Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/218

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search

Blessings that are made on miracles

ברכות הנעשים על הנסים

218:1 Someone who sees a place where miracles were done for Israel, such as: the crossing of the sea, the crossing of the Jordan, the crossing of the Rivulets of Arnon, the stones of Elgavish of Beit Choron, the stone which Og wanted to throw on Israel, the stone that Moshe sat on during the war of Amalek, and the walls of Jericho, should bless as follows: "she'asah nissim la'avoteinu bamakom hazeh" - "who wrought miracles for our forefathers at this place." And both this blessing and the other blessings made upon seeing things, are like all other blessings; they are all recited with the mention of God's Name and Kingship.

סעיף א הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, כגון: מעברות הים, ומעברות הירדן, ומעברות נחלי ארנון, ואבני אלגביש של בית חורון, ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל, ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק, וחומת יריחו מברך: שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. ובין ברכה זו ובין שאר ברכות הראייה הרי הם כשאר ברכות, וכולם בהזכרת שם ומלכות.

218:2 On a miracle which was done for part of Israel: as long as it was not done for all of Israel, or the majority, even if it was done for a minority of tribes, we do not make the blessing on it.

סעיף ב על נס שנעשה לקצת ישראל כל זמן שלא נעשה לכל ישראל או רובן, ואפילו נעשה לקצת שבטים, אין מברכין עליו.

218:3 All these things only apply if one hasn't seen them in 30 days; and in such a case, they constitute an obligation just like the first time.

סעיף ג כל אלו הדברים אינם אלא כשרואה אותם משלשים לשלשים יום, ואז הם חובה כמו בפעם ראשונה.

218:4 Someone who sees the place where a miracle was done for an individual does not bless. But if the miracle was done for him, he blesses: "she'asah li ness bamakom hazeh" - "who wrought a miracle for me at this place." And all of his descendants also bless: "she'asah nes l'avi bamakom hazeh" - "who wrought a miracle for my father at this place."

סעיף ד הרואה מקום שנעשה נס ליחיד, אינו מברך; אבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה; וכל יוצאי ירכו גם כן מברכין שעשה נס לאבי במקום הזה.

218:5 Someone for whom many miracles were done, when he comes to one of the places that a miracle was done, he should mention all the places, and include them in one blessing.

סעיף ה מי שנעשה לו נסים הרבה, בהגיעו לאחד מכל המקומות שנעשה לו נס צריך להזכיר כל שאר המקומות ויכלול כלם בברכה אחת.

218:6 On a miracle done for one's teacher, he must bless as he would for his father's miracle. Rem"a: There are those who say that, similarly, if one sees the person for whom a miracle was performed, he should bless just as he would at the place where the miracle was performed.

סעיף ו על נס של רבו צריך לברך כשם שהוא מברך על נס של אביו. הגה: י"א דה"ה אם רואה האדם שנעשה לו הנס מברך עליו, כמו שמברך על המקום שנעשה בו הנס (אבודרהם).

218:7 On a miracle of a notable person, such as Yoav son of Tzeruya and his like, and on a miracle of a person by whom the Heavenly Name was sanctified, such as Daniel and his fellows, one makes a blessing. Therefore, one who sees the lions' den of Daniel, or the fiery furnace of Chananiah, Mishael and Azaryah, recites: "she'asah ness latzadikim bamakom hazeh" - "who wrought miracles for the righteous ones at this place."

סעיף ז על נס של אדם מסויים, כיואב בן צרויה וחביריו, וכן על נס של אדם שנתקדש בו שם שמים כגון דניאל וחביריו, מברך. לפיכך הרואה גוב אריות של דניאל, וכבשן האש של חנניה מישאל ועזרי', מברך: שעשה נס לצדיקים במקום הזה.

218:8 One who witnesses Lot's wife pronounces two blessings: upon her, he says: "Blessed are you, oh G-d, King of the Universe, the True Judge", and upon Lot, he says "Blessed are you, oh G-d, King of the Universe, He who remembers the righteous".

סעיף ח הרואה אשתו של לוט מברך שתים: עליה אומר בא"י אמ"ה דיין האמת, ועל לוט אומר: בא"י אמ"ה זוכר הצדיקים.

218:9 There are those who say that one only makes a blessing over a miracle that goes beyond the world's ordinary behavior; but a miracle that is within the world's ordinary processes, e.g. if thieves came at night and he was endangered and was saved, etc., he is not obliged to make a blessing. There is, however, an opposite opinion, and it is recommended to recite the blessing without mention of the Name and Kingship.

סעיף ט יש אומרים שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם; אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו, כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול וכיוצא בזה, אינו חייב לברך; ויש חולק, וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות.