגם בשם הוי"ה כאמור:

And with this I explained what Isaiah the servant of Hashem said, "Libekha yehgeh eimah, ayeh sofer ayeh shokel/Your heart shall ponder the terror: 'Where is he that counted, where is he that weighed?'" (Isa. 33:18), because they are two eveils. One is in counting, when someone counts money to the other and miscounts it, and there is the misweighing. And a man thinks he is doing something down below in materiality alone, but in truth he also touches above since he blemishes the letters of Hashem's blessed name, as it says, "Hashem tzilkha `al yad yeminekha/Hashem is your shade on your right hand" (Ps. 121), i.e. He is like the image of a shadow, in that whatever a man does below, a corresponding thing is done above, whether good or vise-versa.

ובזה פרשתי מ"ש ישעיה הע"ה לבך יהגה אימה איה סופר איה שוקל, כי שתים רעות הם, האחד במספר שמונה מעות לחבירו ומטעהו במנין, ויש מטעהו במשקל והאדם חושב שעושה מעשהו למטה בגשמיות בלבד ולא שבאמת הוא נוגע גם למעלה שפוגם באותיות השם ב"ה דכתיב ה' צלך על יד ימינך, כלומר כדמיון הצל כן הוא, דמה שעושה אדם למטה נעשה דבר כנגדו למעלה הן בטוב הן להפך:


It is necessary to weigh out ayin yafeh/benevolently, as it says "even shlemah ve'tzedek yihyeh lekha" -- tzedek (give charity) from what is yours and give it to him. And likewise it is necessary to measure ayin yafeh, as it says, "eifah shlemah ve'tzedek" etc. And how much is ayin yafeh? One percent in liquids, and one in four hundred in solids, because liquids cling. And all these percentages pertain to a place where they are accustomed to measure by eye, but in a place where they are accustomed to weigh, one is only obligated to weigh with foods and drinks, but with other things it is sufficient to tip it just a little, as long as it is one in four hundred. And if it is less than a liter, even for foods and drinks it is not necessary to tip it somewhat, and here in our city Bagdad this is not a clear custom. Therefore they should be careful at least with this amount which is one hundredth in liquids and one in four hundred in solids.

צריך לשקול בעין יפה שנאמר אבן שלמה וצדק יהיה לך צדק משלך ותן לו, וכן צריך למדוד בעין יפה שנאמר איפה שלמה וצדק וגו', וכמה עין יפה אחד ממאה בלח ואחד מארבע מאות ביבש לפי שהלח נדבק וכל זה השיעור הוא במקום שנהגו לשקול עין בעין, אבל במקום שנהגו להכריע חייב להכריע טפח במיני מאכל ומשתה, אבל בשאר דברים די בהכרעה מועטת ובלבד שיהיה אחד מארבע מאות, ואם הוא פחות מליטרא אף לאוכלין ומשקין אין צריך הכרעה טפח, ופה עירנו בגדא"ד אין מנהג ברור בזה, לכך יזהרו לפחות בשיעור זה שהוא אחד ממאה בלח ואחד מארבע מאות ביבש:

אות ב כל המשהה בביתו או בחנותו משקל חסר או מדה חסרה עובר בל"ת שנאמר לא יהי לך בכיסך אבן גדולה וקטנה, ואפילו אינו מודד בה כלל ג"כ עובר, ונמצא לאו זה עובר עליו אפילו בעת תפילת ההנעילה ביוה"כ, וה"ה דבר הדומה לזה שלא ישהה שטר פרוע, גם לא ישהה מטבע שהוא נחשת ומצופה בכסף וכיוצא בזה:

אות ג התורה הקפידה על מדות ומשקלות בכל הוא שאם שקל במשקלל חסר או מדהה חסירה ממנהג המדינה אפילו דבר מועט עובר בל"ת דלא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה, ואמרו חז"ל קשה ענשן של מידות ומשקלות יותר משל ערייות מפני שזהה גוזל את הרבים ואינו יודע למי יחזיר, ואע"פ שאמור יעשה בההם צרכי רבים אין זו תשובה הגונה:

אות ד אע"פ שאמרו שאין לעשות משקלות מן מיני מתכות כי אם מצחיח סלע, מ"מ בזה"ז נהגו לעשות משקלות של מתכות ע"פ חוקי הממשלה כי הממשלה עושה אותם בחותם שלה ומוסרתם לכל אדם הצריך לזה, ונמצא דכ"ע סברי וקבולי בהכי, ולכן אע"פ שברוב הימים נחסרים מעט כ"ע ידעי וסבירו וקבילו: מיהו חנוונים שמוכרים שמן שומשומין בכלי של מדה שיש להם, וזה הכלי לרוב הימים נדבקים בו שמרים כטיט עב בקרקעיתו ובדופניו ועי"כ מוכרח שהמדידה שתהיה בו היא חסרה, ולכן צריך החנווני לנקותו היטב שתי פעמים בשבוע מכל שמרים הנדבקים ומתקבצים בו כיון שהוא מוכר תדיר, אבל אלו שיש להם מקום שקורין בערבי בזאר"ה ששם עושין מלאכת השמן ומוכרים לחנונים בכלי גדול שקורין בערבי פאר"ג אין אלו מוכרים ומודדים בכלי זה תדיר כמו החנוני, וגם עוד אלו דרכן להשהות המדה הפוכה על כלי הלוקח אחר שנפסק ממנו הקלוח עד שיטיפו ממנה שלש טיפין, לכן אפשר שיש לאלו דין הסיטון דארז"ל שצריך לקנח מדות הלח אחד לשלשים יום:

אות ה חנווני השוקל דבר לח כמו תמרים לחים או בשר וכיוצא צריך לקנח המאזנים שנותן בהם הלח בכל פעם ששוקל בהם, גם צריך לקנח המשקל פעם אחת בשבוע מפני שידיו של חנוני מלוכלכים בלח ועי"כ יתלכלך המשקל ומכביד מכח אותו לכלוך, ואע"ג דאם יכביד הוא פסידא דחנוני וטובה דלוקח, הצריכו אותו לכך מפני שפעמים החנוני קונה איזה דבר ושוקל בו ונמצא גוזל, אך הרמב"ם ז"ל נתן טעם כדי שלא יעלה חלודה מחמת הלכלוך דאם מעלה חלודה הוא נחסר:

אות ו אפילו השוקל או המודד בחסר כל שההוא לנכרי, עובר בל"ת וחייב להחזיר מפנישהוא מטעהו וה"ז גונב ממש, והרי הוא בכלל כיתועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול שהוא לרבות העושהה עול לנכרי, ואיתא בתנא דבי אליהו זכור לטוב שהביאו בילקוט פ' צו, שאמר אליהוזכור לטוב בא אחד וישב כנגדי והיהה בו מקרא ולא היה בו משנה אמר לירבימעשה היה כי מכרתי לגוי ארבעה כורים של תמרים ומדדתים לו בבית אפל מחצה על מחצה, אמר לי אתה והאלהים שבשמים יודע במדה שאתה מודד לי, וחסרתי במדידה שלש סאין של תמרים, לאחר מכן נטלתי המעות ולקחתי בהם כד שמן והנחתיו במקום שמכתי התמרים ונקרא הכד ונשפך, אמרתי לו ברוך המקום, ברוך שאין לפניו משוא פנים, הכתוב אומר לא תעשוק את רעך ולא תגזול וגזל הגוי אסור, ופרשו במקום אחר כי עשק עשק עכ"ל:

אות ז אסור לגנוב או לגזול כל שהוא דין תורה בין מישראל בין מנכרי בין גדול בין קטן, ואפילו אם הנכרי ציער את ישראל, וגזל הגוי קשה ביותר חדא דודאי לא ימחול, ועוד דגורם שהשר של העכו"ם גונב וגוזל שפע קדוש הנשפע לישראל מלמעלה מדה כנגד מדה, ויש בזה עניינים עמוקים, לכך צריך להזההר מאד:

אות ח אע"פ שפחות משוה פרוטה אינו ממון ואינו צריך להשיבו, מ"מ הא קי"ל דחצי שיעור אסור מן התורה, ואם הוא דבר מועט שאין דרך העולם להקפיד עליו כגון ליטול קיסם מהחבילה או מהגדר לחצוץ בו שניו מותר, מיהו מדת חסידות למנוע עצמו ולהזהר גם בזה אבל הנכנס לבית חבירו ונוטל בידו קיסם ממניפה של רוח שקורין מערבי מרווח"ה שהוא כלי הארוג מעלי לולבין שמניפין בה בקיץ בחום, אע"פ שהקיסם הוא דבר מועט מאד עכ"ז הוא מזיק ומפסיד את המרווח"ה הנז' שנוטל ממנה הקיסם, ובזה ודאי מקפידים הבעלים ואסור מדינא, ורק אם היתה ישנה ושבורה אין בזה הפסד לה אם יקח חתיכת קיסם ממנה לחצוץ שניו, ועכ"פ יש מדת חסידות גם בזה וצריך להזהיר את העם בדבר זה גם בבית הכנסת בימות הקיץ ששם מוכן מכלים אלו שקורין מרווח"ה שהם של הקדש שיש הפסד להקדש בזה ומי מוחל:

אות ט פה עירנו מביאים נשים ערביות כלים מלאיכם חלב חמוץ קפוי שקורין בערבי לב"ן ובל"א יגורט,י כדי למכור, ודרכם לטעום תחלה באצבעם מזה לידעע אם הוא טוב ואח,כ קונין, אך יש בני אדם שאין רוצין לקנות כלל ומראין עצמן שרוצין לקנות כדי לטעום מכל כלי וכלי, אחר כל טעיטמה וטעימה אומרים שלא ערב להם והולכים ואין קונין כלום ה"ז עושהה איסור שגונב דעת הבריות, ואם גזל בידו דאע"פ שטועם דבר מועט מכל כלי וכלי, מ"מ אין בעל הלב"ן מוחל אלא למי שרוצה לקנות באמת:

אות י מי שנתחלפו מנעליו בבית הכנסת או במקו אחר, אם זה שהחליף עשה זאת במרד כגון שלקח מנעל חדש והניח ישן ה"ז מותר להשתמש בזה המנעל שהניח לו אבל אם אם זה הראשון החליף בשגגה שלא הרגיש כגון שהם שוים או שלקח הגרוע והניח החשוב יותר דאז נראה ודאי דבשגגה עשה ה"ז אסור להשתמש בו, אלא יהא מונח אצלו עד שיבא בעליו ויתננו לו:

אות יא אסור לערב מעט פירות רעים בהרבה פירות יפים שלא יהיו ניכרים כדי שימכור הכל בחזקת יפים, מיהו כל פירות ותבואות שיש בהם פסולת או עפרורית אפילו צרורות ואבנים אין צריך לבררם אם נתערבו מאליהם, ורק לערב בידים אסור:

אות יב אסור לגנוב דעת הבריות אפילו בדברים שאין בהם הפסד ורק עושה כן כדי שיחזיקו לו טובה בחנם, כיצד לא יפצור בחבירו שיסעוד עמו והוא יודע שאינו סועד, אבל בלא הפצרה מותר לומר פעם ושתים אע" שיודע שאין דעתו לאכול עמו שזה הוא כבוד לו שמכבדו בההזמנה ע"פ שורת דרך ארץ:

אות יג כשם שיש אונאה במו"מ כך יש אונאה בדברים, וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון זה בגופו וזה בממונו וכ"ש אם מחרפו ומבזהו ומביישו, והמכנה שם רע לחבירו אפילו הוא רגיל באותו כינוי ואינו מתבייש אם זה כונתו לביישו אסור משום אונאת דברים:

אות יד אסור להשליך נבילה בר"ה במבואות בתוך העיר כגון תרנגולת או חתול שמתו או דג סרוח וכיוצא, ומצוה על כל אדם שרואה נבילה מוסרחת ברחובות העיר שיתן לאחד שככר טרחו כדי שיוליכנה לחוץ לעיר וה"ז נקרא צרכי רבים, ובפרט לפ"ד רבינו האר"י ז"ל שהזהיר מאד לבלתי יריח אדם סרחון נבילה כי דבר זה מזיק מאד גם לנפש, ויש בני אדם שהם חסים על חפירה שיש להם בחצרים שקורין בערבי בלוע,ה ואין שופכים בתוכה מים, ולכן שופכים כל מים המאוסים שיזדמן להם בבית בתוך רה"ר ומגיע מהם סרחון לעובירם ושבים וקצים בהם ועתידים אלו ליתן את הדין וכבר נודע ג"כ מ"ש בזוה"ק על אותם השופכים מים סרוחים ומאוסים לפני פתח חצר לשהם שהם מקוללים מפי המלאכים, זה הכלל כל דבר שהאדם קץ בו ומואסו בתוך ביתו לא ישפכנו או יזרקנו לרה"ר:

אות טו הבונה ביתו אע"פ שהוא רשאי להני העפר והאבנים ברה"ר כפי מנהג המדינה עכ"ז עפר ואבנים שאין לו צורך בהם בעבור הבנין וסופו לפנותם אל יניחם זמן הרבה שיכשלו בהם עוברי דרך, אלא יפנה אותם מיד ולא יאמר אדם מי מונע אותי ומי טוען כנגדי ומי רואה אותי אם אזרוק נבילה או דבר סרוח לרה"ר בלילה בחשיכה, אלא באמת צריך שיהיה האדם דיין לעצמו וישים מורא שמים על פניו וידע כי על הכל יביא האלהים את האדם במשפט ארז"ל מעשה באדם אחד שהיה מסיר אבנים מתוך חצירו וזורקן לרה"ר, פגע בו חסיד אחד א"ל למה אתה מסקל מרשות שאינו שלך לרשות שלך, לגלג עליו אותו בעה"ב שהוא רואה החצר לשו ורה"ר אינו שלו, אח"כ לא היו ימים מועטים ונצרך אותו אדם למכור חצירו ומכרו והלך באותו מבוי ונתקל באותם אבנים עצמם שסיקל בידו ונפל לארץ, אמר יפה אמר אותו חסיד ולכך צריך ליזהר מאד בדברים אלו וטוב לו: